• Npint

מה זו קסקדת השרידה והמתח ואיך אני יכול לדעת איפה אני על הקסקדה ?

עודכן ב: מרץ 8




בני אדם נולדים עם תוכנית מוחית שמטרתה העליונה לשמור עלינו בחיים. התוכנית הזו התפתחה במשך אלפי שנות אבולוציה. חלקים ממנה קיימים גם אצל בעלי חיים.


הפעלת התוכנית לא רצונית. התוכנית מופעלת באופן אוטומטי כשהמוח מחליט שיש איום או סכנה לשרידה שלנו. האיום והסכנה יכולים להיות אמיתיים או מדומים.


והתוכנית פועלת בשלבים: דריכות, תגובת הלחם או ברח, מצב משתק של "קפא" ולבסוף, מצב של סף המוות: התנתק (shut down).


בשיאה, כש"האיילה נמצאת תחת טלפיי הנמר", אנחנו מאבדים שליטה על הרצון שלנו, החשיבה שלנו, הפעולות שלנו, הזכירה המודעת שלנו, השרירים שלנו, תחושת הגוף שלנו, והנשימה שלנו...





איך זה קורה? העליה במתח וברמת הפחד משחררת חומרים כימיים שונים כמו אדרנלין וקורטיזול שמפעילים שרשרת תגובות כימיות וגופניות שמנתקות זרימת אינפורמציה במוח של חשיבה רציונאלית וזיכרון של מה שקרה, מורידות או מעלות זרימת דם חמצן וסוכר לחלקים שונים במוח ובגוף לפי הצורך השרידתי: פחות לחשיבה ורצון מודע ויותר להתנהגויות אוטומטיות ולשרירים הגדולים . (להרחבה ולהסבר התרשימים באיורים למטה ראו רפרנס מדעי למטה).


מצבי ההגנה המופעלים בשלבים מתחלקים למצבי הגנה אקטיביים: דריכות מוגברת, הלחם או ברח, ומצבי הגנה פאסיביים: "קפא" והתנתק. במצבים האקטיביים רמת החמצן עולה, הרגשות הם ערנות מוגברת, כעס, זעם או פחד. במצבים הפאסיביים הההרגשה איומה. מצב של פחד משתק, אימה איומה וחוסר אונים. רמת החמצן יורדת, רמת ה CO2 עולה. אבל בשיאה: במצב של חוסר אונים טוטאלי - כשנמצאים על סף המוות - נמצאים מעבר לפחד, ושם במפתיע יש מצב של איבוד העצמי ואנשים בדיעבד מספרים על חוויות אחרות.

למצבים הפאסיביים יש הגיון אבולוציוני, כשהטורף קרוב מדי וחזק מדי אם לא אזוז יש סיכוי שלא יראו אותי, אם אצעק יכולים לשמוע אותי ולגלות אותי, ולכן אמנם השרירים נשארים דרוכים ומוכנים לבריחה אבל המוח מזרים חומרים כימיים שלא מאפשרים שליטה של האדם על תנועת השרירים שלו, שרירי הגרון מתכווצים כדי לא לאפשר צעקה, והלב ממשיך לדהור במהירות עצומה.


מ







המהירות בה נעים על הקסקדה היא אישית: חלקה מולדת וחלקה מתפתחת על פי ההתנסויות השונות שחווינו בחיינו. סיפר חבר ששמע על הקסקדה: עכשו אני מבין מה הקטע הגנטי פה. הרבה לפני ההתמכרות, בשנים בבית הספר, אני זוכר מצבים שהבנים בכיתה רודפים אחרי, ואני רץ ונתקע, רץ ולא יכול לזוז... בעצם תמיד הייתי על הקצה. בין ברח לקפא. השימוש בא בגלל הפחד לגלוש למטה בקסקדה.


אפשר להבין את השוני בין המוח של אנשים שנעים מהר על הקסקדה לאחרים אם זוכרים שהמוח בנוי כמו רשת דרכים, עליה נעים פולסים חשמליים שמפעילים מחשבות והתנהגויות. יש אנשים שמהירות התגובה שלהם לאיומים קטנה, הם שלווים, מתרגזים באיטיות, ומגיבים לאט. הקסקדה שלהם בנויה מרשת של שבילים צרים, ואיטיים. אם יבוא אריה הם יהיו הראשונים שיטרפו, אבל בנתיים הם מתנהלים לאט ובנחת. ויש אנשים עם אוטוסטרדות מהירות שרצות על הקסקדה במהירות. דרוכים במהירות, חשדניים במהירות, כועסים במהירות, מגיבים במהירות. המוצלחים שבהם מפתחים שליטה עצמית רציונאלית על החלקים הריגשיים שמריצים את הקסקדה, ודרכי פעולה חיוביות שמפוגגות את המתח ומובילות אותם באופן שקול למטרותיהם.


אנשים שנמצאים על הקצה, בראש הקסקדה, בוחרים לפעמים בשימוש כדי להקל על המתח. בחיי היומיום רובנו מכירים את זה: הרבה לפני שאנחנו מאבדים את היכולת לחשוב רציונאלית, עוד לפני שהגענו למצב אוטומאטי של הלחם או ברח, מיד כשאנחנו חשים מתח מוגבר ורוגש, אנחנו לוקחים סוכר או שומן שמשחררים בגוף חומרים מרגיעים - כדי להוריד מתח.


כשהמתח עולה גובר הצורך בשימוש מה עושים אם כך כדי לא לרוץ על הקסקדה?


הריצה המהירה של המוח על שלבי הקסקדה מונעת בין השאר משינוי בכמות החמצן.

תרגילי נשימה ותרגילי ביופיידבאק יכולים לסייע בהרגעה.


מודעות והבנה לגורמים האוטומטיים שמפעילים אותנו עוזרים לקבלה עצמית ולהורדת הרגשת אשמה בושה וחוסר שליטה. ובכך מסייעים להורדת מתח, ולחזרה לשיווי משקל. חשוב לא פחות: הם עוזרים לנו לתכנן ולבנות מראש דרכי פעולה אוטומאטיות למקרה חרום. בנירוטריט אנחנו מנסים לפתח מודעות והבנה למה שקורה לנו במוח באופן ביולוגי כדי שנדע להתכונן ולא נרגיש חסרי שליטה אבודים ואשמים.

ההבנה מה הולך לקרות ולמה מאפשרת להתכונן מראש למקרי חרום. לדוגמה: חילים ביחידות עילית כמו בשייטת עוברים הכנה ואימונים למקרה שיפלו בשבי, למה לצפות, מה עושים, איך מתנהגים וכו. בהתקפה על המרמרה, אחד החילים נתפס על ידי נוסעי האוניה, הוכה, נשבה, והורד אל מתחת לסיפון. הוא סיפר שעשה שימוש בכלים אליהם התאמן דבר שעזר לו לשמור על קור רוח. אנשים שעוסקים באומנויות לחימה, מתאמנים שנים על גבי שנים בסטים של תרגילים שונים כמענה למגוון רחב מאד של התקפות צפויות. בעת צרה, כשהמוח מפעיל את התוכניות האוטומטיות האישיות שלנו, יש להם סט של התנהגויות יעילות אותו פיתחו מראש.

תוכנית 12 הצעדים מציעה מגוון כלים לעזרה למשתקמים מהתמכרות.

אימון ארוך וסבלני בכלים עוזר להפוך אותם לאוטומאטיים, לטבע שני, כך שגם כשהמוח מונע חשיבה רציונאלית והולך לאוטומאטים שלו, הוא יפעל במה שהפכנו לנו לטבע שני.


זה לוקח זמן רב ומאמץ לא פשוט אבל מנסיון של רבים: תמיכה של חברים, בחירה חוזרת בדרך, ושימוש בדרכי פעולה שנרכשים שוב ושוב ושוב בונים אלטרנטיבה. זה אפשרי!











Fear and the Defense Cascade: Clinical Implications and Management. Kozlowska K, Walker P, McLean L, Carrive P Harvard Rev Psychiatry. 2015; 23(4):263–287.

“Freeze for action: neurobiological mechanisms in animal and human freezing.” Roelofs, Karin. Philosophical transactions of the Royal Society of London. Series B, Biological sciences vol. 372,1718 (2017): 20160206. doi:10.1098/rstb.2016.0206

22 צפיות1 תגובות

           נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,   חקר מוח יישומי,   התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי              ד"ר יעל עדיני

 

 

כל הזכויות שמורות ©