מה חזק יותר דבק ההגיון או פרס הסיפור?

זהו יומן מחשבות אישי.

אני חושבת עכשו עמוקות על נושא אופניי הבנייה והייצוג של מידע במוח.

קל לי ומעניין להבין זאת נוירוביולוגית.

אבל לא פשוט להנגיש באופן שיהייה נהיר לכל אדם.

אני מיצרת לי מרחב ניווט.

יעל 6-9-26.

6.9א

• מה חזק יותר דבק ההגיון או פרס הסיפור?

• 
  

• הסיפור חזק יותר במשיכת הקשב ובהנעת הקורא להתקדם — מבטיח סקרנות, מתח ופתרון. מחבר, רומז ומאפשר זרימת מחשבה.

• ההיגיון חזק יותר בחיבור הידע ובהעברתו למצבים חדשים — הוא חושף מדוע הדברים קשורים ומה נובע ממה.

• 
  

ומשל הופך אותם לשלם

8.9א

משחקי מילים

סיפור ספר לפרוס מאורע לשרשרת רציפה. מפרטים לשלם. לפרוס למנות כמו פסטרמה שהקצב פורס. כמו גוש גבינה צהובה שנפרס לפרוסות, כמו לחם פרוס פרוסה אחר פרוסה.ועם כל התקדמות המוח נותן לנו פרס

לספור מספרים (מנייה) לפרוס מספר ליחידות - 1 2 3 4 ... שווה 4, 10 או 100.. למנות, לחלק למנות.

פרס - המקור העיברי הוא גם מנה... חלק בעל גודל משתנה, בהמשך שכר, מנת תשלום עבור מעשה וכו.

--

9.9.26

איך נסביר חלוקה באמצעות המושג מנה?

מטאפורת המטבח והצלחת: חלוקה של שלם בשבר.

על השיש יש לי עוגת דבש. אני מחלקת אותה למנות שוות.

אני רוצה לשים לכל אורח מנה של עשירית מהעוגה.

כמה צלחות מלאות (כלומר עם אותו גודל מנה) אוכל למלא? 10.

אני רוצה לתת לכל אורח חצי מהעוגה כמה צלחות מלאות אוכל למלא?

--

לעבור להכללה. חלוקה של שלם בשבר.

אני יודעת לחלק למנות שלם אחד.

כלומר לחלק 1 למנות שוות. כשידוע גודל המנה. (עשירית מהעוגה, חצי מסיר המרק).

כמה קערות אצליח למלא? כמה צלחות מלאות כ"א במנה אצליח למלא?

גימיני:

המילה פְּרָס (במשמעות של תגמול, הוקרה או מתנה על הצלחה) שורשה עמוק במקורות העברית והארמית, ויש לה קשר מעניין מאוד – הן בלשני והן היסטורי – למילה מנה.  

להלן ההסבר המלא על המקורות והקשר ביניהם:  

1. המקור הארמי והעברי של המילה "פרס"  המילה "פרס" במובן של מענק או מתנה מופיעה כבר בספרות חז"ל (למשל במסכת אבות: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס").  

• השורש והמשמעות המקורית: מבחינה אטימולוגית, המילה קשורה לשורש העברי-ארמי פר"ס (מלשון חלוקה או נתינת חלק).  

• הקשר הארמי (פורסניה): פרשנים כמו רש"י ורבי עובדיה מברטנורא הסבירו שהמילה נגזרת מהמילה הארמית "פּוּרְסָנֵיהּ" (תרגום אונקלוס למילה המקראית "עֵרֶך" בפרשת הערכים בספר ויקרא). הכוונה היא לערך כספי או לתגמול שניתן לאדם – מעין "בונוס" או תשורת הוקרה שמעסיק או אדון נותנים לעבד ולפועל מתוך רצון טוב, מעבר למה שחובה עליהם לתת על פי דין.  

2. האם יש קשר למילה "מנה"?  כן, יש קשר ישיר ומפתיע מאוד, במיוחד בלשון חז"ל ובסיפור המקראי המפורסם על משתה בלשאצר (מגילת דניאל):  

• ההקשר בספר דניאל (מנא מנא תקל ופרסין): בסיפור על כתובת הקיר המסתורית "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" (דניאל ה', כ"ה), המילה "פרסין" (רבים של פרס) מתפרשת ככвל לשון של מטבע או יחידת משקל/מידה. מבחינה היסטורית-כלכלית בעולם העתיק, ה"פרס" (או פארה) בארמית היה שווה ערך לחצי מנה (או חצי שקל/יחידת משקל, מלשון חלוקה לשניים).  

• עדות מלשון המשנה: קשר זה בא לידי ביטוי מובהק במשנה (למשל במסכת פאה, פרק ח'), שם חכמים מתווכחים על כמויות מזון שצריך לתת לעניים: בעוד שחכם אחד מדבר על "מנה דבלה" (גוש שלם של תאנים מיובשות), רבי עקיבא אומר "פרס" – ופרוש הדבר הישיר הוא חצי מנה.  כלומר, המילה "פרס" החלה את דרכה העתיקה כציון של חלק יחסי של שלם (ובפרט חצי מנה), משם התגלגלה למשמעות של חלוקת ערך או תשלום קצוב (כמו ה"פורסניה" הארמית), ולבסוף קיבלה את המשמעות המודרנית של מתנה או מענק הניתנים על הישג והצלחה.  

מדוגמאות להכללה.

--------------