top of page
  • Npint

תרגילי היזכרות => העלאת מוטיבציה, הנאה, ביסוס תחושת הצלחה, הורדת חרדת בחינות, ועליה משמעותית בציונים

עודכן: 19 בינו׳

תרגילי היזכרות: ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2022 (מתוך: נורי-עדיני-עמית 2022 בהכנה).



*****


כשמורים מכינים מערך שעור - הם בד"כ שמים דגש על "איך להעביר את החומר" לכיתה.

חוקרים שואלים: מה יקרה אם נתרכז במידה שווה גם באימון התלמידים ל"הוציא את החומר" החוצה?


לתרגילים המועדים לאמן את התלמידים בהוצאת ידיעות ותיקשורן מהזיכרון האישי לאנשים אחרים -

אנחנו קוראים "תרגילי היזכרות".


במסגרת קהילה לומדת חוקרת נוירופדגוגיה אותה לימדנו והידרכנו במרכז הפסג"ה פ"ת ערכו המשתתפות התנסויות שונות בכיתות שלהן. מורות שהתנסו בשימוש בתרגילי היזכרות במהלך השעורים שלהן גילו ששימוש קבוע בתרגילי היזכרות במשך כמה דקות בתחילת השעור משפר מאד את הביצועים, מקטין חשש ממבחנים, מבסס את תחושת ההצלחה ומעלה את רמת הציונים ב כ 20%. (יפורט יותר בהמשך).




הקדמה:

בפוסטים קודמים דיברנו על כך ש

  • המוח בנוי כרשת דרכים עליה זורמות המחשבות שלנו ובה מיוצגים הזיכרונות שלנו.

  • לזכור מאורע או מידע פרושו לקשר בין חלקיו. כלומר: ליצור מסלול שוטף ברשת הנוירונים המוחית.

  • הבנה פרושה לקשר.

  • ככל שחלקי המידע החדש מקושרים לידע קודם, לעוגנים בזיכרון - המידע יהיייה מקושר יותר ויזכר טוב יותר. ויתאפשרו הבנה והכללה טובים יותר.

כדי שהמידע חדש שנלמד לא יתפוגג במהירות ניתן להשתמש בשתי שיטות:

  1. ניתן לשנן אותו שוב ושוב לאורך זמן - ואז תהייה קבוצת מילים מחוברת חזק (דיקלום) ללא קשר לתוכנן. לדוגמה דיקלום אותיות ה ABC או חודשי השנה או סיכום שהמורה משננת לכיתה שוב ושוב.

  2. ניתן ללמד תוך קישור מתמיד לזכרונות "וותיקים". כדי שהקשרים יהיו חזקים יש לפעול על פי כללי חז"ק (חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, בהקשרים שונים).

בפוסטים השונים באתר זה דיברנו על הצורך לסלול דרכים במוח כשלומדים נושא חדש. הדגשנו את הצורך בחז"ק: חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, בהקשרים שונים ומגוונים. אולם תהליך זה, כשהוא מתרחש בכיתה בשיטת מע"מ (מורה עומד מדבר), סולל את הדרך מ"בחוץ" (מדיברי המורה) "פנימה" (לרשת הדרכים האישית של התלמיד). לדוגמה המורה אומרת - באנגלית. אפפל פרושו תפוח. מוח התלמיד סולל את הקישור בין נוירונים המגיבים לצלילי המילה apple לנוירונים המגיבים לצלילי המילה "תפוח" ולרשת הנוירונים והמושגים הקשורים למילה זו (מראה של תפוח, צבע, טעם, ריח, מאכלים וכו). עם הזמן והחזרות "יסלל הכביש" (יתחזק הקישור הפיזי) בין קבוצות הנוירונים האלה מצליל המילה באנגלית לתרגום שלו.

אולם המוח כזכור בנוי כרשת דרכים - כדי לזכור טוב יש לחזק את המסלולים השונים בכל הכיוונים בדוגמה זו (לדוגמה לשאול - "מה פרוש המילה אפפל באנגלית?" וגם בכיוון ההפוך: "איך אומרים תפוח באנגלית?").


על מנת שהמידע ייתרשת במוח האישי של כל תלמיד יש לאפשר לתלמיד להיות פעיל, לאפשר לו לרשת אותו בעזרת תרגילי היזכרות. כשהתלמיד פעיל, חושב, מנסה למצוא תשובה, הוא מפעיל בצורה לא מודעת את מפת הידע הפנימית שלו. זו המחוברת ומקושרת למילים שנאמרו בכיתה. הפעלה זו של ידע חדש עם ידע קיים סוללת בינהם שבילי גישה וחיבור ומרחיבה את רשת הידע של התלמידים. המורה אינו מכיר את מפת הידע של התלמיד לפרטיה. לכל תלמיד ותלמידה יש מפת ידע פנימית עם מסלולים סלולים טוב יותר וטוב -פחות, עם התנסויות וזיכרונות ייחודיים לו, עם פערי-ידע, ואוטוסטרדות - על פי העניין והלמידה שהוקדשה לנושא מסוים במהלך החיים. כשהתלמיד מנסה להיזכר בנחת, אם ניתן לו מספיק זמן לכך - הוא משוטט במפה האישית הלא מודעת הזו, והמוח שלו, בצורה חבויה ומהירה - מחפש קישורים והקשרים. ההפעלה הזו של עץ האסוציאציות הפנימיות של התלמיד מחזקת קשרים במוח על פי הכלל: פועלים יחד - נקשרים יחד.

(1) חשוב לדעת: המידע במוח אינו נמצא בקופסאות. אפילו מושגים מוכרים היטב מאורגנים במוח בצורה פריקה, ומבוזרת. בהסתכלות על תמונה צבעונית הצבעים של החפצים המצויים בה מקודדים באזור אחד של המוח, העובי של הקווים המרכיבים את התמונות באזור אחר, הרגש שהתלווה למאורע באזור אחר וכו. אנחנו לא מודעים לביזור הזה. התודעה שלנו מחברת את החלקים לשלם קוהרנטי המכיל את עץ החלקים הלא מודעים למושג אותו אנחנו תופסים (לעניין זה ראו פוסטים על פריקות ואת הפוסט על "שערי התודעה"). ויש לדעת - המעט אליו אנחנו מודעים (ויכולים לדבר עליו באופן אקספליסיטי/מודע.ורבאלי) בכל רגע נתון הוא קצה הקרחון של המידע הלא מודע (האימפליסיטי/החבוי) עליו הוא מתבסס.

לתרגילים שמטרתם לסלול את הדרך מהידע הפנימי שלנו לתודעה ולחזק את הקישוריות הפנימית האישי במוח התלמידים - אנחנו קוראים תרגילי היזכרות. בניגוד לתרגילי שליפה שמטרתם סלילה מהירה של אוטוסטרדה בין שאלה לתשוב ספציפית - סגורה, בתרגילי היזכרות אנחנו מאפשרים לתלמידים לחשוב, לשוטט בזיכרון וכך - באופן לא מודע - לסלול בצורה גמישה את מפות הידע והחשיבה שלהם.ן




מהם תרגילי היזכרות:

בתרגילי היזכרות אנחנו מבקשים מהתלמיד לחשוב על הנושאים שנלמדו. מצביעים עבורו על הנושאים החשובים מהשעור הקודם, או מהשעור הנוכחי. ושואלים אותו שאלות שונות שמטרתן לאפשר לו לשוטט במחשבה, לאתר פרטים, להשוות ולחבר לידע קודם, לחבר את מפות הדרכים במוחו בצורה מגוונת ומחברת.


שאלות ההיזכרות יכולות להיות ברמות שונות. משאלות תוכן פשוטות ועד לשאלות הדורשות יישום הדורש מחשבה. משאלות ברירה עד שאלות פתוחות המבקשות תובנות, מסקנות ושאלות.


דוגמה לשאלה פותחת בשעור:

שוטטו בזיכרון וענו על השאלה: מה רצה אחאב מנבות

  1. את אישתו.

  2. את הכרם שלו.

לשאלות מהסוג הזה יש כוונה ברורה - לכוונן את התלמידים לשעור. להפעיל את רשתות הנוירונים שלהם לנושא (במקום מה שמעסיק אותם בכניסה לכיתה - מה שהיה בהפסקה). הפעלה פשוטה זו מאפשרת לכולם "להכנס לשעור". אנחנו מבקשים מכל התלמידים להשתתף, ולהרים כרטיסיה צבעונים: מי שחושב א. ירים פתק ורוד, מי שחשוב ש ב. ירים פתק צהוב. יש מורים שמאפשרים לתלמידים לענות בהצבעה ומעודדים את התלמידים החלשים יותר לענות. כך או אחרת - ההצלחה במענה על השאלות הנ"ל מייצרת בסיס משותף, משחררת דופמין ומאפשרת פתיחה מוצלחת לשעור.


תרגילי היזכרות וחיבור יכולים להינתן גם במהלך השעור עצמו. מטרתם למקד בעיקרים, ולאפשר חיבור לידע פנימי אישי של כל אחד מהתלמידים.


כדי לחוש את חשיבות השיטוט בזיכרון נסו בעצמכם את תרגיל ההיזכרות הבא:

שוטטו בנחת בזיכרון וכיתבו לפחות שלושה דברים שאתם זוכרים מהנאמר בפוסט זה עד עתה. אל תגבילו את עצמכם בזמן. שימו לב לתחושת השיטוט. אל תמהרו. בידקו אחרי כמה זמן אתם מרגישים שמיציתם את התהליך. (בד"כ זה לוקח כ 3 דקות - כמה זמן לקח לכם?).


חשוב: שאלת היזכרות אינה מבחן. מטרתה לאפשר חיבור לעוגנים פנימיים במוחו האישי של התלמיד ויצירת רישות דו-סיטרי: מבחוץ פנימה ומבפנים החוצה. כשאנחנו משוטטים בזיכרון, אנחנו מפעילים קבוצות נוירונים ביחד ומאפשרים להם (ע"פ חוקי הלמידה במוח) להיקשר ביחד (חוק הב: פועלים יחד, נקשרים יחד), ובאופן זה סוללים קישורים מגוונים במפת הדרכים האישית שלנו.


מתי משתמשים בתרגילי היזכרות

את תרגילי ההיזכרות ניתן לערוך בשלבים שונים של השעור. ועדין: חשוב להתחיל את השעור ב"כרטיס כניסה" ולסיימו ב"כרטיס יציאה". כרטיס הכניסה יכול להכיל מספר קטן של שאלות "חימום": ממה שלמדנו בשעור הקודם, או חזרה על עיקרון המלווה אותנו במהלך קבוצת שעורים. אין הכרח במשהו יצירתי במיוחד, המצריך חשיבה עמוקה והכנה מדוקדקת. התחלה כזאת מאפשרת הצלחה (גורמת לשיחרור דופמין ומכאן ל"מוטיבציה"), הפעלת נוירונים הרלוונטים לשעור הנוכחי (תוך הנחתה של נושאים אחרים המתרוצצים במוח התלמיד שחזר מההפסקה). השאלות מסמנות לתלמיד מה משלל הדברים שאמרנו בשעור הקודם רלוונטי במיוחד. חשוב. מאפשרת חזרה מרווחת על נושאי-בסיס חשובים. ומאפשרת קישור החומר של השעור החדש - לעיקרי הדברים משעורים קודמים (פועלים יחד-נקשרים יחד).


כרטיס יציאה

את השעור או את קבוצת השעורים ניתן לסיים בכרטיס יציאה. מעין סיכום של עיקרי הדברים.

במסגרת זו שואלים שאלה או מספר קטן של שאלות. כל התלמידים עונים במקביל - לדוגמה בעזרת הרמת כרטיסיות צבעוניות.


בסירטון המצורף ניתן לראות גם תרגיל יצירתי מקורי ומוצלח במיוחד שהפעילה אחת מחברות הקהילה הנוירופדגוגית שלנו כתרגיל היזכרות - או הפנמה - בקבוצה של תלמידים מצטיינים במתמטיקה אותם היא מלמדת. היא עצמה הופתעה מעוצמת החוויה המוצלחת שחוו כולם - מורה ותלמידים גם יחד.


חשוב להדגיש לתלמידים שתרגילי היזכרות אינם מבחן. מטרתם להוריד מתח ולא להעלותו...


דוגמאות: לדוגמאות מצולמות של תרגילי היזכרות ניתן להיכנס ללינק: ולהתבונן החל מהדקה 1:45.




הכללים לתרגילי היזכרות

כולם משתתפים

ללא מתח או חשש! יש להדגיש את זה לתלמידים. שאלת היזכרות אינה מבחן.

יש לתת פידבאק מיידי - לתת בסיום כל שאלה את התשובה הנכונה. כדי שתלמיד שנתן תשובה שגויה - יתקן אותה מיד במחשבתו. אחרת מוחו עלול לקבע אצלו תשובה שגויה.



הדוגמאות הבאות הן משל מורים שהשתתפו בקהילה הלומדת וחוקרת נוירופדגוגיה במרכז הפסג"ה פ"ת.


מהדוגמאות עולה ששימוש בכרטיסי כניסה בתחילת השעורים - הובילו לשינויים גדולים: התלמידים חוו חוויות הצלחה. הם נהנו. שמחו. שינו את הגישה שלהם למקצוע. ובשתי הדוגמאות המובאות למטה - ממוצע הציונים עלה ב כ 20 נקודות...



דוגמאות: לדוגמאות מצולמות של תרגילי היזכרות ניתן להיכנס ללינק: ולהתבונן החל מהדקה 1:45.



כדאי לצפות בסירטון שכן הוא מראה את הדוגמאות בצורה שלמה ומגוונת יותר, ומיטייב להעביר את ההתרגשות והשמחה של המורות - מתגובות התלמידים. שימו לב גם לניסוי של המורה טלי והתרגיל המקורי שנתנה לתלמידי מתמטיקה-מצטיינים. תגובות התלמידים והשיח המתמטי שהתפתח מדגים כוחו של אתגר בר השגה ואת ההנאה שניתן להשיג מפתרונו.


דוגמאות מהסירטון:







עפרה: תרגילי היזכרות בתנ"ך









דוגמה לתרגילי היזכרות בתקופת הקורונה לתלמידי תיכון (הכנה לבגרות).


כתבה לנו חברה בקהילה הנוירופדגוגית שלנו שירי כ. .

לאור מצב ההדבקות, אני חזרתי ללמד מרחוק בימים אלו.

רוצה לשתף אותך, שאני עושה חזרה בתחילת השיעור על שיעור קודם (פתחתי קובל גוגל פורמס של תגובות, התלמידים בזמן אמת רושמים תשובות קצרות לשאלה שאני שואלת, הקצבתי מספיק זמן... וללא ציון....). התלמידים שיתפו פעולה!

אני מציגה את התשובות לכולם (משתפת מסך בזום), ומתייחסת למה נכון ומה לא נכון.

בסוף כל שיעור - מכינה להם קובץ תרגול קצר ו"ידידותי לסביבה", הכולל ציון, במטרה לעודד את המוטיבציה שלהם בלמידה בכלל ומרחוק בפרט.

לדוגמה - שיעור 1 - לחצו על הלינק

2. שיעור מס' 2 - לחצו על הלינק



דוגמאות מתוך הלינקים הנ"ל





לסיכום:


רוב אסטרטגיות הלמידה בליווי מורה מתרכזות "בהכנסת חומר" למוחו של התלמיד.


מה יקרה אם במקביל נתרכז גם ב"הוצאת חומר" החוצה?


דוגמאות לשיטת "הכנסת חומר"

המורה מסביר, מסכם, ממרקר.

המורה מכין מצגת או מראה סירטון.

המורה שואלת שאלה ואחד מהתלמידים עונה. כל השאר מקשיבים.

התלמיד קורא, מסכם, ממרקר.

המורה שואלת שאלה. התלמיד חושב מעט או פותר בערך בראש - וקורא את הפתרון....


לתרגילים המתרכזים ב"הוצאת החומר החוצה" אנחנו קוראים

תרגילי היזכרות.





לסיכום:

תרגיל היזכרות אינו תרגיל שליפה.

מטרתו לייצר חיבורים במוחו של התלמיד. יש לתת זמן לחשיבה ושוטטות בזיכרון.

המונח שליפה מסתמך על מטאפורת המיכל...

בהיזכרות אנחנו בונים מסלול מבפנים החוצה.

בסופו של דבר נוכל גם לענות מהר, אבל לפני כן - תנו לתלמידים זמן לחשוב...



דוגמאות לתרגילי היזכרות:


כרטיס כניסה או יציאה: שאלות ברירה.

לענות במקביל, כל התלמידים ביחד, בעזרת הרמת כרטיסיות.

מי שחושב שהתשובה הנכונה 1 יריד פתק אדום.

מי שחושב שהתשובה הנכונה 2. ירים פתק כחול.


Think, Pair and Share

מתחלקים לזוגות. המורה מציבה שאלת חשיבה או אתגר. בני-הזוג משוחחים בינהם אודות תשובות אפשריות. אחר כך משתפים בכיתה.


סיכום כיתתי

מה למדנו היום?

אחד התלמידים עומד ליד הלוח וכותב.

התלמידים מציעים מה לכתוב.


שאלות מידע

דוגמה: מהן התכונות של משולש שווה צלעות?


טיפ חשוב: תנו להם זמן!

אל תקפצו עם התשובה.

היזכרות אינה תחרות השולף המהיר במערב.

תפקידה לחזק את הקשרים הפנימיים וליצור רשת דרכים פנימית מקושרת וארוכת טווח

זיכרון - ארוך טווח.

A

garwal, P. K., Nunes, L. D., & Blunt, J. R. (2021). Retrieval Practice Consistently Benefits Student Learning: a Systematic Review of Applied Research in Schools and Classrooms. Educational Psychology Review. doi:10.1007/s10648-021-09595-9


DUNLOSKY, J., RAWSON, K. A., MARSH, E. J., NATHAN, M. J. AND WILLINGHAM, D. T.

Improving Students’ Learning With Effective Learning Techniques

In-text: (Dunlosky, Rawson, Marsh, Nathan & Willingham, 2013) Your Bibliography: Dunlosky, J., Rawson, K., Marsh, E., Nathan, M., & Willingham, D. (2013). Improving Students’ Learning With Effective Learning Techniques. Psychological Science In The Public Interest, 14(1), 4-58. doi: 10.1177/1529100612453266

547 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page