שלום יעל, תודה המענה וסליחה על התגובה המאוחרת, אוסיף את הקישור לאתר שיהיה זמין בכל זמן. אני הבנתי את העניין של ציפיות שכר באופן חלקי, הרי גם אין שכר גבוהה מאוד עדיף לקבל קצת שכר מבכלל לא, לא? בכל אופן אני מדבר על פעולות והתמדה שלהן כגון כמה דקות ספורט, כמה דקות מדיטציה, לקרוא עמוד מספר, לדבר כמה דקות עם חבר טוב, לסדר קצת את הבית, עשייה של אומנות גם אם קצרה (אומנות פלסטית עץ, מתכת, וגם מוזיקה). הרבה מאוד פעולות שיכולות לשפר לי את מצב הרוח אבל בכל זאת מוצא את עצמי דוחה אותן או שוכח מהן למען הנטפליקס או שינה במיטה. אני גם מאוד אוהב חקלאות אורבנית ויש לי גינה שאני משקיע בה, גם אם בתקופות שאין לי כוח\רצון להשקיע את מיטב יכולתי, אני עדיין משקיע וזה בא לי בקלות יחסית ובטבעיות, אני לא יודע מה עושה את ההבדל. ואם אוכל לחדד את המשאלה, הייתי רוצה לרצות לעשות יותר פעולות מיטיבות בהתמדה. בכלל ובמיוחד עכשיו, המוח שלי חווה מחסור עקב הפסקת עישון סיגריות והפסקת תרופות לריכוז המבוססות על אמפתמינים, אבל יוצא מצב של ביצה ותרנגולת, יש לי פחות כוח אינרציה להתחיל לעשות את הפעולות האלו שיספקו לי את הדופמין היקר והאהוב, ואני נשכב על הספה מול הנטפליקס, גם להיכנס ולהגיב כאן היה קשה, ודחיתי ודחיתי ושכחתי, ונראה שכבר עברו שבועיים למרות שזה מרגיש כמו יומיים.

@roei שלום רועי.

תודה רבה על התשובה שלך. היא עוזרת לי להבין טוב יותר את המצב.

כדי להבין יותר, יש לי שאלה שאולי היא אישית מדי: האם יש לך כרגע, או בעתיד, מטרה או חלום קונקרטיים מעבר ללהרגיש טוב. ואם כן באיזה כיוון.

ועכשו לשאלות שלך.

בעיקרון שימוש (ולא משנה אם זו תרופה ממריצה, סם , או התנהגות ממכרת) משנה את מערכת התיגמול המוחית ומערכת המתח (יש על זה פרוט רב בדף ה"שאלות". )

אגיד בקצרה, שימוש משנה את הפרופורציות של מערכת המוטיבציה באמצעות "כסף קל" (ממריצים למינהם) שמספקים חומרים כמו דופמין ואדרנלין. כשהמוח התרגל ל"כסף קל" הוא לא מסכים להשקיע אנרגיה במשהו שהצפי שלו לקבלת תשלום כימי בסופו נמוך מהממוצע שהוא מכיר. זה לא תלוי רק ברצון שלך, הרבה תלוי בתהליכים אוטומאטיים, ובתקווה שזה ניתן לשינוי.

כדי להגיע למטרה שלך: עשיה של מעשים מהנים לאורך זמן – אתה צריך לפעול כדי לשנות את הפרופורציות האלה בחזרה. וכמו שאמרת זה ביצה ותרנגולת .

הדבר הראשון שמשנה את הפרופורציות הוא חוסר שימוש.

אם המוח מפסיק לקבל "כסף קל", המוח צריך להסתפק במה שהוא מייצר. והפרופורציות במוח משתנות. ממש שינוי פיזי, בקצוות תאי המוח, בסינפסות. זה לוקח זמן, וצריך להתכונן לכך נפשית שזה לא מיידי . אבל זה קורה. (אני עדין צריכה להסביר את הנושא של למה משהו יותר טוב מאפס אבל אני אעשה את זה בתשובה נפרדת בהמשך).

דבר שני, הבנה למה עושים מה יכולה לעזור. (מה עושה שינה. למה קל יותר עם נייטפליקס).

דבר שלישי: ואליו אתייחס בתשובה זו:

מערכת המוטיבציה מורכבת בגדול משני מקורות:

1. מקור של הנאה אישית. סיום כל פעולה משחרר דופמין, ואתה עושה הרבה מאד פעולות כאלה. שזה טוב. לא משנה בתור התחלה אם ברצף או לא, ככל שאתה לא משתמש ועושה דברים מעת לעת, אתה מרגיל את המוח לפרופורציות אחרות.

2. מקור חשוב והרבה יותר עוצמתי מהאישי {!} הוא הרוורד החברתי. רוורד שבא מלהיות משמעותי לאחרים. להיות בתקשורת עם אחרים. יש לזה סיבות שרידתיות, וזה מנגנון רב עוצמה. אם מסתכלים על שיטת 12 הצעדים, היא מכוונת להיות בקבוצה, ובסופו של דבר לעזור לאחרים. גם כל הדתות שמבינות את נפש האדם, מכוונות לזה (תחשוב על מניין בתפילה, צדקה וגמילות חסדים). גם אנשים ששרדו שואה (כמו ויקטור פרנקל בספר שלו האדם מחפש משמעות) מדברים על הצורך למצוא מטרה שהיא "גדולה ממני". לעשות דברים יחד עם מישהו נותן אנרגיה וכוח (מסתנכרנים אחד לשני וזה משפיע על המוח ונותן דופמין). כמו שמסתכלים ביחד על השקיעה, או כשרואים עם המון משולהב משחק כדורגל, או נמצאים במופע מוסיקה עם המון אנשים, או כשעובדים לקראת מטרה משותפת. השאלה היא אם יש לך קבוצת תמיכה כלשהיא שאתה פעיל במסגרתה. קבוצה של אנשים שאתה עובד איתם יחד לאיזה שהיא מטרה. וכו.

אז הצעה ראשונה שעולה מהתשובה הזאת: לחשוב על פעילויות חברתיות או קבוצה שאתה יכול להשתייך אליה, ולהתייעץ עם חברים מה הם עושים כדי להשתייך לקבוצה מעצימה כזאת. לדוגמה, קבוצה של חברים שמשוחחים על הבעיות והאתגרים שאתה מתמודד איתם. בשלב הראשון זה יחסית יותר קל יותר מקבוצה לטיפוס על קיר טיפוס. או קבוצה שפועלת למען עזרה לזולת ונניח מחלוקת מזון לאנשים. או קבוצה שפועלת בעיר בהקשרים של חקלרות אורבנית, או כל דבר שיש בו אנשים שמתלהבים ממה שהם עושים. או אפילו אימון בחדר כושר עם מאמן אישי. הנושא החברתי הוא מאד משמעותי מבחינת אספקת דופמין.

האם התשובה הזו עוזרת לך? רלוונטית לך? אם יש לך שאלה או משהו בתשובה הזו שתרצה שארחיב עליו תכתוב ואגיב. אכתוב עוד על שאלות שהעלת בתגובה האחרונה שלך בהמשך. אני לא רוצה להציף כי השאלה שלך עמוקה ואני לא רוצה לערבב הרבה נושאים באותה תשובה. ערב נעים. יעל

אני חושבת וכותבת באופן מפורט. אענה מאוחר יותר.