top of page
  • Npint

מה עושים פסיכדלים במוח, איך הם "מרחיבים את התודעה" ומה הקשר שלהם לסרוטונין ולפלאשבקים

עודכן: 11 ביולי 2023


חומרים כמו LSD, DMT, ופטריות הזיה שונות מכילים רכיב שנקרא פסילוסיבין, תוצרי פרוק של פסילוסיבין מחקים במוח פעולה של מוליך עיצבי מרכזי שנקרא סרוטונין. הם יודעים להפעיל סוגי קולטנים שונים של שלו שנמצאים על נוירונים שונים במוח. שימוש בהם מוביל אפקטיבית להצפה של דמויי סרוטונין במוח.


במוח משמש הסרוטונין למודולציה (כיוונון) של תקשורת בין נוירונים במוח: הוא יכול "ללחוץ על הגז" או "ללחוץ על הבלמים" של הנוירונים אותם הוא מפעיל, כלומר, הוא יכול להגביר ו-או לחסום את הפעילות והתקשורת של נוירונים שהוא מפעיל - עם נוירונים אחרים.


סרוטונין פעיל באזורי שליטה מרכזיים במוח. הוא משפיע על תגובת הגוף לסטראס (פועל על ציר ה HPA), משפיע על וויסות תאבון, שינה, ודחפים שונים, משפיע על עיבוד המידע במוח (היהפותלמוס ושערי התודעה) הסרוטונין משפיע על למידה ופלסטיות מוחית-מהירות הלמידה והזכירה במוח, ועל האמיגדלה ותחושת הפחד, ויש לו יחסים מורכבים של הנחתה והגברה של פעילות הדופמין.


תכונה חשובה של הסרוטונין בתלמוס - היא סיוע שלו להכווין את הקישוריות של הקלטים החושיים לחלקים הגבוהים במוח שאחראיים לפיענוח ומודעות לפעולתם של החושים השונים. כך מידע ראיתי מכוון לאזורים המפענחים מידע ראיתי, כנ"ל לגבי שמיעה, ריח, ומישוש. אם הוא נחסם או פועל בעודף הוא יכול לגרום למצבים של ערוב חושים - שומעים את המראות, מריחים את הקולות מחקרים מראים שסרטונין ברמות גבוהות יכול להאט ולחסום כניסת קלטים חושיים מאברי החישה לאזורי-עיבוד חושי גבוהים. חסימה כזו של "שערי התודעה" היא בין הגורמים לחוויות של הזיות שמיעתיות וראייתיות - כי בהעדר קלט חיצוני אמין המוח מפרש רעשי רקע וקלטים חלשים ונותן להם פרשנויות משל עצמו.


תכונה חשובה של הסרוטונים היא יכולתו להגביר מאד את השפעת הדופמין. הפעולה של הסרוטונין מורכבת כיוון שהוא יכול להגביר או להנחית פעילויות שונות גם כתלות בכמות שלו. סרוטונין מיוחד בכך שהוא יכול להיות פעיל גם בתקשורת בין נוירונים, וגם בפעילות הפקת האנרגיה בתוך נוירונים. כאשר סרוטונין "נשאב" לתוך נוירונים שונים הוא יכול להגביר את המטאבוליזם שלהם והפקת האנרגיה שלהם - ומכאן יכול להגביר את הפעילות שלהם. נוירונים שונים יכולים לספוג לתוכם סרוטונין. בין הבולטים והמשפיעים שבהם הם נוירונים המייצרים דופמין. חוסר וויסות בהשפעת סרוטונין (הצפה בסרוטונין) - יכולה להוביל לספיגה שלו לתוך נוירונים של דופמין ולהגברת הפעילות שלו, להורדת אינהיביציות, הצפה, הזיות, ותחושה של ערוב חושים. [ראו הפניות מדעיות בסוף הפוסט ].


הגברת פעילות נוירונים באזורים כמו האמיגדלה יכולים להוביל להגברת פחד, מתח, הפקת אדרנלין, הפעלת קסקדת השרידה בעוצמה, ועימה לחוויות ספירטואליות, איבוד תחושות גוף, ואחדות עם היקום.




מה עושה פסילוסיבין?

חומר פעיל מרכזי בפסיכדלים הוא הפסילוסיבין. הפסילוסיבין הוא מתחרה (אגוניסט, חומר שמחקה את הפעילות) של סרוטונין. תוצרים שלו נקשרים לקולטנים של הסרוטונין במוח ומפעילים אותם, והם בתורם יוצרים שרשרת פעילות ברשתות נוירונים שונות אליהם הם מחוברים. כיוון שפסילוסיבין מגיע למוח ממקור חיצוני - הכמות שלו אינה תלויה במגבלות הייצור והבקרה של המוח - ולכן הוא יכול להפעיל נוירונים שונים בעוצמה רבה ולשנות קישוריות במוח. כדי לבחון את השפעתו נערכו מחקרי מוח שבודקים את הפעילות המוחית תחת השפעת פסילוסיבין והקישוריות במוח מחקרים אלה השתמשו במכשירי דימות מוחית (FMRI). תוצאות מחקר עכשווי ומשמעותי שנערך לאחרונה בנושא זה מובאות בתמונה הבאה.







בתמונה למעלה: ייצוג של פעילות של קבוצות נוירונים במוח בזמן שהאדם תחת השפעת פסילוסיבין (מימין) וללא השפעה כזו - משמאל (פלסבו). כל קו בתמונה מתאר פעילות מסונכרת בין קבוצות נוירונים שונות במוח. ככל שהקווים עבים יותר - הקישוריות בין הקבוצות גבוהה יותר, מסונכרנת יותר.


פעילות מסונכרת פרושה שקבוצות הנוירונים האלה פועלות יחד, באותו זמן. פרושו שהן מקושרות ופועלות יחד. בתמונה ככל שהקו המחבר עבה יותר, פרושו שהתקשורת בין הקבוצות, הסינכרון בינהם, גבוה יותר. בשפה של רשת דרכים - כמו בכבישים - קווים דקים-כבישים צרים, רחבים - אוטוסטרדות רחבות ומבוססות.


תוכלו לראות בתמונות אלה שלא כול הנוירונים במוח פועלים יחד. לא כולם מקושרים לכולם.

במצב רגיל (התמונה משמאל) רק מעט יחסית מקושרים אלה לאלה ופועלים יחד.


תחת שימוש ב פסילוסיבין - אנחנו מגלים שהיכולת של קבוצות נוירונים המרוחקות מאד פיזית אלו מאלו - מוצאות מסלולי חיבור וקשר - ופועלות יחד. הדבר "מרחיב את התודעה", מאפשר חיבורים שהדחקנו בעבר, פוקץ מחסומים שבנינו במהלך החיים, מסלולים מוחיים שאנחנו "לא חושבים אותם".


--


נחזור ונתבונן בתמונות הנ"ל: ככל שהדבר מפתיע, כשמשווים את הקישוריות בין שני המצבים מגלים שסך הקישוריות (מספר הקווים ועובים) שווה בין 2 המצבים, רק שבמצב הרגיל אצל מבוגרים - הקישורים ספציפיים יותר. לדוגמה, נוירונים באזור העיבוד הראיתי מתקשרים הרבה יותר אלה עם אלה מאשר עם אחרים.


בסה"כ יש במצב רגיל (התמונה השמאלית) פחות קישורים - והקישורים שקיימים עבים יותר.

לעומת זאת, כאשר משתמשים בחומרים פסיכדליים - יש חיבורים רבים יותר ומגוונים יותר בין קבוצות רבות של נוירונים, החיבורים פחות ספציפיים ופחות חזקים - יותר כמו "הכל" מדברים עם כולם. (כאילו חזרנו לילדות, לפני ההתנסויות שחווינו בחיינו. נזכור שעל פי חוקי הב: ההתנסויות שלנו בחיים, המחשבות שאנחנו חושבים או נמנעים מלחשוב, משנים את הקישוריות במוח. אלה המופעלים יחד - הסינכרון בינהם גובר - על פי הכללל: פועלים יחד, נקשרים יחד. לעומת זאת, מחשבות שהדחקנו, אזורים מוחיים שאנחנו נמנעים מלהפעיל באופן מודע, מחשבות וזיכרונות שאנחנו מדחיקים - הקשר בינם לבין המודעות שלנו "נגזם" והם נבנים עמוק מתת לתודעה - קשורים בינהם אבל לא "מגיעים אלינו". לא נחשבים במודע. וזאת על פי הכלל: "פועלים בנפרד, נבנים בנפרד".


שימוש בחומריפ פסיכדאליים גורמים להורדת מעצורים מוחיים (אינהיביציות), להצפה ולפעולה רבת עוצמה במסלולים ברשתות נוירוניים רבות, הם מפעילים נוירונים רבים יחד, וזירמי חשמל קטנים זורמים גם במסלולים צרים ומקוטעים כשבילי עיזים -


במידה מסוימת גם בחלימה קימת אפשרות לחיבוריות כזו. שהרי הייצוג במוח פריק, ופעולה לא מודעת כמו זו המתרחשת בחלימה יכולה לבצע חיבורים יצירתיים ללא מגבלות רגילות של מה הגיוני ואפשרי ומה לא. אבל בנבדל מחלימה, אנשים שהתנסו בחוויה עם פסילוסיבין (לדוגמה חילים עם פוסט טראומה) מתארים מצבים בהם מחסומים שנפרצו בעזרת פסילוסיבין - (החמר הפעיל בפסיכדלים), נשארו "פתוחים", כלומר - החיבור בינם לבין התודעה חוזק גם הוא, דבר שאיפשר להם "תנועה נפשית" חדשה. נציין שכיוון שפסילוסיבין מחקה סרוטונין, הפעולה שלו -כמו במצב של הפעלה עם סרוטונין - מזרזת שינויים ארוכי טווח. וכך מחסומים שהתמוטטו תחת השימוש בפטריות הזייה יכולים להישאר לזמן ארוך מספיק שניתן יהייה לחזור ולחשוב אותם לבד וביחד עם מטפלים ואוהבים שונים, לחזק אותן ולהתפתח מהם.


Psychedelics: Lifting the veil | Robin Carhart-Harris | TEDxWarwick


התמונה למעלה נלקחה מהרצאת טד TEDxVarna של Simeon Keremedchiev

Psychedelics: effects on the human brain and physiology | Simeon Keremedchiev |

בהרצאה זו סימון מתאר מחקרים שהראו ששימוש מבוקר/מודרך בפסילוסיבין גורם להנחתה של הפעילות המוחית ברשת ברירת המחדל של המוח , רשת זו עוסקת בין השאר במחשבות על עצמנו יחסית לחברה, שיפוטיות שלנו ושל אנשים אחרים, ויש המתיחסים אליה כרשת האחראית על תחושת הנפרדות שלנו מהעולם, רשת ה"אגו".


הפחתת הפעילות ברשת ברירת המחדל, מאפשרת למוח להקצות משאבים למסלולים וחיבורים חדשים או כאלה שזנחנו במהלך השנים - ומאפשרת סלילה של קשרים חדשים תוך ויתור על אוטומאטים בנושאים של חשיבה על עצמי ביחס לאחרים, עצמי ביחס לחברה, שיפוטיות ומחשבות תדירות על עבר ועתיד.


ניתן לקרוא על נושא זה עוד במאמר אסרונאוטים במרכז היקום (במגזין המקוון אלכסון).

למעונינים לקרוא עוד על פעילות פסיכדלית ניתן לקרוא בפוסט שערי התודעה, מהות המציאות, גראס ופסיכדלים שמסביר מנקודת מבט של חקר המוח איך נוצרות הזיות ויזואליות תופעות שקורות כשלוקחים פסיכדלים. בסופו יש הפניות לפוסטים שמדברים על מציאות מפורקת ואיך נוצרים הפרקטלים האלה וכו.כמו כן מעניין לקרוא את הפוסטים באתר של מכון דוידסון אודות פיצוח הסודות של ה LSD ופריצת שערי התודעה. המעונינים לקרוא על איבוד תחושת העצמי מופנים לפוסט שלנו אודות נוירוני מראה: מאמפתיה, ועד כוח גדול ממני ומזוית אחרת לפוסט הסם שמוחק אותך באתר מכון דוידסון.



פוסט זה נלקח מפוסט רחב יותר הנוגע לחוויות DMT ואייוסקה.

הפוסט הרחב מכיל פרק התייחסות לנושא הפלאשבקים

לפוסט המלא בנושא ראו


-----------

תוספות לגבי סרוטונין (סרוטונין ודופמין היינג והיאנג של הנפש)

מסלול הסרוטונין מתוך ויקיפדיה: מיוצר ב גרעין החיוור. מגיע לאזורים רבים במוח.

"Serotonin pathways projecting into the limbic forebrain are also involved in emotional processing, with decreased serotonergic activity resulting in decreased cognition and an emotional bias towards negative stimuli.[5]


In general, manipulation of the caudal nuclei(e.g. pharmacological, lesion, receptor knockout) that results in decreased activity decreases movement, while manipulations to increase activity cause an increase in motor activity.


Serotonin is also implicated in sensory processing, as sensory stimulation causes an increase in extracellular serotonin in the neocortex.


Serotonin pathways are thought to modulate eating, both the amount as well as the motor processes associated with eating.


The serotonergic projections into the hypothalamus are thought to be particularly relevant, and an increase in serotonergic signaling is thought to generally decrease food consumption (evidenced by fenfluramine, however, receptor subtypes might make this more nuanced)


The function of serotonin in mood is more nuanced, with some evidence pointing towards increased levels leading to depression, fatigue and sickness behavior; and other evidence arguing the opposite.[6]"






Projections into the VTA modulate firing rate, increasing the rate with lower activity, and depressing it with higher activity. VTA משפיע על שיחרור הדופמין.הפעילות של ה


The anterior dorsal raphe primarily projects to the cortex, neostriatum, amygdala and SN, while the caudal division of the dorsal raphe projects to the latter three.

The highest density of cortical innervation is in layer 1.

משפיע על שיחרור דופמין (גרעינים שחורים SN ), אמיגדלה והנאוסטריאטום

239 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page