top of page
  • Npint

איך נוצרות הזיות שמיעתיות? למה נדמה שהן מגיעות מבחוץ? שמישהו אחר מדבר איתי?

עודכן: 3 ביולי 2022


יותר מ 10% מהאנשים מודים בסקרים אנונימיים שהם שומעים קולות ודיבור בלי שיש אנשים או מקור חיצוני נראה לעין שיוצר אותם (ראו כאן). חוקרים ופסיכיאטריים מערערים יותר ויותר על ההנחה שמדובר דווקא במחלה או פגיעה מתמשכת במוח [1]. הסיבות הגורמות לשמיעת קולות מגוונות וכוללות - בין השאר מצבי סטראס ומתח גבוה, פחד גבוה, שימוש בסמים שונים (כולל גראס), חוויות רוחניות או אמוניות שונות (שומעים שאלוהים מדבר איתנו), פוסט טראומה, בדידות וגעגועים לאדם יקר, או מחשבות המרוכזות בצורה יוקדת ומלאת עניין מרוכז יצירתי ורחב אופקים ברעיונות חשובים ומרכזיים. גם פגיעות מוחיות שונות (פיזיולוגיות) יכולות להוביל למצבים אלה ובינהן אכן נכללות סכיזופרניה, פרקינסון ואלצהיימר.


  • התופעה יכולה להיות זמנית או מתמשכת. הקולות יכולים לקרות מפעם לפעם או לאורך היום כולו.

  • הקולות יכולים להיות של בני אדם שונים, ממגדרים וגילאים שונים - צעירים, מבוגרים, של אנשים מוכרים או שלא מוכרים, גברים, נשים וכולי - אוסף הקולות שיש לנו ב"ספרית הקולות" במוח.

  • הקולות יכולים להיות שליליים, מאשימים, מפחידים. (אתה אפס, כשלון, דפוק, אתה בן אדם רע, מגעיל וכו).

  • הקולות יכולים להיות חבריים, אוהבים, מעודדים, ואפילו כאלה היכולים לעזור לך ולתת לך עצות מועילות בזמן משחק מחשב (מאחוריך!) או בזמן שאתה מגבש את רעיונותיך המקוריים.

  • בחלק מהמקרים הקולות יכולית לדרוש ביצוע מעשים שונים. זה מצב בעל פוטנציאל פגיעה וסכנה - ותלוי באמונות וביחס של האדם השומע למקור הקולות ולכוחם עליו (לעניין זה ראו כאן, + שאלון בסוף הפוסט). אם שמיעת הקולות המצווים מלווה בחוסר תפיסת מציאות - הדבר עלול אף להיות מסוכן. בכל מקרה, במקרים כאלה חשוב מאד להבין מה מקורם של הקולות - (הם מבטאים בקול שנשמע אמיתי מחשבות פנימיות, צרכים, רגשי אשמה, רעיונות פרועים לפתרון בעיות, וחלומות). ולטפל גם במצוקות ובצרכים שהם מבטאים. לבקש עזרה. לפנות ולשוחח עם אדם מבין, להתיר את הבעיות ולמצוא להן מוצא שיקל על הנפש הכואבת. גם הבנה לגבי מקור הכוחות יכולה להקל על הפחד - ועוזרת ובהתאמה ה CBT נמצא מחקרית עוזר בהתמודדות עם שמיעת קולות המפריעה לתפקוד היומיומי ראו גם כאן.

  • לא כל הקולות הם קולות של דיבור. לפעמים שומעים מוסיקה מתנגנת ולפעמים, באופן מאד מוחשי, שומעים, ממש מרגישים ששומעים, קולות מהסיוטים. צרחות כאב איומות,שלשלאות הנגררות על הרצפה, או קולות נפץ ושריקה של פגזים שחולפים, כך נדמה, ממש ליד האוזן - תלוי בטראומות אליהן נחשפת, או שלא. וזה קשה ובעייתי - אך ניתן לטפול ... (ראו סעיף קודם - שיחות עם איש מקצוע לפרוק מודע של חוויות עבר וטראומות, מודעות, הורדת סטראס, CBT, שיטה של העמסת גרויים שמיעתיים ועוד [1] ).

  • מתח גבוה, פוסט טראומה, וסמים, המלווים בחרדה גבוהה וריגשי אשמה יכולים להביא לשמיעת קולות שרק אנחנו שומעים. בפוסט: רגשי אשמה, שמיעת קולות, וטיפול משולב באמצעות CBT, מציאות מדומה, ואווטרים - אנחנו מתמקדים נושא הקולות המאשימים והתובעים שמופיעים בחלק מהמקרים בהם אנשים שומעים קולות. בפוסט מתואר מקרה של אדם שבעקבות שימוש בסמים מגיל צעיר לא הצליח לקיים אורך חיים רגיל, חווה הזיות שונות, ו"נזרק" מבית הספר. עם השנים והמשך השימוש, הוא הגיע למצב בו ברוב שעות הערות שלו הוא שמע 15 דמויות שונות מדברות אליו, תוקפות אותו, מאשימות אותו, ובכללן היו קולות של שופטים מבית המשפט העליון, תובעים פדראליים, רוצחים סידרתיים, שחקני-סרטים מפורסמים, גיבורי על ועוד. וכן מתוארת שם דוגמה לדרכי טיפול משולבות בנושא. ככלל, בכל מקרה כזה יש לטפל ברגשי האשמה. מצאנו שהבנה מנגנונית עוזרת.


היחס לשמיעת קולות שונה מתרבות לתרבות. יש ממסד רפואי החושש מהתופעה (במערב בעיקר בארה"ב), ויש תרבויות המוקירות את שומעי הקולות והם נחשבים בחלק מהחברות "נביאים" או בעלי קשר לאל. גם בתנ"ך אבות האומה (אברהם אבינו), משה (הנביא), ונביאים שונים שמעו את "קול האלוהים" - עליו דיווחו לעם, או פעלו לפיו. אנשים מפורסמים שונים דיווחו ששמעו קולות מדי פעם כשהיו בודדים (פרויד), או כשהיו שקועים ביצירת רעיונות כבירי ממדים ושמעו קול אישי שמדריך אותם בהתווית תורתם ודרכיה (מהטמה גנדי). זמרים, שחקנים ואומנים שונים סיפרו שכאשר עמדו לפני מיזם חדש או רעיון חדש שמעו לפעמים קולות ברורים ומוכרים מבקרים אותם, עולבים בהם ולא מאמינים בהם (אתה אפס, מי אתה חושב שאתה, אתה כישלון... ). חוקרים שונים שחוו חוויות סמים סיפרו על כך שבעת השימוש - ראו סרטים שלמים תמונה וקולות ברורים שנדמו כל כך אמיתיים שלא ניתן היה להבחין בין אמת לבדיה! דוגמה טובה לכך מביא אוליבר סאקס בסיפרו הזיות על התנסויות שהיו לו בזמן שלקח כדוריים משני תודעה שונים: ביום ראשון בבוקר הגיעו אליו חברים. הוא שמח לקראתם. ישבו יחד פיטפטו, שאל מה ירצו לאכול ונכנס למטבח להכין. רק כשחזר עם החביתות המהבילות ראה לתדהמתו שהסלון בעצם ריק. והבין שכל מה שראה זה סרט שהתודעה שלו שידרה והוא השתתף בו בשמחה - בלי שהיה מולו שום אדם.


על נושא ההזיות והקשר שלהם לתודעה כתבנו בהרחבה בפוסטים קודמים (1, 2 , 3 ). ועדין, מסקרן להבין למה אנחנו שומעים את קולות הנפש הפנימיים שלנו כאילו באו מבחוץ, כאילו הגיעו אלינו ממקור חיצוני, כאילו אנחנו ממש שומעים אותם. וגם - איך קורה שאנחנו שומעים אותם עם צלילים שונים, גוונים שונים - כאילו אנשים שונים מדברים אותם? איך המוח יכול ליצור את זה?


איך נוצרות הזיות שמיעתיות. למה נדמה שהן מגיעות מהאוזניים ?


מידע אודות קולות של אנשים ודברים מהעולם החיצוני מגיעים אלינו דרך האוזניים והחלקים הפנימיים מהם מורכבים החלקים הפנימיים של האוזן. כדי שנחשוב או נאמין שמידע כלשהו, צליל או דיבור הגיע מבחוץ, התודעה שלנו צריכה להעריך שהמידע הגיע מבחוץ - דרך האוזניים.


איך התודעה יכולה לדעת שהמידע הגיע ישירות מהאוזן? אין לה דרך לדעת את זה. אין חיבור ישיר בין נוירונים המגיבים לגרויים ישירים מהאוזניים - לבין נוירונים האחראיים על התפיסה והתודעה שלנו. "נציג הבעלים" - הנציג של המידע המגיע מהאוזניים הוא איבר מוחי שנקרא תלמוס. התלמוס הוא השער לתודעה. ממנו נמתחים קשרים רבים ומורכבים המגיעים לחלקים גבוהים של עיבוד שמיעתי, ולאזורי פיענוח שפה.


לפיכך, כשאותות מהתלמוס מגיעים לאזורי עיבוד השמיעה הגבוהים (בקדמת המוח העליון), הפרשנות הפנימית היא שהקולות האלה הגיעו דרך האוזנים, מבחוץ. אנחנו חשים שמישהו חיצוני השמיע את הקולות האלה.


כל פעם שמגיע מידע קולי, צליל או קול, מהתלמוס לאזורי השמיעה הגבוהים - אנחנו חשים כאילו מישהו חיצוני דיבר באוזננו כי מבחינת התודעה שלנו התלמוס לצורך העניין כאן - הוא הנציג של המידע המגיע מבחוץ. מהאוזניים.


(הדבר נכון גם לגבי מידע מחושים אחרים. התלמוס מחבר את המידע המגיע מכל אחד מהחושים או מתחושת הגוף, לאזורים הגבוהים הקשורים לחוש זה).

למה התלמוס מעביר מידע שלא מגיע מהאוזניים? מתי זה קורה?


כשמשתמשים בסמים שונים, דוגמת קנביס, או פטריות הזיה, שהמוח מתחיל לטוס במהירות או לחילופין, בעת מתח גבוה, בזמן ריכוז מאד גבוה, או כהרגשות עזים במיוחד, "נפרצים שערי התודעה". שומרי הסף הבולמים רעשי רקע ורישרושים תת-ספיים - לא עומדים בתפקידם, ולתודעה מגיעים מהתלמוס גרויים בקצב מהיר ובעוצמה מוגברת. אין מספיק אנרגיה מוחית לבלום רעשי רקע, קולות זעירים לא ברורים וכולי. ולאזורי הפענוח והשפה מגיעים גרויים לא ברורים (רחשי רקע ורעש פנימי) שהתלמוס לא הצליח לבלום.


כאשר מגיע סיגנל לא ברור לאזורי הפיענוח - המוח מנחש ומשלים פערים על פי מוקד הקשב באותו זמן. במילים פשוטות - כשמשהו לא ברור המוח "מנחש" מה נאמר. אנשים עם בעיות שמיעה או מכרים של הסבתא הלא שומעת או האבא הקצת חרש מכירים את זה - אתם מדברים אליהם והם מנחשים מה אמרתם. כך עושה גם המוח באופן כללי - מלביש תבנית מוכרת או אפשרית מאוסף הזכרונות שלו - על מידע חסר.


כיוון שה"מידע" (רעש הרקע) הגיע לתודעה דרך התלמוס שהוא "נציג החושים בדירקטוריון השמיעה" - נדמה לנו שמישהו מבחוץ מדבר. וזוהי תחושה מאד ממשית.


אם כך - לא שגעון ולא כוח עליון. (לפחות לא במקרים אלה). רק מנגנון פשוט ופרקטי שיש במוח המושפע מאד מכמויות גדולות של חומרים כמו דופמין וגלוטאמאט (שניהם חומרים כימיים מוחיים שמגבירים מעבר אותות חשמליים במוח) . חשוב לדעת את זה ולהבין שיש להוריד מתח, להפסיק עם שימוש בסמים וחומרים שונים, לא לפחד אלא להסתכל על התופעה בסקרנות ועניין, ולהבין עמוקות שאין לקולות האלה כוח - הם מבטאים מחשבות וזיכרונות וחששות ורגשי אשמה וכולי.. - ובאלה יש לטפל.


הרחבה והדגמה:


אל התלמוס מגיע המידע הקולי מפורק לפי התדרים שלו, תדרים גבוהים (קולות גבוהים) ותדרים נמוכים - כל אחד מהם מגיע לקבוצת נוירונים אחרת בתלמוס, והתלמוס מחבר בינהם ושולח את האינפורמציה לעיבוד שמיעתי. מה יקרה אם התלמוס יעביר חלק מהתדרים וחלק לא? יגביר חלק ויחליש אחרים? יתמקד בצלילים מסוימים אותם חווה והפחידו אותו ויבלום תדרים אחרים? במקרים כאלה נשמע משפטים ומילים אחרות מהמקוריות. או נשמע את רעש הרקע של הנוירונים כאילו הפעיל צלילים וקולות שונים.


לא נוכל להדגים אשליה של שמיעת קולות, אבל בסירטון הבא מודגמים כמה מהמושגים הבסיסיים בדרך להבנה איך המוח מפענח ומפרש צלילים וקולות. המושגים מודגמים ומוסברים בעזרת אשליות שמיעתיות שונות, הדגמות של "פסנתר מדבר" ועמוד חשמל קופץ, ואשליה שמיעתית מוכרת שזכתה לעשרות מליוני צפיות: בידקו בעצמכם: מה אתם שומעים: לוראל או יאני?


הדגמה אודיטורית (הסבר, פריימינג, ופסנתר מדבר)



הפסנתר המדבר: איך זה קורה?


כשמגיעים צלילים לתודעה שלנו המוח מנחש ומחליט מה שומעים על סמך מספר מקורות. 1. הצלילים המגיעים לאוזניים ומהם לתלמוס ולתודעה. 2. מה שאנחנו חושבים שאנחנו שומעים...


לתופעה בה מה שאנחנו שומעים, מושפע ממה שאנחנו חושבים שאנחנו שומעים,


קוראים הטרמה (פריימינג).


מחשבה או קריאה של מילים מעוררת במוח תגובה מטרימה של נוירונים הקשורים לנשוא המחשבה או הסיטואציה. המוח מפעיל הפעלה ראשונית את קבוצות הנוירונים הרלוונטיות. תמונה של אדם או אפילו חפץ שנראה כמדבר בליווי קולות - אפילו חסרי פשר - במקצב הנכון - גורמים למוח לנחש ולנו ממש "לשמוע" קולות. אם אתם רוצים לחוות סוג של חוויה כזו צפו בסירטון על הפסנתר המדבר. הסירטון כולו מעניין ומספק הסברים לתופעה. הקטע בו ממש שומעים פסנתר מדבר מתחיל בערך החל מהשניה 0:40










יאני ולוראל - הדגמה והסבר מדעי לאשליה



נחזור ונאמר: - לא "שגעון" ולא כוח עליון. (לפחות לא במקרים אלה). רק מנגנון פשוט ופרקטי שיש במוח המושפע מאד מכמויות גדולות של חומרים כמו דופמין וגלוטאמאט (שניהם חומרים כימיים מוחיים שמגבירים מעבר אותות חשמליים במוח). הבנת המנגנונים יכולה לספק דרכים לטיפול , להפחתה ולמניעה של שמיעת קולות. חשוב לדעת את זה ולהבין שיש להוריד מתח, להפסיק עם שימוש בסמים וחומרים שונים, לא לפחד אלא להסתכל על התופעה בסקרנות ועניין, ולהבין עמוקות שאין לקולות האלה כוח - הם מבטאים מחשבות וזיכרונות, חששות ורגשי אשמה, קולות וזיכרונות מטראומות שאולי עברתי. מגוון קולות פנימיים המעורבים בזיכרוננו ובנפשנו : (קולות החברה, וההורים, קולות הילד שבי, המבוגר העצמאי שאני, וכולי..) - ובאלה יש לטפל.


וכמו שנאמר: " והעיקר - והעיקר - לא לפחד כלל..."



שמיעת קולות אינה מחלה


חשוב להדגיש: שמיעת קולות אינה מחלה. היא יכולה להגרם ממקורות שונים כפי שמפורט בלינק לפוסט הקודם. אולם התופעה יכולה להיות מעוררת לחץ ומטרידה. יש אנשים ששומעים את ה"קולות שלהם" לאורך היום כולו! קולות שנשמעים מוחשיים מאד, ומקטינים אותם, מעליבים אותם, ומבקרים אותם באופן קבוע. זה מפריע לתפקוד ולביצוע המטלות היומיומיות ולתחושת הרווחה הנפשית. חלק מהאנשים מסתדרים עם זה, מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם. לאחרים זה קשה יותר. גם אם מבינים ולא פוחדים זה לכל הפחות מציק ומטריד, מלחיץ וומוריד מאיכות חייהם ומיכולתם לממש את יכולותיהם.

מקור מחקרי זמין לחקר תופעה מענינת אך לא פעם מטרידה ומלחיצה זו היא חקר אנשים עם סכיזופרניה.

הזיות שמיעתיות, ראיתיות, ונוספות הן תסמין מוכר אצל חלק מהאנשים הנמצאים במצב סכיזופרני, לפיכך הם מאפשרים לחקור בצורה זמינה תופעה זו, שמקורותיה שונים. מעבר לסקרנות ולעניין המדעי בתופעה - הבנת המנגנונים והסיבות לה מאפשרת לחשוב ולנסות למצוא פתרונות וטיפולים להקלת המצב. גם בסכיזופרניה, תרופות לא תמיד מועילות לעניין שמיעת הקולות. הגישה הקוגנטיבית-התנהגותית, CBT נמצאה יעילה בחלק מהמקרים גם אצל אנשים עם סכיזופרניה. גם בניירוטריט גילינו שהבנה יכולה לשמש ככלי טיפולי מצוין להורדת מפלס הלחץ, נירמול תואם מצב - והורדת הפחד.


מקור כללי עם רפרנסים רבים לנושאים אלה ואחרים הנוגעים לנושא שמיעת קולות, מקורותיה, הטיפול בה, ושאלות המעסיקות את החוקרים בשנים האחרונות ניתן למצוא במאמר


[1] Sommer, I. E., & Hugdahl, K. (2019). Auditory hallucinations in schizophrenia: Where are we now and where do we go from here? A personal commentary. Schizophrenia Research. doi:10.1016/j.schres.2019.07.017


בנוסף, מצורף מאמר ובו הרחבה לגבי מנגנון שמיעת קולות בסכיזופרניה: בד"כ כשאנחנו מרוכזים בקול אחד אנחנו חוסמים קול שני. מחקרים באנשים עם הגדרת סיזופרניה מציעים שקיים אצלם עודף באקסיטציות ומחסור באינהיביציות כמקור להזיות שמיעתיות.

אנשים הנוטלים סמים שונים, עם דגש על קנביס אבל כמובן לא רק - או אנשים ברמת מתח גבוהה וקיצונית משולבת בפחד- יכולים להגיע למצב סכיזופרני בגלל עודף זמני באקסיטציות (דופמין, אדרנלין, גלוטמאט). כך הבלמים (האינהיביציות) - שבחיי יומיום נטולי סמים וסטראס קיצוני מספיקים להם, לא יכולים לחסום את הפרשנויות האישיות, של רעשי הרקע - והם שומעים , ממש חשים שהם שומעים, את המחשבות שלהם. מה שחשוב להבין כאן - שאם מפסיקים לקחת את החומרים השונים ומורידים לחץ ופחד המצב משתפר - ושמיעת הקולות, ככל המוכר לנו, נעלמת. אצל אנשים בפוסט טראומה (חילים, מלחמות וכו) ש"שומעים קולות" - עוזר מאד להבין את המקור. זה מנטרל את הפחד מ"שגעון". מוביל להבנה ש"אני כל הזמן דרוך וזה המקור". ומאפשר לחיות עם התופעה.


1. Crompton, L., Lahav, Y., & Solomon, Z. (2016). Auditory hallucinations and PTSD in ex-POWS. Journal of Trauma & Dissociation, 18(5), 663–678. doi:10.1080/15299732.2016.1267682


•Thoma, R. J., Meier, A., Houck, J., Clark, V. P., Lewine, J. D., Turner, J., … Stephen, J. (2017). Diminished auditory sensory gating during active auditory verbal hallucinations. Schizophrenia Research, 188, 125–131. doi:10.1016/j.schres.2017.01.023

10.1016/j.schres.2017.01.023


שמיעת קולות גראס, פסיכדלים וסמים שונים -

כפי שפורט בפוסטים קודמים לגראס יש פוטנציאל גבוה לגרום להזיות שמעתיות וויזואליות שונות. שילוב של לחץ, פחד - עד רמת פארנויה, ובהתאמה - חידוד החושים, שמיעה של כל רחש וכו - יכולים להביא לשמיעת קולות ודיבור - של אנשים בצורה ברורה, כאילו הם ליד האוזן שלנו, מחוצה לנו - למרות שאין אף אחד בסביבתנו. לעניין זה ראו גם את הפוסט הבא ואת התאור של אוליבר סאקס בו סיפר על חווית סמים אחרי נטילת כמות גבוהה של סמים שונים - באותו בוקר, קפצו אליו לביקור חברים אהובים. הוא שאל מה הם רוצים לאכול, קיבל את ההזמנה, הכין להם ארוחת בוקר וכו - ורק כשחזר עם החביתות המהבילות לחדר האוכל בו ישבו האורחים, הסתבר לו שאין שם איש. כל השיחה, המראות, הקולות - היות פרי מוחו הקודח ואפוף החומרים שהערה לתוכו...


למה נדמה לעיתים כאילו לקולות יש כאילו אישיות מעצמם?

חלק משומעי קולות המשתתפים במחקרים שונים על התופעה מתארים את הקולות שלהם כאילו הם באים ממקור חברתי, בעלי אגנדה מסוימת. כמו במקרה אותו תארנו בפוסט הזיות ואמונות שכיחות בפסיכוזה - הדבר בא עם הקשר חברתי: הודעות מה CIA, שוטר, רופא, הורה, "אלוהים"... וכו. איך זה קורה? לעניין זה ראו גם המאמר של אלדרסון-דיי ופרינהפ 2016 המצוטט למטה.

---

על פי דיווחים של אנשים שחוו זאת, פעמים רבות נדמה שלקולות יש זהות משל עצמם, זהות אחרת, מהעצמי שלנו - אולם, גם אם לא מיד מודעים לכך - הם מבטאים את "קולות הנפש שלנו", קטעי זיכרונות, חוויות, חיבורים פנימיים כמו בחלומות (ראו נושא הפריקות בפוסטים קודמים). כמו בחלומות, בעת שמיעת קולות המוח עושה שימוש בספריית הקולות הפנימית שלנו (מחקרים מראים שחרשים לא שומעים קולות בדרך בה אנשים בעלי שמיעה תקינה שומעים אותם). בכל אחד מאיתנו יש "קולות" מרובים ששוכנים בקירבנו, בזיכרונות שלנו, קול החברה שאימצנו לנו, קול ההורים, קול ה"ילד הפנימי שבי", המבוגר העצמאי שאני, החבר, הביקורתי והמאשים, קולות אנשים שדיברו איתנו בצורה אופיינים, אנשים עם סמכות - שוטרים או רופאים - תלוי בתחושות שלנו, ברגשי האשמה או בפחדים שלנו, ולעיתים אפילו קול שאותו אנחנו מזהים באינטרפטציה שלנו כקול האלוהים (תלוי בצרכים שלנו).

לעיתים נדמה שהקולות יודעים דברים שאנחנו לא יודעים - דבר המגביר את האמונה שאלה ישויות עצמאיות, אנשים אחרים מחוצה לנו. איך יתכן שקול מתוכי יכול לדעת משהו שאני לא יודע? כדי להבין את זה צריך לדעת שמה שאנחנו יודעים הוא מה שאנחנו מודעים אליו. אבל חלקים גדולים מהאינפורמציה המגיעה אלינו הם תת-ספיים, מתחת לסף הקליטה של התודעה שלנו. כדי שיגיעו לתודעה יש צורך בהגברה של האותות שלהם ובסינכרון של ניתחי אינפורמציה גדולים ברחבי המוח. במצבים בהם יש עוררות יתר כמו שתוארו למעלה (סמים משני תודעה, מתח גבוה ופחד או אימה, או פסיכוזה)- המוח רץ, האותות בין הוירונים מוגברים ואנחנו מתוודעים למה שרוחש ביומיום מתחת לתודעה שלנו בלי שאנחנו מודעים לכך. דוגמה: בעת משחק מחשב הכולל קרבות עם אויבים רבים בו זמנית, גרויים רבים נכנסים דרך העיניים ומעובדים. הקשב שלנו, גם אם הוא מפוזר על המסך כולו - מתמקד בסופו של דבר יותר על אחד האלמנטים ובוחר בפעולה המתאימה לו במשחק. כשאנחנו עושים את זה, מנגון הקשב-בד"כ-אמור לבלום ולהנחית את כל הגרויים הרגעיים האחרים, אלה שלא נבחרו. אולם, במצבי קיצון, כמות הבלמים המיועדים לההנחית את הפעילות של אזורים ופעולות שלא נבחרו לפעולה - אינם יכולים להתגבר על העוררות הנגרמת משטף הכימיקאלים המוחיים הגבוה - ואנחנו יכולים לשמוע קול המזהיר אותנו: מאחוריך! ולהיעזר בו ...


הרבה משומעי הקולות מתארים את הקולות שלהם כבאים ממקור חברתי, בעלי אגנדה מסוימת:

-----------



הפוסט הנוכחי הוא פוסט שני בסידרה על שמיעת קולות. החלק הראשון בלינק למטה.


להלן רפרנסים לקריאה נוספת למי שמעונינים להרחיב ולהעמיק בנושא


לקריאה נוספת: .


Li, Baojuan; Cui, Long-Biao; Xi, Yi-Bin; Friston, Karl J.; Guo, Fan; Wang, Hua-Ning; Zhang, Lin-Chuan; Bai, Yuan-Han; Tan, Qing-Rong; Yin, Hong; Lu, Hongbing (2017). Abnormal Effective Connectivity in the Brain is Involved in Auditory Verbal Hallucinations in Schizophrenia. Neuroscience Bulletin, 33(3), 281–291. doi:10.1007/s12264-017-0101-x


sDCM revealed an increased sensitivity of auditory cortex to its thalamic afferents and a decrease in hippocampal sensitivity to auditory inputs in SZ patients with AVHs. The area under the ROC curve showed the diagnostic value of these two connections to distinguish SZ patients with AVHs from those without AVHs. Furthermore, we found a positive correlation between the strength of the connectivity from Broca’s area to the auditory cortex and the severity of AVHs. These findings demonstrate, for the first time, augmented AVHspecific excitatory afferents from the thalamus to the auditory cortex in SZ patients, resulting in auditory perception without external auditory stimuli. Our results provide insights into the neural mechanisms underlying AVHs in SZ.









651 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page