top of page
  • Npint

קטמין, תחושת עצמי, והקשר בין גוף לנפש

עודכן: לפני 4 ימים

טראומה, מצבי מתח גבוהים מאד, ומצבי-סף מוות - מובילים לעיתים לתחושה של ניתוק בין גוף לנפש.


חלק מהדיווחים מתארים מצבים בהם ה"אני" שלי, או העצמי שלי, נפרד מהגוף - מביט על המאורעות שקורים לגוף "מלמעלה", באי דיפרנטיות. אחרים מתארים מצבים של "התרחבות העצמי" מעבר לגוף, חיבור לכוח גדול ממני, התמזגות עם היקום.


למצבים בהם מתקיים ניתוק בין ההכרה לגוף קוראים בספרות המחקרית מצבים דיסוציאציביים. [3,2].


מה קורה במוח כשאנחנו חשים שהנפש נפרדת מהגוף?

איך ניתן לחקור את זה? איך אפשר לייצר מצבים דיסוציאציביים במעבדה?

מחקרים מראים שקטמין יכול להוביל לדיסוציאציה בין גוף לנפש.

האזורים שמנותקים בזמן שימוש בקטמין נמצאו מקושרים לניתוק רשת ברירת המחדל במוח, ולניתוק תחושת הגוף , (ואולי עוד אחרים). מה הקשר בין הניתוקים האלה ודיסוציאציה ומה זה מלמד אותנו על טראומה, ועל העצמי המנותק מהגוף? ראו להלן.




התמונה מתוך הפוסט על שימוש בקטמין בנושאים של טראומה ודיסטוציאציה (זו זווית שונה מפוסט זה ונוגעת לטיפול בדיכאון ועוד).


איך אפשר לחקור מצבים של דיסוציאציה?

בשנים האחרונה התגלה שחומר הרדמה/סם בשם קטמין יכול לגרום למשתמשים בו לחוות מצבים דיסוציאציביים, חוויות של תחושת הפרדה בין גוף לנפש. תגלית זו מאפשרת חקירה מדעית שיטתית של תופעה מסקרנת זו.


בעקבות המחקרים השונים שנערכו על אנשים עם קטמין - התגלה שדיסוציאציה מערבת אזורי מוח שונים, חלקם של האזורים האלה יחודיים לחיבור בין ההכרה לתחושת הגוף.


מה מראים המחקרים?


קטמין חוסם את ה PCC וגורם להעלאת רמת החרדה


מחקרים עכשוויים בקטמין מראים שבזמן הפעילות שלו הוא יכול לחסום,

או להביא למצב של חוסר פעילות של אזור מוחי שנקרא Posterior Cingulate Cortex - PCC.

תת פעילות של ה PCC גורמת לשתי תופעות הקשורות באופן הדוק למצבים של דיסוציאציה.


התמונה מתוך ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Posterior_cingulate_cortex\



  1. תת פעילות של ה PCC גורמת לירידה /חסימה של פעילות רשת ברירת המחדל.

רשת נוירונים זו - היא רשת אזורים מוחיים מורכבת ורחבה, מעורבת בין היתר בתפיסת העצמי שלנו כאינדבידואל נפרד. מקושרת לזיכרון אוטוביוגרפי (זיכרון של "קורות חיי האישיים"). וכן ליחסי עם האחר, הנפרד ממני.


2. תת פעילות של ה PCC גורמת לתחושות חרדה שהולכת וגדלה ככל שהפעילות של אזור ה PCC יורדת.

 בדומה למה שקורה בשימוש בקטמין וירידת הפעילות של ה PCC, גם חווית טראומה הכוללת חוויות סף מוות (חנק, דום נשימה וכו) היא מצב מעורר חרדה גבוהה ואימת מוות.


אזור ה PCC וחווית העצמי

אפקט מרכזי שנמצא בחקר הקטמין הוא שקטמין חוסם את הפעילות ב PCC.

ה PCC הוא חלק מוחי מרכזי השייך למערכת הלימבית. המערכת הלימבית היא מערכת מוחית שנמצאת בגבול בין המודע לתת מודע. בין קליפת המוח למה שנמצא מתחתיה. ה PCC מחובר לאזורי מוח רבים ופעיל מאד. מחקרים שונים מצאו שאזור זה מאד דורשני מטבולית, כלומר, הוא דורש לפעילותו משאבים ואנרגיה מוחית רבה. הדבר מהווה עדות לשימוש הרב שנעשה בו באופן שוטף.


ה PCC מקושר לאזורי מוח רבים ברשת קשרים ענפה. מעניין וחשוב בהקשרנו לציין את הקשר שלו לחווית העצמי, לזיכרונות האוטוביוגרפים שלנו, ולרשת ברירת המחדל שלנו.


רשת ברירת המחדל היא קבוצה של אזורי מוח - הקשורים לחשיבה אודות העצמי, מי אני, מה אני, השוואתי לאחרים, קשריי עם החברה, ולחוייה הסוביקטיבית של העצמי כישות הנפרדת מהחברה.


כשה PCC מנותק בעקבות שימוש בקטמין, יש הפרעות בתפיסת העצמי כנפרד מהאחר.


קטמין ותחושת הגוף

אפקט נוסף של הקטמין היא חסימה של תחושת גוף. אם נתבקש לגעת באף שלנו בלי לראות אותו, נעשה זאת בלי בעיה. הדבר אפשרי כי המוח שלנו מקבל ברגיל קלטים מהגוף על איפה נמצאים חלקיו השונים (החיצוניים). קטמין חוסם תחושה זו. מעניין לציין שחווית חוסר היכולת להרגיש את הגוף ולהפעיל אותו קורת גם במקרי טראומה קשה, חווית סף מוות ומצב "התנתק על קסקדת השרידה. (ראו האילה בסירטון הנ"ל. היא מתמזגת עם הטורף, "מתמסרת", כאילו הופכת לחלק ממנו). (לעניין זה ראו גם את הפוסט על נוירוני מראה).


ביחד האפקטים האלה (ניתוק רשת ברירת המחדל, וניתוק תחושת הגוף) , ואולי עוד אחרים, מובילים לדיסוציאציה בין גוף לנפש. בין עצמי נפרד, לבין תפיסת עצמי כחלק משלם גדול יותר, חלק משלם המאוחד עם היקום...


התופעות הנ"ל קורות גם בחוויות סף מוות שונות (אונס-חנק, שימוש בסמים דוגמת הרואין/אופיום והגעה לכמעט דום נשימה, פציעה קשה בקרב והגעה לסף מוות תוך עליה מהירה על הקסקדה ומצב התתנתק , צלילה חופשית לעומקים גבוהים מאד לזמן ממושך עד כמעט מוות ועוד). בחלקן הדבר מוביל לחרדה גבוהה/אימה איומה, חסימת כלי הנשימה (כדי למנוע ביולוגית יכולת צעקה) מה שמגביר מאד את הפחד הנורא. בחוויות אחרות ההגעה למצבים אלה קורת מבחירה של האנשים - במטרה להגיע לשלב של היפרדות האני מהגוף התמזגות עם כוח גדול ממני תוך סיכון חיים נורא.


מה עושה חרדה לגוף ולנפש?

חרדה - ולא חשוב מה מקורה - מובילה לעליה בכמות ה CO2 בגוף, ומפעילה את קסקדת השרידה. ובקצה קסקדת השרידה, כשאין לנו די חמצן ויש לנו יותר מדי CO2 - מתרחשת תופעה שנקראת "התנתק".

במצב התנתק הגוף רפוי לגמרי, אין לנו שליטה על השרירים, אין תחושת גוף, לא חושבים, לא זוכרים, לא זזים, הנשימה רדודה מאד - כמעט שלא מורגשת. הצורך באנרגיה יורד מאד, זרימת הדם מצטמצמת לאזורים חיוניים מאד בלבד (לדוגמה גזע המוח), המוח מזרים לנו אופיואידים ממקור פנימי (כמו אופיום ). הם מיועדים לחסימת כאב, שיתוק תנועת הגוף, רגיעה, והחלמה. האדם או החיה נמצאים מעבר לכאב, מעבר לפחד, מעבר לאימה. אנחנו מנותקים מתחושת הגוף שלנו, מרשת ברירת המחדל, ומתפיסת העצמי שלו. במקרים של התנתק באונס לדוגמה העצמי "מבוטל" הרצון החופשי אובד, ואנשים חווים לעיתים "התמזגות עם התוקף". לחילופין נוצר מצב של הפרדה בין גוף לנפש


 


הסירטון שבלינק מראה איך נראית אילה במצב "התנתק"




לסיכום:

טראומה, חנק, וחוסר חמצן/עליה ב CO2 וחווית סף מוות מפעילים את פקודת ה"התנתק!" במוח ולכן יכולים להוביל, בדומה למה שקורה בזמן שימוש בקטמין, לניתוק של אזור ה PCC. איבוד תחושת גוף, ולשינוי בחווית העצמי.


על פי המחקרים עם קטמין, ובהתאמה למה שקורה בזמן ריצה על קסקדת המתח והשרידה,

האפקטים האלה ביחד, (ניתוק רשת ברירת המחדל, וניתוק תחושת הגוף) , ואולי עוד אחרים,

מובילים לדיסוציאציה בין גוף לנפש.

מובילים להפרדה בין עצמי נפרד, לבין תפיסת עצמי כחלק משלם גדול יותר,

חלק משלם המאוחד עם היקום...



נקודה מענינת, מפתיעה ולא טריבאלית שכדאי לשים לב אליה:

הדיווחים על חווית הדיסוציאציה לא מובילים לחוויה של העלמות העצמי.

הדיווחים הם על התבוננות בגוף שלי מבחוץ, באדישות, כאילו כל הדברים האיומים שקורים לגוף אינם קשורים אלי....

 

תופעה מפתיעה זו מובילה לתהייה עד כמה ההזדהות שלנו עם הגוף שלנו כחלק מרכזי ב"אני" שלנו - נכונה... האם באמת אנחנו צריכים את הגוף כדי להיות אנו עצמנו?


נקודה לחשיבה: ממה נובעים הסבל והעצב שלנו בעקבות מקרי-אונס, טראומות אלימות שונות, ותחושת חוסר שליטה במה שקורה לגוף שלי ?  האם יתכן שצודקים חכמי היוגה שטוענים שהדבר נובע מהזדהות עם הגוף שלי? הזדהות עם תפיסה שהגוף שלי זה אני?האם קימת זווית ראיה אחרת, כזו המפרידה בין גוף ונפש. ואם כך הוא הדבר איך נוכל להשתמש בתובנה זו?


רפרנסים


Leech R, Sharp DJ. The role of the posterior cingulate cortex in cognition and disease. Brain. 2014 Jan;137(Pt 1):12-32. doi: 10.1093/brain/awt162. Epub 2013 Jul 18. PMID: 23869106; PMCID: PMC3891440.

The posterior cingulate cortex is a highly connected and metabolically active brain region. Recent studies suggest it has an important cognitive role, although there is no consensus about what this is. The region is typically discussed as having a unitary function because of a common pattern of relative deactivation observed during attentionally demanding tasks. One influential hypothesis is that the posterior cingulate cortex has a central role in supporting internally-directed cognition. It is a key node in the default mode network and shows increased activity when individuals retrieve autobiographical memories or plan for the future, as well as during unconstrained ‘rest’ when activity in the brain is ‘free-wheeling’. However, other evidence suggests that the region is highly heterogeneous and may play a direct role in regulating the focus of attention. In addition, its activity varies with arousal state and its interactions with other brain networks may be important for conscious awareness





  • על קטמין אפשר לקרוא עוד כאן https://il.athleticult.com/psychedelics/ketamine/

  • Bednarik P, Spurny B, Silberbauer LR, Svatkova A, Handschuh PA, Reiter B, Konadu ME, Stimpfl T, Spies M, Bogner W, Lanzenberger R. Effect of Ketamine on Human Neurochemistry in Posterior Cingulate Cortex: A Pilot Magnetic Resonance Spectroscopy Study at 3 Tesla. Front Neurosci. 2021 Mar 24;15:609485. doi: 10.3389/fnins.2021.609485. PMID: 33841073; PMCID: PMC8024494.

  • Marguilho M, Figueiredo I, Castro-Rodrigues P. A unified model of ketamine's dissociative and psychedelic properties. J Psychopharmacol. 2023 Jan;37(1):14-32. doi: 10.1177/02698811221140011. Epub 2022 Dec 17. PMID: 36527355; PMCID: PMC9834329.


22 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page