מחשבות

14-08-24

פוסט זה מכיל יומן מחשבות שלי ולא מיועד לקהל הרחב. תודה.

חיבור בין שדות

מילה - קונספט - ציצית הראש של מושג.

בחיבור בין שדות אנשים שונים ממלאים בתוכן את המושג באופנים שונים.

כדי להבין למה האחר (משדה ידע אחר) מתכוון צריך דוגמאות רבות ככל הניתן.

תודעה בפילוסופיה שונה מתודעה בחקר המוח - או שלא.

כדי לדעת למה האחר התכוון צריכים דוגמאות רבות שיאפשרו לראות אם הדרכים המובילות ומתחברות למילה תודעה חולקות מסלולים כלשהן.

באופן דומה חיבור בין מטאפורה למושג - יש צורך בדוגמאות רבות. ראו המוח כרשת דרכים.

לדוגמה המילה סינתזה.

ללמוד תחום דעת חדש פרושו בין השאר ללמוד שפה שונה.

זמן (1)

מה ההבדל בין זמן תודעתי לזמן פיסיקלי?

האם זמן התודעה אורתוגונלי לזמן הגוף? האם יש בינהם יחסי גומלין?

ההיפוקמפוס אפיזודי. כולל עבר - עתיד.

לעומת פלואו וזרימה שאינה נזקקת לו אלא מסתמכת על שיפעול.

בזרימה אין עבר - העבר הופך להווה ומשתנה איתו.

הבדל בין רמת היחיד לרמת הכלל - שבגדול, בגס, חווה ציוני דרך משותפים (היסטוריה משותפת. 07-10)

התפתחות החשיבה בנושא( ?)

אריסטוטל, דקארט. ....

זמן (2) 16-9-24

סיכום השיחה עם יובל:

חלוף הזמן אינו מושג אבסולוטי.

בחוץ מודדים קצב - תנועה של שעון, תזוזת השמש וכו.

איך הוא נמדד בתוכנו?

הוא בכלל נמדד?

האם ההיפוקמפוס מודד קצב החלפות נושאים?

מרחק בין מאורעות כמו ירי של מקצבי פליטת דופמין? קצב אחר?

מה אומרת על כך תורת הקוונטים?

מערכת הרוורד מקיימת רישום של הצפי לרוורד - כמות ותוך כמה זמן הרוורד מגיע.

the need for speed

איך נמדד הזמן עד שקיבלנו את הרוורד? אם הרוורד חיצוני אז אולי כי דגמנו את הזמן עד ההצלחה?

איך האישי והחיצוני משוחחחים בינהם?

(the need for speed)

אם קיים הבדל בין זמן פנימי לזמן חיצוני.

כשאני שקועה בחשיבה אני יודעת בגדול שהזמן חולף אך לא מודעת לקצב השינוי שקורה בחוץ,

מחוץ לגוף שלי. "צריכים לצאת עוד 10 דקות" ... עוד לא חלפה דקה וכבר השעון מורה שעברה שעה.

יובל ממשיל את הדבר למחשב עם מעבד (CPU).

בגדול זמן המעבד מתחלק בין המשימות השונות.

בין שאר המשימות השוטפות של מחשב: מעקב אחרי ההקשות על המקלדת ועל העבר.

כשה CPU עסוק בחישובים מורכבים הוא דוגם בקצב איטי יותר מה קורה עם הנ"ל.

מבחינתי המקבילה לנ"ל יכולה להיות הפעילות של ה PPC ושל האינסולה (כחלק מרשת ברירת המחדל) - והחיבור שלו למפת הגרויים הבולטים המגיעים מהעולם החיצון (פופ אאוט/רשת הבליטות של המוח).

בעבר (שנות השמונים של המאה בה 20) חילקו לאטשנשן ו - ללא-אטנשן - לדוגמה זיהוי recognition לעומת detection i/

היום מדברים על סוויצ מפנים לחוץ. מתהליכים קוגנטיביים פנימיים לגילוי מאורעות מהסביבה.

רשת הבליטות מתוך ויקיפדיה:

While the function of the salience network is not exactly known, it has been implicated in the detection and integration of emotional and sensory stimuli,[9] as well as in modulating the switch between the internally directed cognition of the default mode network and the externally directed cognition of the central executive network.[7] Evidence that the salience network mediates a switch between the DMN and CEN comes from Granger causality analysis and studies utilizing transcranial magnetic stimulation.[10] The timing of electrophysiological responses during the oddball task is consistent with interaction, as after the initial mismatch negativity response is transmitted "bottom-up" from sensory regions, a "top-down" signal localized to the AI and dACC occurs before a widespread evoked potential that corresponds to attentional shifting.[3] It has also been hypothesized that the AI receives multimodal sensory input and the ACC and the associated dorsomedial prefrontal cortex sends motor output.[3]

רשת ברירת המחדל לעומת עיבוד פנימי של מחשבות ללא קלט חיצוני.

רשת ברירת המחדל או כל מנגנון אחר, דוגמת את החוץ.

כשאני בפלואו אני לא דוגמת מה קורה בחוץ? או שקצב הדגימה קטן יחסית למצב הרגיל.

יובל משווה למצב בו המחשב דוגם את מצב העכבר או ההקשות על המקלדת .

כשה CPU עסוק הדגימה מועטה.

לכן בםלואו אני לא מרגישה שחלף זמן . ישבתי שעות ולא הפעלתי היפוקמפוס? אולי הפעלתי אבל לא באופן שמודע לאפיזודה.

מה קורה בזמן מתח גבוה שנדמה שכל העולם נע ב סלואו מושן והלוחם נע במהירות גבוהה לפני שהיריב שלו מספיק להגיב?

קצב הדגימות של החוץ גבוה ממה שקורה ביומיום… בקצב של העיבוד הפנימי המוגבר שלי בזמן שמעורר ריגשתית/זמן מתח ושרידה.

אב בעוד שאצלי הקצב גבוה בחוץ לא קורה כלום בין דגימה אחת לזו שאחריה ולכן נדמה שהעולם בסלואו מושן.

בשעור משעמם - לא קיבלתי רוורד. לא התחדש דבר. בין דגימה לדגימה לא קרה דבר.

משקיעה משאבים כדי להתרכז ללא גמול. יש ערך למדידת זמן.

זמן כביטוי למשך השקעת אנרגיה.

• כשמחכים לניתוח הזמן לא זז. דוגמים הרבה כי אנחנו במתח שרידתי. הכל בסלואו מושן. סובלים.

היסטוריה

[המוסד השמימי - מתבסס בחלקו על התקופה ההלניסטית? ]

האמפריה הפרסית ה מאה ה 6 לפנה"X

יוונים - אתונה, ספרטה, ערי הפוליס, בשיאן במאה ה 5 לפנ"ס"הנ

האמפריה היוונית

מה אני חושבת כעת על פילוסופיה 15.08

מהזווית הצרה שלי היום נראה שהחקירה הפילוסופית לאורך השנים הייתה

חקירה לוגית מחשבתית זרם משמעותי דן בשאלות כמו על מיהו אדם,

מהי ההכרה/מודעות.נפש, מהו העולם, דת, חברה, פוליטיקה, פיסיקה, אתיקה,

שפה, מהות הזמן ... :)

מה שנחמד זה שאפשר ורצוי בפילוסופיה - לעשות ספקולציות, לשער השערות,

להציע מודלים פרועים אודות העולם :) - תחי החשיבה החופשית.

פילוסופיה מדע עם מרחב ספקולטיבי כיד הדמיון.

למה אומרים יד הדמיון?

--

"What is seeing? This question sustains all other questions right to the end, but not because we see before speaking or before thinking. Rather, it is because we have always spoken about this seeing from within the forgetting that we were speaking; because interrogation is supposed to awaken the interrogation that already passes through seeing, causing the eye and the voice to vibrate simultaneously, to welcome the enigma of expression, and finally to learn that there is only an opening through a reopening, and that seeing and knowing harmonize in the limitless movement of desire."

שאלות ומחשבות של פונטי ביחס למערכת האימפליסיטית שלנו:

our being in and toward the world;

the role of “motivation” in the phenomenal field;

horizon structures in perception and in experience more generally;

operative intentionality

and the structures of transition or passive synthesis;??

a phenomenological account of habit, gesture,

and sedimentation;

the concept of the body schema and its relation to motricity

a non-explicit intentional arc that sees to it that my surroundings have a sense;

sexuality as a dimension of our experience;

a thought accomplished in speech;

a lived spatiality;

a robust intersubjectivity;

a tacit cogito; ??

an originary temporality and a field of presence;

a situated freedom and a sense and direction (sens) of history . .

. and this list is far from complete.

X