ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2022 בהכנה
דיון בכיתה על הנלמד, ומשוב המורה במהלכו, נמצאו להיות כלי רב עוצמה וגורם דומיננטי להשגת למידה טובה. שימוש מושכל ומודע מוח במשוב שוטף, ומודעות לתפקידו וכוחו של המשוב יכולים להשביח את הלמידה. (להרחבה אודות משוב שוטף ומעצב ראו [1] מאיה בוזו שוורץ ויורם הרפז).
בדיון כיתתי אופייני המורה עומדת ליד הלוח, שואלת שאלות והכיתה משתתפת או לא. איך ניתן להשביח את השימוש בכלי חשוב זה, איך ניתן לייצר דיון פורה וכיתה מעורבת ותוססת?
איזה תובנות יש למודל רשת הדרכים להציע?
כאשר אנחנו חושבים על דיון בכיתה חשובה מאד התכלית שלנו. אם אנחנו חושבים שתכלית הדיון בכיתה "להעביר חומר" - לגרום לתלמידים לדעת את "התשובה הנכונה" אנחנו יכולים לשחק עם התלמידים במשחק "חם-קר". כאשר תלמיד מתקרב לתשובה הנכונה הנמצאת במוחנו נשבח אותו לפני הכיתה כולה ונגיד יפה מאד! "מעולה!" "מצוין" וכשהוא -לא בדרך - נגיד - "לא בדיוק - עוד מישהו?" .... והתלמידים? הם כסומא בארובה - מנסים לנחש מה מכלל התשובה הארוכה שענה תלמיד היה העיקר, לב התשובה "הנכונה".
ההכרה שהמוח בנוי כרשת דרכים מסועפת ורבת קישורים - מציעה ותומכת במשוב מסוג אחר, משוב-מקשר.
נזכיר שלושה עקרונות בסיס
במוח אין קופסאות שלתוכן ניתן למזוג ידע. מבחינה ביולוגית ללמוד ו"להבין" פרושם לקשר בין קבוצות נוירונים המיצגות ידע קודם או מידע חדש. לעינייננו להבין פרושו לקשר בין מידע חדש לידע קודם, לחבר את מה שאנחנו לומדים בשעור למפת הידע והכישורים האישית השמורים בזיכרונו של הלומד.
הקישור הזה נעשה בעזרת למידה פעילה, דיון, מענה על שאלות, חשיבה... כלומר - המוח נבנה ומשתנה (לומד) על ידי ההתנסות פעילה וחשיבה. לכן לדיון כיתתי יש חשיבות רבה. הוא גורם לתלמידים לשוטט במוחם ולייצר קישורים, או לחילופין להפעיל מזוויות שונות ובקצב שונה צאנקים של ידע קודם הקשורים לנלמד.
ולבנייה מיטיבית יש כללים בסיסיים - למידה דורשת חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן בהקשרים שונים. חזרות מגוונות ומרווחות. כללים אלה ניתנים לסיכום באמירה קשר חזק נבנה חז"ק.
דיון ומשוב מקשר לאורכו מאפשרים את כל אלה:
בזמן הדיון המורה מכוונת את החשיבה באמצעות שאלה - המכוונת לעיקרי הדברים. התלמידים מתחילים לענות ומכאן תפקיד המורה להקשיב רוב קשב למה שהתלמידים עונים. להגיב לדיבריהם, להוליך את מחשבתם במסלולים מקושרים - על ידי התיחסות לדיבריהם בתוספת שאלת המשך, או העלאת דילמה או מסקנה המתבקשת ממה שנאמר או לחילופין, על ידי שאלת הבהרה- שתפקידה לנסות להתחקות איפה סטה תלמיד בפרשנות שלו והפליג במחשבתו לכיוונים שאינם מתקשרים לנושא - ולהסביר את מקור הפנייה השגויה ובמקרה האופטימאלי לחזק בעזרתה את הנושא המרכזי:
דוגמה: "מה שדני אמר מאד מעניין.
כשאמרתי שנדבר על שקיעתה של רומא אפשר היה לחשוב שמדובר שהיא הוצפה במים או שקעה בים... טבעה. בואו נחשוב יחד כשאומרים שרומא שקעה מה אנחנו מדמיינים ? - התלמידים הולכים בעקבות האסוציאציות - שקעה בים, האדמה פערה פיה ובלעה את העיר - ומכאן להמשיך ולשאול - מה קרה לרומא בתקופה הזו - ... ולמה אומרים שהיא שקעה, וכך, בעזרת התשובות של התלמידים מכוונים את החשיבה להסבר שאמנם רומא לא שקעה במים או נבלעה באדמה אבל היא בהחלט איבדה את המעמד שלה, התפוררה והפסיקה להיות חזקה ודומיננטית כמו אוניה עם חורים ששוקעת בים וטובעת" הדיון הארוך משהו הזה מאפשר התעכבות לאורך זמן על הנושא המרכזי - סלילה ועיבוי של המושג "שקיעה" של אמפריה. ממונחים מוכרים לחיבורים אבסטראקטיים יותר ולהבנה. החזרות על המושג שקיעה בהקשרים שונים מזקקת את העיקרים.
בדוגמה זו ראינו שהקשבה אמפתית לדיברי התלמיד יכולה לשמש נקודת מוצא לחיבור משמעותי למפה המנטאלית, לידע הקודם של התלמידים ולאפשר הבנה (להבין פרושו לקשר בין חדש למוכר וידוע).
נזכור, חיבורים אינם נוצרים בין רגע, ולא תמיד האסוציאציה הראשונה או התשובה הראשונה שקופצת לראש היא העמוקה והפוריה ביותר. תפקיד הדיון והמשוב המקשר לאפשר לתלמידים זמן עיבוד וחיבור של עיקרי הנלמד למפה המנטאלית הפנימית שלהם, לייצוגי הידע האישיים במוחם הפרטי. שאלות המורה בעת הדיון מכוונת לאפשר לתלמידים ריווח בזמן, פריסה איטית יותר של חיבורים, ומציאה של מגוון נקודות חיבור של נושאי השעור למפת הידע הקיימת במוחם.
חשוב לשים לב, המוח בנוי כרשת דרכים, ניתן להבין רעיון מרכזי גם אם "נכנסנו אליו", התחברנו אליו מנקודות ידע שונות, בעזרת משוב מקשר יכול המורה להדגיש את המשותף בין התשובות השונות, לנווט את המחשבות של התלמידים לעיקרים מרכזיים משותפים, תוך שהם חושבים, ואולי אף מייצרים, חיבורים חדשים.
באיור - מפת הידע של המורה מורכבת יותר מזו של התלמיד
התלמיד נכנס להבנת המושג דרך המילה שקיעה ע"פ דוגמאות מנסיונו
המורה נכנס למושג "שקיעתה של רומא" דרך המטאפורה שקיעה (הכללה - ירידה ב... יחסית לעבר)
והידע שלו אודות מצבה של רומא.
בדוגמה הנ"ל תפקיד המורה במשוב לגשר על הפער
בין שימוש קונקרטי במילה שקיעה, לבין קישור מטאפורי, מכליל :
ירידה במצב של רומא יחסית לעבר.
כשמטרה זו מול עינייה, יכולה המורה להשתמש במשוב מקשר כדי
להדגיש את העיקר והחשוב בדיברי תלמידים (על ידי חזרה על העיקרים הרלוונטיים בדיבריהם),
לנצל את מגוון התשובות האפשריות לחזרה בואריציות על הרעיון או הנושא הנלמד וכך לאפשר חז"ק (חזרות בהקשרים שונים).
בעזרת משוב מקשר יכולים מורים לאפשר פרשנויות שונות.
או לחילופין, להרחיב ולכוון בנייה של מסלולים מקושרים רבים (נקודות מוצא שונות של תלמידים) המובילים לאותה מטרה (שיטת "קנה ובנה").
ללכת עם התלמידים במסלולים אסוציאטיביים אישיים שלהם - גם אם אינם תואמים את שלה - לברר איתם ולהבין יחד איך הם מתקשרים לנושא (או שמא למיסקונספציה עקרונית).
נאיר גם שההקשבה האמפתית לדיברי התלמידים והבנת דרך החשיבה שלהם יכולה לייצר קשרים גם בין המורה לתלמיד ולהעצים את תחושת המשמעות וההצלחה שלו - וזהו קשר חשוב מאד!
סוגי השאלות בעת הדיון יכולות להיות מהפשוטות למורכבות. ניתן להתחיל משאלות מהסוג של "איתור פרטים" (מי הייתה אישתו של אחאב, מי היו בנין של יעקב), או שאלות היזכרות ובחירה (ראו לינק לפוסט המתאים ) אותן ניתן לנהל בקצב של פינג-פונג מהיר לחימום האווירה, לשיתוף כלל התלמידים, ולאספקת דופמין. מהן יכול.ה המורה להמשיך ולכוון את הדיון לשאלות הדורשות הסקת מסקנות, ומהן לשאלות של מחשבה, הבעת דיעה, עימות בין דעות שונות, ואינטגרצית מידע וידע. הטבלה במאמר [1] מכילה דוגמאות למשובים המאפשרים קישור של דברי התלמיד לשאלה הבאה, ולסוג השאלה הבא בהיררכיה, לשאלה המעמיקה והמקשרת הבאה.
לסיכום: המשוב של המורה מכוון: 1. לבנייה של מסלול מקושר בנושא השעור תוך איפשור חיבורו לאסוציאציות השונות של התלמידים - 2. פיתוח יכולת חשיבה והבנה. 3. העלאת המוטיבציה של התלמידים להשתתף באמצעות הקשבה לדיבריהם בצורה אמפתית, מתעניינת וסקרנית. 4. הגברת תחושת ההצלחה ותפיסת המסוגלות האישית של התלמידים.
משוב מקשר מוצלח בונה קשרים בזיכרון וקשרים בינאישיים של שיכות וקשר טוב בכיתה.
להבין פרושו לקשר.
דיון בכיתה ומגוון תשובות מאפשרים בנייה של רשת דרכים מקושרת ועשירת חיבורים
למורה הכוח לעזור בבניה זו של הבנה ויכולת חשיבה בעזרת
משוב-מקשר
איך משוב מקשר יכול לסייע ללמידה והבנה?
בניית רשת דרכים מקושרת ללמידה והבנה -
במאמרם המעניין והבהיר [1] מציגים שוורץ והרפז טבלה מסכמת ובה דוגמאות למשובים המאפשרים למידה טובה. התבוננות בטבלה מגלה סוגי משוב המאפשרים בנייה של מסלולים מקושרים המאפשרים פיתוח הבנה וחשיבה. התבוננות במשובים המוצעים מגלה שהם תואמים את תפיסת המוח כרשת דרכים מקושרת ורבת חיבורים.
איך מורה משתמש.ת במשובים מקשרים
בתחילת הדיון מציג.ה המורה שאלה המכוונת את התלמידים לעיקרי השעור. היא מעודדת את התלמידים, חוזרת על החלקים הרלוונטיים אותם היא מעונינת להדגיש. ("מה שדני אמר בעצם זה ש ..." [1] ). ובקשה מעוד תלמידים להביע דעתם. "מה שרינה אמרה בעצם זה ... וזו נקודה חשובה שנרצה לחשוב עליה יחד").
בהמשך, ניתן לתת משוב מקשר החוזר על העיקרים בתוספת הכוונה להמשך הדרך, לפיתוח מסלול החשיבה, לקישור אפשרי הבא בעזרת חזרה על העיקר : "רינה אומרת לנו ש..." מכאן ניתן להבין ש .. - מה דעתכם? " וכן הלאה.
אפשר גם לייצר קישורי רוחב בין תשובות בעזרת משוב המדגיש את העיקר החוזר בתשובות של תלמידים שונים.
או באמצעות השוואה בין גישות שונות של תלמידים.
ניתן לתת משוב המדגיש רלוונטיות, או כזה המחבר את הנאמר לחיי היומיום או לדילמות עקרוניות כלליות מחיי היומיום, או כזה המחבר את עיקרי הדברים לעולמם התרבותי או הריגשי של הלומדים או לידע קודם שלהם (רחל אומרת ש... וזה דומה למה שלמדנו בשעור הקודם בנושא ...
איך אפשר לחבר בין הדברים? הם מתאימים או סותרים? )
העלאה של איזכורים רלוונטיים כאלה במהלך הדיון מאפשרת חיבורים בין הנלמד לעוגנים בזיכרונם של הלומדים על פי חוקי הב (fire together wire together) והרחבת הקישורים וההבנה.
התשובות המגוונות של התלמידים מאפשרות להענות לתנאי בניייה יסודי במוח - הצורך בחזרות מגוונות, התואמות מפות מנטאליות (אסוציאציות) של תלמידים רבים ככל האפשר. פיתוח דיון פתוח מסוג זה יכול לאפשר דיון פורה והמנעות מ"פינג פונג" מהיר שאינו מאפשר חשיבה לעומק.
הקשבה אמפתית, סקרנות לשמוע את דיברי התלמידים והתעניינות בדיבריהם באופן המשקף שהמורה אכן הקשיב או הקשיבה לדיבריהם ורואה בהם דבר ערך, מגבירה את תחושת השייכות של התלמיד לכיתה, משפרת את האקלים החברתי, ומורידה לחץ ומתח. התחושה של היות בעל ערך חשובה ומרכזית, מקדמת למידה, ומעלה תחושת מסוגלות אישית.
חשוב להדגיש שמגוון התשובות של התלמידים מאפשר למורים עצמם פיתוח ויצירת חיבורים והעלאת תובנות ודרכי הסבר חדשים ועמוקים יותר.
דוגמה למשוב מקשר בו, מונעים על ידי אמפתיה לתלמיד שלנו, יצאנו כולנו נשכרים.
את המונח "איים של ידע" יצרנו בשעור משותף שלנו עם קבוצת מורים במרכז פסג"ה פ"ת.
באחד משעורי הנוירופדגוגיה שלנו הציג המורה א. משחק מצוין, משעשע ויצירתי שהוא הכין לטובת תלמידיו - במטרה לאפשר להם להבין פסוקים קשים להבנה מספר ישעיהו. ההשקעה של המורה במשחק הייתה רבה. התלמידים של אותו מורה נהנו. והוא התלבט עם הקבוצה איך להמשיך מכאן. בעוד הקבוצה חושבת שאל אותו (ספק מילמל) אחד המורים האחרים בקבוצה - תלמידים בכיתה ט? זה מה שאתה מלמד אותם? השתררה שתיקה של מבוכה. אנחנו חייכנו חיוך רחב ושיבחנו את המורה שהציג את המשחק. שאלנו את א. מה מטרת ההוראה של ספר ישעיהו (הדגשה שמוסר חשוב מקורבן). והסברנו לכולם שמה שהמורה א. עשה מצוין. הוא אפשר, תוך משחק והנאה, בנייה ראשונית של "איים של ידע". התחלה של בניית הדרך. משהניח את התשתית וחיבר את הפסוקים עם המילים הקשות להבנה, לעולמם של תלמידיו, יוכל בשעורים הבאים לבקש מהם למיין את הפסוקים השונים (חוקי מוסר או קורבן), לדון בחוקים השונים, לבנות רשת דרכים מקושרת עשירה ומגוונת, המאפשרת למוח לייצר ייצוג מקושר למילה האבסטראקטית מוסר, להבין מהו מוסר, ואז לקשר אותם לסוף-תכלית אליו מכוון משרד החינוך בלימוד ספר ישעיהו. בלי תשתית זו לא ניתן להבין את המכלול.
המורים הקשיבו רוב קשב, אימצו מיד את הביטויי איים של ידע וקישורים - ומאז ביטויים אלה מלווים אותנו ואת תלמידנו בשפה הנוירופדגוגית שאנו בונים יחד.
לסיכום: ככלל, מטרה מרכזית של דיון ומשוב בשעור - לאפשר לכל תלמיד להבנות את הידע בצורה מקושרת ורבת חיבורים. שימוש במשוב מקשר מסייעת לכך ותורמת רבות ללמידה, לתחושת המסוגלות וההנאה ולפיתוח יכולות חשיבה והבנה. כשהופכים למיומנים בהפעלת משוב כזה הדבר גורם הנאה גם למורה...
טבלה מלאה עם דרכים שונות למשב תלמידים נמצאת במאמרם המצוין של שוורץ והרפז [1] על משוב שוטף מקדם למידה טובה. ממליצים לקרוא בה ולנסות לחשוב איזה מהמנגנונים המוחיים צורת משוב זו משרתת.
בילוי נעים : )
תודה
למוריה טלמור ולצוות הנהדר שלה על השאלה.
למאיה שלום שהציעה את האיור המלווה.
למורה הנפלאה דנה י. שלימדה אותנו אודות הבנת הנקרא וסוגי שאלות ואיפשרה לנו חיבורים נוירופדגוגיים.
למאיה בוזו-שוורץ ויורם הרפז על המאמר המצוין והאימפורמטיבי והדוגמאות הטובות שאיפשרו לנו שיח בין פדגוגיה לנוירופדגוגיה.
1. משוב שוטף מקדם למידה טובה מאת מאיה בוזו שוורץ ויורם הרפז / חיים חינוך,פברואר 2013 הד החינוך
דוגמאות למשובים אפשר לראות במרמ של בוזו והרפז.
למטה הבאני חלק מהטבלה - אפשר לחשוב ולנתח כל סעיף ולראות איך הוא יוצר קישורים במוחם של התלמידים. המחברים במאמר הדגישו מטרות פדגוגיות. מי שרוצים להתאמן על נוירופדגוגיה יכולים לנסות לזהות מתי המשוב מייצר "חזרות - חז"ק", מתי הוא חוזר בהקשר נוסף (חז"ק). מתי הוא מקשר (סמיכות בזמן) לידע קודם (עוגן). מתי הוא מביא דוגמאות דומות בסמיכות זמן (חוקי הב) וכן הלאה.
