שימוש מרגיל את המוח להרבה ומהר.

בד"כ שמים את הדגש על ההרבה - הרבה כמו דופמין בבת אחת.

פחות נתתי דעתי על עניין ה"מהר".

אני יודעת שאפשר להרגיל את המוח ל"משכורת כימית" יותר נמוכה.

מה שלא הבאתי בחשבון עד עכשו שלא מספיק להתרגל למשכורת כימית יותר נמוכה.

פתאום הבנתי שמעבר למערכת הרוורד, שזו מערכת שפועלת ומשתנה באופן לא מודע,

נראה לי שאלמנט חשוב שצריך להתמודד איתו זה שצריך לשנות את הציפייה המודעת -

כמה זמן לוקח להגשים מטרות בעולם האמיתי. וצריך להתנסות וללמוד במה זה כרוך באופן מעשי.

כדי לשקם את המערכת משימוש, צריך לבנות את רשת העשייה על כל שלביה

וללמוד להעריך נכון כמה זמן כך שלב לוקח. בלי תרוצים שתולים את האשם באחרים.

לשכנע אחרים בצדקת דרכי הוא שלב בדרך להגשמת מטרות.

וזה לוקח זמן. הרבה יותר זמן ממה שהמוח המהיר מעריך.

ואין דרך לעשות את זה ללא עבודה שיטתית ואיטית בלי לדלג על אף שלב ממה שצריך לעשות עד שהמטרה מושגת.

צעד צעד.

הצורך הזה בבנייה של רשתות דרכים להגשמת מטרות - ובניית סכמות עם הערכות זמן ראליות היא אולי מטרה בפניי עצמה.