top of page
  • Npint

נוירופדגוגיה ולומד עצמאי: בניית צאנק נוירופדגוגי בנושא לומד עצמאי ()

עודכן: 11 במאי

למידה עצמאית - נושא מורכב. לפיכך הפוסט הזה יהייה פוסט מתגלגל. אכתוב בו וארחיב אותו בהדרגה.

אני כותבת פה בצורה קצרנית. המעונינים יכולים לקרוא במאמרים שלנו ובפוסטי בסיס שונים הרחבות לגבי מנגנון הלמידה ומנגנון המוטיבציה.


ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2022

נוירופדגוגיה יישומית מהלכה למעשה (נורי, עדיני, עמית) פרק בכתיבה.


למידה עצמאית היא למידה פעילה המבוססת על מוטיבציה פנימית.


היא דורשת אוטונומיה בדרך הלמידה.

היא מכוונת לקישורים רב ממדיים והבנה.

היא מעודדת שימוש בחומרי למידה מגוונים, ועבודת צוות ככל שנדרש.

היא מעודדת התייעצויות עם אחרים.


המילים המודגשות למעלה - דורשות הסבר נוירופדגוגי.


הסבר נוירופדגוגי כזה מתבסס על הכרות עם אופיים ותכונותיהם שניי מנגנוני בסיס ביולוגיים חשובים:

למידה ומערכת הזיכרון - המוח כרשת דרכים ומוטיבציה ומערכת הגמול המוחית.

----

הפוסט כאן מהווה רקע והקדמה.



את החלק השלישי העדכני ביותר כתבנו כפוסט נפרד והוא מכיל הרצאה בנושא לומד עצמאי. הרצאה זו הוכנה לקראת השתלמות מפמרי"ם של מט"ח לפני מספר שנים - על ידי קרן טייטר, אהוד נורי ויעל עדיני.






כמה מילים על למידה:

המוח בנוי מרשתות נוירונים.

המידע והידע שלנו מיוצגים על ידי קבוצות של נוירונים המקושרים בינהם באמצעות מעבר של חומרים כימיים בעוצמה משתנת. ככל שהקשר בין הנוירונים חזק יותר, מעבר זה חזק יותר, והתקשורת טובה וברורה יותר.

חזרות לאורך זמן מחזקות קשרים - יוצרות אוטוסטרדות ברשת הדרכים המוחית. כשאנחנו לומדים מתחזקת הקישוריות בין קבוצות נוירונים רלוונטיות לנושא ונוצרת בינהם קישוריות.


ללמוד פרושו לקשר

דוגמה לקישוריות שנוצרת באמצעות למידה הציעה ד"ר אורית אלגווי - אימרו במהירות את ה ABC. שימו לב לקצב. זוהי תוצאה של רשת מקושרת היטב. עכשו אימרו אותו דבר בדילוג על אות - A C E ... מעולם לא תרגלנו - ובהתאמה, הקצב איטי מאד. נסו להתאמן על 5 מ 10 האותיות הראשונות - פעמיים ביום למשך מספר ימים. האם יש שיפור בקצב? באיזו שיטה בחרתם? כיתבו על פיסת נייר A C E G H J L

התאמנו על למידת רצף זה תוך שאתם חוזרים עליו מספר פעמים כפי שנוח לכם לאורף מספר ימים. תוכלו להרגיש איך נסללת במוחכם דרך חדשה... משביל עיזים לכביש מהיר יותר.



למידה ספונטאנית

למידה ספונטאנית, קישור ספונטאני, נוצרים במוח על פי כללי הלמידה היסודיים של המוח: חוקי הב ודרישה לחזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן.

למידה סטטיסטית: עננים, רוח, גשם החוזרים בתדירות גדולה מלמדים אותנו לצפות לגשם על פי מצב השמים והרוח - ולדעת לקחת איתנו מטריה בהתאם.

מעבר ללמידה סטטיסטית קימת למידה היוצרת יצירה פנימית של צאנקים - נתחי מידע גדולים יותר על כך ניתן לקרוא בעדיני ואחרים 2015). למידה יכולה להתבצע גם ללא מודעות וללא כוונה מראש ללמוד (למידה אימפליסיטית). (לרפרנסים ראו עדיני ואחרים 2015).


למידה דורשת הקצאת משאבים

למידה מורכבת והבנה דורשים הקצאת משאבים מוחית. בחירה מוחית להתרכז במשימה זו להפנות אליו "קשב". קשב מגביר את זיכרון העבודה, מאפשר לבצע מניפולציות מחשבתיות בין קבוצות נוירונים - לדאוג לכך שיהיו פעילים יחד במצב של זיכרון קצר טווח (חשוב לטובת חוקי הב). גורם חשוב שמאפשר קשב וזיכרון עבודה - דופאמין. דופאמין עובד בשת"פ עם נוירוטרנסמיטורים שונים. גורם לעוררות ומגביר זרימת אינפורמציה בין אוכלוסיות הנוירונים בהן הוא ממוקד. פעולה נוספת של מנגנון הקשב - הנחתה פעילה של נושאים שאינם בתחום הקשב שלנו. מידת המיקוד בנושא ומידת ההנחתה של נושאים שאינם במרכז הקשב משתנה בהתאם למשימה והצורך. ניתן להמשיל את הקשב לאלומת אור הבוקעת מפנס. אפשר למקד את כל עוצמת התאורה למקום צר או לפתוח את הצמצם ואז יש פחות אור על שטח גדול יותר. (the spot lighy of attention} .


רוב הדופמין במוח מיוצר ב VTA וב SN (הגרעינים השחורים - קשור לתנועה, תיכנון תנועה ועוד). לעיניינו חשוב ה VTA. מקושר למערכת ההנעה וההנאה במוח.

הדופמין מעורב בתהליכים רבים ובכלל זה רמת העוררות, זיכרון עבודה, קשב, קביעת תג חשיבות -לזכירה ולמידה ועוד. לביצוע תפקידים שונים הוא פועל בשת"פ עם חומרים אחרים (נוירואדרנלין, גאבה, גלוטאמט, ואצטיל כולין). משמש בתפקידים דומים לאורך הסולם האבולוציוני כולו.


ועדת האשראי" של המוח

אנחנו זקוקים לדופמין למטרות שונות. קימת לכן מעין "וועדת אשראי" במוח המחליטה ביחד איזה מהמשימות העומדות על הפרק תזכה בתשומת הלב שלנו, במשאבים שלנו. הוועדה זו כלולים מספר אברים מוחיים בינהם: גרעיני האקומבנס, האמיגדלה (רגש), אברים המייצגים את הדחפים השרידתיים שלנו, אברים המייצגים את הרצון החופשי שלנו, אברים המייצגים חשיבה ביקורתית. ההיפוקמפוס - המתעד את נסיון העבר שלנו הנוגע להצלחה בביצוע משימות עבר. וה VTA - הרושם אצלנו את סטטיסטיקת ההצלחות בכל סוג של משימה - האם הצלחנו, כמה דופמין קיבלנו, וכמה זמן זה לקח.

נזכיר את מה שמפורט יותר במאמרים הנוירופדגוגיים ובפוסטים באתר - כל פעולה שאנחנו מבצעים בהצלחה, מתוגמלת בסופה בפולס של דופמין. גודלו משתנה, אבל הוא קיים.



למידה מתוגמלת במוח

אחד הניסויים המעניינים בנושא למידה נערך על ידי הזוג הרלאו ושותפם MEYER.



נמצא שקופים שהוכנסו לכלוב בו היה המתקן הזה בלבד,

שיחקו בו באופן ספונטאני, ובתום שבועיים של חשיפה כנ"ל - רובם למדו לבצע את המשימה.


מכאן היתה המסקנה: בנוסף לדחפים השרידתיים המוכרים - רעב, צמא, חשש מעונש או רצון ל"שכר" (אוכל, צימוקים וכו) - יש בנו דחף למניפולציות של דברים מורכבים. או במילים אחרות: דחף ללמידה.


לסיכום:

  • למידה במוח פרושה לקשר.

  • הליך הלמידה דורש משאבים. (סוכר, חמצן, נוירוטרנסמיטורים, דופאמין...).

  • דופמין משאב יקר ערך.

  • קיימת תחרות בין משימות הדורשות את הקשב שלנו.

  • המוח בוחר להשקיע דופמין (קשב, עוררות) - כשצפוי תגמול גבוה ביחס להשקעה.


למה בית ספר עוזר ללמידה?

קימת במוחנו מוטיבציה אישית ומוטיבציה חברתית.

לחברתית מימד שרידתי מובהק. (פרושו שעוצמתה גדולה).

המורה והכיתה מספקים מוטיבציה חברתית.


מה החיסרון בשיטת ההוראה המקובלת?

בעקבות אילוצים של המערכת: מורים מלמדים לפי המפה המנטאלית של עצמם ובכיתה הטרוגנית כשלכל תלמיד יש את מפת הקישורים האישית שלו מהר מאד עוברים להכתבת סיכומים. כזה ראה וקדש. מחסור בתרגול ולמידה עצמאית וכו. מאבדים כך את המקור הפנימי למוטיבציה, את האימון בחשיבה. ואפילו את הזכירה ארוכת הטווח של הידע.


אידיאלית היה טוב אילו יכולנו לעשות שימוש הן במוטיבציה הפנימית ללמידה (הנאה מחשיבה ויצירת קישורים) ובמוטיבציה חברתית שבית הספר מספק.


לכך אנחנו חותרים


Harlow, H. F., Harlow, M. K., & Meyer, D. R. (1950). Learning motivated by a manipulation drive. Journal of Experimental Psychology, 40(2), 228–234. https://doi.org/10.1037/h0056906

Frontiers in human neuroscience 9, 475

---------------









מהי תכליתה של למידה עצמאית:

ללמידה עצמאית בבית הספר יש 2 תכליות - מעורבבות ולעיתים אף סותרות.

  1. מוכוונות עצמאית להבנה. (ההנאה העיקרית ברמות הגבוהות: פנימית. התגברות על אתגר. הבנה).

  2. מוכוונות עצמאית לתוצר. ( דורשת תיכנון, פרואקטיביות, עמידה בזמנים ובמשימות מוגדרות).

להלן נתייחס לכל אחת מהן בנפרד.

בחלק הראשון בשעור זה מתייחס להבנה. מהי הבנה. מה המשימה שתכוון אליה בלי לפגום בה. ונדון במיומנות הבסיס ללמידה עצמאית: שאילת שאלות מקשרות.


בחלק השני נתחיל לדון מעט במוכוונות עצמאית לתוצר. מכוונות לתוצר מעמידה דרישה של עמידה בזמנית. יש לחשוב בצורה מושכלת איך להביא אותה בחשבון בלי לפגוע באוטונומיה החשיבתית וללא יצירת לחץ זמנים שעלול להביא לנסיון ל"קיצורי דרך". נציע ונדגים שניתן ללמוד מיומנויות אלה גם בלמידה מסורתית בעזרת חיקוי.


*****

מוכוונות עצמאית להבנה


מהי הבנה?

למידה במוח פרושה לקשר. לפיכך: גם דיקלום באמצעות שינון דורש למידה.

הבנה פרושה בניית קישוריות גמישה המעוגנת בזיכרונות וידע שהתקבעו בזיכרוננו במהלך התנסויות ולמידה קודמת. (קישוריות המעוגנת בהתנסויות ידע קודם הקיימים כבר במוחו של הלומד).

לפיכך למידה לדקלם סיכום אינה עומדת בקריטריון הביולוגי להבנה.

הבנה ושאילת שאלות

נבחין: בקיאות פרושה לדעת מה כתוב בטקסט.הבנה פרושה להבין את הלמה שמתעורר מקריאת הטקסט. מהן "משבצות הריקות" בתשבץ המונח לפנייך [1]. שאלות המכוונות להבנה מכוונות לקישוריות.

הן מהסוג של:

מה היתה הכוונה, למה זה מתקשר, מה ההגיון?

למה אני צריכה ללמוד את זה? לאיזה מטרה? מה זה יאפשר לי?

מהן הנחות המוצא? איפה יש אמירה שיכולה להתפרש באופנים שונים?

איך זה מתקשר למה שאני יודע? האם תואם את דעתך? וכולי.

למה?...


כל השאלות האלה מכוונות לקישור בין ידע קיים לידע חדש אותו או באמצעותו מבקשים להבין.


לשאול שאלות זוהי ראשית חוכמה

ראשית הדרך ללמידה עצמאית


ילדים צעירים מרבים לשאול שאלות. צריך לעודד אותם להמשיך לעשות זאת.

כדי שמורים יאפשרו לילדים להמשיך לשאול שאלות - הם צריכים שיהייה להם פנאי לכך.


איך מאמנים ילדים בשאילת שאלות

שיטת התש"ר (תובנה שאלה רעיון) [2] היא דוגמה לאימון ילדים בשאילת שאלות.

בסירטון שבלינק המופיע ב [2] מסבירה המורה:

תובנה זוהי מסקנה מהשעור שלנו.

שאלה זוהי שאלה שיש לנו.

רעיון זהו רעיון שיש לילדים לענות על השאלה שהעלה אחד הילדים.


שאילת השאלות מובנת בשיטת התש"ר, לפיה כל השואל - חכם הוא... (זאת בנבדל לשאילת שאלות שרק האמיצים בכיתה שואלים - כשמשהו לא ברור). שיטת התש"ר אינה קובעת מסמרות. אין תשובה חד משמעית: התשובה לשאלה אינה מוגדרת תשובה אלא ... כרעיון. הדבר חשוב. המוח בנוי כרשת דרכים. תשובה חד משמעית ויחידה חוסמת את החשיבה. חשוב ללמד את הילדים שיתכנו פתרונות שונים לאותה שאלה. שכל תשובה לשאלת הבנה היא בבחינת רעיון. חיבור אחר של העובדות וידועות וחלקי הידע - יכול להוביל למסקנה אחרת, להבנה אחרת.וזה מותר ואף מקסים.


מבחינת השפה יפה לחשוב על המילה שאלה - שהיא נושאת אותנו אל - הידע שלנו, נושאת אותנו לעבר , שיטוט בזיכרון, חשיבה, נסיון לקשר חלקים מרשת הדרכים המוחית שלנו ובניית מסלול תשובה אפשרית. ונשים לב למילה תשובה, שמשיבה אותנו לנקודת המוצא - לשאלה ששאלנו, למקום בו יש ספק. חוסר קישוריות, פער, חתיכה חסרה בפאזל.

שאילת שאלות העמקה באמצעות דוגמאות:

ביהדות מאמנים את התלמידים לשאול שאלות באמצעות דוגמאות. בלימוד גמרא יש טקסט כתוב וסביבו פרשנויות של מפרשים שונים המתפלפלים ושואלים, מנסים להבין את ההגיון, חושבים ומסבירים למה בחר הכתוב לכתוב מילה זו ולא אחרת? חלוקים בדעתם ומציגים דעות שונות (התפצלויות ברשת הדרכים המוחית). דומה שלימוד הגמרא מציע - לימוד מדוגמאות. בניית סכמה מוחית ושאלות לשם הבנה - באמצעות דוגמאות רבות מאד. [1].


*****


בדיקת השגת מטרת הלמידה העצמאית: איך בודקים הבנה?

יכולת ללמד אחרים מקבוצת השווים את הנושא הנלמד ויכולת לתת מענה לשאלותיהם.

או לחילופין - בניית תוצר, מכשיר, תוכנה - מוחשיים שעושים את מה שתיכננת שיעשו.


חסמים ללמידה עצמאית: צפי נמוך להצלחה, סטראס, דוחק זמן.


ללא תפיסת מסוגלות עצמית - ללא צפי להצלחה - המוח איו משחרר דופמין למשימה, ואין למידה עצמאית. מעל רמת לחץ מסוימת, החשיבה העצמאית, הלא אוטומאטית, נחסמת (סטראס מטפש אותך). לחץ ופחד מכישלון מקטינים את היכולת לפתח יכולת למידה עצמאית. לחץ זמן מונע למידה עמוקה ומקשה על למידת עומק ופיתוח למידה עצמאית. כשיש לחץ זמן מחפשים קיצורי דרך - לומדים בע"פ פתרונות של אחרים. הדברמשול לאדם שלוקח חלקים משלם (חלקי בד שעשויים לייצר חולצה), ומחבר בין קצותייהם בתך בודד בין פיסת בד אחת לשנייה. שום בגד לא יצא מחיבורים קלושים אלה.



דרישות בסיס ללמידה עצמאית:

אוטונומיה בדרך הלמידה ובקצב (חיונית).

קריטריון ברור להתקדמות. מוחשי או פנימי (מרגישים שמתקדמים. שמבינים יותר שמיומנים יותר.)

משמעות (נושא שמעניין אותי, מאתגר אותי, ומשמעותי ליאישית או חברתית: כזה המספק לי תחושה של שייכות, ערך, מעמד חברתי,עזרה לזולת, נצחון בתחרות, פרס).



https://www.hidabroot.org/article/1134827 [1] הרב משה ידלוב


https://www.youtube.com/watch?v=n-_eaQp0prU תש"ר סירטון של מט"ח [2]



שעור 1:



אימון בלמידה עצמאית מאפשר למוח:

א. לפתח אסטרטגיות פנימיות אישיות ללמידה של נושאי ידע שונים.

ב. לחוות את העונג בהבנה עמוקה. חוויה כזו תעודד את הלומד ללמוד לשם הנאה.תגדיל את המוטיבציה הפנימית שלו ללמידה מסוג זה. [ביולוגיה: המוח מתגמל בחומרים שגורמים לנו שמחה והנאה, ומצויד במערכת שגורמת להתניה חיובית: כשמשהו גורם לנו הנאה אנחנו לומדים לחזור עליו. מערכת זו כוללת את ה VTA וגרעיני האקומבנס עם "מרכזי העונג" המצויים בהם].


מוכוונות להבנה


המוח בנוי ללמידה מהתנסות, הוא עובד בשיטת ניסוי וטעיה. הוא מצויד במערכת המאפשרת זכירה, ומעודדת חזרה על פעילויות שגורמות לנו הנאה. הבנה פנימית היא פעילות המתוגמלת על יד המוח בחומרים מהנים.

תכלית זו דורשת התנסות עצמאית. כפי שנראה ניתן לפרקה לשלבים על פי הגיל והידע של הלומד.

שיטה טובה ללמד תלמידים ללמוד לשם הבנה: לתת משימה שהתוצר שלה הוא : ללמד אחרים את הנושא!


ללמוד פרושו לקשר

ללמוד ולהבין במוח פרושם לקשר. כאשר מורה מלמד אותנו הוא או היא נוהגים לעיתים ללמד אותנו באופן המתאים לדרך בה הם מקשרים את הדברים במוחם שלהם. או לחילופין, מלמדים אותנו באופן לא מקושר - אלא לפי ראשי הפרקים והמסלול אותו בנו כותבי ספר הלימוד - מסלול המקושר במוחם של כותבי ספר הלימוד. שינון סיכום שכתב המורה הוא תמצית-שרשרת של מילים שעבור המורה מהווים מכלול של ידע, דוגמאות וקישורים ואילו אצל התלמידים יכול להילמד כרצף מילים חסר פשר. אם נשתמש בדימוי המוח לרשת דרכים: אצל המורה יש מסלול מ"תל-אביב לחיפה" (לדוגמה כביש 2) עם כל הפניות והחיבורים השונים בדרך, כבישי רוחב גדולים או קטנים שמחברים לישובים שונים ולכבישים אורך אחרים (כביש 4, כביש 6 וכולי). לעומתו אצל התלמיד קימת רק האוטוסטרדה הראשית (כביש 2). אם יש פקק, בעיה בדרך, או אם מתעורר צורך להשתמש בידע נוסף - אין לו שום כביש או פנייה המאפשרת חיבור למידע אחר.





למידה עצמאית מאפשר נהיגה עצמאית בשבילי המוח האישי של התלמיד. אנחנו יודעים מנסיוננו שכשאנחנו יושבים ליד הנהג איננו לומדים ממש את הדרך. רק כשהתחלתי לנהוג בעצמי לכינרת גיליתי כמה פניות, הצטלבויות ודרכים שונות מחוברות למסלול. הרבה פעמים בחרתי בפניה לא נכונה - והדרך התארכה. אבל למדתי לבסוף את הדרך, ובו בזמן הכרתי אפשרויות חיבור נוספות ומקומות חדשים מעניינים לצורכי עתיד.


נסו בעצמכם ובידקו: קבלו דוגמה לאיך בנוי אצלנו מידע ששיננו לאורך זמן: (התרגיל ע"פ ד"ר אורית אלגוווי):

דקלמו במהירות את אותיות ה ABC.

המהירות בה דיקלמתם את האותיות מעידות על קישוריות גבוהה.

כעת חיזרו על התרגיל אך הפעם דקלמו כל אות שנייה: A C E... וכולי - בדרך זו לא התאמנו, והקצב אחר.

נסו להיכנס למסלול המהיר של דיקלום האותיות ממקום שאינו תחילת הדרך. לדוגמה: איזו אות מגיעה אחרי ה F ? אני צריכה לחזור להגיד את כל הרצף מ A ואילך כדי לגלות את התשובה.

הדגמה זו נועדה להמחיש: דרך הלמידה קובעת את מפת הדרכים המוחית. דיקלום סיכום של המורה אינו מעיד על הבנה. יש צורך בדוגמאות ושאלות, התנסויות ולמידה עצמאית, אימון ושימוש חוזר בכניסות למסלול הלמידה ממקומות שונים, כדי לייצר מפת דרכים המאפשרת חשיבה הבנה ושימוש מהנה ביכולות המוח.



למה למידה עצמאית למטרת הוראה מכוונת את הלומד להבנה ולרשת דרכים מסועפת יותר


לבני אדם יש יכולת לא טריביאלית ללמד אחרים. הדבר דורש זיהוי פערי ידע אצל אחרים ומתן הסבר רלוונטי שיאפשר להם הבנה. מחקרים מראים שגם ילדים צעירים נחונו ביכולת ובתשוקה ללמד אחרים (חוקי משחק לדוגמה). כאשר התלמיד מקבל נושא למידה ויודע שבסופה הוא צריך ללמד אחרים את מה שהוא למד הוא ידאג לברר מושגים רבים ככל האפשר כדי שידע להסביר היטב. רמת הלמידה ועומקה יהייה מותאם לרמת הידע של התלמיד וביכולת החשיבה שלו. יש להתאים את גודל המשימה לתלמיד ולאמן אותו בשאילת שאלות כדי שידע לצפות מה התלמידים האחרים ישאלו אותו כדי להבין. ההתכוונות הזו להסבר לאחר מאפשרת מוטיבציה פנימית והתכוונונות לההבנה אצל הלומד עצמו. לתשוקה ללמד אחרים יכולים להיות הסברים מנגנונים שונים עליהם נעמוד בשעורים הבאים.



למה למידה עצמאית? מה אומרים בוגרי מערכת החינוך: שלמדו גם בשיטת הלמידה העצמאית:

אמר לנו סטודנט צעיר: רק כשהגעתי לצבא ואחר כך לאוניברסיטה הבנתי שאני לא יודע איך ללמוד. כשאתה מגיע לצבא אתה צריך לעיתים ללמוד חומרים תאורטיים שונים. נותנים לך ספר ואומרים לך אתה לא יוצא שבת עד שאתה יודע את כולו בע"פ. בלי להבין זוהי משימה בלתי אפשרית. ככה אתה נאלץ להתנסות, לשאול חברים, לנסות להבין עד שאתה מצליח. אותו דבר קורה באוניברסיטה. חברים שלי פוחדים אפילו לנסות ללמוד לבד. הם כל כך מאולפים שרק המורה יודע מה נכון או לא שהם אפילו לא מנסים. למזלי, במסגרת בית הספר שלי בחרתי ללמוד את מקצוע הלשון (דקדוק) לבגרות במסלול עצמאי. קיבלתי חומרים ומבחנים לדוגמה, למדתי בעצמי, חיפשתי סירטונים ברשת, חזרתי עליהם עד שהבנתי ואם הם היו לי מסובכים מדי מצאתי סירטונים פשוטים יותר, התחבטתי וחרקתי שיניים, פעם בשבוע היתה לי מורה פרטית שעזרה לי בנקודות שלא הבנתי או איבדתי בהן את הדרך. אבל הסיפוק בסוף היה עצום. פיתחתי מיומנויות למידה עצמאית, והמוח שלי יודע שאני מסוגל, ויודע שזה כיף.

בשעור הבא נמשיך ונדבר על חסמים ודרישות המאפשרים למידה בעזרת מוטיבציה פנימית.


תכלית נוספת ללמידה עצמאית פיתוח מיומנויות ובנית פרואקטיביות ללמידה.


פרואקטיביות ומוכוונות עצמאית לתוצר בפרק זמן נתון


תכלית זו דורשת פיתוח מיומנות של הצבת תכלית, קביעת יעדים ואבני דרך בדרך למטרה.

קביעת לוחות זמנים ונקודות בקרה.

מיומנות חיפוש חומרים שונים הקשורים בנושא.

תכלית זו ניתנת ללמידה על ידי חיקוי.

כפי שנראה ניתן ללמדה בחלקים בעזרת חיקוי המורה.


הנחת המוצא:

ככל שהתלמיד יחשף בהדרגה לאופן בו המורה מיישם את המיומנויות הנ"ל הוא ילמד לחקות אותן.

דוגמה למכוונות המורה ללימוד חלק מהמיומנויות הנדרשות ללומד עצמאי בעזרת הדגמה .


המורה החוקרת: שירי כ. נתנה דוגמה לתלמידים שלה שלמידה למבחן אינה מחיבת הסתמכות על מקור למידה יחיד.


שירי כתבה לנו כך:

רוצה לשתף אותך, שהשבוע בניתי טבלת מקורות מגוונים שאותם שלחתי לתלמידים לקראת מבחן, הכולל אפשרויות מגוונות (עצמאיות בבית) ללמידה לקראת המבחן: (מרבית התלמידים לא למדים לקראת מבחנים כלל). התלמיד יכול לבחור לעבור על החומר במגוון שיטות וסגנונות למידה שיותר מתאימים לו: מצורף לעיונך.

המבחן התקיים היום, הבנתי שכדאי מאוד שאבנה שאלון אישי קצרצר ובו אשאל האם זה תרם להן בלמידה לקראת המבחן, האם בככל עשו בו שימוש? אם כן - השתמשו בחומרים, האם הם היו מעוניינים להמשיך ולקבל מגוון שכזה גם להבא\ולקראת מבחן הבגרות ע"פ נושאים?

אם לא - מדוע לא?

כל הנושא של למידה עצמאית מעלה שאלות חדשות\ישנות בשיח לקראת הרפורמה בחינוך... זה הולך להיות מעניין ! ! !

------


כדאי לשים לב. שירי אפשרה לתלמידים להתנסות באחד ממרכיביה של הלמידה עצמאית: חיפוש מקורות מידע ממקורות שונים. הדבר נעשה תוך כדי התכוננות למבחן בגרות, ולא גרע מלמידה אלא להיפך, טייב אותה. שכן ממילא הידע הנוירופדגוגי מציע שכדאי ללמד כל נושא בהקשרים שונים ובדוגמאות שונות. הדבר מסייע להפנמה מיטבית, להבנה, ולהתייחסות הטרוגנית לתלמידים. שימו לב ששירי לא דרשה דבר נוסף מהתלמידים שלה. היא רק הציגה לפניהם מקורות מידע נוספים ומגוונים בסיגנונות שונים. ותוך כך איפשרה לכל הרוצה בכל ללמוד מה הסיגנון המועיל לו.

ההבנה וההפנמה הנוירופדגוגית שניתן לנסות, לבדוק תוצאות ולברר מה גרם לנסיון להצליח או לא - מעוררת עניין והנאה אצל המורה. הוא עצמו הופך ללומד עצמאי בדרך להבנה איך לטייב הוראה, איך ליישם רעיונות מרכזיים ב"לומד עצמאי" , גורמת לו הנאה ומעוררת אצלו מוטיבציה פנימית להתחדש לנסות ולהתנסות.


בשעור הבא נלמד על מיומנויות נוספות שיש לפתח בלומד עצמאי



Scholar articles Teaching is a natural cognitive ability for humans S Strauss, M Ziv - Mind, Brain, and Education, 2012

S Strauss, M Ziv, A Stein - Cognitive Development, 2002


172 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page