• Npint

מה זו קסקדת השרידה והמתח ?

עודכן ב: לפני 4 ימים




בני אדם נולדים עם תוכנית מוחית שמטרתה העליונה לשמור עלינו בחיים. התוכנית הזו התפתחה במשך אלפי שנות אבולוציה. חלקים ממנה קיימים גם אצל בעלי חיים.


הפעלת התוכנית לא רצונית. התוכנית מופעלת באופן אוטומטי כשהמוח מחליט שיש איום או סכנה לשרידה שלנו. האיום והסכנה יכולים להיות אמיתיים או מדומים.


והתוכנית פועלת בשלבים: דריכות, תגובת הלחם או ברח, מצב משתק של "קפא" ולבסוף, מצב של סף המוות: התנתק (shut down)..


חשוב להדגיש: כשאנחנו על הקסקדה, החל משלב ההלחם וברח אנחנו הולכים ומאבדים את יכולת החשיבה העצמאית ופועלים בצורה אוטומאטית על פי ההרגלים שבנינו לנו או , בהמשך, מאבדים את הרצון החופשי ופועלים או מופעלים על פי אוטומאטים מולדים.


בשיאה, כש"האיילה נמצאת תחת טלפיי הנמר", אנחנו מאבדים לגמרי את שליטה על הרצון שלנו, החשיבה שלנו, הפעולות שלנו, הזכירה המודעת שלנו, השרירים שלנו, תחושת הגוף שלנו, והנשימה שלנו... את העצמי שלנו.







מצבי ההגנה המופעלים בשלבים מתחלקים למצבי הגנה אקטיביים: דריכות מוגברת, הלחם או ברח, ומצבי הגנה פאסיביים: "קפא" והתנתק. במצבים האקטיביים רמת החמצן עולה, הרגשות הם ערנות מוגברת, כעס, זעם או פחד. במצבים הפאסיביים הההרגשה איומה. מצב של פחד משתק, אימה איומה וחוסר אונים. הגרון חנוק מפחד. הנשימה רדודה. רמת החמצן יורדת, רמת ה CO2 עולה. הגוף עובר ממצב של דריכות קפואה (השרירים מכווצים ודרוכים אבל אי אפשר להזיז אותם( למצב של בובת סמרטוטים. אבל בשיאה: במצב של חוסר אונים טוטאלי - כשנמצאים על סף המוות - נמצאים מעבר לפחד, ושם במפתיע יש מצב של איבוד העצמי ואנשים בדיעבד מספרים על חוויות אחרות.

למצבים הפאסיביים יש הגיון אבולוציוני, כשהטורף קרוב מדי וחזק מדי אם לא אזוז יש סיכוי שלא יראו אותי, אם אצעק יכולים לשמוע אותי ולגלות אותי, ולכן אמנם השרירים נשארים דרוכים ומוכנים לבריחה אבל המוח מזרים חומרים כימיים שלא מאפשרים שליטה של האדם על תנועת השרירים שלו, שרירי הגרון מתכווצים כדי לא לאפשר צעקה, והלב ממשיך לדהור במהירות עצומה.

איבוד השליטה על הגוף והמחשבות יכולה להיות חוויה מוחצת לאדם. בלי הסבר איך זה קרה, זה גורר תחושת השפלה, עליבות ואימה. אנשים סוחבים אותה איתם אחר כך שנים. (פוסט טראומה).











חשוב להבין את המצבים הפאסיביים: התוכנית האוטומאטית של המוח שהתפתחה באופן אבולוציוני מעבירה ברמת מתח מסוימת את השליטה ליידי המוח. לא לצעוק! לא לזכור! לא לחשוב באופן עצמאי! הגוף מוצף באופיואידיים ממקור פנימי להרגעה, ולחסימה של תיפקודים רבים...


ואז מגיעה בחורה אחרי אונס, שהגיעה לנקודת קפא או התנתק ושואלים אותה:

למה לא צעקת? למה לא התנגדת?

.והיא לא יודעת מה לענות. היא עצמה הרי בחורה כל כך תקיפה ומהירה להגיב...

רגע של היסוס או חשיבה, והמנגנון האוטומאטי משתלט, וזה כבר לא בידייה.

הגוף מוצף בחומרי הרגעה והנאה (אופיואידים), והיא מגיעה למשטרה,

רגע צוחקת (אופיואידים) ורגע בוכה (המודעות והנפש שלה מתפלצת ובוכה).

ולא זוכרת בדיוק מה היה. רק שיברי מידע. ואומרים שהיא לא אמינה...

כדאי לקרוא את המידע הביולוגי. הוא יכול לנקות הרבה רגשות אשמה, ותחושות השפלה.



מודעות והבנה לגורמים האוטומטיים שמפעילים אותנו עוזרים לקבלה עצמית ולהורדת הרגשת אשמה בושה וחוסר שליטה. ובכך מסייעים להורדת מתח, ולחזרה לשיווי משקל. חשוב לא פחות: הם עוזרים לנו לתכנן ולבנות מראש דרכי פעולה אוטומאטיות למקרה חרום. בנירוטריט אנחנו מנסים לפתח מודעות והבנה למה שקורה לנו במוח באופן ביולוגי כדי שנדע להתכונן ולא נרגיש חסרי שליטה אבודים ואשמים.

ההבנה מה הולך לקרות ולמה מאפשרת להתכונן מראש למקרי חרום. לדוגמה: חילים ביחידות עילית כמו בשייטת עוברים הכנה ואימונים למקרה שיפלו בשבי, למה לצפות, מה עושים, איך מתנהגים וכו. בהתקפה על המרמרה, אחד החילים נתפס על ידי נוסעי האוניה, הוכה, נשבה, והורד אל מתחת לסיפון. הוא סיפר שעשה שימוש בכלים אליהם התאמן דבר שעזר לו לשמור על קור רוח. אנשים שעוסקים באומנויות לחימה, מתאמנים שנים על גבי שנים בסטים של תרגילים שונים כמענה למגוון רחב מאד של התקפות צפויות. בעת צרה, כשהמוח מפעיל את התוכניות האוטומטיות האישיות שלנו, יש להם סט של התנהגויות יעילות אותו פיתחו מראש.

תוכנית 12 הצעדים מציעה מגוון כלים לעזרה למשתקמים מהתמכרות.

אימון ארוך וסבלני בכלים עוזר להפוך אותם לאוטומאטיים, לטבע שני, כך שגם כשהמוח מונע חשיבה רציונאלית והולך לאוטומאטים שלו, הוא יפעל במה שהפכנו לנו לטבע שני.


זה לוקח זמן רב ומאמץ לא פשוט אבל מנסיון של רבים: תמיכה של חברים, בחירה חוזרת בדרך, ושימוש בדרכי פעולה שנרכשים שוב ושוב ושוב בונים אלטרנטיבה. זה אפשרי!


להרחבה ראו גם

איפה אני על הקסקדה

איך מרגיש חוסר אונים?


במאמר מוסגר נדגיש ונפתח יותר בהמשך,

לפעמים איבוד תחושת הגוף בגלל החומרים האופיואידיים שהגוף מזרים במוח, וחסימה של אזורי החשיבה העצמאית, מובילים להזדהות עם התוקף, הפיכה לאחד איתו. חשוב להבין שזה זמני, ובחלוף הסכנה המוח משחרר אותנו לפעול כרצוננו, לתכנן ולבצע ...

בלי להבין שזו תוכנה אוטומאטית שלא בשליטתנו זו תחושה משפילה מאד ואיומה מאד! וגוררת רגשות אשמה ובושה ותגובות רעות נוספות. התבוננות בסירטון של האילה - יכול להמחיש את המקור הביולוגי של התופעה. חשיבה מחודשת על הסיפור התנכי של יעל וסיסרא יכול להדגים את הפתרון שמציע התנ"ך למצב כזה.







התרשים באיור המצביםהפאסיביים מתוך מאמר הרוויו המצוין והמומלץ של Kozlowska 2015

Fear and the Defense Cascade: Clinical Implications and Management. Kozlowska K, Walker P, McLean L, Carrive P Harvard Rev Psychiatry. 2015; 23(4):263–287.

“Freeze for action: neurobiological mechanisms in animal and human freezing.” Roelofs, Karin. Philosophical transactions of the Royal Society of London. Series B, Biological sciences vol. 372,1718 (2017): 20160206. doi:10.1098/rstb.2016.0206

0 צפיות

          ,    נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,  חקר מוח יישומי,    התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי             ד"ר יעל עדיני 

 

 

כל הזכויות שמורות ©