• Npint

ביסוס תחושת ההצלחה - ירידה במפלס הלחץ, עליה בתחושה הטובה, ועליה בהשגים - דוגמאות של מורים

עודכן: 9 במרץ

ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני 2022


בניית צפי-להצלחה חיונית לבניית מוטיבציה. מוטיבציה במוח פרושה שהמוח שיחרר מראש, עוד לפני תחילת פעולה, חומר כימי שנקרא דופמין.חומר זה משמש במוח כ"כסף כימי". מספק לנו מראש, ב"אשראי" כוח נפשי ומשאבים להתמקד במטרה ולהפנות אליה משאבים שיסייעו בהשגתה.




מהו דופמין ובמה הוא מעורב?

במוח יש איבר מוחי שנקרא VTA. הוא מייצר דופמין. דופמין הוא חומר כימי חשוב ביותר. הוא המעורב המרכזי ביצירת מוטיבציה ובפעילויות קוגנטיביות מרכזיות ובהתאמה: דופמין גורם להנעה, עוררות, תחושת חיות וכוח נפשי. ומהצד בקוגנטיבי: דופמין מעורב בניהול קשב, זיכרון עבודה וקונסולידציה (שמירה בזיכרון).


מחסור או עודף בדופמין מעורב במצבים שונים של חולי ויציאה מאיזון ובכללם פרקינסון, סכיזופרניה, מאניה-דיפרסיה, והתמכרויות. מעורבות זו מאפשרת לחקור באופן שיטתי את מערכת התגמול המוחית בבעלי חיים ובבני אדם ולהכיר לעומק את תכונותיה (שולץ 2015, גרייס 2008, ברידג ורובינסון 1993, רובינסון וברידג 1998, 2001).


דופמין בבית הספר: דופמין מעורב בסגנון הקישבי. לילדים שונים יש סיגנונות הקצאת דופמין שונה, וציפיות מוחיות פנימיות שונות לרוורד כימי. נדון על כך בפרק אחר. דופמין מעורב בקביעת טווח יכולת זיכרון העבודה, ומכאן ביכולת לעשות אינטגרציה בין רעיונות, לחשוב באופן ביקורתי, ולהבין. נדון על כך בפרק אחר.


מנגנון הצפי לרוורד

לנוירונים המייצרים דופמין יש מנגנון פנימי השומר עבור ארועים שונים תעוד סטטיסטי: כמה דופמין שיחררתי מראש, האם הגעתי למטרה, אחרי כמה זמן הגעתי למטרה, כמה רוורד כימי התקבל בסיום. לצורך הרישום הזה מנהל ה VTA, שיח הדוק עם אברים מוחיים מרכזיים ובראשם ההיפוקמפוס (האחראי על רישום הזיכרון האפיזודי - רישום הארועים במוח).

תעוד סטטיסטי פרושו שהמוח מייצר כל הזמן סטטיסטיקה. אם יש הרבה הצלחות ברצף הצפי לרוורד (להצלחה) עולה. אם יש הרבה כשלונות ברצף, הצפי להצלחה יורד. בעיקר בגיל הרך ובגילאי בית הספר - נקבעים יסודות התחושה הפנימית הבסיסית (מבוססת הסטטיסטיקה) אם אנחנו צפויים להצליח במשימות שונות, או ש"חבל על הזמן" ולא נצליח. בסוף הפוסט נביא הרחבה ביולוגית המדגימה את נושא הצפי לרוורד ורישומו במוח.


תחושת מסוגלות פנימית גבוהה חיונית לחיים טובים ומלאים יותר. מבוגר שספג כשלונות עקביים בילדותו - יפתח תחושת מסוגלות פנימית נמוכה (סטטיסטיקה פנימית של הנוירונים), וימנע מנטילת אתגרים ויזימה.


מורים יכולים לעזור לתלמידים לפתח תחושת מסוגלות פנימית גבוהה. בפעולותיהם למען מטרה זו הם גורמים לשינויים פיזיים במוח התלמיד, מחווטים בו הצלחה, או חיליה סטטיסטיקה של כשלונות. זוהי אחריות וזכות גדולה.



דוגמאות של מורים - להלן 2 דוגמאות. המורים שדוגמאותיהם מובאות כאן השתתפו בקהילה לומדת וחוקרת נוירופדגוגיה במרכז פסג"ה פ"ת, בהנהלת מנהלת הפסג"ה ורד עמית, וסגניתה רונית כהן ששקדו על טיפוח הקהילה.


להלן 2 דוגמאות: דוגמה של הגננת מריאלה (קובית הקסם), ודוגמה של המורה למתמטיקה טלי המלמדת בכיתות הגבוהות של בית הספר. דוגמה נוספת שזכתה להצלחה ולא מובאת כאן: הניסוי של עופרה - ילדים ל"ל מכיתה ו לימדו קריאה ילדים מכיתה ב.(המורה צריכה עזרה. ילדים מלמדים ילדים). הגביר מאד את המוטיבציה וביסס תחושת הצלחה. שיטות נוספות לביסוס תחושת ההצלחה מובאות בפוסט המדבר על תרגילי היזכרות באתר זה.





דוגמאות נוספות ניתן לקרוא בפוסט על תרגילי היזכרות. מורים המשתמשים בתרגילי היזכרות בסיסיים באופן רוטיני - מאמנים את התלמידים שלהם במענה תדיר על שאלות הבסיס של הנושאים הנלמדים. תרגילי היזכרות אינם מבחן. כולם משתתפים בהם והם נעשים ללא לחץ וללא ציון. בסיום כל שאלה ניתן משוב מידי המאפשר לתלמידים לקבע את התשובה הנכונה. בגלל הרוטינה והמימד החזרתי של השאלות - עובדות היסוד הנוגעות לנושא נלמד מסוים הופכות לשגורות. מורים נותנים כתרגילי היזכרות זוויות שונות על אותם נושאים ומרשתים היטב את הנושא הנלמד. התלמידים מצליחים - תחילה בתרגילי ההיזכרות ואחר כך במבחנים עצמם. תחושת ההצלחה שלהם והצפי להצלחה הולכים ומתפתחים. וההנאה, היחס למקצוע והציונים עולים בהתאמה. הנה תגובה של תלמידות אחרי שבועיים של אימונים בתרגילי היזכרות באנגלית. (מילים מאוצר המילים). על פי דיווח המורה: אימון פשוט כזה הוביל לשינוי רב בגישה למקצוע. ביסס תחושת הצלחה. והעלה את רמת הציונים בכיתה ב כ 20 נקודות.


הרחבה ביולוגית

מה קורה כשהציפיה לגמול מתממשת?

מערכת התגמול המוחית מוכרת בבעלי חיים נחקרים רבים. בכללם זבובים, עכברים, ובני אדם ().

הניסוי המתואר כאן נערך על ידי כהן ואחרים וזכה להדים רבים (כהן ואחרים 2012).

הניסוי נערך בעכברים בכלוב.

לעכברים היתה תקועה אלקטרודה בתאי מוח מהסוג המשחרר דופמין במוח.

במהלך הניסוי קיבלו העכברים "פוף" של ריח נעים, ו 2 שניות אחריו הם קיבלו טיפה של מים עם סוכר.

התאים במוח שלהם מראים שמיד עם הרחת הריח - שחרר המוח שלהם דופמין מראש.

ואחרי 2 שניות כשקיבלו את הטיפה עם הסוכר בפועל, הם קיבלו תוספת דופמין.


כשהציפיה לגמול מתממשת, המוח קיבל חיזוק לכך שזוהי פעולה משתלמת. בפעם הבאה יתן לעכבר יותר דופמין מראש, וכך תהייה לו יותר "מוטיבציה".


מה קורה כשהציפיה לגמול לא מתממשת?

באיור מימין (הקו המקווקו) רואים מה שורה כשהציפיה לגמול לא מתממשת. כגודל הציפייה עומק (או אורך) האכזבה. הנוירון ששיחרר דופמין מראש - עוצר את שיחרורו הדופמין הקבוע שלו למשך כמעט 2 שניות.



66 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בפוסטים קודמים תארנו את מנגנון זיכרון העבודה. מנגנון זה חיוני ליצירת הבנה, ולחיבור מידע חדש לידע קודם, במיוחד בגילאים הצעירים. ככל שבסיס הידע של האדם קטן יותר, הצורך בזיכרון עבודה גדול יותר. כשאנחנו ש

מורים מכירים מנסיונם שלא כדאי להעמיס יותר מדי נושאים בשעור אחד. שאחרת, יוצא שכרו בהפסדו.. גם בחיי היומיום, כשאנחנו מציגים נושאים חדשים לפני אחרים - מוטב לא להסתעף ולהתפרש ולהציג הרבה נקודות בסמיכות זמ