• Npint

איך הקסקדה רלוונטית לחיים... או מה קורה כשהסטראס מטפש אותנו.

המודל המדעי לסטראס אומר: במוח יש מנגנון מובנה שמתעדף משימות על פי הצורך (הקסקדה). כמו רשת מסילת רכבות, מנגנונים אוטומאטיים סוגרים ופותחים מסלולים במוח ובגוף, ושולחים "קרונות עמוסים" בחמצן וסוכר לאזורים במוח ובגוף בהם הם הכי נחוצים במצב נתון. אם צריכים להלחם, מוותרים זמנית על עיכול מזון, ומזרימים דם לשרירים הגדולים. אם צריכים לפעול מהר, מוותרים על חשיבה ביקורתית ולמידה ומרכזים חמצן וסוכר בפעילות אוטומאטית שנבנתה בעבר.




איך זה רלוונטי לחיים?


סטראס עושה אותך טיפש

אנחנו מכירים את זה מחיי היומיום: "סטראס עושה אותך טיפש". וכשהחשיבה הביקורתית מושתקת, והמוח עובד על אוטומאט, ונכון לקבל הנחיות ממנהיג שיודע מה לעשות, ניתן לדחוף לך לראש מה שרוצים. חוקרי משטרה מכירים את זה היטב. לא פעם תהיתי מדוע אנשים בחקירה רושמים עדויות מפורטות על דברים שלא עשו. אבל כשחושבים על מעגל הסטראס וזוכרים שבמצב של לחימה או בריחה החשיבה הביקורתית מושתקת, נקל להבין איך ניתן לגרום לאדם לבחור בפרשנות לא סבירה בעליל, או להודות במשהו שהוא לא עשה רק כדי לרצות את הדמות החזקה והסמכותית בסביבה, במטרה אוטומאטית מובנית להשען על כוחה, לתת לה להוביל. ניתן גם להבין למה בעולם של חוסר ודאות, סכנות בריאותיות, ושינויים כלכליים כמו בעולם בעת שלנו יש נכונות רבה לקבל מנהיגים "חזקים", אנשים קיצוניים עם אמת מוחלטת שרואים את העולם בשחור לבן.


אצל מכורים הגעה למצבי סטראס בעיתית במיוחד, כיוון שהמסלולים האוטומאטיים אצלם במוח מובילים לבררת המחדל שנחרתה במוחם בעוצמה בעבר: שימוש. סטראס הוא מצב מסוכן למשתמש שמנסה להיגמל כי הוא מוביל להתנהגות או לשימוש בחומר שעל פי ניסיונו מביא לו הקלה רגעית. מאפשר לו לשחרר זמנית את כמות הלחץ שנבנתה אצלם במהירות גדולה ובעוצמה רבה. אמר לנו מכור בהליך שיקום, אני יכול "להבין" מהיום עד מחר, אבל כשאני נתקל במוקש ריגשי אני שוכח הכל. אני לא רואה את אשתי, ההורים שלי, הילדים שלי, הערכים שלי. הכל נעלם. ..


בעת סטראס אחנו נוטים גם לפרשנות אוטומאטית של מאורעות על פי הרצונות והחלומות שלנו, אנחנו מפרשים דברים לפי ההרגלים שלנו, אנחנו עיורים לפרשנויות אחרות של המצב כי החשיבה הביקורתית מושתקת, ואנחנו נוהגים על פרשנותה של הרשת המובילה אצלנו, המחשבות שלנו זורמות למקומות הסלולים במוחנו, לאוטוסטרדות המוכרות של המחשבה האוטומאטית. או על פי תחושות עלבון וכעס מהעבר, שאינם רלוונטיים עוד. או על פי פחד שמעורר חשדנות שמכוונת אותנו לפרשנות שלילית של המתרחש.


אנונימוס, מנטור וותיק ומכור נקי טורח לשנן שוב ושוב לחניכים והמודרכים שלו שיש להזהר מהעכבר: להזהר ממצבי מעוררי סטראס: עיף, כועס, בודד רעב. אנחנו היינו מוסיפים: גם רגשי אשמה ובושה כגורמי סטראס חזקים. ולפיכך, המסקנה מהקסקדה שהצגנו בשאלות קודמות: לכולנו עדיף להיזהר כשהעכבר בא... להתאמן בלזהות איפה אני על הקסקדה, להכין כלים מראש למקרה הצורך, פרוצדורות אוטומאטיות וסכמות פעולה, ולהשתדל להמשיך לנטר מה קורה לי כדי לנסות להשאיר את החלק הקוגנטיבי בפעולה. ואם לא הספקנו לעצור את הדהירה על הקסקדה, ניתן לנתח בדיעבד מה קרה ולהיות מודעים למה שקורה לנו. זה עוזר.


7 צפיות

          ,    נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,  חקר מוח יישומי,    התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי             ד"ר יעל עדיני 

 

 

כל הזכויות שמורות ©