מתוך נורי-עדיני-עמית נוירופדגוגיה - הלכה ומעשה (בכתיבה)
אחד הכשלים של הנוירו-חינוך או מודלים שונים של נוירופדגוגיה - היא במקרים רבים מחיקת או למצער הצנעת תפקידו של המורה במהלך הנוירופדגוגי. או, במקרים גרועים יותר, הפיכת המורה לכלי קיבול
שתפקידו לספוג ידע מהמדע וליישם בכיתות.
הגישה שלנו לנוירופדגוגיה מעשית שונה.
הגישה שלנו דורשת שיח בין שווים - בה הביולוגיה היא כלי עזר בשרות הפדגוגיה.
הנחת היסוד
הנחת היסוד שלנו היא שלמידה בכיתה היא תהליך מורכב, דינמי ורב משתנים, שיש לעדכן אותו בזמן אמת. מורה עומד מול כיתה, ומגיב לתנאים המשתנים, לצורכי התלמידים - יכול להעזר מאד בהבנה מה קורה ולמה.
איך יוצרים הבנה
הבנה במוח פרושה בניית מסלול מוחי מקושר, כזה היכול לאפשר ל"רכבת-המחשבות" ליסוע עליו בלי שה"קרוניות שלה נופלות מהמסילה", בלי שזרם המחשבות מגיע לעובדה או מידע ש"לא מסתדר במודל", למידע שלא מסתנכרן עם השאר. הבנה במוח פרושה שנוצר מסלול מקשר בין כלל הידע והמידע בנושא, - שהכל זורם בו בלי סתירות.
כדי להרחיב הבנה יש לאתגר אותה עם מידע נוסף ושאלות. אלה מיועדים לאתגר את מודל ההבנה הנוכחי שלנו, ובמידת הצורך להרחיב אותו, לשנות אותו, כך שכל העובדות, כל המידע והידע, הקודם והחדש כאחד - ישתלבו באותו מסלול הבנה.
הבנה ויצירת נוירופדגוגיה - ההכרח בשיח בין שווים
בכל שיח בין בני אדם יש להבין בצורה עמוקה ועתירת דוגמאות שמפת הדרכים והידע שלנו, בני האדם, שונה. לדוגמה כשאני מדברת על חוקי הב או על "קשר חזק נבנה חז"ק" קימות אצלי דוגמאות רבות וגוף ידע גדול מאד המשתלבים ללא סתירות במוחי. איך זה אצלכם?
ולהיפך כשאנחנו מדברים על איך זה לעמוד מול כיתה חיה ותוססת אני יכולה רק לדמיין את זה.
אין לי מושג. אני לא יודעת מהם הקשיים וההצלחות, מהם האתגרים והדילמות. מסיבה זו - לצורך פיתוח נוירופדגוגיה מעשית, אנחנו, הבאים מחקר המוח ומפילוסופיה של השיח, זקוקים לשאלות שלכם, לאתגרים ולדילמות, לשאלות ממשיות - לידע וליכולת שלכם מורי מורות גננות ואנשי נשות חינוך, הידע הפדגוגי המעשי, היכולת הטבעית/אינטואיטיבית שלכם לבצע את אומנותכם בצורה יצירתית, לידע שלכם על דרכים מעשיות ליישם רעיונות ותובנות, ולפידבקים שלכם על מה עובד ומה לא.
כמדענית חוקרת מוח העוסקת גם בפיתוח ההבנה הנוירופדגוגית שלי אני זקוקה לידע שלכם.ן אנשי ונשות החינוך - שיאתגר את ההבנות המדעיות שלי שמטבע הדברים מקורן במעבדה ולא בכיתות לימוד, שיאפשר לי לתקן את המודל הפנימי שלי, להרחיב אותו, לבחון אותו שוב ושוב.
גם למורים חשוב השיח עם המדע. חשיבה מנגנונית, מאפשרת למורים לבחון את הדוגמאות הרבות שהם חווים בכיתה ולבחון אם הן מתאימות לתובנות המוצעות על ידי המדע, לחוקי הלמידה המוכרים של המוח (חוקי הב וחז"ק), לכללי אספקת הדופמין, להשפעה הנטענת של המתח והדרכים להפחתתו. הבחינה הביקורתית הזו מול מגוון הדוגמאות וההתנסות הפעילה בשימוש בחשיבה מנגנונית, מאפשרת למורים לבנות ולבסס מודל מתאים לאיך ללמד בצורה יעילה יותר, מאפשרת להם להתפתח.
מסיבה זו בנוירופדגוגיה חשוב כל כך השיח השוויוני בין השדות. הוא חשוב לשני הצדדים.
לקריאה נוספת
בית ספר שד"ה
השיטה שלנו יוצאת משאלות של מורים מורות ואנשי ונשות חינוך. מנהלת שיח בין שווים בין ידע רלוונטי מחקר המוח לאנשי ונשות השטח בשדה החינוך, מעודדת את אנשי החינוך להיתנסות במסקנות והתובנות בכיתה על מנת לדייקם - ומצמיחה ביחד ידע נוירופדגוגי. אנחנו קוראים לשיטה הזו שיטת בית-ספר שד"ה: שאלה דיאלוג התנסות.
לקריאה נוספת
Comments