• Npint

מה ההזיות והאמונות הכי מוכרות בפסיכוזה? ולמה דווקא משיח?

עודכן ב: לפני 3 ימים




במצבים של סטראס גבוה דופמין גבוה וחוסר שליטה, נוצרות לפעמים הזיות חשיבה ואמונות או חוויות שלא תואמות את המציאות החיצונית. הזיות יכולות להיות סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו ומאמינים בהם, או הזיות חושיות, ז"א רואים מראות שלא קימים במציאות, שומעים קולות שמדברים אלינו שלא קיימים במציאות, מריחים דברים וכו שלא קימים במציאות. לעיתים ההזיות מבטאות את הרגשות או הצרכים שלנו, ומנסות לתת הסבר לתופעות או לתבנת אותם (להכניס אותם לתבנית מוגדרת) כדי שנדע למה לצפות, ולאפשר לעצמנו להתכונן, ו"להגן על עצמנו".



הזיות ואמונות מוכרות בפסיכוזות מתחום בריאות הנפש. התמכרויות ותחלואה כפולה:

· אמונה שהמחשבות והתנועות שלי הם תחת שליטה של כוח חיצוני כלשהו.

· אמונה שיש לי יכולת לשדר בטלפתיה את המחשבות שלי לאחרים ולשלוט בהם.

· אמונה שהכוחות החשאיים של המדינה רודפים אחרי (השב"ק, ה CIA וכו).

· אמונות שהטלביזיה או העיתונים מעבירים לי איזה מסר מיוחד רק לי.

· אמונה שאני מפורסם וחשוב במיוחד או בכל כוחות מיוחדים (דמות היסטורית כלשהי בעלת חשיבות לעולם).

אפשר לחלק את האמונות האלה לשתי קבוצות:


1. אמונות הנוגעות ליחסים שלי עם החברה.

תחושה של חוסר עמידה בציפיות ממני, תחושה של אשמה, בושה, היות מחוץ לחברה שמאשימה אותי במשהו. תחושות כאלה יכולות להוביל למחשבה:

אני בשוליים, פושע. נרדף. פחד שהחברה (השב"ק ולא אדם ספציפי) רודפים אחרי.

או מחשבה הפוכה שמגינה עלי ואומרת שאני חשוב ומיוחד לחברה. נציגי החברה (טלביזיה, עיתון)

שולחים לי מסרים אישיים . או שיש לי תפקיד מיוחד בחברה, חשוב ומרכזי (דוד המלך, משיח, ישו , וכולי ).


למה דווקא CIA?

ברוב המקרים בהם נתקלנו, התחושה של האדם שהגיעה לפסיכוזה וחווה מחשבות מהסוג הנ"ל היתה השב"ק רודף אחרי. הם עצמם הגיעו תוך נטילת גראס למצב של התפרקות התודעה, המוח רץ, לא יודעים למה לצפות, כאילו אתה טס בחללית נטולת שליטה שמתפרעת ביקום ואין בכוחך לעשות דבר. ואתה לא בטוח בכלל שתצא מזה בחיים. בהעדר הסבר מנרמל המסביר איך קורה דבר כזה במוח, התחושה שלהם היתה שהם לא בסדר, שהם שונים מהמקובל בחברה, ומכאן הדרך להפעלת מנגנון הבושה המוחית קצרה. הבושה אכלה אותם. הם חשו אשמים. ומכאן - כוחות הבטחון של החברה רדפו אחריהם ...


אולם בחלק מהמקרים המצב שונה. סיפר חבר ישראלי שנטל סמים הזייתיים ביודעין, והיה עליז ושמח, עד שהגיע למצב בו המוח רץ בחוסר שליטה, העולם מתפרק לגורמים ואז צצה לו מחשבה שהוא והחבר שלו הם מה CIA ויכולים לתקשר בינהם מעבר למילים. למה דווקא CIA שאלנו? והוא השיב שה CIA הם כוחות עולמיים המיועדים לשמור עלינו. לשמור על הבטחון של כולנו. אמנם, הוסיף החבר, גם צהל מופקד על הבטחון, אבל צהל מוכר לנו, אנחנו היינו חילים, חברים שלנו היו בצבא. צהל קשור למשהו לוקאלי, פטריוטי, ישראלי. חוסר הבטחון היה כל כך גדול שהיה צריך משהו מרגיע בסדר גודל אחר...


למה דווקא משיח?

במסגרת של חוויות שימוש, פסיכוזה וכולי, אמונה נפוצה ביותר בעולם הנוצרי היא האמונה "אני ישו" (ראו למטה דוגמה). באופן מקביל, בקרב משתמשי קנביס בישראל דתיים ולא דתיים, אמונת השווא השכיחה ביותר בה נתקלנו היא "אני המשיח".


למה דווקא משיח? שאלתי פעם שאלה זו בחור צעיר, הייטקיסט, שהגיע לבית חולים פסיכיאטרי בעקבות משבר אישי (מות אביו). "למה דווקא משיח?" שאלתי. הוא ענה כדבר מובן מאליו - כי משיח עוזר לאנשים.


היות חלק מהחברה הוא עקרון חשוב הנוגע לשרידה. אחרי הדחפים הבסיסים ביותר זהו צורך מרכזי. המוח מפעיל אברים מוחיים מרכזיים, ומנגנוני פעולה יסודיים, כדי לדאוג לכך שנתאמץ להיות מחוברים לחברה. לדוגמה, הפעלה של מנגנונים מוחיים שגורמים שלנו לחוש רגשות אשמה ובושה כשאנחנו לא פועלים לפי נורמות חברתיות, או ציפיות של אנשים קרובים ומשמעותיים, והפעלה של מנגנונים בסיסיים המובילים לתחושות של כאב או שמחה (PAG) לפי תחושת המשמעות והחיבור שלנו לאחרים.


היות משמעותי לאחרים (שאחרים שומעים אותי ואת מעשי), חשוב לשרידה. וכשמשהו קשור לשרידה המוח מפעיל "מקל וגזר". הכרות אישית שלנו מהתנהלות בעולם, ומחקרי מוח שונים מראים שכאשר דוחים אותנו, עושים עלינו חרם, פוגעים בנו פגיעה חברתית אנושה וכו אנחנו חשים תחושת כאב חזקות, שבעוצמה רבה הן מתבטאות גם בכאב פיזי בלתי נסבל.


הגמרא אומרת במסכת אבות, "המלבין פני חברו ברבים - כאילו שפך דמים". חקר המוח מסכים איתה. חווה אלברשטיין שרה: "אמא נאנחת, אם למדוד כאב, טוב כאב הבטן מכאב הלב"... וגם את זה אנחנו מכירים. אחת הדרכים להתגונן מכאב כזה היא בעזרת הימלטות ל"מציאות אלטרנטיבית". טובה הזיה שרודפים אחרי (אני משמעותי למישהו), מתחושת בדידות שחורה ודיכאון עמוק שעשויים להוביל לכאב נפשי ופיזי בלתי נסבלים. טובה מחשבה שאני משיח ומורה דרך האהוב על הציבור, מתחושה שאני יוצא דופן לרעה.


הדתות השונות כוללות בתוכן מרכיב קהילתי חזק, ופעילות של גמילות חסדים. בכך הן נוגעות במרכיב בסיס של ההוויה האנושית, ונותנות לאדם יכולת להתחבר לאחר ולהיות בעל משמעות אמיתית בעולם מציאותי, בדרך המייתרת את הצורך להסתתר בעולם מדומין.


נציין במאמר מוסגר שאנחנו לא מתייחסים כאן לחוויות מיסטיות שחווים לעיתים במסגרת התנסויות כנ"ל, או להבדיל במסגרת מדיטציה עמוקה, ועוד, ולהשפעתם.

2. אמונות הנוגעות ליחסים שלי עם הגוף שלי וכוח הרצון שלי.

.

אמונה שיש לי יכולת טלפתית שאני יכול לשדר מחשבות ולקרוא מחשבות של אחרים


זוהי תחושה החוזרת ומדווחת. לא יכולים לחוות עליה דעה מחקרית. ובכל זאת נאמר גם, שיתכנו גם הסברים המבוססים על הידע הנוירוביולוגי הנוכחי. היכולת לצפות את התנהגות האחר, לשכנע רגשית את האחר בנקודת השקפתי, וכולי יכולה להגיע מהפעלה ריגשית בין אישית ממקור ביולוגי שמסנכרנת אוטומאטים. גורמת לאחר להפרד מההגיון שלו, ולהאמין בהגיון שלי... מסלולי החשיבה של אנשים במצבים דומים נוטים לנוע בדרכים דומות. רגש מסנכרן חשיבה בין אנשים.


למה זה חשוב לדעת את זה?


1. כשנמצאים על קסקדת השרידה - קימת הטיה ביולוגית לפרשנות חשדנית-שלילית (המטרה של המוח שרידה. עדיף להזהר. האמיגדלה בצד ימין של המוח פועלת יותר וגורמת להטיה שלילית). ובהתאמה, הפרשנות של האדם יכולה להיות לכיוון פרשנות שלילית של מה שאחרים עושים (הם רוצים לגנוב ממני, לקחת לי, לפגוע בי וכולי. הם מדברים עלי). אם נצרף לזה את המחשבה שאני יכול לקרוא מחשבות של אחרים או לשדר להם מחשבות - המחשבה האישית הופכת לביטחון מוחלט - בטוח שהם חושבים נגדי.


2. אני חושב או חושבת שגם אחרים יכולים לשדר לי מחשבות. להשתלט לי על החשיבה. זוהי טעות נפוצה ומפחידה.


3. זה עשוי להוביל אותי לתחושת כוח לא פרופורציונאלית וגם לחשוב שאנשים מתקשרים איתי ומזדהים איתי כי אני שולט בהם בכוח המחשבה. כשלמעשה צריך לדייק: כשאנשים מזדהים איתי הם עושים את זה כי אני משמעותי להם. וזה אומר שאני חשובה למישהו, שאני משמעותי מאד למישהו ובעצם אנחנו לא בודדים...


טוב להרגיש חשוב ומיוחד ולהבין שאני יכול להשפיע על אחרים - אבל חשוב גם להיות מחובר למציאות: ולכן חשוב כאן לדייק - לבני אדם יש יכולת להשפיע על דרך חשיבה של אחרים (כריזמה..) . היכולת להשפיע על מחשבות של אחרים נשענת במקרים רבים על המצאות במצב סטראס גבוה, ועל הבאת האחרים לסטראס גבוה או להזדהות מתוך הכרות עמוקה . ולאו דווקא על כוח של שידור מחשבות. זו הביולוגיה של בני האדם. מה שחשוב לדעת ולהבין שזה שאני מצליח להביא אנשים להזדהות אישית איתי מסמן שאני חשוב להם ... שהם אוהבים אותי. שאני לא בודד.


אמונה שמישהו חיצוני שולט בי ובגוף שלי יכולה לנבוע מחוויות עבר ופלאשבקים אצל אנשים שהגיעו למצבי חוסר אונים ביולוגי (מצבי קפא והתנתק), במצבים כאלה הגוף "קופא" (משותק) . האדם מדע למה שקורה לו אך תגובותיו אוטומטיות ומוכתבות על ידי קסקדת השרידה , ואין שליטה רצונית על אברי הגוף שלו. לפעמים הוא חש הזדהות עם התוקף, מרגיש שהוא אחד איתו, או חש "אהבה" מציפה כלפיו, למרות שהוא שונא אותו, וכן הלאה. בניסיון להבין מה קורה ממציא המוח פרשנות שנותנת הסבר לתופעות האלה והאדם מאמין שמישהו חיצוני שולט בו. אכן, במצבים הפאסיביים על קסקדת השרידה - מעגלים מולדים במוח נוטלים את הפיקוד על הגוף ואפילו על הרגשות שלנו, אבל זה מצב זמני שאפשר להתכונן אליו. חשוב לכן להכיר את הקסקדה ומצביה השונים. בכך יכול הניירוטריט לעזר.


ניתן להגיע לתחושה כזו גם כתוצאה מפריצת "דלתות התודעה" (התלמוס) בעקבות שימוש בחומרים שונים. במקרים כאלה יכול להיות ערבוב של חושים וחוסר התאמה בין הפעולה שעשיתי לתחושה הגופנית שלי - ומכאן המחשבה "אני כמו בובה על חוט. שתתי מים אבל לא אני החזקתי את הכוס. מישהו אחר השקה אותי".



לפעמים הזיות החשיבה מתקבעות בזיכרון והופכות לאמונות שווא

שממשיכים להאמין בהן גם כשבנאדם לא במצב פסיכוטי.

אבל זה הפיך.



אין טעם לנסות להתעמת עם אמונת שווא ישירות (ראו למטה קטע מהמאמר אודות האמונה השכיחה אצל נוצרים "אני ישו"). אמונת השווא תחלוף אם ימולאו הצרכים שהיא באה לספק. ביטולה ללא תחליף כרוך עבור המאמין בה בבושה גדולה שמובילה לכאב נפשי רב. חישבו עלייה כעל תחבושת עבה מייצבת מעל שבר נפשי, מעל פצע נפשי. נסו לאתר את מקורות הפצע ודרכים לרפא אותו לא באמירות אלא בסיוע לייצור אלטרנטיבות בעולם המציאות.


אז מה עושים? איך עוזרים לעצמי, בן משפחה, חבר או מטופל שחווים אמונות שווא?


1. מנסים להוריד את רמת הלחץ של האדם.

2. מנסים להבין את הצרכים שעומדים מאחריי האמונות האלה, לא להתעמת איתן ישירות אלא למצוא דרכים להענות להם בעולם המציאות (12 הצעדים מציעים את דרך החסד והעזרה לזולת).

3. לתת לו תחושה שהוא לא לבד. לפעמים אחיזה בכף ידו ואמירה - אני כאן, איתך, ולא הולך לשום מקום - מצילה חיים.


כמה מילים על מערכת הסטראס: תפקיד מערכת התגובה ללחץ (מנגנון המתח) להתריע ולאפשר תגובה למצבים שהם בעלי פוטנציאל לסכן את חיינו (לדוגמה: רעב, עיפות, מחלה, חוסר חמצן, ואיומים חיצוניים כמו מלחמה מצד אחד, ומצבים של בדידות וניתוק חברתי מצד שני). רמה גבוהה מדי של דופמין מהווה גם היא גורם לחץ, כיוון שהיא גורמת למוח לרוץ במהירות מפחידה, מעלה תחשוה של חוסר שליטה ועלולה לגרום לפארנויות. שימוש בסמים והתנהגויות ממכרות מעלים גם הם את רמת הדופמין במוח ואת רמת הלחץ הכללית.


מנגנונים ל"טיפול עצמי" להורדת תחושת בדידות פנימית, חוסר משמעות וכולי, הם פניה לשימוש בסמים, ואימוץ אמונות שווא. שמדובר בתחושת בידוד חברתי, חוסר משמעות, ניתוק, תחושה שלא שומעים אותי, לא מבינים אותי, אני לא משמעותי לאחרים - אחד המנגנונים הוא לאמץ אמונות שווא שמגינות עלינו מפני המציאות ותחושת הבדידות.


מנגנון המתח סוכם לחצים ואחת הדרכים להוריד לחץ היא לטפל באופן ב"ת בגורמים השונים שמעלים את מפלס המתח אצל הסובל. גורמי מתח עיקריים הם: עכב"ר ב"א: עייף, כועס, בודד, רעב, ותחושות של בושה, ואשמה. אז כדי להוריד את מפלס הלחץ, אפשר לדאוג לאוכל, שתיה, שינה מספקת... ולנסות לחבור לאדם הסובל, למתמודד - ולחבר אותו, יחד איתו, למשימות, להגשמות חלומות אישיים שלו - שיעניקו משמעות לחייו, ותחושה של שייכות. לא די באהבת הורים או משפחה. אין טעם לנסות להתעמת ישירות עם הפנטזיה. על פי ויניקוט הפסיכולוג לאדם יש צורך חיוני להחזיק בו זמנית בפנטזיה ובמגע עם המציאות. לחלום ולפנטז, ולהגשים.


דרך מעשית ואפשרית אך לא תמיד קלה היא להתחבר לצורך להיות משמעותי ולנסות כמו שעושים עם ילד צעיר, לעזור לאדם להגשים חלומות מעשיים. זה לא פשוט אך זה מתגמל ובר השגה. מנסיוננו, כשממומש הצורך - הפנטזיה דוהה ואף נעלמת.

הבנה היא כלי רב עוצמה. מנסיוננו לתשובות אודות המנגנונים המוחיים העומדים מאחורי התופעות כוח מרפא.


במאמר מוסגר, ועד שנכתוב על כך פוסט נפרד, נוסיף ונאמר:

למרות כל האמור לעייל, אנחנו מודעים לכך שהעולם אינסופי ומופלא לכל עבר. שיש חוויות שהן מעבר להבנתנו. חוסר היכולת לתקשר אותן לסביבה מעורר תחושת בדידות עמוקה. תחושת שליחות שמתחברת לרצון הטבוע בנו להיות משמעותיים, גורמת לאנשים לחוש שהם "משיח". רצון להעביר את הבשורה. אולם טיבן של חוויות כאלה שהן מעבר למילים.


סופרים וחוקרים שהתנסו במשני תודעה כמו אקסלי ופרופסור בני שנון מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית חוו חוויות יחודיות, חזו חזיונות, וחוו חוויות מיסטיות. הפתרון שלהם לצורך להיות משמעותיים ולשתף אחרים היה לתעד את החוויות האלה, לחשוב אותן. אקסלי התנסה ב מסקלין (דמוי LSD) וכתב על כך ספר שנקרא דלתות התודעה. שנון התנסה וחקר שימוש באייווסקה וכתב ספר בשם הנפש הקסומה. סופרי פנטזיה משלבים חלק מהחוויות שלהם בסיפורים שלהם עתירי הדמיון. כל אחד ופתרונותיו.


אנחנו מאמינים שהעולם מסתורי ועמוק לאין חקר. אפשר להיות מודע לכך ועדין, להשאר מחובר גם לקוטב המציאות כפי שחווים אותה רוב בני האדם. גם ללא שינוי התודעה, אפשר לחבור לאנשים שונים, לעבוד איתם יחד, לחשוב, לחוות, לאהוב ולהיות נאהב. זוהי אומנות האפשרי.



למעונינים לשאול עוד ניתן לפנות אל אהוד ויעל ב neurotreat.npint@gmail.com




מה ההבדל בין הזיה לסיוט (כולל תוספת על "שערי התודעה").

יש אנשים שאלרגיים לגראס. אסור להם לגעת. למה ומה מאפיין אותם

מה קנביס עושה במוח



לקריאה אודות האמונה ש"אני ישו" ראו:

Gettis, A. (1987). The Jesus Delusion: A Theoretical and Phenomenological Look. Journal of Religion and Health,26(2), 131-136. Retrieved May 25, 2021, from http://www.jstor.org/stable/27505915

במאמר זה בוחן המחבר באפן תאורטי ואתיולוגי את הדלוזיה הנפוצה ביותר בעולם הנוצרי: "אני ישו". (המקבילה ל"אני משיח" אצל יהודים). המאמר כולל ראיונות עם אדם שחי את הדלוזיה הזו במשך שנתיים. המאמר מתחיל בסיפור הבא: אדם בשנות העמידה נכנס יום אחד למשרד שלי והכריז: "אני מת". "למה אתה מתכוון?" שאלתי בהפתעה, והוא ענה כמובן מאליו "אני מת". המשכתי לברר: "או קיי, אז יש איזה שהוא הבדל בין אנשים חיים לאנשים מתים? כי אם אין הבדל בינהם אז לא משנה אם אתה חי או מת. אחרי הכל אתה כאן איתי ואתה הולך ומדבר". אחרי כמה דקות של מחשבה ענה האיש: "אנשים מתים לא מדממים. זה ההבדל. " לקחתי במהירות סיכה מהשולחן שלי, דקרתי אותו ביד והופיעה טיפת דם. "מה אתה חושב עכשו"? שאלתי. ללא היסוס ענה האיש Sun of a gun. אנשים מתים כן מדממים".


לקריאה נוספת: משחק ומציאות של ויניקוט על חשיבות הפאנטזיה והיצירתיות לבריאות הנפשית.

וגם: מטפל טוב דיו מאפשר ל"ילד", להחזיק ב 2 קצוות בו זמנית: עולם הפנטאזיה המאפשר לו ליצור את הפרשנות שלו למציאות, ועולם המציאות הקונקרטי. עימות ישיר ומוקדם מדי עם המציאות יכול להוביל לקריסה לאחד הקטבים שאינה בריאה. ראו גם המושג זולת-עצמי של היינץ קוהוט. הפיכה לזולתעצמי, חיבור עם בו המשפחה או המטופל למטרת השגת יעדים קונקרטיים - עוזר.


לקריאה נוספת:

1. Corlett PR, Taylor JR, Wang XJ, Fletcher PC, Krystal JH. Toward a neurobiology of delusions.Prog Neurobiol. 2010;92(3):345-369. doi:10.1016/j.pneurobio.2010.06.007

""Our task is made more difficult when one considers the range of odd beliefs from which

people suffer; fears of persecution by clandestine forces (Melo et al., 2006); beliefs that

televisions or newspapers are communicating a specific and personal message (Conrad,

1958b; Startup and Startup, 2005), the conviction that one’s thoughts and movements are

under the control of an external agent or are broadcast out loud (Schneider, 1959); an

unrealistic belief in one’s own fame or power (Karson, 1980; Kraeplin, 1902), that one is

infested with parasites (Thiebierge, 1894) or deceased (Cotard, 1880), or the subject of a

stranger’s love (De Clerambault, 1942), or that family members have been replaced by

imposters or even robots (Capgras, 1923).

2. Keinan G, Keinan G. Effects of stress and tolerance of ambiguity on magical thinking. Journal of Personality and Social Psychology. 1994; 67:48.


3. Menon M, Schmitz TW, Anderson AK, et al. Exploring the neural correlates of delusions of reference.Biol Psychiatry. 2011;70(12):1127-1133. doi:10.1016/j.biopsych.2011.05.037


4. Clark, A. (2013). Whatever next? Predictive brains, situated agents, and the future of cognitive science.Behavioral and Brain Sciences,36(3), 181-204. doi:10.1017/S0140525X12000477

The suggestion (Corlett et al. 2009a; 2009b; Fletcher & Frith 2009) is that malfunctions within that complex economy (perhaps fundamentally rooted in abnormal dopaminergic

functioning) yield wave upon wave of persistent and highly weighted “false errors” that then propagate all the way up the hierarchy forcing, in severe cases (via the ensuing waves of neural plasticity) extremely deep revisions in our model of the world. The improbable (telepathy, conspiracy, persecution, etc.) then becomes the least surprising,

and – because perception is itself conditioned by the top-down flow of prior expectations – the cascade of misinformation reaches back down, allowing false perceptions

and bizarre beliefs to solidify into a coherent and mutually supportive cycle.


5, Fletcher PC, Frith CD. Perceiving is believing: a Bayesian approach to explaining the positive symptoms of schizophrenia.Nat Rev Neurosci. 2009;10(1):48-58. doi:10.1038/nrn2536


6. Corlett, P., Honey, G., Krystal, J.et al.Glutamatergic Model Psychoses: Prediction Error, Learning, and Inference.Neuropsychopharmacol36,294–315 (2011). https://doi.org/10.1038/npp.2010.163


7. Brown EC, Brüne M. The role of prediction in social neuroscience.Front Hum Neurosci. 2012;6:147. Published 2012 May 24. doi:10.3389/fnhum.2012.00147



התמונות נלקחו מעטיפת הספר של גון לה קארה,

ומאיור בבלוג https://noamsark.org/2014/04/09/lsd-therapy/




·


65 צפיות0 תגובות