הקברניט, המלחים, והמסע אל הלא-נודע - מסעו של הלומד העצמאי

לומד עצמאי דומה למגלה ארצות היוצא אל הים הפתוח, אל מקום שבו המפות נגמרות. כשאנחנו מתבוננים בו, אנחנו נוטים לשאול את השאלה: “מה מניע אותו?”אנחנו מניחים שיש לו מטרה ברורה באופק, "פרס" המחכה בנמל ודוחף אותו לצאת לדרך, או אולי הבנה או תשובה לשאלה שהוא מחפש כי "זה מעניין אותו".

אבל השאלה הבסיסית החשובה באמת לצרכינו כאן אינה למה הוא יצא למסע (המניעים האישיים שונים),

השאלה החשובה היא: מה מאפשר למסע הזה להימשך.

המשכות מסע הלמידה אינה דבר של מה בכך. בכל מסע כזה מתקיים מאבק סמוי על משאבים. מצד אחד נמצא ה“קברניט” — הלומד, שמבקש להגיע לידע חדש. מצד שני נמצאים ה“מלחים”: אותם מנגנונים מוחיים שאחראים להשקיע מאמץ קוגניטיבי, להחזיק קשב, ולשאת אי־ודאות לאורך זמן. "המלחים" הללו אינם פועלים מתוך השראה או אידיאלים, אלא לפי חשבון פשוט של רווח והפסד אנרגטי. הם מוכנים להשקיע מאמץ, להתמודד עם קושי, ולשוט בערפל — כל עוד יש תחושה של התקדמות. כל עוד יש למלחים בטחון ש "אנחנו לא מסתובבים במעגלים ומכלים את מלאי המזון והמים..."

כדי שהמסע לא ייעצר, הלומד העצמאי זקוק ליותר מרצון טוב או מפרס/הבנה שמחכה בסוף הדרך. הוא זקוק לאותות מתמשכים של ניווט — סימנים קטנים לכך שהמאמץ שלו נושא פרי: שינוי בצבע המים, ציפורים באופק, רגעי הבנה מקומיים המעידים שהוא בכיוון. אבל כשהכיוון מיטשטש, כשהמאמץ מרגיש עקר, וכשאין סימנים לכך שהספינה מתקדמת — מתרחש מרד. לא דרמטי, אלא שקט: הקשב נשמט, העניין דועך, והלמידה ננטשת. במונחים מטאפוריים, כשאין התקדמות והמזון אוזל "המלחים זורקים את הקברניט למים”.

 לומד עצמאי דומה למגלה ארצות שיוצא למסע. והשאלה החשובה לגביו היא מה מאפשר לו להתמיד במסע החקר שלו ואף לחשוק בכך,  למרות חוסר הוודאות שיצליח במסעו.

@@@

יעל, ח בשבט 26-01-26

לקריאה מנגנונית נוירופדגוגית ראו הפוסט

מה מניע לומד עצמאי - ומה מחזיק את הלמידה שלו לאורך הדרך..

ככה הוא מתחיל:

בפוסט זה ננסה להבין מה מאפיין את דרך החשיבה וההנעה של לומדים עצמאיים, ומה התנאים שמצמיחים לומדים כאלה. כדי לעשות זאת, נכיר בקצרה שתי מערכות הנעה שפועלות במוח שלנו: המערכת שמתגמלת סגירה והקלה, והמערכת שמתגמלת ניווט, חידוש, והתקדמות בתוך אי־ודאות. ההיכרות עם שתי מערכות ההנעה אינה ידע תיאורטי בלבד: היא מאפשרת לזהות מתי הלמידה נשענת על סגירה והקלה בלבד, ומתי היא מחזיקה ניווט וחקירה — ולתכנן סביבות למידה המונעות את אותו “מרד פנימי שקט” שבו הקשב נשמט והלמידה ננטשת.