"רוב החיים שלנו סובבים סביב ארועים שלא בחרנו" - רבות מהתגובות שלנו אוטומאטיות ולא מודעות - אנחנו לא

אמר לנו חבר לדרך, מדריך שנים רבות בתוכנית 12 הצעדים:

רוב החיים שלנו סובבים סביב ארועים שלא בחרנו.

כל בחירה שלנו, מהפשוטה ביותר - מובילה למסלול שאי-אפשר לדעת לאן יוביל.

במהלך היום אנחנו עושים בחירות פשוטות, טריאבליות, כאלה שלא נותנים עליהן את הדעת: מתעכבים דקה יותר או פחות ליד מקרר הארטיקים בקיוסק, מאחרים להגיע לצומת מסוימת, ונפגעים מרכב שעלה על המדרכה בדיוק בשנייה בה הגענו אל הכביש.

הבחירות הגורליות, אלה החורצות חיים ומוות, - פעמים רבות לא בידנו.

קורבנות טראומה מתבוססים עמוקות בריגשי אשמה לא פרופורציונאליים. "הכל באשמתי"!

תחושת האשמה הזו היא תגובה אוטומאטית במצבים של מתח גבוה ופגיעה בתחושת העצמי. תפקידה הכללי של תחושת האשמה שלחברת אותנו, לגרום לנו לפעול במסגרת כללי החברה והתרבות שלנו. במצבים טראומתיים ובמקרי אונס, מוות ואסון יש רצון עז (אוטומאטי ומובנה ברשתות המוח) להשתייך ולהשען על החברה . לצורך הזה יש בסיס אבולוציוני (קל יותר לשרוד כשאנחנו חלק מקבוצה). גינוי מצד אחרים או אפילו התעלמות או חוסר חיבוק חם ותומך מאד - מחזקים ולעיתים מקבעים האשמה עצמית ואמונת שווא ש"הכל קרה בגללי".

כדאי לשים לב לכך שרגשי אשמה נעוצים חזק בתחושה שלנו שיש לנו רצון חופשי ויכולת בחירה.

כי הרי אם יש יכולת בחירה ורצון חופשי אז גם - הכל באשמתי! אם הייתי עושה כך וכך הכל היה נגמר אחרת.

אז זהו, שזה לא ככה.

"רוב החיים שלנו סובבים סביב ארועים שלא בחרנו" - רבות מהתגובות שלנו אוטומאטיות ולא מודעות - והחלטות טריביאליות, יומיומיות יכולות להוביל למצבים שההסתברות לכך שהם יקרו מעטה מאד - ובכל זאת קורים.

לא נותר לנו אלא להשתדל לעשות כמיטב יכולתנו, ולהבין שפעמים רבות כשקורה לנו או לאהובנו אסון -

זה לא רק שזה לא באשמתנו - אלא להיפך.

אסונות קורים לנו

בניגוד מוחלט לרצון שלנו, ולבחירה החופשית שלנו.

כי רוב החיים שלנו אנחנו מגיבים לארועים שקורים לנו בלי שבחרנו בהם.

תודה ל M על התובנה הזו.

למי שמעונין לקרוא על הנושא האם יש לנו באמת רצון חופשי או רק תחושת הרצון החופשי ולמה היא משתלמת אבולוציונית ראו

https://danielmiessler.com/blog/an-evolutionary-explanation-for-our-experience-of-free-will/