מתוך נורי-עדיני-עמית 2022 (בכתיבה)
למידה במוח יוצרת ומחזקת קשרים בין הנוירונים במוח. למעט מקריי קיצון היא דורשת: חזרות, מרווחות בזמן לאורך זמן, בהקשרים שונים. אנחנו נוהגים להגיד: קשר חזר נבנה חז"ק (חזרות, זמן, הקשרים שונים).
למה הכוונה במושג הקשרים שונים?
חזרות מגוונות, בהקשרים שונים - פרושן חזרה על אותו נושא עיקרי מכיוונים שונים, הדגשת התבנית שוב ושוב עם דוגמאות שונות, בעזרת ערור חושים שונים, באמצעים שונים (קומיקס, הצגה, שיר, מצגת, סיכום...) חזרה על אותו נושא מרכזי מאפשרות למוח לזקק באופן אוטומטי את העיקר. זה החוזר - חשוב ויש לשמור אותו, השאר "טפלים".
למה יש צורך לחזור בהקשרים שונים:
1. המוח מתגמל על למידה בצורה מגוונת. משלם לנו במטבע כימי (דופמין) המעודד זכירה, הבנה, יכולת קשב וריכוז. אחרת "משתעממים". כשלמוח "משעמם" (פרושו שהמוכר אינו מגרה לבנייה נוספת של קשרים), הלמידה אינה אפקטיבית במיוחד. נראה התקדמות איטית מאד בלמידה - אם בכלל.
להלן ראו ראו דוגמאות ללמידה מגוונת.
2. חזרה על אותם עיקרים בהקשרים שונים ובצורה מגוונת מאפשר למוח, באופן אוטומטי, לגלות את העיקר, לזהות את הטפלים, ולהשקיע משאבים מוחיים בחיזוק הקשרים המאפשרים לנו לזהות את התבנית החוזרת. לזהות את העיקר.
3. יתרון נוסף ללמידה מגוונת בהקשרים שונים, תוך דוגמאות שונות, הוא שהיא מאפשרת בניית רשת דרכים עשירה ורבת קישורים. עם אוטוסטרדות לגבי העיקריים, לגבי התבניות החוזרות, וכבישים צדדים שמרחיבים את המושגים השונים.
חזרה בהקשר אחד - לדוגמה: דיקלום של סיכום שלימדה המורה, מייצר מסלול צר - בו מילה מחוברת למילה. כל המילים נשמרות. אין צורך להבין את פרושן. צלילי המילים מתחברים והתלמיד יכול לדקלם את המשפטים על פי הסדר, גם ללא הבנה. מנגד, חזרות בהקשרים שונים יצרה אצל המורה תבנית מוחית שונה. אצל המורה, זה שייצר את הסיכום, חשב עליו, גיבש אותו מתוך מפת הדרכים המוחית שלו, אסף וציין את הקישורים החזקים והמשמעותיים במוח שלו, ונתן להם קול - אצל המורה מפת הדרכים עשירה ומגוונת. חשוב להבין - כשהמורה בונה סיכום של הידע שלו הוא לא מעביר את מפת הדרכים שלו. הוא רק יוצר אצל התלמיד מסלול של מילים מקושרות. כל אחת מהמילים האלה מקושרת אצל המורה למושגים ודוגמאות נוספות, מרחיבה את מפת הנוירונים הרלוונטית ומאפשרת לחשיבה שלו לסוע ולחבר מסלולים מגוונים ותובנות עמוקות. רק אחרי אימון , חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, עם הרבה דוגמאות - תיווצר גם אצל התלמיד מפת דרכים מנטאלית המאפשרת חשיבה עצמאית, הבנה, ובניית תובנות חדשות. ( ראו אצלנו: מהי הבנה, איך נוצרות הבנה ואי-הבנה במוח ומה המשמעות של כך ללמידה והוראה). לכן, אל תצפו שניתן להעביר ידע באמצעות דקלום שרשרת מילים (סיכום). יש להרבות בדוגמאות, לכוון בעזרת הדגשים, להשתמש בלמידה פעילה ולעזור לתלמידים לבנות במוחם רשת מקושרת וענפה של חיבורים .
למידה בהקשר בודד - שינון בע"פ
דוגמה: מורה מכתיב סיכום - התלמיד מדקלם את דיברי המורה
התוצאה - באיור למעלה
חזרה בהקשרים שונים - מעבה את המושגים, בונה סביבם רשת דרכים ענפה ועשירה המאפשרת חשיבה והבנה (ראו פוסטים קודמים לדוגמה "הבנת הנקרא" תוך חיבור לידע קודם - ממודל של "העברת ידע" למודל של בניית רשת דרכים מחוברת ועשירה).
.איך נדע כמורים על מה לחזור?
נחזור על העיקר. נציג דוגמאות מגוונות ונדאג בכל דוגמה לחזור על מה שחשוב, נחזור על הרעיונות העיקריים, על המיומנויות הנדרשות. נבנה מראש מערך שעורים, נבחן איך לייצר חוט מקשר בין הנושאים השונים בשעורים השונים, ובכל אחד מהשעורים. נבחר ידע חזק ורעיונות גדולים.
לדוגמה:
עיצה של מורים למורים אומרת: אל תגיד לעצמך מחר אני הולכת ללמד את הסיפור - אל תיגע בזמיר" אלא, מחר אלמד את תלמידי על צדק ואומץ לב. א
או
בסיום הלמידה בתנ"ך מספר ישעיהו ארצה שתלמידי ידעו באופן מרובה דוגמאות מה הכוונה במילים מוסר ופולחן, ומה דעת הנביא (שליח האל) על החשוב מבין השניים.
או
למה הכוונה בהומהוסטזיס. איזה עקרונות שלו חוזרים באיזון רמת הסוכר, החמצן והטמפרטורה בגוף.
להלן אוסף של דוגמאות של מורים שהשתתפו בקהילות הנוירופדגוגיות שלנו. הדוגמאות כוללות התנסויות מכיתות הגן, כיתות ב, תלמידים ליקויי-למידה, תלמידי חטיבה, תלמידי תיכון, תלמידים מצטינים, לומדי גמרא, וכאלה שלומדים כמו כולנו בגיל הינקות לזהות פרצופים...
דוגמה מהקורס הנוכחי שלנו פסג"ה פ"ת תשפ"ב: ללמידה תוך הפעלת חושים ופונקציות מוחיות מגוונות.
תודה למורה דנה י. . דנה היא מורת שילוב. להלן הדוגמה שלה לחזרות בהקשרים מגוונים: "בימים אלו אני מחזקת אצל תלמידי כיתות ג' את לוח הכפל, ומשתדלת להציג להם חזרות על הכפולה בהקשרים שונים. לדוגמה:
דוגמה משנת תש"פ : תנו לתלמידים לייצר גיוון. תנו להם ללמוד ולהציג לכיתה בדרכם.
הנושא חשמל: חיבור טורי וחיבור מקבילי.
המורה ט.ל מלמדת פיזיקה בכיתה ו - כאשר לימדה חיבור טורי וחיבור מקבילי היא נקטה בשיטה הבאה:
"חילקתי את הכיתה לקבוצות על פי בחירתם. ביקשתי מכל קבוצה לבחור נושא להצגה לפני הכיתה כולה: חיבור טורי או חיבור מקבילי. הילדים למדו את העיקרים של הנושא שבחרו ממקורות שונים ובחרו דרך בצגה כרצונם. כל קבוצה הציגה בדרכה את הנושא תוך שהיא מדגישה את התכונות העיקריות של כל חיבור עליהן הצבעתי מראש. כך כל תלמיד למד בקבוצה והציג לפני כולם, וכל התלמידים חזרו ושמעו וראו את החברים שלהם מציגים את הנושאים בצורות שונות".
דוגמה: לימוד סכמה - כיתה ב: לכל סיפור התחלה אמצע וסוף
למידה בהקשרים שונים מאפשרת למוח לזקק את העיקר. בדוגמה הבאה (פסגה פ"ת תשפ"א) רצה המורה לבסס את המושג תושיה, ובאופן ספציפי: תושיה של יהודים בשואה. הנה מה שהוא עשה:
המורה החוקר מ' מלמד בבית ספר תיכון במרכז הארץ. מ' רצה ללמד את תלמידיו אודות התושייה שגילו היהודים בשואה. לפיכך חילק ביניהם קטעי קריאה המתארים מקריים בהם הפגינו היהודים בשואה תושייה ואומץ לב. מקרים בהם הפעילו פתרונות יצירתיים ויכולת טובה להתמודד עם אתגרים קשים שהעמידו בפניהם החיים בגטו. הפרטים היו שונים, אבל הבסיס שחזר על עצמו היה דומה: בעיה קשה, התמודדות לא שגרתית, ופתרון מרומם נפש. תבנית פנימית זו הופיעה בדוגמאות כולן. קטעי הקריאה השונים אפשרו למח לזהות את התכונות המשותפות ולסלול את התבנית הכללית המאפיינת "תושייה" לכדי כביש ראשי. אילו היה המוח סולל כל דוגמה בקופסה נפרדת היינו מקבלים השקעה לא יעילה של משאבים ואוסף רשתות דרכים צרות ולא יעילות. הסלילה המשותפת עוזרת להדגיש באופן פיזי את העיקר (זה שחוזר), ומשמעו הביולוגי – בניית נתיבים של תנועה מהירה וזרימה – במוחות התלמידים.
דוגמאות שונות של אותו מושג, מאפשרות למח לזקק את העיקר (התבנית המשותפת החוזרת בכולן). במח נסללת תבנית כללית למושג תושייה - בעיה קשה, התמודדות לא שגרתית, ופתרון מרומם נפש. הדוגמאות השונות מתחברות לתבנית המשותפת, בדומה ליעדים שונים המתחברים לנתיבי אילון. כך הפרטים בתאור מקרה זה: תושיה על ידי הקמת בית ספר בגטו, תושייה על ידי הקמת תאטרון, תושיה על ידי מתן מענה רפואי ועוד יוצרים תבנית משותפת: בעיה קשה, התמודדות לא שגרתית, פתרון מרומם נפש.
כדי שמורים יוכלו לנצל תכונה זו באופן מיטבי, עליהם לחשוב מראש על ה #סוף-תכלית של יחידת הלימוד[1]. במסגרת מחשבה זו עליהם לתת דגש על החוט המקשר, או התבנית החוזרת בין הדוגמאות המשמשות להבהרת המושג הנלמד[2]. למידה באופן זה יוצרת מושג רחב המאפשר הכללות והבנה עמוקה.
שעור ביולוגיה בדגש על הפסקות וקונטקסים שונים - מתוך שעורים לתלמידים מצטיינים
סמדר יצחקי תרמה רבות לקהילה הנוירופדגוגית שלנו בפסג"ה פ"ת. ההתלהבות שלה והידע הרחב שלה הרחיבו את הדיונים, והדוגמאות שנתנה הרחיבו את הידע הפדגוגי שלנו, המנחים של הקורס. חוקר המוח, הפסיכולוג והמחנך הידוע ויליאם גימס כתב בסיפרו - שיחות למורים: יניח המדע את קווי המתאר ללמידה ויניח למורה לבצע את אומנותו. במסגרת המפגשים שלנו נתקלנו בדוגמאות רבות לכוח היצירתי של מורים מורות גננות וגננים בבואם לבצע את אומנותם. במסגרת הקהילה בתשפ"א ביקשנו מהמשתתפים להציג שעור בדגש על לחז"ק. הנה הדוגמה של סמדר: שעור ביולוגיה לתלמידי חטיבה מצטיינים. ההדגשים הצבעוניים שלה:
שעור ביולוגיה בדגש על הפסקות וקונטקסים שונים
סוף תכלית :
- הבנת העיקרון הביולוגי – הגדלת שטח פנים ביחס לנפח מגביר את יעילותם של תהליכים.
- דוגמאות ליישום העיקרון במערכות שונות.
- מתן אתגר אינטלקטואלי – העיקרון קשה (לא טריוואלי) להבנה אך בנוי למידתם. (זוהי קבוצה של ילדים המוגדרים "מחוננים"). התגברות על אתגרים אינטלקטואליים מגבירה את תפיסת המסוגלות האישית, ומשחררת דופמין בכמות גדולה.
מבנה השיעור נחלק ל3 חלקים :
חלק א הקניה פרונטלית בקצב מהיר. חזרה על רמות הארגון בגוף עד לרמת אברונים בתא (נלמד בשיעור קודם) חיבור לידע קודם.
תא - שאלה לגירוי המחשבה: רוב תאי האורגניזם הם בעלי גודל קבוע פחות או יותר (מיקרונים בודדים) . מדוע ? עורכים חישוב מתמטי המתבסס על ידע קודם מתחום אחר (יצירת קישורי רוחב בין נושאים מועילה לשנייהם. המתמטיקה הופכת ממופשטת לקונקרטית: מאפשרת להבין נושאים בביולוגיה ובחיים).
מחשבים שטח פנים של קוביה גדולה, את הנפח שלה, ואת היחס בינהם: שטח-פנים חלקי נפח.
חוזרים על אותה פעולה עם קוביה קטנה.
רואים שככל שהקוביה קטנה יותר הזה גדול יותר.
מסבירים שככל שהיחס ביניהם גדל יעילות כניסה ויציאה של החומרים מהתא עולה .
ככל שהתא גדול יותר יחס זה קטן וכמוה גם יעילות כניסת ויציאת החומרים מהתא.
הפסקה - עיסוק בפעילות יצירה התנסות של התלמיד. ההנחיה: יש לחלק כדור פלסטלינה ל2 כדורים שווים.
כדור אחד נשאיר כמות שהוא, ואת הכדור השני נחלק ל4-5 כדורים שווים בגודלם.
נעטוף את הכדור הבודד בנייר אלומיניום (נשתדל ללא עודפי נייר ), ובנפרד כל אחד מהכדורים הקטנים יותר. כעת נפתח את נייר האלומיניום שעטף את הכדור הבודד ונשווה את גודלו ביחס לסך ניר האלומיניום שעטף את הכדורים הקטנים. נמצא כי סך נייר האלומיניום שעטף את הכדורים הקטנים עולה על זה שעטף את הכדור הבודד.
חלק ב- שאלת היזכרות ועיבוד: התלמידים שולפים מהזיכרון מה שלמדו זה עתה.
איך ההתנסות מסבירה את העיקרון שנלמד בתחילת השיעור?
הפסקה- יצירת קבוצות עבודה ( ברקע מתנגן שיר)
חלק ג – משימה לבחון כיצד העיקרון מיושם במערכות ביולוגיות שונות (כגון מערכת העיכול/מערכת הנשימה) ובחיים בכלל- קיצור זמן בישול תפוח אדמה, ייבוש בגדים וכו.- חיבור לידע מחיי היומיום, ידע מוכר ורלוונטי, דוגמאות שונות, הקשרים שונים.
במהלך השנה – חזרות בהקשרים שונים
כאשר מגיעים ללמד מערכת העיכול חזרה על העיקרון הנ"ל בתחנות השונות של המערכת: חיתוך המזון על ידי השיניים/ מבנה הקיבה והמעיים (פיתולים).
כאשר מלמדים על יצורים חד תאיים – מזכירים את העיקרון
כאשר מלמדים על מערכת הנשימה- מבנה נאדיות הריאה
הערה שלנו: שימו לב: "נפח" הידע (גרעין הידע) שהוקנה קטן: עיקרון ביולוגי לגבי היעילות של יחס גבוה בין שטח פנים לנפח. "שטח הפנים שלו" : רשת הנוירונים אליה הוא מתחבר: גדול מאד ורב ממדי.
--------------------------
חזרות בהקשרים שונים בגן הילדים:
כאשר רוצים להטמיע דיקלום ניתן לשלב אות באופן הבא: כל יום להקריא את הדיקלום כפתיח לשעור ואז לשלב בהמשך פעילות סביב השיר. כזו שנוגעת במילים ובתכנים שלו מזוויות שונות. החזרה תערך, ואת הגיוון ושיחרור הדופמין יעניק השעור או הפעילות המגוונת - סביבו. ההפרשה המגוברת של הדופמין בגלל הפעילויות המגוונות, מסייעת לקיבוע בזיכרון. הפעילות המגוונת מאפשרת "למידה בע"פ" והרחבה פריקה שלה.
[במאמר מוסגר נציין שגישה זו של דיקלום וסביבו, בסמיכות זמן, פעילות מגוונת נקוטה בשיטות תעמולה שונות בטיקטוק: על רקע מלחמת ה 7 באוקטובר 2024 (מלחמת חרבות ברזל) החל מסע תעמולה מתוזמר בטיקטוק עם המסר - מהירדן עד הים, עם מפה צבועה בצבעי דגל הפלסטינאים. השיטה פשוטה - ברקע מפה צבועה בציבעי הפלסטינאים, ובחזית בחורה יפה רוקדת ריקוד חדש ומגניב... - זו דואגת להפרשת דופמין, וזה עוזר לקבע את התמונה והמסר... - כעת יש לכם כלי להבחין בשיטות תעמולה ושטיפת מוח שונות המאפשרות למסרים וסלוגנים להינעץ בתודעה - בלי להבין..] כמובן שזו לא היתה כוונת המורה כאן - : )
השיטה של לימוד דף גמרא יומי:
חזרות בהקשרים שונים.
בכל דף יש סדר ועימוד קבועים.
נושא השעור/מטרת השעור בדף היומי לימוד משניה המתארת מחלוקת הילכתית או סיפור ממנו נגזרת הלכות היא מסומנת באיור ב 1. טקסט זה קצר.
הטקסטים השונים סביבה מביאים פרשנויות למשניה זו .
הם מסודרים על פי סדר כרונולוגי: פרשנות הגמר (2) פרשנות דור החכמים הדנים בסוגיה.
(3) מביא את פרוש רש"י . חלק 4 מביא פרשנויות ודיונים מימי הביניים ו 5 חיבורים נוספים והעמקות שנכתבו מהמאה ה 16 ואילך. כל דיון כזה חוזר ומאיר את הסוגיה הנידונה מכיוונים שונים, מוסיף עניין ואתגר ומסייע לקבע את עיקרי הסוגיה תוך קישור לרשת חשיבה מסועפת.
דוגמה משנת תשפ"א: תלמידי תיכון וחטיבה
לימוד היסטוריה - תיכון - משטרים טוטאליטריים
תיכנון שעור מיטבי מביא בחשבון את סד הזמנים הצר שיש למורה כדי ללמד כמויות גבוהות יחסית של "חומר". עוזר למורה להכיר מראש את התבנית/המאפיינים החוזרים של משטרים טוטאליטריים ולהדגיש אותם כשהוא חוזר ומלמד על המשטרים השונים . לאחר שזוהו הנקודות העיקריות - אפשר לבחור במי מהמשטרים מעונינים להעמיק ולהכיר את הפרטים, ובאילו משטרים להדגיש בעיקר את העיקרים (את האוטוסטרדות)..
דוגמה: למידה אוטומטית של המוח, ללא מורה וללא יד מכוונת
זיהוי פרצופים - כל תינוק יכול...
דוגמה - איך בונים סכמת פעולה לכתיבת טקסט טיעוני, תוך שימוש בחזרות בהקשרים שונים.
מלכי היא מורה ומורת מורים ותיקה ורבת ניסיון. הסקרנות ואהבת הידע שלה רבה, והנוכחות שלה בשעורים שלנו היתה ערנית, נעימה מאד ומשמעותית. במהלך המפגשים ובינהם לימדנו זו את זו: היא לימדה אותי פדגוגיה, ואני תרמתי מהידע הנוירופדגוגי שלנו. מלכי מומחית בהוראה של אסטרטגיות למידה. להלן שעור נוירופדגוגי בו השתמשה בלמידה בהקשרים שונים על מנת ללמד את תלמידיה הרבים לענות על שאלות ממבחני בגרות הדורשים יכולת לכתוב טקסט טיעוני.
סוף תכלית: שכל אחד מהתלמידים ידע לגבש דיעה מושכלת על נושא חדש, על סמך ידע וטיעוני בעד ונגד.
סוף תכלית כללי: פיתוח גישה פלורליסטית, אמפתיה, וראית האחר.
מטרות ביניים: בניית סכמת פעולה לבניית טבלה עם נימוקי בעד ונגד מזוויות רבות ככל האפשר.
גיבוש דעה אישית על סמך הטבלה ונטיית הלב-והדעת.
בעיה: נטית התלמידים לגבש מיד את דעתם ולכתוב בכד או נגד ולחרוץ דיעה.
כדי למנוע שליפה מהירה של תשובה שתחסום חשיבה נוספת,
מטרת המורה להוביל אותם לשיטוט בזיכרון וחשיבה בפרספקטיבה רחבה.
לשם כך הם מקבלים הנחיה:
שוטטו בזיכרון וחישבו בנחת: למי יכולה להיות דעה בנושא?
בנו טבלה עם נימוקי בעד ונגד לכל אחד ואחת מבעלי הדיעה הנ"ל.
ורק אחר כך גבשו דיעה.
לתלמידים המתקשים לחשוב מה האחר חושב אני נוהגת להציע לכתוב דעותיהם של אנשים מוכרים קרובים, אבא, אמא, המורה חנה, השוטר וכולי.
דרך הפעולה:
התלמידים מקבלים שאלת דיעה עליו הם צריכים לכתוב טקסט טיעוני.
שאלה מובילה: שוטטו בזיכרון וחישבו למי יכולה להיות דעה בנושא?
כיתבו טבלה המכילה את נימוקי הבעד ונגד של כל אחת מהדמויות הנ"ל.
קיראו את הטיעונים בטבלה, גבשו דיעה והביעו דעתכם.
כדי להטמיע את סכמת הפעולה הזו עובדת איתם מלכי על 3 או 4 דוגמאות שונות באותה שיטה. הדוגמאות הניתנות בד"כ במהלך מפגש אחד, לקוחות משאלונים שונים של בחינות בגרות. מנסיונה, כבר לאחר שעור אחד כזה, רובם הגדול של התלמיידם מטמיע את השיטה. האימון החוזר בדוגמאות השונות מאפשר לרובם הגדול של הילדים להטמיע את השיטה ולכתוב טקסטים טיעוניים בצורה טובה יותר. תרגול חוזר באותה אסטרטרטגיה במהלך שנות לימודיהם, תעמיק ותרחיב את היכולת של התלמידים לגבש החלטה מושכלת במגוון רחב של נושאים וצימתי החלטה בכיתה ומחוצה לה. ככל שתרבינה הדוגמאות, תפקיד המורה המלווה את התהליך להרחיב עם הזמן את מגלי בעלי הדעה הקשורים לנושא: ממגל מצומצם המכיל את "דעתי בלבד" למעגלים חברתיים ומקצועיים רחבים יותר.
דוגמה:
כיתבו דעתכם בעד ונגד תלבושת אחידה.
שאלה: למי תהייה דעה?
בעלי דיעה אפשריים: תלמידים, הורים, מורים, מנהל.ת בית הספר, בעלי חנויות המוכרים תלבושת אחידה וכולי.
בדוגמה זו מובאים כבעלי הדיעה שמות כללים אבל, לעיתים, לפי התאמה לגיל, לכיתה ולתלמיד הספציפי יוכל המורה להציע לכתוב דוגמאות קרובות ומוכרות: אבא שלי, אמא שלי, המורה חנה, משה מוכר הנעליים וכולי.
דוגמה: כיתבו דעתכם: בעד ונגד הסרת סירטי פעולה אלימים מרשימת הסרטים בטלביזיה
למי תהייה דעה? בוגרים, הורים, בני נוער, מפיקי סירטים אלימים, שחקנים, פסיכולוגים, אנשי משטרה ...
חישבו על הדעות השונות בטבלה והביעו דיעה. דוגמה זו מדגימה את יתרונה של חזרה בהקשרים שונים: קל להוסיף בעלי מקצועות רלבנטיים מגוונים המרחיבים את מעגל בעלי הדיעה.
חזרות על סכמת הפעולה בהקשרים שונים מפתחת יכולת לחזק את העיקר בדרך פעולה זו: השאלה החוזרת, השיטוט בזיכרון (בניגוד למהירות של שליפת הדעה הראשונה שצצה), מציאת נימוקי בעד ונגד מזוויות שונות, וגיבוש דיעה מושכלת על סמך זוויות ראיה שונות. עם הזמן קיימת תקווה שאנישם יעשו שימוש בסכמה זו גם בחיי היומיום, ויבנו יכולת אמפתית וצורת חשיבה פלורליסטית.
-----------------------------
חשוב: לא תמיד טוב ללמד באותו שעור מספר רב של נושאים חדשים - הקשורים לנושא המרכזי. על פי חוקי הב הדבר יכול לגרום לחיבור של הכל עם הכל, ומקשה לבודד את העיקר.
דוגמאות
לדוגמה אם רוצים שהתלמידים יבחינו בין סוגי שאלות שונות וירכשו מיומנויות של מענה מושכל על פי סוג השאלה יש ללמד את התבנית לכל סוג שאלה בשעורים נפרדים: שאלה הדורשת תאור, או שאלה הדורשת הסקת מסקנות או שאלה הדורשת השוואה או הבנה: חשוב ללמד כל סוג לחוד. דוגמה: במסגרת התרגילים השונים כדאי להתמקד תחילה בסוג שאלות אחד: לדוגמה - שאלות הדורשות השוואה. ולגביהן להגיד- הנה, פה אנחנו רואים שאלת השוואה. בואו נראה איך עונים עליה. וככה לעשות מספר שעורים עד שיטמע (ילמד, ייקשר). ניתן לתת שאלות מסוג אחר בתרגילים אולם לגביהן לא להתעכב ארוכות עם שם או סוג השאלה. רק אחרי שביססנו את החיבור בין הפרטים (הדוגמאות) לתכונה הכללית אפשר ללמד סוג נוסף של שאלה: לדוגמה: שאלת הבנה (השוואה, הסקת מסקנות וכולי). שאלת מידע. וכולי. ושוב מפרטים להכללה. לצמד את כל הדוגמאות מהסוג החדש לשם הכללי. לפי חוקי הב: הדבר יחזק את הקשר בין הפרטים להכללה. לא כדאי לערבב את כל הסוגים של שמות השאלות באותו שעור כי לפי חוקי הב כל השמות והפרטים יתערבבו והתלמידים (לפחות חלקם) לא יצליחו לזכור איזה דוגמה שייכת לאיזה כותרת.
באופן דומה - כפי שלא נלמד את כל הכפולות ביום אחד כך לא נלמד את כל הסוגים ביום אחד. מלמדים, בצורה מרווחת לפי חוקי חז"ק - סוג אחד. ואז מוסיפים סוג נוסף.
באופן דומה: מורים נוהגים ללמד את תלמידהם לפתור שאלות ממבחני בגרות. הם מבלים שעורים שלמים בפתרון מבחנים שלמים. תלמידים מתקשים בפתרון שאלות הבנה. בחלק מהמקצעות שאלות ההבנה במבחני הבגרות מתייחסות למיומנויות ונושאים שונים. לכן, כדי ללמוד אותן בצורה יעילה יש ללמד - בצורה רוחבית: כל סעיפי א. בשאלות ממבחני בגרות שונים (מצא את קווי האורך והרוחב של העיר XXX - עליה לא למדנו בשעור). רק אחרי שהסוג הזה נלמד אפשר לעבור לסוג אחר. המורה שירי כ. ערכה ניסוי כזה. לכל סוג שאלת הבנה ממבחני הבגרות בגאוגרפיה היא ערכה 4 חזרות עם ערים שונות בעולם: פעם פתרה על הלוח והדגימה. פעם פתרו בקבוצה. פעם פתרו בזוגות. פעם פתרו לבד. בסיום הסבב כל התלמידים הפנימו את דרך הפתרון של שאלה מהסוג הזה. כך עשתה לגבי מספר סוגי-שאלות. ממוצע הציונים עלה מ 20% ל 80%.
-----
למידה בהקשר בודד - שינון בע"פ
דוגמה: מורה מכתיב סיכום - התלמיד מדקלם את דיברי המורה. התוצאה -
נסו בעצמכם: בחרו פרקיטקה או שעור שאתם מעונינים ללמד ותכננו חזרות בהקשרים שונים
