הי ניסים נראה לי שיש לי תשובה בשבילך- קצת קשור לפילוסופיה של מדעי המח - אבל כן, נראה שיש סיבה לכך שיש היום יותר מחלות נפש, וזה לא רק בגלל שמזהים אותן יותר או בגלל השידול אלי שיח של פוקו- איך נסביר- יש במח איברים. כמו בגוף גם במח יש איברים איברים מוחיים. רק שהם שונים קצת מהאיברים הגופניים בכך שהם לא מוגבלים בשלד, אלא הרבה יותר פלסטיים. גם איברים אלה מתפתחים על ידי שימוש, אז אם ניקח את היד שלך לדוגמא ונעמיד מולה את היד של שוורצנגר זה יראה שונה אבל עדין דומה. במח זה יראה אחרת לגמרי. כי אין מגבלה של שלד. הצורה נקבעת על ידי השימוש. השתמשת האיבר התפתח לכיוון מסוים לא השתמשת האיבר לא התפתח או התפתח בצורה שונה לחלוטין. האיברים הגופניים משפיעים על יכולת התנועה שלנו על יכולת התגובה שלנו, האיבריים המוחיים משפיעים על התחושות הנפשיות שלנו. לכן כאשר חברה מסוימת חיה באופן מסוים- נניח יכולת שליטה גדלה והולכת על המציאות- הופס לחצתי על כפתור ונדלק חשמל. רק כדוגמא - אצל האדם יורדת התרגולת במצבים של חוסר ביטחון, במצבים של צורך באמונה , וכו' המשמעות היא שהאיברים המוחיים לא "יתאמנו" בכיוון של בטחון ואמונה - אז הם יהיו מנוונים. פעם התרגול של הרבה תכונות נפשיות- או איברים מוחיים (בעצם הצורה שלהם כי במח הצורה היא התוכן וכו') היה ספונטני , ילד שהיה הולך להביא מים מהבאר - לפעמים בחושך, היה מתפלל כול הדרך - ולא משנה באיזו שפה. התפילה הזו היא סוג של "אימון" לאיבר של ביטחון לאיבר של אמונה וכו' אבל כעת צורת החיים המערבית לקחה את האימון הספונטני הזה ולכן איברים מסוימים למעשה מנוונים - ואיתם נולדות מחלות הנפש. השינוי הוא לא פשוט כי מדובר במצב ביולוגי לא פסיכולוגי. יש עוד "אימונים ספונטניים" שנלקחו מאיתנו, ומנגד הרבה אחרים כמו של ציות ושליטה מדומה שנוספו לנו ולכן המצב הוא כמו שהוא... אז נראה לי שאפשר לאמר שכן יש סיבה ביולגית לכך שיש היום יותר מחלות נפש- ההתפתחות של האיברים הביולוגים יצרה צורה של מח שהוא חסר תכונות בסיסות כגון ביטחון, אמונה, תיקווה.... ולכן המצב הנפשי לא משהו - מה עושים - יוצאים להתבודד בלילה בשדה. מה קורה אוהבים.

לדעתי זה אוטופי- במח הדגש הוא על התנסויות. קשר חזק נבנה חז"ק- זה בערך כמו לדבר על לרכב על אופניים - אתה תלמד לסוע על אופניים רק עם יוצרו לך רשתות הנורינונים של נסיעה באופנים- שיווי משקל, פדלים וכו' מלדבר על סיוע לזולת לא נבנת הרשת נוריונים של איכפתיות ויכולת רגשית של הכלה. רק תרגול ספונטני אין סופי, ותרגול שכזה נוצר על ידי הסוציולוגיה. פיליפ דרך אגב מדגיש הרבה את עניין הטווח שבתוכו פועלת התיאוריה. והתווך של המצב המיסטי הוא קפיטליסטי וככזה מושתת על מבניים סוציולוגים אשר אינם מעודדים חשיבה משוחררת החיונית למסטיקה, אלא להפך השיטה השלטת היא מקל וגזר- ראו פוסט אחרון של יעל על לחץ מטפש. רק חברה שתשכיל לבנות קונסטרוקציות חברתיות המשחררות את המחשבה ומאפשרות את המח לקראת תרגול ספונטני בנושא של אמונה, רגש, ביטחון, טלפטיה (זה בשביל ניסים שמתעניין בנושא כמדומני) וכו' תגיע ליצירת רשתות הנירונים המאפשרות אותם.

אתם חושבים על שני דברים במקביל או בעצם שלושה לכן מקור הבלבול המושגי שלכם. א- נשאר בנתון הביולוגי - אנחנו לא מיסטיקניים וגם לא ג'מיסיינים- אנחנו נירו פדגוגיים. יש יותר להפנים את החידוש זו לא מיסטיקה או פסכולוגיה זו ביולוגיה - תדמינו ילד שגדל במקום שקושרים לו את הידים והרגלים בתהליך של ניוון (כמו שנניח היו עושים בסין לכפות רגלים קטנות) ומצד שני כול הזמן אומרים לו אתה תהיה גדול הדור בכדורסל- אתה תשבור את כול השיאים במאה מטר ריצה. זה בערך המצב שפיליפ מתאר- כמו שהסברנו בספר (לקראת פרסום- עיינו שם בפרק על ביולוגיה וסוציולוגיה כמדומני) הסוציולוגיה משפיעה על הביולוגיה. המח שלנו נראה בערך כמו הרגלים של הסינית הזו שרצו שיהיה לה כפות רגלים קטנות - רק יותר כי כמו שאמרתי אותי למדו שלמח אין מגבלת צורה של שלד - למרות שהאזורים מתוחמים במח. אז המח של כולנו עובד על שיטת המקל והגזר ובעיקר גמול כספי- גם זה ראו שם בספר את השפעות של הכסף על מערכת המוטיבציה. שנים שנים של חיים באופן כזה....

כן בערך זה הכיוון - אחד החידושים של הנירו פדגוגיה זה היכולת שלה להצביע על הקשר בין סוציולוגיה וביולוגיה. הסוציולוגיה משפיעה על צורת המח. צורת החיים קובעת בין איזה חלקים של המח יהיה קשר חזק יותר ועל פי חוקי הב - חלקים אלה מתקשרים יותר. לטענתי אפשר שמערכת החיים כיום לא בנתה קשרים בין חלקי המח המאפשרים בריאות נפשית וזאת ועוד צורת החיים שבנויה על מערכת חינוך של מקל וגזר עונש ופרס איננה מאפשרת פיתוח של מערכת הגמול הפנימית זו המשחררת את המח לקראת המעבר.