top of page
  • Npint

נוירוני מראה: מאמפתיה, ועד כוח גדול ממני

עודכן: 10 במרץ

מחקרים מראים שיש במוח נוירונים מיוחדים שנקראים נויירוני מראה. הנוירונים האלה מאפשרים חיקוי, אמפתיה, הזדהות עם אחרים, ואפילו זהות איתם בתנועה וברגש.





הנוירונים האלה מגיבים כאשר אנחנו עושים תנועה כלשהיא. נניח, מושיטים יד לקחת תפוח, או בועטים בכדור במשחק כדורגל. מחייכים, או חושפים שיניים בזעם. מה שמעניין הוא שחלק מאותם נוירונים פועל גם שאנחנו רואים מישהו אחר עושה את הפעולות האלה, בלי שאנחנו עצמנו עשינו בפועל אף תנועה. ההפעלה ההדדית הזו שאנחנו מפעילים זה את המוח של השני, ע"י תנועות וגם ע"י ביטויים של רגש, מאפשרת סינכרון בין אנשים, חיקוי, אמפתיה, חיבור ריגשי, והזדהות.


נוירוני מראה, אמפתיה, והעברת רגשות


נוירוני מראה מאפשרים לנו לחקות תנועות של אנשים אחרים, ולחוות את הרגש שנלווה אליהם. במקרי קיצון היא גורמת לנו "להתמזג" איתם.



..



איך זה קורה?

כל תנועה שאנחנו עושים פועלת על פי תוכנית מסודרת ש"כתובה" ברצף של נוירונים מחוברים במוח.


כשאנחנו מסתכלים באדם אחר עושה פעולה "תוכנית הפעולה" הזו מתעוררת גם במוח שלנו ומאפשרת לנו לחקות את התנועה. כמובן, קל יותר לחקות תנועות פשוטות, וכאלה שחוזרות הרבה פעמים וללמוד לעשות אותן.


נרחיב ונאמר: ממצא דומה לגבי נוירוני מראה ותנועה פיזית נמצא גם לגבי חיבור ריגשי עם אנשים אחרים: חוקרים הראו שאם אנחנו רואים אדם מולנו מחייך מופעלים במוח אזורים שמפעילים תנועות של חיוך, שפועלים כאילו אני חייכתי בעצמי , ויחד איתם מופעלים אזוריי מוח שקשורים לרגש שמלווה אותו.


תנועות מעוררות רגשות:


נסו בעצמכם: קחו עיפרון שימו אותו לרוחב הפה כך שהקצוות של הפה יעלו כלפי מעלה, ותיווצר צורה של חיוך. איזה רגש מתעורר אצלכם? נסו להרגיש כעס בזמן שקצות הפה מורמות ע"י העפרון ל "חיוך". זה מצליח? אפשר גם הפוך. לכווץ את הפה ובין הגבות בצורה של כעס ולחשוב מחשבות מחיכות. זה מצליח?


דוגמה לחיבור ריגשי ותוצאותיו: הזדהות השלכתית

חיבור ריגשי-אמפתי שנוצר כנ"ל, מאפשר למטפל ולמטופל להסתנכרן זה עם זה, לנוע בשביליי חשיבה ורגש דומים, תוך הפעלת קבוצות נוירונים דומות במוחותיהם, וכך, להרגיש בפועל, את רגשותיו של האחר ולראות את נקודת המבט שלו. יש מטופלים שמעוררים אמפתיה וחיבור כה גדולים שלפעמים הם חשים שיש להם יכולת טלפתית. בשנתיים האחרונות יצא לי לחוות באופן אישי שניי רגשות שאינם שלי ובד"כ זרים לי מאד בעקבות חיבור רגשי עם אחרים, והחוויה יש לציין מאד מפתיעה.


של מי הרגש הזה? או איך מבדילים בין עצמי לאחר?


אם אותם נוירונים פועלים גם כשאנחנו עושים את התנועה וגם כשאחרים עושים אותה, או כשאנחנו משליכים את רגשותינו על אחרים, או שכשאחרים משליכים עלינו את רגשותיהם, או כשאנחנו מורידים הגנות ביקורת, מפעילים נוירוני מראה, וחשים אמפתיה גבוהה לאחר, איך אנחנו יודעים להבחין בין מצב שאנחנו פעלנו לבין מצב שמישהו אחר פעל? איך נוכל להבדיל בין מצב בו הרגש הוא שלנו, או שמישהו אחר השליך עליינו את רגשותיו?


כדי לדעת מי עשה את התנועה אנחנו צריכים להרגיש או לראות את הגוף שלנו עושה אותן.

כדי לדעת של מי הרגש שהתעורר בנו אנחנו צריכים להיות מודעים, ולהפעיל חשיבה ביקורתית: זה באמת אני שחושב שנושא זה כל כך חשוב? אני באמת כועס על X? אני באמת אוהב את Y? אני באמת מרגיש נחות? וכו. מטפלים מכירים את הנושא תוך מעורבות בהליך הזדהות השלכתית. הורים מכירים את התופעה של הזדהות והפיכה לאחד עם הילדים שלהם, ולהפך. ולפעמים נפגעי פגיעה מינית מכירים את התופעה ושואלים: איך זה יכול להיות שיש בי ארבעה אנשים שונים שנבדלים זה מזה ברגשות שלהם, בערכים שלהם, בהבעות שלהם, בתנועות שלהם? איך זה נוצר?!

מתי לא מרגישים את הגוף? מתי לא מצליחים להפעיל חשיבה ביקורתית?


אם הגענו למצב של אימה עצומה, של חוסר אונים, למצב של התנתק, או כשריכוז ה CO2 שלנו עלה מסיבות שונות, אנחנו על הקסקדה, אנחנו מאבדים תחושת גוף, החשיבה הקוגנטיבית שלנו נותקה מזמן, ואנחנו מאבדים את העצמי שלנו, לא יכולים להבדיל ביננו לבין האחר, מאבדים את גבולות הגוף שלנו, ויכולים "להתמזג" עם האחר, ואף עם העולם כולו.


במיוחד בזמן יראה או פחד מפני כוח עצום וגדול ממני, אנחנו הופכים לראי של האחר.

לרע. או לטוב.


חבר אמר לי פעם שכשהוא רוצה לחוש יראה הוא יוצא לטבע בלילה.

ושם אל מול פחד הלילה ואל מול גדולת השמיים זרועי הכוכבים

הוא חש יראה.


----------



לקריאה נוספת על מצבי חוסר אונים קפא והתנתק ו"התמזגות"

מומלץ לקרוא את הפוסטים הנוגעים לקסקדת השרידה באתר זה.

פוסט בסיסי כללי הוא מה זו קסקדת השרידה והמתח ? להלן קטע רלוונטי מתוכו


"התנתק" ותחושת אחדות עם העולם

"אבל על סף המוות, כמות האופיואידים גדלה מאד. חומרים אלה שמים ברקס (עושים אינהיביציה) לפחד ולמתח (חוסמים הפרשה וקליטה של דופמין, ואדרנלין על גבי אברים מוחיים שונים, וחוסמים חומרים נוספים שמאפשרים תקשורת בין הנוירונים בגוף כולו). לדוגמה הם משתיקים/חוסמים את תחושת הגוף, את הפחד, ובמקביל, חוסמים את הקוגניציה והחשיבה. החסימה של האמיגדלה על ידי האופיואידים המוזרמים למוח , מעבירה אותנו לנקודה שקטה ושלווה, מנותקת מפחד וכאב. האמיגדלה מעורבת מאד בהפעלת מעגל הסטראס ותחושת הפחד, הכאב והאימה. וכשהיא נחסמת על ידי האופיואידים, אנחנו לא מרגישים כאב כי תחושת הגוף מנותקת, לא קיים פחד כי האמיגדלה מנותקת, ואנחנו עוברים למצב שהוא מצב שהוא מעבר לפחד ומעבר לכאב. מעבר לגוף.


במצבי התנתק אנשים חווים לעיתים חוויות חוץ גופניות, לעיתים אף נעלמת תחושת העצמי ויש החווים התמזגות עם התוקף. אחרים חווים ניתוק מתחושת העצמי, מהנפרדות האינדבידואלית, ומתמזגים, הופכים לאחד עם היקום, חשים תחושה מפעימה של אחדות עם העולם."


שזירה קוונטית ואמפתיה: נושא פופולארי לאחרונה הוא הקישור בין תופעת שזירה קוונטית, אמפתיה והתמזגות. בין רוחניות, אמפתיה, עצמי, וזולת עצמי (קוהוט). בהקשר זה רענן קולקה עושה קישור מעניין. הוא מתייחס למושג שנקרא שזירה קוונטית: תופעה מתחום הפיזיקה בה 2 חלקיקים יודעים מה המצב של השני באופן מיידי (כלומר מהר יותר ממהירות האור) בלי שיש קשר ידוע בינהם. קולקה מקשר את התופעה לאחדות והסינכרון הבינאישי שקורה במפגש מסנכרן בין בני-אדם, מקשר את זה לאמפתיה. חיבור עם היקום. והתמוססות, או הימזגות, לאחדות חובקת כל. ראו בהקדמה לסיפרו של הפסיכולוג היינץ קוהוט -פסיכולוגית העצמי וחקר רוח האדם. ראו מאמרו של רענן קולקה - המימד הרוחני בפסיכואנליזה.


לעניין ההתמזגות במצבי התמכרות וטראומה או בזמן נטילת חומרים ראו גם

ועוד.



לקריאה נוספת על נוירוני מראה


1. תאים של אמפתיה: צבי עצמון גלילאו 2001

2.

Fadiga et al: Visuomotor neurons : ambiguity of the discharge or ‘motor’ perception? 2000


3.

The neurons that shaped civilization - VS Ramachandran


4.

Saxbe, D., & Repetti, R. L. (2010). For better or worse? Coregulation of couples’ cortisol levels and mood states. Journal of Personality and Social Psychology, 98(1), 92–103. doi:10.1037/a0016959


5.


להלן קטעים מתוך: מדעי האמפתיה: בכלכליסט כתב אורי פסובסקי 2010 .28.01.

למעונינים מובא למעלה (5.) הקישור לכתבה המלאה והמצוינת בכלכליסט.


ביולוגית, אנחנו לא אגואיסטים

"כשאנחנו רואים מישהו חש כאב יש לנו אמפתיה בסיסית אליו, אנחנו מבינים מיד מה הוא מרגיש".


נוירוני המראה מעמידים אותנו בצורה ישירה בקשר ישיר ורציף עם האחר. עם התנועות שלו, עם הרגשות שלו . עם הכוונות שלו. "ב־2003, למשל, הוכיח מחקר צרפתי כי אותו אזור במוח מופעל כשאנחנו חשים גועל - וכשאנחנו מביטים בפרצופים המביעים גועל. שנתיים לאחר מכן הראו חוקרים מאוניברסיטת לונדון כי כשהנבדקים מתבוננים באנשים מבצעים תנועות שהם עצמם ביצעו בעבר, נרשמת פעילות מוגברת באזורים של נוירוני המראה. בניסוי השתתפו רקדני בלט ומומחי קפוארה; כשרקדני הבלט צפו במופע מחול, נרשמה במוחם פעילות גדולה יותר מזו שנרשמה כשצפו בקפוארה, ולהפך. המסקנה, כתבו החוקרים, היא שהמוח שלנו מפרש טוב יותר פעולות של אחרים שמוכרות לנו היטב מפעולות הזרות לנו".

"ובינתיים בארצות הברית, באותה שנה ממש, הוכיחו ב־UCLA שנוירוני מראה משקפים לא רק את הפעולה שבה אנו צופים, אלא גם את מטרתה: קבוצה אחת של נוירונים מופעלת למראה יד המושטת לכוס מלאה, ואחרת למראה יד המושטת לכוס ריקה ומלוכלכת. לדעת החוקרים, זו עדות לתפקידם של נוירוני המראה בהבנת הכוונות של האחר - אם הוא מתכנן לשתות מהכוס או לשטוף אותה. ב־2009 הראו חוקרים איטלקים כי הנוירונים הללו פועלים גם אצל עיוורים, בהתבסס על שמיעה."


נוירוני מראה הבסיס למוסר

"יש מי שטוען, כגון הפסיכולוג ג'ונתן היידט, שאמפתיה והוגנות הם הבסיס למוסר. כך שאם נוירוני המראה חשובים לאמפתיה, ואמפתיה היא אספקט בסיסי במוסר, אז הם מנגנון ביולוגי במוח שלנו שקשור להתנהגות מוסרית".


מושגים נוספים

שזירה קוונטית בין שני גופים : שזירה – התופעה במכניקת הקוונטים שבה שני גופים מתואמים בתנועתם עד כדי כך שהם הופכים לישות אחת, בלי תלות במרחק הפיזי ביניהם – הוצגה עד היום באלקטרונים, אטומים ומולקולות שבהן כמה מאות אטומים לכל היותר.


קוהוט - על אמפתיה וחקר רוח האדם (פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח אדם).



ויליאם גימס - החוויה הדתית לסוגיה.


4,350 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page