נוירופדגוגיה לכל אדם: שיח ממשי וחשיבה מנגנונית

לאחרונה ביקשו ממני לשוחח עם קבוצה שעוברת הכשרה נוירופדגוגית אודות הנושא "נוירופדגוגיה במבט אחר: הגישה המנגנונית".

אודה על האמת, השם הפתיע אותי. כשחשבנו (ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני, ופרופסור אבי קרני) והצענו את השם נוירופדגוגיה חשבנו שיש רק נוירופדגוגיה אחת :) בראש וראשונה זו המיועדת למורים וגננות, זו המיועדת לכל אדם. .

במחשבה שנייה קיבלנו את האתגר. אחרי התעמקות בנושא ושיח אתי עם העמיתות שלי מהצוות המוביל של הקורס לנוירופדגוגיה במכון מופ"ת, מצאנו, אהוד ואני, דרך לשלב גישות שונות הקיימות בתחום לכדי שלם הגדול מסכום חלקיו.

נוירופדגוגיה מנסה לחבר בין ממצאים מחקר המוח לשדה החינוך, במטרה לייצר שדה ידע טרנסדצפלינארי בו השלם גדול מסכום חלקיו. הסוף תכלית של הוראה זו הוא יצירת נוירופדגוגיה שמטרתה לשפר את ההוראה למידה באופן מעשי בהוראה והלמידה בבתי הספר ובחי היומיום.

היא יוצאת משאלות של העולם הממשי, האמיתי - מורים ומורות בכיתות. היא נבחנת בעולם הממשי - במעשה החינוכי. בהוראה ולמידה.

הגישה המקובלת יוצאת ממדעי המוח ומלמדת מורים אודות ממצאים עדכניים מחקר המוח אודות למידה בכיתה. בגישה זו המדע הוא המורה, ואנשי החינוך הם התלמידים. לצד ידע מדעי, הלומדים בגישה זו הם משתמשים בסמכותו ויוקרתו של המדע - לדוגמה המדע מראה שיש רה-קונסולידציה ולכן עלינו המורים ....

השיטה/גישה שלנו לנוירופדגוגיה אכן שונה מגישה זו המקובלת בארץ ובעולם. בניגוד לעולם היא משתמשת בשיח ממשי וחשיבה מנגנונית. היא יוצאת מהשטח. במרכזה עומד המורה המלמד בכיתה או בבית, המדע הוא כלי עזר הבא לסייע בחשיבה אודות אתגרים ודילמות העולים תוך חיים בעולם האמיתי.החשיבה היא של המורים המתמודדים עם התלמידים בכיתות במציאות משתנה, ולעיתים מורכבת מאד. מטרתנו בהכשרה נוירופדגוגית היא להקנות להם עקרונות בסיס, ידע מנגנוני, ובעיקר - מיומנויות נוירופדגוגיות (חשיבה ניתוח ובניית שעור, בניית פרקטיקות - נוירופדגוגיות).

שיח ממשי - מתחיל בהסתכלות על בן השיח שלנו. יוצא משאלות שלו ואתגרים עימהם הוא מתמודד - במטרה לפתור אותם או להציע יחד, תוך דו-שיח נוירו-פדגוגי דרך פעולה לבחינת הפתרון.

"צורך ממשי" הוא מרכז מעגל ההסברים שלנו, והרדיוס שלהם.

שיח ממשי אינו נאום או הרצאה.

בשיח ממשי קיים חיבור הדוק וסינכרוני לעולם המעשה ("הממשי").

בכל מפגש נוירופדגוגי אנחנו מקיימים לאורך המפגש כולו דו-שיח בין מידע מהנוירו והרבה דוגמאות וחשיבה של מורים מנסיונם ומהידע שלהם.

כדי לענות על שאלות המורים אנחנו משתמשים בידע אודות עקרונות הפעולה הבסיסיים של המוח. כאלה הקיימים לאורך הסולם האבולוציוני כולו.

המידע נלקח ממאמרים בעלי ותק -פירסומי, מידע המתוקף מזוויות שונות בשדה המדעי, ונבחן באופן ביקורתי אל מול הידע החינוכי והפדגוגי. המטרה אינה להפוך את המורים לחוקרי מוח. כל פריט מידע מהמדע נבחן בצורה ביקורתית: מה הסוף תכלית שלי בלימוד מידע זה? איך המורה ישתמש בכך. איזו פרקטיקה חינוכית עושה שימוש במידע זה. אנחנו מתרכזים בידע חזק ורעיונות גדולים. בשפה המדעית - אנחנו מחפשים את עקרונת הפעולה של המוח, מנגנוני המוח היסודיים, אלה הקיימים בכל היצורים החיים מתולעת עד אדם....!!!

הגשר בין שדות הידע, שנחשב בעבר באופן גורף כ "רחוק מדי" - נבנה בעזרת השיח הממשי, כמו גשר קשתות בעולם המציאות. הקשר נבנה באופן דו-כיווני בין שדות הידע - פדגוגייה וחקר המוח. במרכזו "אבן הראשה" - אנשי אמצע-מתווכים האוחזים בידע טוב דיו אודות שדות הידע השונים. מצידי אבן הראשה שרשרת תרגום. מהמדע לפדגוגיה ומהפדגוגיה למדע. ראו הפוסט....

בסיסיי ידע גדולים ומוצקים (מדעי המוח מצד אחד ופדגוגיה מצידו השני)

מעניקים לחיבור הנוירופדגוגי את יציבותו ומאפשרים חיבור זורם ומוצלח.

התבוננות בסירטון אודות גשר קשתות ביוטיוב (מוזיאון המדע בירושלים) ממחישה זאת אף יותר מהתמונות למטה שלקוחות ממנו).

בסרטון הבא תוכלו לראות גשר קשתות וללמוד על הכוחות והאלמנטים המבניים שמקנים למבנה של הקשת את החוזק והיציבות. YouTube · מוזיאון המדע ירושלים - Science Museum Jerusalem · 23 Dec 2008

את היישום לשיטת השיח הממשי והחקירה/חשיבה המנגנונית ניתן לסכם באופן הבא:

לפני כל פגישה עם מורים אנחנו מבקשים מהם לשתף אותנו בשאלה אתגר או דילמה חינוכיים שהם מבקשים לפתור. המפגש סובב סביב השאלה תוך שיח בין עקרונות מדעיים למורים או אנשי החינוך. סיכומו של המפגש הוא שאלה אופרטיבית, פרקטיקה שמבקשים לבחון. והמורים חוזרים לכיתות לבניית פרקטיקות או פתרונות שמביאים בחשבון את מנגנוני המוח העיקריים ועקרונות היסוד לפעולתם באדם ובחי. לבסוף מתנסים בכיתות וחוזרים לשעור הבא למפגש הבא של הקהילה החוקרת - עם תוצאות, ומסקנות ואתגרים .

מהי חשיבה מנגנונית? מהם מנגנוני היסוד?

באתר יש פוסטים רבים הדנים במנגנוני יסוד אלה וביישום עקרונות היסוד שלהם בכיתה, אצל אנשים עם התתמכרויות, OCD, הזיות, שמיעת קולות (ניירוטריט), אצל אנשים במצבי קיצון כמו מלחמה וטראומה (נוירו-מלחמה). חשוב להדגיש - מנגנוני היסוד הם אותם אצל כולנו...

אנחנו עונים בצורה מונגשת וחוויתית, מביאים עקרונות יסוד החוזרים הפעילים ונכונים לכל בני האדם, ומרחיבים הסברים במידת הצורך. כפי שמבקשים האנשים עימם אנחנו משוחחים.

הסיבה שיש צורך החוקר.ת מוח בשרשרת התרגום - היא בדיוק זו. הצורך בהרחבה או בהבנה מנגנונית עמוקה יותר. אולם ביומיום - די באיש אמצע, "באבן הראשה", במתווך שקרא והרחיב מעט יותר ויכול להבין את השפה והצרכים של המורים וכמות המידע הנחוצה להם כדי לפתור בעיות בעולם הממשי

ניתן להרחיב ולהסביר עוד על השיטה שלנו, אולם בשלב זה - אסכם בקצרה.

כשידידתי אפרת לוצאטו המאד מיוחדת - הציעה את שם ההרצאה היא בעצם שיקפה לי את העולם הממשי. כדי לענות לה כתבתי כך (כמו שמראה השקף למטה) את שם ההרצאה. ניסיתי להדגיש בו את רעיון השיח הממשי. האיורים בהם השתמשתי היו הכי טובים שהצלחתי למצוא (והם אינם טובים דיים). האם הצלחתי להעביר את המסר בכותרת? אשמח לרעיונות ושיפורים.

תודה ורוב טוב.

יעל 18-05-25