על דרך היווצרות ההבנה - ועדשות זמן

17-02-26

ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני

#נוירופדגוגה מעשית #ניווט #גמרא

היהדות היא דת אוריינית. בחינה מעמיקה מגלה שהגמרא ודרך הלימוד שלה בנוייה ע"פ עקרונות נוירופדגוגיים ותואמת את הידוע לנו על דרך העבודה המנגנונית של המוח. (זיכרון, מנגנון המוטיבציה, ואפילו הורדת סטראס).

להדגמת העניין השעור בנוי ע"פ עקרונות הכתיבה של סוגיות תלמודיות.

ולהוואי ידוע וחשוב שיהייה ברור - להלן ככל שמוזכרים כאן שמות המוכרים מדף הגמרא, ברור לכל

שלא מדובר ברש"י, בריתא, רבנן התלמודיים וכן הלאה אלא שהדברים נכתבו ע"פ ע"פ עקרונות ותפקידים שחכמים או מקורות אלה משמשים בדף הגמרא נכתבו הדברים. ולמבינים בגמרא הבאת שמותיהם מאפשרת ליודעי דבר - להבין למה מתייחסים החלקים השונים , ולמה הם משמשים בלמידה הדפרנציאלית ומרובת הפנים שמאפשר דף בגמרא, כמו כאן.

--

.

פתיחה

אמר התלמיד: ראינו שפולס מידע מתפזר ואחר כך מתכנס, וכך גם רעיון.

אך יש לשאול: האם ההבנה נוצרת בהדרגה, או שמא היא באה לפתע?

פלוגתא

נחלקו חכמים בדבר.

חד אמר: הבנה נוצרת בהדרגה.

וחד אמר: הבנה באה בקפיצה אחת.

דברי האומר: בהדרגה

אמר החכם הראשון: ראה בפולס של אור –הפאזה* משתנה מעט מעט, והשינוי מצטבר עד שמופיע מיקוד.

וכן במחשבה:כל רמז קטן משנה מעט את מצב הרשת,עד שמתקבל מבנה יציב.

ולפיכך: אין התובנה אלא פרי של הצטברות.

בתפקיד רש״י

“בהדרגה” –שאין רגע אחד שבו נוצר הכל, אלא שהמערכת משתנה מעט מעט עד שמגיעה לסף שבו נעשה המבנה יציב.

בתפקיד תוספות

יש להקשות: אם כן, מדוע האדם מרגיש שהתובנה באה פתאום?

ויש לומר: מפני שהתודעה מבחינה במצבים יציבים בלבד,ואינה חשה בשינויים הקטנים שקדמו להם.

דברי האומר: בקפיצה

אמר החכם השני: אף על פי שהשינויים מצטברים,הרי רגע ההבנה הוא מעבר ממצב אחד לאחר,כמו התאבכות בונה שבה האות נעשה לפתע חזק.

וכן במחשבה:יש רגע שבו הרעיון נעשה ברור,ואותו רגע אינו הדרגתי אלא חד.

בתפקיד רש״י

“בקפיצה” –לא שהסיבות נוצרות בבת אחת, אלא שהמעבר למצב יציב הוא חד.

בתפקיד ברייתא

תנו רבנן:יש דברים הנעשים לאט,ויש רגע שבו ניכר הדבר.

משל לאש המתחממת:החום עולה מעט מעט,והמים רותחים בבת אחת.

ניסיון ליישב

אמר חכם שלישי: אין כאן מחלוקת.

זה מדבר על התהליך,וזה מדבר על החוויה.

התהליך – הדרגתי.החוויה – קפיצה.

בתפקיד תוספות

ואף בפיזיקה כן הוא:הפאזה מצטברת בהדרגה,אך המיקוד נראה כרגע אחד שבו הכל מתכנס.

הרחבה רעיונית

אמר התלמיד:נמצא שהבנה היא מצב יציב שנוצר לאחר תנועה?

אמר החכם:כן.הבנה אינה נקודה קפואה,אלא תבנית שנוצרה מתנועה ומתמשכת בתוכה.

סיכום הסוגיה

נמצא למדנו:

הבנה נוצרת מהצטברות שינויים קטנים,אך נחווית כרגע של מעבר חד.

כשם שפולס של אור מתכנס לאחר שהפאזה הצטברה, כך רעיון מתבהר לאחר שהקשרים נבנו.

אגדה: על הנוסע והמעיין

מעשה באדם שהלך במדבר וחיפש מעיין. והיה בידו מפה ישנה, ובה סימנים מועטים בלבד.

הלך יום אחד ולא מצא. ביום השני ראה עקבות רטובים בחול, אך לא ידע מה הם. ביום השלישי שמע רחש רחוק, אך לא ידע מנין בא.

אמר בלבו: לא מצאתי דבר.

אך המשיך ללכת.

לאחר זמן קצר עלה על גבעה,ולפתע ראה את המעיין לפניו,ואמר:עתה מצאתי.

עמד זקן אחד ואמר לו:לא עתה מצאת,אלא כל הדרך מצאת.רק עתה ראית.

פירוש

הדרך הייתה מלאה רמזים:העקבות, הרחש, הלחות באוויר.

כל אחד מהם שינה מעט את ידיעתו,אך לא היה די בהם לבדם.

וכאשר נצטברו הדברים,נראה המעיין בבת אחת.

ביאור נוסף

כך היא ההבנה:אין היא נוצרת ברגע אחד,אלא מתגבשת בשקט,עד שנעשה המבנה ברור לעין.

ומה שנראה כקפיצה,אינו אלא התכנסות של דרך ארוכה.

--- אם תרצי, אפשר לכתוב אגדה מקבילה שמחברת במפורש בין המשל הזה לבין הדימוי של התאבכות או התכנסות של גל — כך שהקישור הפיזיקלי יופיע בתוך הסיפור עצמו. (---.GPT. )

אגדה: על המתופפים והקול שנעשה אחד

מעשה בעיר אחת שהיו בה מתופפים רבים. וכל אחד היה מכה בתוף בקצב משלו.

בתחילה נשמעו הקולות כערבוביה: זה מהיר, זה איטי, זה מקדים וזה מאחר. והעומד מן הצד אמר: אין כאן מנגינה, אלא רעש בלבד.

אך עמד מנצח אחד והחל להקשיב.לא ציווה עליהם להכות חזק יותר, ולא ביקש מהם להכות פחות.

אלא רמז לזה להקדים מעט, ולזה לאחר מעט, ולשלישי לשנות את מקומו.

ולאחר זמן קצר, הקולות שהיו מפוזריםנעשו פעימה אחת, והעיר כולה שמעה מקצב ברור.

אמר אחד מן התלמידים

כיצד נעשה הדבר? והרי כל מתופף נשאר כשהיה.

אמר החכם: לא המתופפים השתנו הרבה, אלא היחסים ביניהם. וכאשר הסתדרו היחסים –נשמע קול אחד.

פירוש

כך הוא גם בגלים:כ אשר הפאזות מפוזרות –האות חלש ומטושטש.

וכאשר מסתדרים היחסים ביניהן – נוצרת התאבכות בונה , והאות מתחזק ונעשה ברור.

ביאור נוסף – על ההבנה

כך היא גם ההבנה באדם.

רעיונות רבים פועמים בתודעה: זיכרון אחד, שאלה אחת, רמז אחד.

בתחילה אינם מסתדרים, והאדם אומר: איני מבין.

אך כאשר מסתדרים היחסים ביניהם, נעשה לפתע דפוס אחד ברור, והאדם אומר: הבנתי.

חתימה

אין ההבנה קול חדש,אלא סדר חדש בקולות שכבר היו.

כשם שבהתאבכות אין נוצרת אנרגיה חדשה,אלא מתגלה הצורה שהייתה חבויה במפגש הגלים.

-------------

שאלה: מה זה פאזה?

בתפקיד/ע"פ עקרון רש״י

פאזה – סדר המקום והזמן של הגל ביחס לעצמו.

פירוש:כל גל עולה ויורד במחזוריות.ויש לשאול בכל רגע:באיזה מקום במחזור הוא נמצא – בתחילתו, באמצעו או בסופו.

וזה נקרא פאזה.

ביאור ע"פ עקרון רש״י בלשון משל

משל לשני מתופפים: אם שניהם מכים יחד – מצטרף הקול.ואם אחד מקדים מעט – שוב אין הקול אחד, אף על פי שהקצב דומה.

ההקדמה או האיחור הקטן – הוא שינוי בפאזה.

עוד ביאור

אין הפאזה אומרת כמה חזק הגל,ולא כמה מהר הוא מתנודד,אלא איפה הוא נמצא בתוך המחזור.

דוגמה פשוטה

שני גלים באותו תדר:

• אם פסגותיהם מגיעות יחד – הפאזות שוות.

• אם פסגה של אחד מגיעה כששני בשפל – הפאזות שונות מאוד.

ועל כן: סידור הפאזות קובע אם הגלים יחזקו זה את זה או יחלישו.

חתימה בלשון /ע"פ עקרון רש״י

פאזה – מצב הגל בתוך מחזורו, והוא הקובע אם יצטרפו גלים זה לזה או יבטלו זה את זה.