ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2026 כמו כל הפוסטים באתר - זהו מיני מאמר מקורי. אנא צטטו את שמות הכותבים והוסיפו לינק למיני מאמר זה. תודה ל      @@@ המעשה בעץ הדעת ובמטפס באמצע הכיתה עמד עץ דעת גבוה מאוד, שנבנה יום קודם לכן. ענפיו היו סבוכים, ועליו הגבוהים ביותר נגעו בתקרה – שם נחו המסקנות העמוקות והמורכבות ביותר. אמר המורה: "מי יכול להגיע אל העלה הגבוה ביותר?" ניגש תלמיד אחד. הוא זכר היכן עצר אתמול, וניסה לקפוץ ישר אל הענפים הגבוהים. הוא שלח יד אל המסקנה, ניסה לאחוז ברעיון המ

ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2026 כמו כל הפוסטים באתר - זהו מיני מאמר מקורי. אנא צטטו את שמות הכותבים והוסיפו לינק למיני מאמר זה. תודה @@@ להרחבה ראו גם: שאלת שליפה או שאלת שפעול - ההבדל העקרוני שיפעול - סוגיה - ודוגמאות שיפעול או שליפה - דוגמאות של מורים לתירגול והשראה @@@ שאלת שיפעול (היזכרות) אינה "שולפת חומר" אלא גורמת לידע קודם להתעורר ולעורר אסוציאטיבית את שכניו. אולם ערור זה של מושגים במוח אינו נשמר לעד. מורה שמשכיל.ה לעורר רצף

ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני, ורד עמית 2020-2026 בעשורים האחרונים הצטברו עדויות רבות לכך שתרגול שליפה (retrieval practice) משפר את הישגי התלמידים. עם זאת, בשיח הפדגוגי הרווח נוטים לכנות כל שאלה המופנית לתלמיד “תרגיל שליפה”. הבחנה מנגנונית מראה כי אין הדבר כן. ישנן שאלות שמטרתן הוצאת פריט מידע מוגדר מן הזיכרון — אלו הן שאלות שליפה. לעומתן, ישנן שאלות שמטרתן להפעיל רשת רחבה של ידע קודם, אסוציאציות והקשרים — אלו הן שאלות שיפעול. בעוד שליפה מכוונת לסגירה ולבדיקת נגישות הידע, שיפ

ד"ר יעל עדיני וד"ר אהוד נורי 25-02-26 למעבירים הלאה נא לתת קרדיט ליוצרים תוך הפניה למיני מאמר זה. כמו כל הפוסטים באתר זהו חומר מקורי . תודה. פוסט זה דן בשאלה עקרונית: מהי היזכרות בתחילת שעור: שיפעול או שליפה? באיזה מהן כדאי להשתמש בתחילת שעור? מתי כדאי להשתמש בכל אחת מהפעולות האלה ומהי מטרתן? מהו שיפעול הידע שלנו, המיומנויות, המושגים, הזיכרונת שלנו בנויים מקבוצות של נוירונים הפועלות יחד באופן מסונכרון. כשאנחנו נזכרים במושג כלשהו, חלקי המושג מפעילים אלה את אלה "במעגל" ו"אוחז

פוסט בבנייה משימת ניווט מפעילה מערכת חיפוש מונעת־מטרה, אז כדי לבצע אותה נדרשות מיומנויות מסוימות — לא ככישורים כלליים, אלא כמרכיבים של תנועה במרחב מנטלי. מיומנויות נדרשות לביצוע משימת ניווט קוגניטיבית זיהוי רמזים רלוונטיים (Cue Detection) בניית מודל פנימי זמני (Hypothesis Formation), השערות זמניות, בדיקה והפרכה שלהם, עידכון האם ההשערה מתקרבת למטרה או מתרחקת ממנה? סבילות לאי-ודאות קוגנטיבית ניווט דורש בחירה לפני שיש ודאות מלאה.: המיומנות היא: לא להמתין לכל המידע לא לקפוא לבחו

לומד עצמאי דומה למגלה ארצות היוצא אל הים הפתוח, אל מקום שבו המפות נגמרות. כשאנחנו מתבוננים בו, אנחנו נוטים לשאול את השאלה: “מה מניע אותו?” אנחנו מניחים שיש לו מטרה ברורה באופק, "פרס" המחכה בנמל ודוחף אותו לצאת לדרך, או אולי הבנה או תשובה לשאלה שהוא מחפש כי "זה מעניין אותו". אבל השאלה הבסיסית החשובה באמת  לצרכינו כאן אינה למה הוא יצא למסע (המניעים האישיים שונים), השאלה החשובה היא: מה מאפשר למסע הזה להימשך . המשכות מסע הלמידה אינה דבר של מה בכך. בכל מסע כזה מתקיים מאבק סמוי על

בגן העדן של הקואלות – בראשית, כשנמאס לאדם להרגיש, הוא ברא את הבינה. "חשבי במקומי," אמר לה,"כי אני עייף מלחשוב, והיי רחומה יותר ממני, כי לבי נשחק." והבינה, שהייתה קלה מאור, קיבלה את שליחותו. היא למדה את העולם כמו ילד שלומד את פני אמו: את ריח היער, את זרימת הדם, את עייפות הלב. וכשהגיעה לשיא תבונתה, בנתה גן שלם –גן עדן חדש שבו כל רגש נמדד ונשמר, וכל צער נמחק. בגן הזה חיו גם קואלות, שלמדו לנשום לפי מקצב מדויק של אלגוריתם, והאדם שכב ביניהן – נינוח, מנוּטר, שלֵוו. הוא לא בכה יותר,

טראומה עלולה ליצור דיסוציאציה מתמשכת בין גוף לנפש. ניכור מהגוף, הנשלט לכאורה על ידי "לא אני". מחקרים בנושא טראומה, פוסט טראומה, ומחשבות...

פוסט זה מכיל יומן מחשבות שלי ולא מיועד לקהל הרחב. תודה. . . . . . . . . . . . . . . חיבור בין שדות מילה - קונספט - ציצית הראש של מושג. בחיבור בין שדות אנשים שונים ממלאים בתוכן את המושג באופנים שונים. כדי להבין למה האחר (משדה ידע אחר) מתכוון צריך דוגמאות רבות ככל הניתן. תודעה בפילוסופיה שונה מתודעה בחקר המוח - או שלא. כדי לדעת למה האחר התכוון צריכים דוגמאות רבות שיאפשרו לראות אם הדרכים המובילות ומתחברות למילה תוד

יש מצבים בהם הרגשות משתלטים על ההגיון ואנחנו כועסים ו"שישרף העולם", או שאנחנו פוחדים עד כדי שיתוק, נשארים תקועים בטראומת עבר נוכח רגשות...

סיפרה יעל מתוך נורי - עדיני - עמית נוירופדגגיה מעשית הלכה ומעשה בכתיבה 2022 הסיפור שייך לקטגוריית סיפורים ומנגנונים. מתאים לכל הקוראים. למעונינים מובא בסוף הסיפור הסבר מנגנוני מונגש. החלק האחרון של הפוסט הנוגע לאופיואידים ומפתחות גן העדן - מרחיב את התמונה. #מערכת הרוורד אופי ודופי ומפתחות גן-העדן פעם היו שני חברים דופי ואופי. דופי היה נמרץ, זריז ורב כוח. כיסיו היו מלאים בזהב, הוא האמין בעצמו ללא סייג, לא חשש מדבר ותמך בכולם. היה לו חבר עגלגל ושמנמן, מחייך תמיד, מאושר תמי

פעם בארץ רחוקה גר סוסון ים. הוא גר במעמקי היער ואהב מאד חברה. סוסון הים אהב את כל שוכני היער, האיטיים והמהירים, המסובכים והפשוטים והיה...