• Npint

שיח ממשי וחקירה עצמאית. דוגמאות מהשטח

עודכן ב: יונ 16

נוירופדגוגיה מעשית מתבססת על חקירה עצמאית של המורים עצמם בכיתותיהם.

מחקר עצמי-ממשי יוצא מצורך קונקרטי של המורה, מציע פתרון מודע מוח, מנסה בכיתה ובודק אם הפתרון יעיל.


בפרק זה ניתן דוגמאות למחקרים נוירופדגוגיים עצמיים שערכו אנשי ונשות חינוך במסגרת קהילה לומדת וחוקרת נוירופדגוגיה במרכז פסג"ה פ"ת ב שנת 2021. המחקרים יועדו לפתור בעיות ממשיות. בסוף כל ניסוי כזה נביא ניתוח מנגנוני של הפרקטיקה שניבחנה ושל תוצאותיה.


פוסט זה הוא חלק מספר בכתיבה: "נוירופדגוגיה מעשית - שפה חדשה , ידע חזק, וחשיבה מנגנונית. נורי-עדיני-עמית. הקוראים מוזמנים להגיב, לשאול, ולהציע כדי לעזור לנו לחדד את הכתיבה. תודה.

כמובן - כל הזכויות שמורות. מבקשים לא להשתמש בחומרים אלה טרם הוצאת הספר. תודה.


שאלות אליהן נתייחס בפרק זה: תלמידים בכיתה ט שלא יודעים לקרוא באופן שוטף. תלמידים בשעור גאוגרפיה המתקשים מאד בשאלות בגרות הדורשות הכללה. שאלות הנוגעות למהם תרגילי היזכרות המתאימים לכיתה הנוכחית שאני מלמד. איך לתכנן את לוח הזמנים של כנס על מנת שיהייה יעיל נוירופדגוגית? איך ללמד אסטרטגיות למידה? מהי הפסקה אופטימאלית בשעור, וכל כמה זמן יש צורך בהפסקה? מה היתרונות הנוירופדגוגיים בשימוש בחדר בריחה כאמצעי למידה והערכה בבית הספר. ואיך צריך להיות בנוי תסריט של שעור נוירופדגוגי ולאלו צרכים הוא צריך לתת מענה.


דוגמה 1.


תרגילי היזכרות ועידוד תחושת ההצלחה


רויטל אמויאל היתה משתתפת בולטת ונלהבת בקורס שלנו בפסג"ה פ"ת בשנת 2021. למרות שהמפגשים בקורס שלנו נמשכו עד שעה מאוחרת, וגלשו לעיתים עד סמוך לשעת ארוחת הערב של הילדים, היא לא ויתרה על אף שעור. רויטל לימדה כיתות ח-ט והייתה חלוצת המתנסים והמציגים בקהילה שלנו. בית הספר בו היא מלמדת הוא בית ספר בדגש נוירופדגוגי. והיא נלהבת מאד לנושא.


רוויטל: אני מלמדת תנ"ך בכיתות ח-ט . התלמידים שלי אוהבים את המקצוע ואני נהנית ללמד אותם. באחת הכיתות (כיתת תל"ם) השיטות הרגילות שלי לא עבדו. לכאורה אני עושה הכל "לפי הספר". מתחילה את השעור בתהליך של היזכרות לגבי מה שנלמד קודם, עושה הפסקות תנועה או אימוני מוח משעשעים לחידוש הספקת הדופמין, מחברת לחומר קודם .. ועדין, בכיתה הזו, כיתת תל"ם, התלמדים יושבים משועממים. מתקשים להתרכז, לא מצליחים להתחבר לשעור ו"לא זוכרים כלום". אני שואלת - והם לא יודעים. הדבר הזה מאלץ אותי לחזור שוב ושוב על השעור ולפעמים אני משקיעה 20 דקות ויותר על מה למדנו בשעורים הקודמים... בשעור האחרון אחד התלמידים אמר בכל רם: איזה שעמום! זה היה מפתיע מאד כי הנושא היה כרם נבות שהוא נושא חי ורב ארועים והקשרים ואני מורה שתמיד מצליחה להלהיב את התלמידים.

עצרתי את השעור, בררתי את הנקודה והתלמידים אמרו לי - אנחנו לא מבינים כלום ממה שאת מלמדת.


הדבר היווה אתגר אמיתי. החלטתי לערוך ניסוי ולהשתמש בכלים מודעי מוח שיאפשרו להם לזכור ולהיזכר טוב יותר. המטרה שלי היתה ליצור שעור חוויתי. החלטתי שבמקום חזרות רגילות ולא מועילות, אשתמש בדרכים יעילות יותר לזכירה. בניסוי זה בדקתי והשוותי בין 3 שיטות שמטרתן היתה לגרום לתלמידים להיזכר במה שלמדו, ו"להוציא החוצה" את מה שהם יודעים.


מה עשיתי?

  1. התחלתי את השעור בתרגיל היזכרות. בד"כ, אני נוהגת לשאול שאלות כמו: מה היתה המילה המנחה בפרק. שאלות שהן ברמה גבוהה יחסית. הפעם החלטתי לשאול שאלות פשוטות. שאלות תוכן. רציתי לוודא שהבסיס ברור. שאלתי שאלות בסיסיות כמו : מה אחאב מבקש מנבות? מהי תשובתו של נבות? מי הדמות החזקה/שולטת/דומיננטית בסיפור? וכולי. מטרתי היתה שהשאלות הקלות למענה תשמשנה למוטיבציה ולהגברת תחושת המסוגלות של התלמידים.

לשימחתי הילדים ענו בקלות על השאלות ושמחו להשתתף. מדובר בילדים שעד כה לא השתתפו בשעורים שלי. דאגתי להעצים את כל מי שענה. התלהבתי אמיתית מכל תשבה. שיבחתי ואמרתי כמה זה משמח אותי שהם משתתפים. הייתם צריכים לראות את החיוך הרחב שעלה להם על הפנים.


עיצרו וחישבו: איזה מנגנונים עליהם דיברנו בספר זה הפעילה רוויטל? מה מתרחש במוח כששואלים שאלות קלות בתחילת השעור. מה קורה במוח שמשבחים תלמיד לפני כל הכיתה.


בשלב השני, המשיכה רויטל, לימדתי את המשך הפרק. קראנו את הפסוקים - ואז חיברתי את הנלמד למאורעות אקטואליים. כדי להמחיש, לעורר עניין והזדהות ריגשית, ולעגן את הנלמד על כרם נבות בחיי היומיום שלנו הבאתי דוגמאות מהעיתונים מהשנים האחרונות לפינוי תושבים מרכושם על ידי השילטונות תוך איומים או פיצויים. שאלתי איך המקרים האלה דומים למה שקרה בין אחאב לנבות בסיפור הכרם.



השיטה הזו הועילה. הכתבה על סין עוררה את תחושת ההזדהות של התלמידים הרבה יותר מנבות שנאלץ לוותר על הכרם שלו למלך. סכומי הכסף הגבוהים ששילמה המדינה כפיצוי לבעלי קרקעות בכפר שמריהו שאדמותיהם הופקעו, המחישו איך צריך לפצות בעלי קרקע בצורה הוגנת ועוררה את הדמיון של התלמידים לגבי מה הם היו עושים עם הכסף....


דוגמה שנייה: אחד הפסוקים הזכורים מפרשת נבות הוא הפסוק "הרצחת וגם ירשת". הצגתי דוגמאות לאנשים שרצחו אחרים וירשו את כספם או את מעמדם של הנרצחים. שאלתי את התלמידים איך הסיפור מזכיר להם את מה שלמדנו בשעור. הכתבות והדיון בהם עוררו רגש, עניין ומחשבה, חיברו את הסיפור למציאות מוכרת, וחזרו על השעור בהקשרים שונים. אם כי מספר המשתתפים כאן היה נמוך יותר מההשתתפות הערה בתרגיל ההיזכרות עם שאלות התוכן בתחילת השעור.



בסוף השעור ערכתי חזרה ובדקתי זכירה מפרשה זו בעזרת משחק בינגו. על השולחן היו כרטיסיות עם שאלות. כל תלמיד קיבל לוח בינגו עם מילים שהיוו תשובות לשאלות. התלמידים נהנו מהמשחק, צחקו, חשבו וענו על השאלות. אני חושבת שגם הם הופתעו כמה דברים הם הכירו, זכרו וידעו.


לסיום שאלתי אותם איך הם נהנו מהשעור והתשובה היתה: הפעם זה היה הרבה יותר טוב. הבנו. נהננו.



ניתוח מנגנוני: מה ראינו בשעור הזה?


תרגיל: לפני שממשיכים בקריאה, שוטטו בזיכרון, היזכרו מה נלמד בספר עד כה, ונסו לחשוב ולהציע איזה מנגנונים ומושגים שהוצגו בספר עד כה הפעילה רוויטל בשעור זה? מה יתרונו של משחק הבינגו על משחקי תחרות אחרים? ניתן להשתמש בארגז המושגים הבא:

המוח הבנקאי. תחושת מסוגלות. דרקון הכישלון. קשב. מוטיבציה. חוקי הב. חזרות בהקשרים שונים. רישות דו-כיווני. מנגנון התגמול ובעיקר מוטיבציה חברתית. עידוד תחושות המסוגלות. הגברת תחושת השייכות ומכאן הורדת לחץ. אספקת דופמין. הורדת מתח. מנגנון קשב והפניית קשב. חיבור רגש למאורע. חיבור לעוגנים קיימם במוח ושיפעול.


נרחיב מעט:


מנגנונים עיקריים שהופעלו בשעור זה:


מנגנון התגמול: המוח הבנקאי. המוח מבצע באופן לא מודע חישובי עלות תועלת. תלמידי כיתות תל"ם (תנופה לבגרות מלאה) הם תלמידים בסכנת נשירה מבית הספר. יש להם פערים לימודיים (רשת דרכים לא סלולה במלואה, עם פחות אוטוסטרדות בנושאים לימודיים) או קשיים בהשתלבות חברתית (בדידות. רמת מתח גבוה יותר ראו עכב"ר).הם מורגלים באי הצלחה אקדמאית, הציפיה ב VTA לרוורד כימי (הצלחה) שלילית. המחיר הכימי הנדרש לצורך הפניית הקשב לשאלות המורכבות יותר שרויטל נוהגת לתת לתלמידים בתחילת שעור - יקר, ציפייה המוחית הנמוכה להצלחה - מונעים ממוחם את "הקצאת משאבים" הדרושה להפניית קשב לנושא הנידון. נזכיר את דרקון הכישלון הרובץ על מטבעות הזהב: זה לא אומר שאין לתלמידים יכולת חשיבה או דופמין בסינפסות. זה רק אומר שמנגנון קבלת ההחלטות הפנימי לא מקצה אשראי למשימה.


מה היתרון של שאלות המוטיבציה שנתנה רויטל בתחילת השעור? הן קלות. לפתרונן דרוש רק מעט כסף כימי. הסיבה לכך היא שמתן שאלות תוכן פשוטות אינה דורשת אינטגרציה חשיבתית משמעותית, די ב"איים של ידע" כדי לענות עליהן ולכן הצרכים הכימיים למענה עליה נמוכים יותר. סיכויי ההצלחה גבוהים ויחס העלות תועלת משופר. המוח יכול להקצות מעט קשב למשימה ואינו נדרש להנחית בצורה אגרסיבית את שאר המחשבות ברקע כדי להתרכז עמוקות בנושא. התגובה הנלהבת של המורה מוסיף רוורד חברתי ניכר, תחושת משמעות ושייכות. ה VTA רושם הצלחה.


מנגנון הקשב: כשתלמיד נכנס לכיתה הוא שקוע בעולמו. אם אין נושא מיוחד שמעסיק אותו, מחשבותיו נודדות לרשת ברירת המחדל, ומסתובבות סביב עצמו ודברי החשובים לו. כדי להתחיל בשעור יש להפנות קשב לנושא שעל הפרק, ולהנחית את הפעולת ברשת ברירת המחדל או ברשתות נוירונים אחרות בהם נוסעות המחשבות של התלמיד. הדבר אינו תמיד קל כי הרשתות הפעילות בזמן הכניסה לשעור משפעלות זו את זו. שאלות ההיזכרות הקלות בתחילת השעור משמשות למטרה כפולה: הן קלות מאד לפתרון, ומעניקות רוורד חברתי משמעותי. יחס העלות תועלת בהן גבוה. ולפיכך המוח מקצה להן "כסף כימי" (דופמין"). הדופמין מאפשר "החלפת דיסק", הנחתת המחשבות בהן היה עסוק התלמיד בכניסתו לכיתה, נקודות חיבור לצאנק הידע הרלוונטי לשעור והעצמה של רשתות הנוירונים העוסקות בנושא השעור.


מנגנון התגמול: הצלחה בפתרון השאלות משחררת במוח דופמין. ההתלהבות של המורה מעניקה "מכפיל כוח". מפעילה נוירוני מראה. מספקת הנאה, תחושת משמעות, שייכות, ולכן מורידה לחץ, מתחילה לבסס תחושת הצלחה, ומתחילה להגדיל את תחושת המסוגלות של התלמיד. יש לכך חשיבות רבה במיוחד בקרב תלמידי כיתה זו - תלמידים בסיכון לנשירה.


מנגנון ההיזכרות: השאלות שנשאלו בתחילת השעור עוררו את רשתות הנוירונים הרלוונטיות וחזרו וסללו את רשתות הדרכים בנושא השעור בסלילה דו כיוונית. הרשתות שעוררו ישמשו במשך השעור, ובעזרת חוקי הב - לחיבור השעורים הקודמים לשעור הנוכחי.


היזכרות באמצעות החיבור לנושאים רלוונטיים: החומרים הרלוונטיים מיקמו את המילים החדשות בהקשרים מוכרים והשתמשו בעוגנים קיימים בזיכרון. שימוש בעוגן מאפשר הגברה הדדית בין רשתות נוירונים (שיפעול) ועבודת צוות בין נוירונים בחיבור בין ישן וחדש. שימוש בדוגמאות רלוונטיות ובקשה להשוואה לסיפור של אחאב היווה שימוש בחז"ק חזרות על סיפורם של אחאב ונבות בהקשרים שונים (חז"ק). שימוש בחז"ק מחזק את עקבות הזיכרון, ומרחיב הקשרים ומייצב אותם. ערוב נושאים אקטואליים משמעתיים לחיים המעוררים רגש, מגביר את הסיכוי שהמוח (ההיפוקמפוס) יחזור לסוע במסלולים אלה בזמן השינה ויקבע את הזכירה.


משחק הבינגו -אין חשש מכישלון חברתי או לימודי, כי זהו משחק מזל. פתרון השאלות נעשה ביחד. עונים מהר. לא חשוב אם עונים נכון או לא, העיקר להתקדם ביחד. לא איכפת אם מישהו אחר ענה לפני כי מה שחשוב לכולם זה שכעת אני יודע איזה מילה לחפש בלוח הבינגו שלי. אין לחץ. פעילות חברתית משותפת, צחוק ורגשות משותפים לכלל הכיתה - מחבר חברתית, מוריד בדידות. (עכב"ר). אפשרות לפרס מדרבנת. הקשר שונה - הקשר משחקי ולא אקדמאי מאפשר למוח לשחרר כסף כימי. מוטיבציה אישית. וחברתית.


מבחינת המורה בלטו שתי נקודות חשובות העובדה שהתלמידים הצליחו לענות על שאלות "קשות" במסגרת הבינגו, שאלות ש"הם בעצמם לא ידעו שהם יודעים לענות עליהם", - מגלה שכשתלמיד לא מצליח לענות על שאלה - לא תמיד הבעיה היא ידע. הרבה פעמים המוח הבנקאי לא משחרר אשראי כימי לפעולה. מורה המאמין בתלמיד ומאפשר למוח התלמיד לשנות את תחושת המסוגלות האישית בעקבות הצלחה ומתן משמעות - נותן לו מתנה לחיים ואפשרות לממש את הפוטנציאל שלו - יותר מכל ידע ספציפי שהוא יכול להעניק.


נקודה נוספת שלקחנו אתנו הלאה - לא להפסיק לחקור! בחינוך מיגוון הילדים והמצבים רב, ולכן צריך להבין את העקרונות, ולהתאים לכל מצב את הפתרון המתאים לו, ולנסות בעצמנו מה מתאים לכיתה שלנו.

ניתוח שעור רויטל


תרגיל מס' 2:

המערך שיעור אותו בחרתי הוא שיעור בתנ"ך - לימוד מלכים א פרק א'

מטרה: התלמידים יכירו את הפרק המקראי

התלמידים יזהו מושגים מקראיים בפרק

התלמידים ילמדו פרשנויות שונות לטקסט המקראי

התלמידים יערכו השוואה בין אופי הדמויות בפרקים הקודמים הקודמים לפרק זה

שכבת גיל: שכבות ח'-ט'


מקצוע לימוד: תנ"ך

תיאור קצר של הפעילות-

פתיחה בשאלה מעוררת- תיאור דמותו של דוד המלך מתוך הזיכרון וממה שלמדו בפרקים הקודמים.

כתיבה בלוח פדלט.

לאחר מכן קריאת הפסוקים הראשונים ותיאור הצגת דמותו של המלך בדוד בניגוד למה שהם מכירים עד כה.

זיהוי הבעיה, הפתרון. דיון קצר סביב זכויות האישה - אבישג השונמית.

פרשנויות שונות לסצנה שקראו..

- תרגילי אימון למוח - 5 דק.

ממשיכים - קריאת המשך הפסוקים וכל קבוצה מקבלת 3-4 שאלות, לאחר העבודה

בקבוצות כל קבוצה מציגה שאלה אחת לבחירתי ומציגה את תשובתה ליתר הכיתה.

בשיעור זה אני משתמשת במס' פרקטיקות: הרצאה, עבודה אישית, עבודה בקבוצות.

אני משתמשת בהפסקות טובות לדוגמה:

פתיחת שיעור - תרגול מיינדפולנס 5-7 דק/ סבב מה נשמע/ שיר לפתיחת שיעור וסבב מילה או רעיון שהתחברו.

אמצע שיעור- תרגילים לאימון המוח 5 דק'

סוף שיעור - סרטון בנושא השיעור וסבב של מילה שלקחו מהשיעור/ מנטימטר

לעתים קרובות בייחוד בשעות האחרונות של המערכת כשאני מזהה עייפות בקרב התלמידים אני מוציאה אותם לריצה קלה במגרש וחזרה ללמידה או לחלופין מעמידה אותם בכיתה ונותנת להם כל מיני משימות של תנועה.




6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

למידה במוח דורשת חזרות בהקשרים שונים - למה הכוונה? דוגמאות של מורים.

למידה במוח יוצרת ומחזקת קשרים בין הנוירונים במוח. למעט מקריי קיצון היא דורשת: חזרות, מרווחות בזמן לאורך זמן, בהקשרים שונים. אנחנו נוהגים להגיד: קשר חזר נבנה חז"ק (חזרות, זמן, קונטקסים שונים). למה הכוו

מיהו נוירופדגוג?

נוירופדגוג הוא פדגוג המשתמש בידע מהנוירו - כדי לטייב את הפדגוגיה שלו. כל אדם מכל רקע יכול להיות נוירופדגוג, ולהשתמש בידע שלו לצורך התבוננות עצמית ופדגוגיה עצמית. מה צריך להיות הסילבוס בקורס כללי לנויר