• Npint

הסיפור על ההיפוקמפוס וחברתו הקטנה שקד - או - איך נוצרים זיכרונות

עודכן: 23 בספט׳




פעם בארץ רחוקה גר סוסון ים. הוא גר במעמקי היער ואהב מאד חברה. סוסון הים אהב את כל שוכני היער, האיטיים והמהירים, המסובכים והפשוטים והיה בקשר עם כולם. כיוון שהגוף הקטן שלו לא יכול היה להכיל את כל הסיפורים היפים ששמע, הוא עסק בתיווך. יום ולילה היה סוסון הים מחבר בין מה ששמע מפשוטי העם, החד ממדיים, אלה היודעים לדבר רק על דבר אחד: צבע, צורה, גודל, צליל בודד, ואלה מהרמות הגבוהות: אלה היודעים לתת שם לדברים, לתפור שמלות מורכבות, להקים מגדלי ידע ותיליי הוכחות.


לסוסון הים הייתה חברה טובה. שמה היה שקד. היא הייתה רגשנית וקטנה ונטולת הגיון לחלוטין. אבל סוסון הים אהב אותה והיה בקשר הדוק איתה. כשהיא שמחה, כעסה או חששה לחייה, היה סוסון הים מפנה את הקשב שלו אל מה שריגש אותה, מגביר את עוצמת הסיפורים שעוררו את רגשותיה, ומחבר בחוזקה בין פשוטי העם לרמי המעלה, בין חלקי הסיפור לסיפור השלם, מסיע במהירות ובעוצמה שוב ושוב את המידע שהגיע אליו מהפשוט אל המורכב. ממקורות המידע עד לקובעי המדיניות. מהאינפורמציה הבדידה עד לאלה היודעים מה לעשות עם התמונה השלמה..


וכשקובעי המדיניות, שם למעלה, קיבלו מסוסון הים קשר לאינפורמציה משמעותית ויפה, הם גמלו ליער כולו ביד רחבה. "אהה" הם אמרו ופיזרו מטבעות זהב משמחות ביער כולו.


ובלילה, כשהעיניים של כולם היו עצומות, והאוזניים של כולם לא שמעו דבר, היה סוסון הים חוזר ומגלגל שוב ושוב ושוב את רצף הארועים שחווה במשך היום. מנגן שוב ושוב את המנגינות החדשות ששמע, מחבר בין צבע, צורה, עובי, לתמונה השלמה ולשמה: צלחת, אדם, מוח, הבנה. סולל ומרחיב דרכים בין הפשוט למורכב. בין הנתונים לתובנה. מניע בנייה חוזרת של מסלולים בין ערי ידע ושכונות מושגים. בודק אם אפשר למצוא קשרים חדשים בין מכרים ותיקים וחדשים. ותשובות לשאלות מסקרנות.


וכיוון שהיה קשור מאד לחברתו שקד, וכיוון שזכר היטב על מה קיבל היער כולו שכר רב מיושבי "החלונות הגבוהים" סבבו מחשבותיו ורצף מנגינותיו סביב הזיכרונות בהם התענינו השקד הרגשנית, והמוח הגבוה – הרציונאלי והמבין, וככל שמחשבותיו סבבו סביבם הם נחרטו טוב יותר במפת הדרכים שבה חיו החברים - שומרים-עדים לחוויות שחוו יחד.


חנוכה תשפ"ב

יעל


כמה מילות הסבר על הסיפור: המידע במוח אינו מאוגד בקופסאות. החוויות שלנו, הזיכרונות שלנו, הידע שלנו בנושאים מסוימים מבוזרים על פני אזורים שונים במוח: הרגש שנלווה לחוויה, המראות, הקולות, הריחות... כל אחד מהם משאיר רישומו על קבוצת נוירונים אופיינית. גם המראות למינהם - הוויזואליים מפורקים ומפוזרים בין קבוצות נוירונים המגיבים לפיצרים שונים המרכיבים את התמונה, קווים בעוביים שונים, צבעים שונים , מאפייני פרצוף, או מאפייני בית או מכונית. במוח קיים איבר מוחי קטן שצורתו כצורת סוסון ים והוא נקרא היפוקמפוס. איבר קטן וחשוב זה אחראי לאגד את החלקים לכדי שלם קוהרנטי באמצעות סינכרונם לפעולה בו זמנית - דבר הגורם לנו לתפוס את החוויה כשלם. עם הזמן והחזרה על ההיזכרות במידע מסוים, הפעילות המשותפת והבו-זמנית של נוירונים השייכים לאותו זיכרון,פיסת מידע או חוויה - גורמתלכך (על פי חוקי הב) שהקשרים בין חלקי המידע הופכים לזורמים יותר, חזקים יותר, לרשת דרכים מהירה ורציפה יותר. לזיכרון ארוך טווח שאינו נזקק ליזרת ההיפוקמפוס.

מה תפקיד האמיגדלה /רגש בעינין? - האמיגדלה היא איבר מוחי המשתתף בתהליכים ריגשיים. יש לו חיבור לספק הדופמין במוח (ה VTA), וכחוויה מסוימת מעוררת רגש, משתחרר יותר דופמין במהלכה. הדבר גורם לסלילה יעילה וטובה יותר של קישורים במוח.


לענין הפריקות ניתן לקרוא גם בפוסטים השונים המתארים את נושא הפריקות: במוח.




# היפוקמפוס # אמיגדלה # מנגנון הזיכרון # זיכרון-מבוזר # גלי מוח # זיכרון-אפיזודי # סינכרון # גיבוש הזיכרון בזמן שינה # דופמין ככסף כימי # תג חשיבות # מערכת התיגמול המוחי # # גרעיני האקומבנס feature maps # פונקציות ניהוליות # שנת חלום # מנגנון הקשב # המוח כרשת דרכים

מאת יעל עדיני yaeladini1@walla.com


האיור מתוך הרצאת היוטיוב May-Britt Moser - Grid Cells, Object Representations, and Memory


63 צפיות0 תגובות