ד"ר יעל עדיני וד"ר אהוד נורי 2026 כמו כל הפוסטים באתר - זהו מיני מאמר מקורי. אנא צטטו את שמות הכותבים והוסיפו לינק למיני מאמר זה. תודה @@@ כדי שמורה יוכל לנווט בתוך ה"כאוס" הרב ממדי של הכיתה, עליו להחזיק בראשו את רשת אוטוסטרדות הליבה הנוירוביולוגיות המעורבות בכל תהליך למידה והנעה ללמידה בכיתה ומחוצה לה, בחיי היומיום, בשלום, ובמלחמה. נקודת המוצא שלנו היא שהמוח מחווט בראש ובראשונה לשרידה ומנגנוני הליבה שלו תומכים בה מכיוונים שונים. הם מוכוונים להניע אותנו לפעולה ולמידה, ללמוד

ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2026 כמו כל הפוסטים באתר - זהו מיני מאמר מקורי. אנא צטטו את שמות הכותבים והוסיפו לינק למיני מאמר זה. תודה @@@ בפרקטיקה הבית־ספרית, כלים רבים שנועדו לסייע ללומד “להצליח במשימה”: כרטיסיות ניווט מיועדות לכך. הן מסייעות לפרק את המשימה לשלבים, לעקוב אחריהם, ולהגיע לתשובה הנכונה. כלים אלה יעילים כאשר המסלול ידוע מראש. אולם כאשר מטרת הלמידה היא הבנה — כלומר, בניית קישור יציב חדש ברשת המושגים [1] — נדרש מבנה אחר של משימה: לא כזה המכוון לביצוע מדוי

ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2026 כמו כל הפוסטים באתר - זהו מיני מאמר מקורי. אנא צטטו את שמות הכותבים והוסיפו לינק למיני מאמר זה. תודה ל      @@@ המעשה בעץ הדעת ובמטפס באמצע הכיתה עמד עץ דעת גבוה מאוד, שנבנה יום קודם לכן. ענפיו היו סבוכים, ועליו הגבוהים ביותר נגעו בתקרה – שם נחו המסקנות העמוקות והמורכבות ביותר. אמר המורה: "מי יכול להגיע אל העלה הגבוה ביותר?" ניגש תלמיד אחד. הוא זכר היכן עצר אתמול, וניסה לקפוץ ישר אל הענפים הגבוהים. הוא שלח יד אל המסקנה, ניסה לאחוז ברעיון המ

ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2026 כמו כל הפוסטים באתר - זהו מיני מאמר מקורי. אנא צטטו את שמות הכותבים והוסיפו לינק למיני מאמר זה. תודה @@@ להרחבה ראו גם: שאלת שליפה או שאלת שפעול - ההבדל העקרוני שיפעול - סוגיה - ודוגמאות שיפעול או שליפה - דוגמאות של מורים לתירגול והשראה @@@ שאלת שיפעול (היזכרות) אינה "שולפת חומר" אלא גורמת לידע קודם להתעורר ולעורר אסוציאטיבית את שכניו. אולם ערור זה של מושגים במוח אינו נשמר לעד. מורה שמשכיל.ה לעורר רצף

ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני, ורד עמית 2020-2026 בעשורים האחרונים הצטברו עדויות רבות לכך שתרגול שליפה (retrieval practice) משפר את הישגי התלמידים. עם זאת, בשיח הפדגוגי הרווח נוטים לכנות כל שאלה המופנית לתלמיד “תרגיל שליפה”. הבחנה מנגנונית מראה כי אין הדבר כן. ישנן שאלות שמטרתן הוצאת פריט מידע מוגדר מן הזיכרון — אלו הן שאלות שליפה. לעומתן, ישנן שאלות שמטרתן להפעיל רשת רחבה של ידע קודם, אסוציאציות והקשרים — אלו הן שאלות שיפעול. בעוד שליפה מכוונת לסגירה ולבדיקת נגישות הידע, שיפ

ד"ר יעל עדיני וד"ר אהוד נורי 25-02-26 למעבירים הלאה נא לתת קרדיט ליוצרים תוך הפניה למיני מאמר זה. כמו כל הפוסטים באתר זהו חומר מקורי . תודה. פוסט זה דן בשאלה עקרונית: מהי היזכרות בתחילת שעור: שיפעול או שליפה? באיזה מהן כדאי להשתמש בתחילת שעור? מתי כדאי להשתמש בכל אחת מהפעולות האלה ומהי מטרתן? מהו שיפעול הידע שלנו, המיומנויות, המושגים, הזיכרונת שלנו בנויים מקבוצות של נוירונים הפועלות יחד באופן מסונכרון. כשאנחנו נזכרים במושג כלשהו, חלקי המושג מפעילים אלה את אלה "במעגל" ו"אוחז

פוסט בבנייה משימת ניווט מפעילה מערכת חיפוש מונעת־מטרה, אז כדי לבצע אותה נדרשות מיומנויות מסוימות — לא ככישורים כלליים, אלא כמרכיבים של תנועה במרחב מנטלי. מיומנויות נדרשות לביצוע משימת ניווט קוגניטיבית זיהוי רמזים רלוונטיים (Cue Detection) בניית מודל פנימי זמני (Hypothesis Formation), השערות זמניות, בדיקה והפרכה שלהם, עידכון האם ההשערה מתקרבת למטרה או מתרחקת ממנה? סבילות לאי-ודאות קוגנטיבית ניווט דורש בחירה לפני שיש ודאות מלאה.: המיומנות היא: לא להמתין לכל המידע לא לקפוא לבחו

לומד עצמאי דומה למגלה ארצות היוצא אל הים הפתוח, אל מקום שבו המפות נגמרות. כשאנחנו מתבוננים בו, אנחנו נוטים לשאול את השאלה: “מה מניע אותו?” אנחנו מניחים שיש לו מטרה ברורה באופק, "פרס" המחכה בנמל ודוחף אותו לצאת לדרך, או אולי הבנה או תשובה לשאלה שהוא מחפש כי "זה מעניין אותו". אבל השאלה הבסיסית החשובה באמת  לצרכינו כאן אינה למה הוא יצא למסע (המניעים האישיים שונים), השאלה החשובה היא: מה מאפשר למסע הזה להימשך . המשכות מסע הלמידה אינה דבר של מה בכך. בכל מסע כזה מתקיים מאבק סמוי על

ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני, ורד עמית 26/01/2026 כמו כל הפוסטים באתר - זהו מיני מאמר מקורי. אנא צטטו את שמות הכותבים והוסיפו לינק למיני מאמר זה. תודה @@@ בפוסט זה ננסה להבין מה מאפיין את דרך החשיבה וההנעה של לומדים עצמאיים, ומהם התנאים המצמיחים לומדים כאלה. הקדמה כשאנחנו מנסים להבין מה מחזיק לומד עצמאי לאורך זמן, בתוך אי־ודאות שימצא תשובה, תוך מאמץ מתמשך, קל לדבר על “מוטיבציה”. אבל בפועל, המוח שלנו אינו מונע ממושג אחד כללי של מוטיבציה, אלא מפעיל שתי מערכות הנעה ותגמול שונות

פוסט זה נכתב כהמשך לפוסט על המאבק הניצחי בין המנוסח ללא-מנוסח .  מיתוס הוא ניסיון לקרב  את הבלתי־מנוסח אל השפה;  קסם הוא הבלתי־מנוסח עצמו — זה שאינו “רוצה” ניסוח, אלא חשיבה זורמת לא מילולית. הבעיה במודלי שפה שהם ממהרים לנסח ולעיתים לא מועטות מונעים פיתוח קו חשיבה עצמאית, כזה ששוהה במרחב ה"לא מנוסח" הלא מילולי, נע בין ובתוך צאנקים פריקים של ידע, משנה חיבורים ויותצר מסלולי חשיבה מעניינים וחדשים. מונעים את קסם היצירה העצמאית. הרקע לשאלה עליה דנים בפוסט זה: אני חוקרת נושאים שוני

בתי ספר מעלים על נס את הצורך לעורר בתלמידים דחף ועניין ללמידה של נושאי הלימוד השונים. לרבים מאיתנו מוכר העניין שנושא לימוד שמעניין אותנו מעורר בנו רצון להתעמק בו, ליצור בו צאנקים גדלים של ידע והבנה. החיבורים החדשים שאנחנו מצליחים לייצר בתהליך זה - מתוגמלים בחומרי-תגמול מוחיים, ומשמחים לנו את המוח. כדי לייצר ענין בנושא למידה מסוים הוא צריך להיות רלוונטי לנו, להתחבר לידע קודם שלנו, לשאלות שמסקרנות אותנו, לרגשות שלנו, ולעיתים אף לנטיה האישית שלנו. מה עושים כשתלמיד לא מוצא עניין

הפוסט הזה הוא תאור תהליך עבודה עם הצאט - הוא התחיל מרעיון שחלף בי "כשנפסיק לחשוב אולי נוכל להתפתח ולעשות קסמים". דרך השיח עם הפוסט הבנתי שהכוונה שלי היתה שכיוון שהאלגוריתם השפתי מנסח עבורנו - ומייצג ידע מילולי שנבחר על פי הסתברויות, הוא מהדהד את המנוסח ע"פ תרבות אנושית של אלפי שנים, את מה שאנחנו יודעים. יכולים לנסח. קסם לעומת זאת, מכיל את הלא מנוסח, מה שאנחנו לא יודעים איך אך מעונינים לדעת לעשות, ללא מילים או חשיבה. קסם הוא מסתורי ומסעיר אותנו, מהלך עלינו ...קסם. כתשובה לשא

למה לי הבנה מנגנונית? הוראה תוך הבנה מנגנונית של עקרונות הפעולה במוח עוזרת - להבין מה קורה בכיתה, ולהרגיש ביטחון ומסוגלות. היא מאפשרת...

.זהו פוסט זמני שיירד בקרוב. פוסט מהודק ומעט מורחב יותר ראו ב הבנה מנגנונית - לדעת לנווט בכל שטח אני משתמשת בהבנה מנגנונית כדי כדי...

נוירופדגוגיה הוא תחום דעת מפתח ומתפתח. העדות להצלחתה היא הרצון של מורים הנחשפים אליה ומתנסים בה - להפיץ את הרעיונות לחבריהם לחדר המורים. רבים מעמיקים, מציעים ומתנסים. אולם קיימת נקודה חשובה מאד שיש להדגיש לכל אלה העוסקים במלאכה ברוכה זו - נוירופדגוגיה משולה למניפה. הנוירו- בנוירופדגוגיה משול למניפה סגורה. הוא מציע חוקים כלליים, עקרונות פעולה אוניברסליים של המוח : קשר חזק נבנה חז"ק.. "יורים ביחד נבנים ביחד". רגש מפנה קשב. סטראס בולם חשיבה - היא מציעה מסגרת ופוטנציאל. לע

אחרי שיחות ודיאלוגים עם הבינה בנושאים רבים הבנתי הבדל עקרוני בין שיחה עם AI לקריאה עצמאית.   שיחה עם AI היא כמו נסיעה באוטוסטרדה מהירה...

שיטת התש"ר היא פרקטיקה מצוינת להוראה - ביידיה של מורה מיומנת... . בראיה נוירופדגוגית, מנגנונית, ניתן להשתמש בה כתרגיל היזכרות וחיבור ידע...

במהלך 2023- 2024 - מיד לאחר פרוץ המלחמה הקשה, היינו כולנו "על הקסקדה", כולנו היינו "אנשים בסיכון" !! . במהלך שנה זו נפגשנו עם אנשי חינוך...

להלן רשימת פוסטים נוירופדגוגיים המופיעים באתר מאמרים שפה חדשה - בדרך  לפדגוגיה  מונחית  מח נירו-פדגוגיה – קווי מתאר ללמידה נירופדגוגיה: לא על המוטיבציה האינדבידואלית לבדה חוקי למידה והשתנות במוח הביולוגי ניירופדגוגיה: מנגנוני למידה במוח ניירופדגוגיה: הזמנה לדו שיח נירו-פדגוגיה: מתווה פילוסופי לשיח ממשי האם המחשב יכול לזכור במקומנו ולהשאיר לנו את החשיבה והיצירתיות הבנה עצמית, הכוונה עצמית, ומשל הבריכה   מנגנון הזיכרון (למידה וזיכרון) #המוח כרשת דרכים, #חוקי הב, #אנטי-הב #חז"ק

שאלה של מורים: יש לנו תלמידים רבים לא מווסתים, הם מתנתקים, או מגלים אגרסיה או ונדאליזם - נכנסים למצבים של "הלחם או ברח" בעקבות טריגרים...