נראה לי שאולי זה המקום שבו אפשר להעלות את השאלה המתבקשת בכלל בעניין התפתחות וגילויים אחרונים של עוד ועוד סוגים של שגעונות והפרעות נפשיות באדם, איפה היו כל המחלות הללו לפני כמה דורות? האם הם היו קיימות אבל אף אחד לא קרא להן בשם כיוון שהן לא הפריעו לאף אחד, ואולי רק לזה שסובל מהן הן הפריעו במידה מסויימת?
אולי אפשר לתלות חלק מההולדה של כל ההפרעות הללו בקדמה הטכנולוגית שבאה לעולם בעשורים האחרונים, קדמה שגורמת לאנשים לצפות במראות נדירים שאולי לא היו זוכים לראות אותם במשך כל חייהם והנה הם מופיעים להם על המסכון של הטלפון החכם ?
או שמא הפתיחות שעולם המערב מביא אתו מעמידה אותנו במצבים בהם אנחנו מוכרחים לתת תשובה מדוייקת והסברים מפורטים לכל דבר ועניין ומעצם הדיוק והעמידה על ההבדלים שבין אדם לחבירו, שגעון אחד למשנהו, הפרעה נפשית כזאת לאחרת, נולדים עוד הגדרות, משלחי- יד ותחומי לימוד ומדע שלא היו קיימים לפני כן.
כתוב בנביא שלימות המשיח תמלא הארץ דעה את השם כמים לים מכסים,
אז אולי אפשר לטעון שכפי שבורא עולם "צמצם" את עם ישראל לעסוק דווקא בתורה,
כך גם אלו שליבם חפץ ומתאווה לשאר מדעים ובמיוחד הגויים אז ניתנת להם האפשרות להכיר את גדולתו של הבורא דרך ההתפעלות מהבריאה על כל גווניה דרך הבחינה של כל המדעים והעניינים הארציים היומיומיים ...
אני חושבת שמה שמראים בפוסטים בניירוטריט הוא שכל האנשים חולקים אותם מנגנונים נפשיים, ובמצבים שונים של החיים מראים מופעים שונים ומגוונים על אותה סקלה. יכול להיות מעניין להבין מה זאת הזיה. ואיך שומעים קולות.
הי ניסים נראה לי שיש לי תשובה בשבילך- קצת קשור לפילוסופיה של מדעי המח - אבל כן, נראה שיש סיבה לכך שיש היום יותר מחלות נפש, וזה לא רק בגלל שמזהים אותן יותר או בגלל השידול אלי שיח של פוקו- איך נסביר- יש במח איברים. כמו בגוף גם במח יש איברים איברים מוחיים. רק שהם שונים קצת מהאיברים הגופניים בכך שהם לא מוגבלים בשלד, אלא הרבה יותר פלסטיים. גם איברים אלה מתפתחים על ידי שימוש, אז אם ניקח את היד שלך לדוגמא ונעמיד מולה את היד של שוורצנגר זה יראה שונה אבל עדין דומה. במח זה יראה אחרת לגמרי. כי אין מגבלה של שלד. הצורה נקבעת על ידי השימוש. השתמשת האיבר התפתח לכיוון מסוים לא השתמשת האיבר לא התפתח או התפתח בצורה שונה לחלוטין. האיברים הגופניים משפיעים על יכולת התנועה שלנו על יכולת התגובה שלנו, האיבריים המוחיים משפיעים על התחושות הנפשיות שלנו. לכן כאשר חברה מסוימת חיה באופן מסוים- נניח יכולת שליטה גדלה והולכת על המציאות- הופס לחצתי על כפתור ונדלק חשמל. רק כדוגמא - אצל האדם יורדת התרגולת במצבים של חוסר ביטחון, במצבים של צורך באמונה , וכו' המשמעות היא שהאיברים המוחיים לא "יתאמנו" בכיוון של בטחון ואמונה - אז הם יהיו מנוונים. פעם התרגול של הרבה תכונות נפשיות- או איברים מוחיים (בעצם הצורה שלהם כי במח הצורה היא התוכן וכו') היה ספונטני , ילד שהיה הולך להביא מים מהבאר - לפעמים בחושך, היה מתפלל כול הדרך - ולא משנה באיזו שפה. התפילה הזו היא סוג של "אימון" לאיבר של ביטחון לאיבר של אמונה וכו' אבל כעת צורת החיים המערבית לקחה את האימון הספונטני הזה ולכן איברים מסוימים למעשה מנוונים - ואיתם נולדות מחלות הנפש. השינוי הוא לא פשוט כי מדובר במצב ביולוגי לא פסיכולוגי. יש עוד "אימונים ספונטניים" שנלקחו מאיתנו, ומנגד הרבה אחרים כמו של ציות ושליטה מדומה שנוספו לנו ולכן המצב הוא כמו שהוא... אז נראה לי שאפשר לאמר שכן יש סיבה ביולגית לכך שיש היום יותר מחלות נפש- ההתפתחות של האיברים הביולוגים יצרה צורה של מח שהוא חסר תכונות בסיסות כגון ביטחון, אמונה, תיקווה.... ולכן המצב הנפשי לא משהו - מה עושים - יוצאים להתבודד בלילה בשדה. מה קורה אוהבים.
באותו עניין, פיליפ וכסלר מדבר על כך שהעתיד הולך לכיוון של חברה מיסטית. שהבדידות היא כל כך רבה שכתגובת נגד אנשים ילכו לכיוון הפוך, התכוונות לאחר ולצרכיו, עד כדי חיבור שמטשטש את הגבולות בין איש לרעהו. את הריכוז העצמי.
לדעתי זה אוטופי- במח הדגש הוא על התנסויות. קשר חזק נבנה חז"ק- זה בערך כמו לדבר על לרכב על אופניים - אתה תלמד לסוע על אופניים רק עם יוצרו לך רשתות הנורינונים של נסיעה באופנים- שיווי משקל, פדלים וכו' מלדבר על סיוע לזולת לא נבנת הרשת נוריונים של איכפתיות ויכולת רגשית של הכלה. רק תרגול ספונטני אין סופי, ותרגול שכזה נוצר על ידי הסוציולוגיה. פיליפ דרך אגב מדגיש הרבה את עניין הטווח שבתוכו פועלת התיאוריה. והתווך של המצב המיסטי הוא קפיטליסטי וככזה מושתת על מבניים סוציולוגים אשר אינם מעודדים חשיבה משוחררת החיונית למסטיקה, אלא להפך השיטה השלטת היא מקל וגזר- ראו פוסט אחרון של יעל על לחץ מטפש. רק חברה שתשכיל לבנות קונסטרוקציות חברתיות המשחררות את המחשבה ומאפשרות את המח לקראת תרגול ספונטני בנושא של אמונה, רגש, ביטחון, טלפטיה (זה בשביל ניסים שמתעניין בנושא כמדומני) וכו' תגיע ליצירת רשתות הנירונים המאפשרות אותם.
לא הבנתי למה התווך של המצב המיסטי הוא קפיטליסטי. אתה מתכוון שלא יכול להיווצר מצב מיסטי בעולם קפיטליסטי? וגם לא הבנתי למה הכוונה שתירגול ספונטאני נוצר ע"י הסוציולוגיה. האם הכוונה שצריך לשנות אורח חיים?
התווך של המצב המיסטי הוא קפיטלסטי מאחר ואנחנו חיים בחברה קפיטליסיטית. אלה הם תנאי המצב- התווך הוא למעשה המציאות בתוכה אנחנו פועלים- דגם הכח שסביבנו. לא ניתן לחרוג ממנו. ישנן חסידיות נניח בבני ברק שמנסים בכול כוחם להמנע ממגע עם התווך אבל זה כמעט בלתי אפשרי- במיוחד לאור התקשורת וכו'. לגבי האפשרות של מצב מיסטי בחברה קפילסטית - לא טענתי את זה. זה יהיה חריף מידי - אלא שמצב מיסטי במיוחד פיתוח מיסטי דורש שחרור המחשבה ושחרור המחשבה דורש הורדת רמת הלחץ מאחר ולחץ מאוד מגביל ומעביר לאוטומטים. בנוסף מח שמתעצב בתנאים של שכר ועונש נוקשים - גמול כספי וכו' יהיה מעוצב צורנית בהתאם לכך ויש מצב שיתקשה יותר לחוות מצב רוחני או מיסטי . זה לא קשור לשינוי אורח חיים זה קשור למהלך כללי יותר. אם זאת ישנן אפשרויות היום כגון כול השעונים החכמים וגלי מח שאני פחות בקיא בהם שיתכן ויכולים לזרז את המהלכים- אלא שהבסיס הוא תרגול ספונטני (באם אין קיצורי דרך ממוחשבים).
למה הכוונה בשעונים חכמים ואיך זה מתקשר לגלי מוח? הכוונה לביופידבאק?
אתה מדבר על על הגבלה צורנית והצורך בחזרות כדי לעצב תשתית לטרנספורמציה מיסטית.
אבל בספר של גימס על החוויה הדתית לסוגיה הוא מדבר על אנשים שעוברים טרנספורמציה. שממצב של סבל הם עוברים למצב של אחדות עם היקום או עם האל. איך אתה מסביר את זה?
אתם חושבים על שני דברים במקביל או בעצם שלושה לכן מקור הבלבול המושגי שלכם. א- נשאר בנתון הביולוגי - אנחנו לא מיסטיקניים וגם לא ג'מיסיינים- אנחנו נירו פדגוגיים. יש יותר להפנים את החידוש זו לא מיסטיקה או פסכולוגיה זו ביולוגיה - תדמינו ילד שגדל במקום שקושרים לו את הידים והרגלים בתהליך של ניוון (כמו שנניח היו עושים בסין לכפות רגלים קטנות) ומצד שני כול הזמן אומרים לו אתה תהיה גדול הדור בכדורסל- אתה תשבור את כול השיאים במאה מטר ריצה. זה בערך המצב שפיליפ מתאר- כמו שהסברנו בספר (לקראת פרסום- עיינו שם בפרק על ביולוגיה וסוציולוגיה כמדומני) הסוציולוגיה משפיעה על הביולוגיה. המח שלנו נראה בערך כמו הרגלים של הסינית הזו שרצו שיהיה לה כפות רגלים קטנות - רק יותר כי כמו שאמרתי אותי למדו שלמח אין מגבלת צורה של שלד - למרות שהאזורים מתוחמים במח. אז המח של כולנו עובד על שיטת המקל והגזר ובעיקר גמול כספי- גם זה ראו שם בספר את השפעות של הכסף על מערכת המוטיבציה. שנים שנים של חיים באופן כזה....
חזרתי וקראתי את הפוסט המקורי של ניסים. ממה שאני הבנתי, הוא מעלה בפוסט את השאלה המאתגרת מה גרם לכך שבדור שלנו "כולם במאניה". האם זו התפתחות הטכנולוגיה שמשנה את המוח בדרכים שונות או עיסוק יתר של אנשים בהגדרות ותתי הגדרות והתעמקות בהם. שהרי משכבר הימים אנשים ראו מראות ושמעו קולות, התנ"ך עצמו רצוף בסיפורים שונים על אנשים במצבים שונים של תודעה, רק שפעם התייחסו אליהם שונה. מה היה פסיכיאטר של היום אומר לאברהם אבינו ש"שמע קולות" שאמרו לו להעלות את בנו לעולה? מה הוא היה אומר למשה שקבל את עשרת הדיברות לאחר שהיה על ההר ימים רבים ולא אכל ולא שתה והיה אולי במצב תודעה אחר? וכן הלאה.
את הפיסקה האחרונה של ניסים אני לא בטוחה שהבנתי. אולי היא מתייחסת לכך שעיסוק היתר בהגדרות עשוי להוליך להתבוננות עמוקה יותר והבנה בבחינת "מה רבו מעשייך...", ואולי דווקא אליה אהוד מתייחס בתשובה שלו.
אם הבנתי נכון את ההתייחסת של אהוד - אהוד אומר שלא הטכנולוגיה והמראות המופלאים שהיא מאפשרת או הקצב המהיר שהיא עובדת בו וכו גרמה ליתר מצבי המאניה היום אלא הצימצום וחוסר הפיתוח של המוח בגלל הדגשים של החברה המודרנית, הרציונאלית, המדעית, הקפיטליסטית שאינם מאפשרים פיתוח של המוח למלוא הפוטנציאל התודעתי הריגשי והאמוני. ומרחיקה את האדם מהטבע, והיראה, והאהבה והחיבור המלא לאחר ולאל. כמו הרגליים של הסיניות שקושרים אותן כך שבסופו של דבר הן לא יכולות ללכת. מעניין.
כן בערך זה הכיוון - אחד החידושים של הנירו פדגוגיה זה היכולת שלה להצביע על הקשר בין סוציולוגיה וביולוגיה. הסוציולוגיה משפיעה על צורת המח. צורת החיים קובעת בין איזה חלקים של המח יהיה קשר חזק יותר ועל פי חוקי הב - חלקים אלה מתקשרים יותר. לטענתי אפשר שמערכת החיים כיום לא בנתה קשרים בין חלקי המח המאפשרים בריאות נפשית וזאת ועוד צורת החיים שבנויה על מערכת חינוך של מקל וגזר עונש ופרס איננה מאפשרת פיתוח של מערכת הגמול הפנימית זו המשחררת את המח לקראת המעבר.
איזה קישור יפה!