top of page
  • Npint

השקד, קליפת-הדעת, והמלומד - או - כשהרגש וההיגיון מתחרים ב "הורדת ידיים", הבנה יכולה לעזור

עודכן: 7 במאי


יש מצבים בהם הרגשות משתלטים על ההגיון ואנחנו כועסים ו"שישרף העולם", או שאנחנו פוחדים עד כדי שיתוק, נשארים תקועים בטראומת עבר נוכח רגשות עזים ופחד מוות. לעיתים החוויה הריגשית הקשה כה חזקה שאנחנו חוזרים אליה בפלאשבקים ששואבים אותנו בעוצמה לחוויה ריגשית עזה ולאימה קשה מקפיאה וחונקת. למה זה קורה? זה באג של המוח?  מה הרציונאל הביולוגי המעניק למנגנון הרגש את כוחו, מה ההסבר המדעי מאחורי הסיפור, ומה ניתן לעשות במקרי קיצון כשהמתח מסרב להרפות - הבנה עוזרת. הפוסט מנגיש את התשובה בדרך אחרת. ושייך לקטגורית סיפורים ומנגנונים. [** הסיפור מתאר את יחסיי הגומלין בין מנגנון הרגש, לבין מנגנון ההיגיון והחשיבה במוח - בצורה נגישה וקצת אחרת. לכל אחד מהתפקידים האלה, רגש מול חשיבה, יש אזור יחודי במוח - וכל אחד מהם משפיע, מווסת, בולם או מעורר את השני - תלוי בנסיבות **.]


למי הסיפור יכול לעזור:

"הורדת ידיים"בין רגש לשכל קורת לכולנו - בחיי היומיום ו- שכיחה מאד אצל ילדים

אם ראיתם אנשים/ילדים שבזמן לחץ או כעס או פחד "מאבדים את הראש" - משתוללים בלי להתחשב בתוצאות - אם נתקלתם בילדים שסוחבים אחריהם שנים טראומות מימי החרם שעשו עליהם בבית הספר, קופאים, חשדניים, מבודדים את עצמם - מצפים לרע שיבוא גם שנים אחרי שבגרו ויצאוו לחיים עצמאיים. אם שאלתם את עצמכם למה זה קורה?! זה באג של המוח?! - מה הרציונאל הביולוגי למנגנון כזה ומה זה מלמד אותנו על מצבו של האדם הסובל - הסיפור יכול לעזור להבין, וההבנה יכולה לעזור...


אם חזרתם מקרב ואתם חווים פלאשבקים שבהם לפתע אתם נשאבים למאורע עבר קשה וחווים חרדה ולחץ, אם אתם חווים מחשבה טורדנית וההיגיון נחסם - ושאלתם את עצמכם מה השתבש? מה אפשר לעשות? אפשר לקרוא את הסיפור ולהבין את הרציונאל הביולוגי להשתלטות מנגנון הרגש על החשיבה - למה הבנה יכולה לעזור, ומה אפשר לעשות עוד להחזרת האיזון בין הרגש לחשיבה השלווה והמתגמלת.


ובנתיים : בילוי נעים : )



*****


פעם היו איש-ה מלומדים שהיו להם שני חברים: קליפת דעת חושבת, ושקד קטן ודרוך לכל סכנה.


קליפת-הדעת הייתה רחבת אופקים וקרת רוח.

השקד היה קטן, מתוח, ורגשני.

שניהם אהבו מאד את האיש-ה ודאגו להיטב את חייהם.

כשהציבו לפני קליפת-הדעת בעיה הוא לא התרגשה.

הוא שקלה וחשבה, העריכה סיכויים, וחישבה סיכונים.

היא ידעה שאל לה לדאוג - אם תתעורר סכנה קיומית, שקד יתריע ויקים קול צעקה.


המלומד-ת אהב את קליפת-הדעת. הוא נהנה לחשוב. הוא התענג על החשיבה. ולעולם לא מיהר.

כשהיה המלומד.ת שקוע בפתרון בעיה, שכח את שקד הקטן. הוא שכח לאכול, הוא שכח לשתות,

כולו היה נתון בשיג ובשיח עם קליפת הדעת. כשהיה המלומד.ת ממוקד בחשיבה זורמת, היה העולם

סביבו מתפוגג והוא לא הרגיש איך הזמן עובר. - הוא היה מאושר עד קצות אצבעותיו.

בזמנים כאלה אפילו שקד הדאגן היה מנמנם לו, רווי דופמין ואופיואידים ממקור פנימי.


פעם אחת הגיע אריה מול המלומד.ת -

קליפת החשיבה קרת המזג לא התרגשה... היא שקלה וחשבה, העריכה סיכויים, וחישבה סיכונים. "אולי הבגדים יסוו את המלומד. ת?" היא חשבה... מממ... מעניין. "אולי כדאי שיטפס על עץ?" מ... מעניין.

"אולי הכי טוב יהייה אם ....." - חשבה, וחשבה, ולא שמה לב לזמן שחולף.


הארייה התקרב בצעדים חרישיים. מלקק שפתיים ומזיל ריר. עוד מעט יהייה במרחק קפיצה מטרפו העסיסי,

אבל הוא לא הכיר את שקד.


הבזק התנועה שעבר בין העצים, ריחו של האריה, ותחושת הסכנה שעמדה באוויר - העירה את השקד. בצרחה אדירה ומהירה ובשטף נוירונים עז - הוא נכנס לפעולה, הפעיל את מלוא עוצמתו.


הוא העיר את המלומד, צילצל בפעמוני-הסכנה, טלטל את קליפת המחשבה שלו,

וגייס את כל צוות מערכת השרידה.

הוא שלח שליחים-עיצביים לרחבי המוח ומערכות ההפעלה שלו עם הוראה ברורה - לברוח ולתקוף.

כל מערכות ניהול המשאבים קיבלו הודעה בהולה - לא לחשוב! לא לזכור! לא לבזבז כוחות.

הכל מוקדש לשרידה.

צבאות של נוירונים חוסמים נשלחו אל עבר קליפת-הדעת רחבת האופקים ורבת האזורים. "זה לא הזמן לחשיבה" הם אמרו. זה לא הזמן ל"רצון חופשי". "כשהתותחים יורים המוזות שותקות".


ההוראה לחוסמים היתה ברורה: לנטרל את קליפת הדעת. לכבות את האורות, להוריד את המתגים של המחשבים, למנוע מזון למחשבה.


צבאות נוספים של נוירונים ליוו אותם - תפקידם: להקים מחסומים ולמנוע מקליפת-הדעת אספקה עודפת של מוליכים עיצביים, חמצן וסוכר - עד תום מצב החרום.


גם את מערכות ייצור ושיחרור האדרנלין והדופמין גייס השקד. הם עזרו להגביר מהירות, חיות, וכוח - והם בזו לכאב. את כל המשאבים האפשריים העביר השקד לשרירים הגדולים ולמערכות האוטומטיות של פעולות החרום.

.....

מהיר כברק קפץ המלומד.ת ונתלה בענף עץ חסון שעמד שם. ללא היסוס או חשיבה הוא עגן את עצמו בעזרת הרגליים, שלף את האקדח שלו - ופגע באריה המזנק - ישר בין העיניים. :)

.....


עברו השנים.

השקד נרגע מעט.

ההוראות לצבאות הנוירונים החוסמים בוטלו עד הודעה חדשה.

אבל זכר ההפתעה ההיא נשאר אצלו.

מעתה - הוא קצת דרוך יותר, קצת שומר יותר, פחות מרפה מתח.

מוכן יותר למצב חרום.

עובר מאפס למאה הרבה יותר מהר.


ייקח לו זמן והתנסויות - עד שישחרר את המאורע - אבל קליפת הדעת - עוזרת לו.

כשהוא קופץ - היא מזכירה לו - מנתחת יחד איתו - אנחנו כבר לא ביער ההוא.


וככל שהאיש.ה מפעילים יותר את קליפת הדעת, מוצאים שאלות קטנות שאפשר להתמסר אליהן,

חוברים יותר לאנשים ולמטרות גדולות מהם... ככל שהם מוצאים משמעות, ככל שהם עושים ופועלים יותר

השקד נרגע יותר. צובר נסיון מחודש של פעילות בעולם צפוי יותר. נרגע מעט וחוזר ומתייעץ עם ההגיון והחשיבה. מוריד מחסומים.


ולפעמים - האיש.ה כבר מוצא עצמו שוקע בחשיבה, שוקע במוזיקה, בטיפוס על צוקים, ונושם טבע.

ויותר ויותר הם חוזרים לחיים, והמוזות חוזרות לשיר




יעל 10-04-24


מקרא:

השקד - האמיגדלה.

קליפת הדעת - קליפת המוח הקדם מיצחי (פרי-פרונטל קורטקס).

גיוס הכוחות של האמיגדלה - הפעלה של ציר ה HPA במוח, וקסקדת השרידה והמתח.

שיחה/הבנה אנליזה מודעת - ניירוטריט - מזרימים דם לקליפת-הדעת, מפעילים את הקורטקס הקדם מיצחי, והוא, בתורו, מנחית ("שם ברקס") את פעילות השקד (האמיגדלה) ומווסת את תחושות הפחד והסכנה. - לכן רציונאליזציה, שיחה, והבנה מודעת יכולים לעזור ולווסת.






לקריאה מנגנונית: על היחס בין האמיגדלה (השקד) וקליפת המוח הקידמית (קליפת הדעת)

ועל סטראס, קסקדת השרידה וציר ה HPA ראו בפוסטים



מה בסיפור

הסיפור מתייחס בין השיטין לתכונות הפזיולוגיות האופיניות של אזור הרגש במוח - "השקד".

הוא גם מתאר בצורה ציורית את התכונות של אזור החשיבה וההגיון במוח - אזור שנקרא בסיפור קליפת-הדעת.

הסיפור מדגים מתי הם מופעלים, איך הם משפיעים זה על זה, למה הבנה עוזרת - ולמה חיבוק מרגיע].


למה לי לקרוא את זה


"הורדת ידיים"בין רגש לשכל קורת לכולנו - בחיי היומיום ו- שכיחה מאד אצל ילדים

אם ראיתם אנשים/ילדים שבזמן לחץ או כעס או פחד "מאבדים את הראש" - משתוללים בלי להתחשב בתוצאות - אם שאלתם את עצמכם למה זה קורה?! זה באג של המוח?! - מה הרציונאל הביולוגי למנגנון כזה ומה זה מלמד אותנו על מצבו של האדם הסובל - הסיפור יכול לעזור להבין, וההבנה יכולה לעזור...


וגם

אם חזרתם מקרב ואתם חווים פלאשבקים שבהם לפתע אתם נשאבים למאורע עבר קשה וחווים חרדה ולחץ, אם אתם חווים מחשבה טורדנית וההיגיון נחסם - ושאלתם את עצמכם מה השתבש? מה אפשר לעשות? אפשר לקרוא את הסיפור ולהבין את הרציונאל הביולוגי להשתלטות מנגנון הרגש על החשיבה - ולמה הבנה יכולה לעזור. הסיפור מהווה השלמה



 @@@@@@@@@@@@@@@@


אפשר לקרוא את הסיפור, ולנחש מי מהגיבורים הוא מנגנון הרגש במוח ומיהי החשיבה, אפשר לנסות להבין מה ההגיון האבולוציוני העומד מאחורי מנגנון הוויסות ההדדי בין 2 אזרי המוח האלה. ואפשר פשוט להנות מהסיפור - או אפילו להמחיז אותו עם הילדים.


בהמשך אוסיף כאן הסבר מדעי שמפרש אותו בצורה עמוקה יותר. בנתיים אפשר לקרוא את הפוסט על פלאשבקים של מתוארים יחסי הגומלין האלה בצורה מפורטת וישירה יותר.


















68 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page