• Npint

הפוגות טובות בשעור - מרעננות, ו"משתלמות בגדול!" - מהי הפוגה טובה? דוגמאות של מורים

עודכן: 6 במרץ

"הפוגה טובה" במהלך השעור מחדשת מלאי של "כסף כימי" (דופמין) במוח התלמידים; היא מרעננת מצד אחד, ולא מוציאה את התלמידים מריכוז מצד שני. הניסויים בפרק זה נערכו על ידי מורות וגננות כדי לבדוק מהי הפסקה טובה, כל כמה זמן כדאי לעשות אותה, והאם "משתלם" למורה לעשות הפוגה לא לימודית במהלך שעור.


ההתנסויות האלה נעשו במסגרת קהילה לומדת וחוקרת נוירופדגוגיה במרכז פסג"ה פ"ת ב שנת 2021..






מהי הפסקה טובה


הפסקה טובה מחדשת מלאי של "כסף כימי" במוח התלמידים; היא מרעננת מצד אחד, ולא מוציאה את התלמידים מריכוז מצד שני. הניסוי הבא בא לבדוק מהי הפסקה טובה, כל כמה זמן כדאי לעשות אותה, והאם "משתלם" למורה לעשות הפוגה לא לימודית במהלך שעור.


את הניסוי הבא הציגה לפני הקהילה שלנו ונדה רבין. ונדה מכירה היטב נוירופדגוגיה. היא מנהלת בית ספר באורינטציה נוירופדגוגית ומקדמת בצורה מעוררת התלהבות את ההוראה ואת צוות המורים שלה - תוך העשרה תדירה בעקרונות נוירופדגוגיים. ונדה השתתפה בקורס נוירופדגוגיה ארצי שלנו - והביאה איתה לקבוצה אישיות נעימה, חשיבה יצירתית, ושילוב מעורר השראה של ידע פדגוגי ונוירופדגוגי ודבקות במטרה להפוך ידע זה לשימושי בכיתה. נקדים ונאמר: הניסוי שלה מתאים לתלמידים שהיא מלמדת: תלמידי כיתה י הלומדים ביולוגיה בבית סיפרה. זוהי דוגמה טובה לדרך סיסטמטית לעריכת ניסוי. חשוב לנו להדגיש שזו אינה הדרך היחידה. מורים לכיתות נמוכות נוקטים בשיטות ובסוגי הפסקות שונות. הפסקה של ציור. הפסקה של שירה בצוותא. הפסקת ריצה מסביב למגרש הספורט. הפסקה לעבודה עצמאית. הפסקה עם משחק בינגו חידון או סירטון מצחיק... נישמח אם תנסו בעצמכם מה שמתאים לכיתתכם.


הניסוי של ונדה: הפוגות במהלך שעורי ביולוגיה לכיתה י.


שאלות שרציתי לבדוק

-מתי נכון לעשות הפסקה במהלך השיעור (שיעור שעה וחצי, שיעור של 45 דקות).

-האם ההפסקות מתאימות לכולם.ן? איך להתאים את מה שקורה בכיתה לכמה שיותר תלמידים.ות.

-מה כדאי לעשות בהפסקה? או בכל הפסקה?





דוגמאות לתרגילי-הפוגה

טיפ: איפשרתי בחירה כיתתית מה לעשות בהפסקה. גיליתי שתהליך הבחירה עצמו - מעורר


שימו לב: המחקר של ונדה שיטתי ומסודר. לכן חששנו במידת מה להביא אותו לפניכם שמא תחשבו שזו הדרך היחידה לחקור את הנושא. הבאנו אותו כי ערכו משמעותי ואנו סומכים על כולכם.ן ומפצירים בכם: נסו בעצמכם.ן : אחרי כמה זמן התלמידים שלכם צריכים שינוי? איזה סוג הפוגה מתאים ובאיזה אורך? מה כדאי לעשות איתם?


הנה דוגמה טובה נוספת ושונה לשימוש ובחינה של רעיון ההפסקה הטובה.


הפסקה טובה: בשעור למדריכות פדגוגיות בזום. מתארת הניסוי מורת מורים. מאת ס. ל.




הפסקה במהלך שעור פרטי של מרפאה בעיסוק וילד בגיל הגן



חשיבה מנגנונית - הליכה בשיווי משקל על קורה מעלה נוירואדרנלין, סרטונין ודופמין. מגבירה עוררות, מחדשת את מלאי הדופמין הנחוץ למערכת הקשב להתרכז וללמוד את סכמת העבודה הנחוצה למשימת הרכבת הפאזל. במחקר מדעי עכשווי הראינו שקבוצת ילדים עם אוטיזם, בתפקוד נמוך ובינוני, שיפרו משמעותית את יכולת למידת המיומנויות שלהם כאשר האימונים היו קצרים יחסית (כדקה עד 5 דקות כל פעם), כאשר בהפסקות בין האימונים הם השתתפו בפעילות מעוררת המערבת את מערכת שיווי המשקל - גילגולים, סיבוב ב"צלחת", קפיצה על טרמפולינה וכולי. ראו


Katz-Nave, G., Adini, Y., Hetzroni, O. E., & Bonneh, Y. S. (2020). Sequence Learning in Minimally Verbal Children With ASD and the Beneficial Effect of Vestibular Stimulation. Autism research : official journal of the International Society for Autism Research, 13(2), 320–337. https://doi.org/10.1002/aur.2237





הפסקה טובה בשעור עיוני לתלמידי תיכון במגמת ספורט ההתנסות של אינה ב..

תודה למורה אינה ב. קהילת נוירופדגוגיה מרכז הפסג"ה פ"ת תשפ"ב


אינה משתתפת בקהילת הלומדים שלנו בהשתלמות וירופדגוגיה במרכז פסג"ה.

ההתנסות שלה מציגה דרך נוספת וחשובה להפוגות המועילות ללמידה ומטייבות אותה מטד.

דרך התאור שלה מדגימה את כוחה של "התנסות מודעת מוח".


"אני מלמדת באחד התיכונים במגמת ספורט שזה חלק עיוני כגון : אנטומיה, פיזיולוגיה ועוד. הם לומדים איתי 3 שיעורים ברצף עם הפסקה של רבע שעה בין השיעורים. בשיעור השלישי אני מאבדת אותם לחלוטין ולכן החלטתי לעשות שינוי. היות וקשב נמשך בערך כ-20 דקות... אני מלמדת אותם 20 דקות ואז סוגרת את המצגת ונותנת להם מטלה קבוצתית למשך 10-15 דקות רק על החומר הנלמד ב20 דקות הראשונות. ואז עוד 5 דקות אחרונות יחד בהן עונים על השאלות שעליהם הם עבדו בקבוצה. ככה מתנהל כל אחד מתוך 3 שיעורים שלי איתם. קבוצה שעונה על כל השאלות נכון זוכה בכוכבית. כל 5 כוכביות שוות לנקודה אחת שאותה אני מוסיפה לציון הסופי של המחצית."


הפסקות נוספות: הפוגות ספורטיביות-תנועתיות במהלך השעור: לדוגמה שכיבות סמיכה . אפקט מעורר ומחדש ערנות וריכוז.


נקודות חשובות שעולות מההתנסות של אינה:

1. הפסקה נדרשת אחרי לערך 20 דקות של הקניה. זהו נתון החוזר על עצמו בהתנסויות רבות בגיל תיכון.

2. הפסקה יעילה ומועילה יכולה להיות החלפת פעילות: מ"להכניס חומר לראש", ל"להוציא חומר מראש". כלומר מסלילת רשת הדרכים המוחית מקלט חיצוני למוח התלמיד, לסלילה חוזרת ממוח התלמיד להבנה מודעת ויכולת לספר עליה לעולם. התחלת פעילות כזו אינה מספקת דופמין בקלות. לכן הפעילה אינה מוטיבציה חברתית - חיצונית נחשקת ששיחררה במוח התלמידים דופמין.

3. נסיונה הפדגוגי של אינה גרם לכך שהיא הפעילה בזמן ה"הפסקה" מהקניה - מוטיבציה חברתית. היא הציעה פרס נחשב לתלמידים וכך גרמה להם לבצע למידה פעילה שחיזקה וביססה את הנלמד בשעור. היא אפשרה להם לעבוד בקבוצה דבר שגרם לשיחרור דופמין במוח כי זה מה שאינטרקציה חברתית עושה. היא אפשרה להם לחשוב בקצב שלהם ולא בקצב המצגת, ונתנה "מנוחה" למערכת הקשב.

4. כדי למנוע לחץ - המעכב חשיבה - ביקשה אינה מהתלמידים לעבוד בקבוצות, ולבסוף כולם חזרו למליאה ונעשה מעבר משותף כדי לוודא שהעיקרים של החומרים נלמדו היטב.




הפוגה טובה בשעור לתלמידים על הספקטרום האוטסטי: כיתה ז.

תודה למורה א.ב.ד. קהילת נוירופדגוגיה, פסג"ה פ"ת תשפ"ב


"אני מחנכת כיתה של תלמידים על הספקטרום האוטיסטי. כיתה ז.

חששתי בהתחלה מכך שהתלמידים "יצאו מאיפוס " בזמן ההפוגה ויהיה קשה להחזיר אותם לנושא השיעור.

אך לאחר שהתנסיתי בכך בשבוע שעבר, גיליתי שההפך קרה!

בשתי ההפוגות שעשיתי השתמשתי במשחק קליל ונחמד.

הודעתי לתלמידים מראש כי בשיעור הזה נעשה הפסקות של כמה דקות לשם משחק כל 20 דקות.

משחק אחד היה מישוש של חפצים בשקית אטומה. כל תלמיד בתורו צריך לנחש מה הוא ממשש.

משחק שני היה להמשיך בציור צורה שצוירה ע"י המורה . כל תלמיד שיתף אותנו במה שצייר.

התלמידים התלהבו ושיתפו פעולה, לאחר מכן הרגשתי שהם ערניים וממוקדים ויכולתי בקלות לחזור לשיעור.

תודה על הרעיון המקסים! ".


חשיבה מנגנונית: התרגילים בהם השתמשה המורה הם ספקי דופמין טובים. המוח מתוכנת להניע אותנו לחפש אחר גרויים ומשימות חדשות (novelty seeking). מערכת הגמול מתגמלת ביד רחבה על ביצוע מוצלח של משימות חדשות. המשימות החדשות כאן אינן מאיימות. הן מסקרנות ומשעשעות ולפיכך אידיאליות להפוגה. לנחש על פי חוש המישוטש: .. משימה חדשה ומסקרנת. לנחש וליצור תמונה משיירים של קווים לכדי משהו יצירתי: כלומר קישור חדש - מייצר דופמין. מלאי הדופמין הזמין שנותר במהלך ההפוגה מרענן את החשיבה ומאפשר לתלמידים לחזור ולהתרכז במשימות הלימודיות.



הפוגה משולבת למידה בשעור אנגלית כיתות י - יב בבית ספר לנוער בסיכון עם לקויות למידה.

תודה למורה נ. ב. קהילה חוקרת ולומדת נוירופדגוגיה. מרכז הפסג"ה פ"ת תשפ"ב.


תכננתי וביצעתי פעילות הפוגה במקצוע האנגלית.

לאחר למידת טקסט בוצעה פעילות הפוגה.

מטרה כפולה: להעשיר את אוצר המילים של הטקסט.

לרענן את התלמידים - לחדש להם את מלאי הדופמין במוח.

במסגרת ההפוגה שילבתי תרגילים אותם למדתי מרכזת האנגלית בבית סיפרנו ש.פ.


משך ההפוגה 10 דקות.

תאור ההפוגה:

  1. משחק עם כדור: המורה מוסרת כדור ספוג כל פעם לילד אחר. בכדור הספוג יש חריצים ובכל חריץ מילה באנגלית מהטקסט והתלמיד אומר את פירוש המילה.

  2. משחק בזוגות/שלישיות/רביעיות של סולמות ונחשים. כאשר עולים בסולם ממתינה מילה שאותה יש לפרש. הצלחה בפרוש המחלה גורמת לזריקת הקוביות שוב.

ניתן להספיק שתי פעילויות אלו באותה בהפוגה. אנו מלמדים בכיתות קטנות מאוד לעתים 4 תלמידים בשיעור ובמכסימום 10 תלמידים (בית ספר לנוער בסיכון).


הפוגה זו מצאה חן בעיני התלמידים והרגשנו שהם חזרו מאוששים לשיעור עם יותר יכולת ללמוד שוב את הטקסט.



חשיבה מנגנונית: ההפוגות חידשו את מלאי הדופמין, שיחררו דופמין למוח ואיפשרו ריכוז מחודש. ההפוגה הראשונה עירבה בין תנועה ופעילות גופנית לתרגיל מילים, ו היה בה אלמנט חברתי וסקרנות (מתי יבחרו בי) - ולפיכך סיפקה דופמין (תנועה משחררת במוח דופמין, כך גם סקרנות, ועניין חברתי). ההפסקה השנייה כללה זריקת קוביה - שיחרור דופמין על ידי אפקט של הפתעה, משחק, אינטרקציה חברתית.

לימוד מילים תוך כדי תנועה ומשחק מאפשר זכירה טובה יותר של פרושיי המילים עקב נוכחותו הגבוהה יותר של דופמין שמשוחרר במוח בעזרת התרגילים בהן השתמשה המורה נ. במקביל ללמידת המילים. הזמן שלקח מזריקת כדור אחת למשניה בתרגיל הראשון, או במהלך זריקת הקוביה וכו - סיפק תנאי נוסף ללמידה מיטבית - למידה מרווחת בזמן. (זאת בניגוד למצב בו מלמדים ברצף מספר מילים).

נסביר עוד: בזמן שינה המוח חוזר ו"מנגן" פעילויות במהלכן היה במוח ריכוז דבוה יותר של דופמין. חזרות אלה מובילות לקיבוע טוב יותר של מידע במוח (קונסולידציה).



הפוגה לילדי הגן - התנסות חוקרת של הגננת מ.ר. קהילת נוירופדגוגיה פסג"ה פ"ת תשפ"ב


סוף תכלית- המטרה התנסות בהפוגה.

אופן הביצוע- בזמן מפגש בוקר בגן לגילאי טרום חובה. אבצע התנסות חוקרת בנושא הפוגה.

לשם כך

במהלך המפגש לאחר כעשר דקות רבע שעה אני עורכת

הפוגה ובה אני עורכת הפוגה של פעילות ספורטיבית של כחמש דקות.

או הפוגה של דמיון מודרך.

או שיר, מחיאות כפים לפי קצב מסוים.

לאחר מכן חוזרת למפגש .

רשמים אישים - הפוגות מסייעות מאוד לילדים, אני מרגישה שמלאי הדופמין התחדש והילדים והם פנויים יותר ללמידה וליצירת קשרים חדשים.


לא כל מה שמתאים בקבוצה אחת מתאים לקבוצה אחרת: דוגמה. האם הפסקת ציור תמיד מועילה?


תודה למורה י.ל. מקבוצת נוירופדגוגיה מרכז פסג"ה פ"ת תשפ"ב ששיתפה בהתנסות הבאה:

הדוגמה: כיתה ג. שעור שפה.


במסגרת הקהילה ביקשתי להתנסות בהפוגה שאנני רגילה לה.

בשיעור שפה עבדנו על הספר "ילד הכרובית" קראנו את הפרק שבו העץ שר. לאחר שיחה וכתיבה במחברת ניתנה לילדים משימת הפוגה של לצייר את העץ שר. הילדים הכינו ציורים מהממים אך לאחר זה היה מאוד קשה לרכז אותם על מנת להמשיך את השיעור. לדעתי לכיתה כמו שלי פחות מתאימה משימה כזאת כהפוגה.


סגנונות אחרים עובדים דיי טוב. בכיתה שלי. לדוגמה: אם אני מרגישה שאני מאבדת את הילדים והם לא קשובים, אני עושה הפוגה תנועתית. בה מבקשת מהילדים לעמוד לתפוס מרחב ולקפוץ 10 פעמים על כל רגל או הצלבה של האצבעות, או כל פעילות אחרת שהיא מעין הפסקה של מה שעשינו עד עכשיו. לאחר שתי דקות חוזרים לשיעור וממשיכים זה מאוד עוזר להם להמשיך ולעבוד.


מהניסוי של יבגנה ניתן להסיק כי: בכיתה שלה אם נותנים לילדים משימה של ציור אחרי הקנייה, כשהמשימה היא בנושא של ההקנייה - הדבר אונו מהווה הפוגה טובה. מה קורה בכיתה שלכם? האם גם אצלכם זוהי התגובה? נשמח לדעת.



התנסות


הצעות של מורים בקהילה שלנו להפוגות שונות שדורשות בדיקת יעילות:

נשמח אם תתנסו בכיתות, ותדווחו לכולם: גיל התלמידים. מקצוע הוראה. אחרי כמה זמן עשיתם הפוגה. כמה זמן ההפוגה. מה עשיתם, מה עשו התלמידים, והאם שיפר את הערנות והלמידה (קשב, ריכוז, השתתפות) .

  1. בהיותי מורה למתמטיקה זמן תרגול עצמי

  2. זמן פטפוט ושיח ביניהם

  3. הצגה על הלוח של חידה ממה שהראיתם כמה פרצופים בתמונה או מה רואים זקנה או צעירה

  4. משחק כדור של זריקה ומענה על שאלות

  5. 7 בום באנגלית בעמידה - הצעה של נורי - מורה לאנגלית.


דוגמה: המטרה להתנסות בהפוגה בשעור אנגלית.

לאחר חצי שעת הקניה אבקש מכולם לעמוד ולשחק 4 בום באנגלית למשך 3 דקות.

נשמח לדעת מי מההפוגות האלה יעילה? נסו בפועל והגיבו כאן או הפורום. תודה.


דוגמאות לחידות ראיה משעשעות. כמה פרצופים בתמונה, ו מה אתם רואים: זקנה או צעירה?



סיכום: בידקו מה מתאים לכיתה שלכם. התנסו. תארו מה עשיתם, מה עשו התלמידים, מה ציפיתם ומה היו התוצאות. כיתבו לנו דרך צור קשר ונפרסם כאן. תודה.





דוגמה 2:


תרגילי היזכרות ועידוד תחושת ההצלחה


רויטל אמויאל היתה משתתפת בולטת ונלהבת בקורס שלנו בפסג"ה פ"ת בשנת 2021. למרות שהמפגשים בקורס שלנו נמשכו עד שעה מאוחרת, וגלשו לעיתים עד סמוך לשעת ארוחת הערב של הילדים, היא לא ויתרה על אף שעור. רויטל לימדה כיתות ח-ט והייתה חלוצת המתנסים והמציגים בקהילה שלנו. בית הספר בו היא מלמדת הוא בית ספר בדגש נוירופדגוגי. והיא נלהבת מאד לנושא.


רוויטל: אני מלמדת תנ"ך בכיתות ח-ט . התלמידים שלי אוהבים את המקצוע ואני נהנית ללמד אותם. באחת הכיתות (כיתת תל"ם) השיטות הרגילות שלי לא עבדו. לכאורה אני עושה הכל "לפי הספר". מתחילה את השעור בתהליך של היזכרות לגבי מה שנלמד קודם, עושה הפסקות תנועה או אימוני מוח משעשעים לחידוש הספקת הדופמין, מחברת לחומר קודם .. ועדין, בכיתה הזו, כיתת תל"ם, התלמדים יושבים משועממים. מתקשים להתרכז, לא מצליחים להתחבר לשעור ו"לא זוכרים כלום". אני שואלת - והם לא יודעים. הדבר הזה מאלץ אותי לחזור שוב ושוב על השעור ולפעמים אני משקיעה 20 דקות ויותר על מה למדנו בשעורים הקודמים... בשעור האחרון אחד התלמידים אמר בכל רם: איזה שעמום! זה היה מפתיע מאד כי הנושא היה כרם נבות שהוא נושא חי ורב ארועים והקשרים ואני מורה שתמיד מצליחה להלהיב את התלמידים.

עצרתי את השעור, בררתי את הנקודה והתלמידים אמרו לי - אנחנו לא מבינים כלום ממה שאת מלמדת.


הדבר היווה אתגר אמיתי. החלטתי לערוך ניסוי ולהשתמש בכלים מודעי מוח שיאפשרו להם לזכור ולהיזכר טוב יותר. המטרה שלי היתה ליצור שעור חוויתי. החלטתי שבמקום חזרות רגילות ולא מועילות, אשתמש בדרכים יעילות יותר לזכירה. בניסוי זה בדקתי והשוותי בין 3 שיטות שמטרתן היתה לגרום לתלמידים להיזכר במה שלמדו, ו"להוציא החוצה" את מה שהם יודעים.


מה עשיתי?

  1. התחלתי את השעור בתרגיל היזכרות. בד"כ, אני נוהגת לשאול שאלות כמו: מה היתה המילה המנחה בפרק. שאלות שהן ברמה גבוהה יחסית. הפעם החלטתי לשאול שאלות פשוטות. שאלות תוכן. רציתי לוודא שהבסיס ברור. שאלתי שאלות בסיסיות כמו : מה אחאב מבקש מנבות? מהי תשובתו של נבות? מי הדמות החזקה/שולטת/דומיננטית בסיפור? וכולי. מטרתי היתה שהשאלות הקלות למענה תשמשנה למוטיבציה ולהגברת תחושת המסוגלות של התלמידים.

לשימחתי הילדים ענו בקלות על השאלות ושמחו להשתתף. מדובר בילדים שעד כה לא השתתפו בשעורים שלי. דאגתי להעצים את כל מי שענה. התלהבתי אמיתית מכל תשבה. שיבחתי ואמרתי כמה זה משמח אותי שהם משתתפים. הייתם צריכים לראות את החיוך הרחב שעלה להם על הפנים.

מסקנה: התחלת שעור בתרגילי היזכרות קלים, עוזרת לתלמידים להחכנס לשעור גם מבחינת הנושאים הרלוונטים בראש, וגם עם מלאי דופמין מוכן ללמידה בעקבות ההצלחה שלהם בפתרון השאלות. אני קוראת לתרגילי היזכרות כאלה: תרגילי מוטיבציה.


ניתוח מנגנוני של מה שעשתה רויטל:

עיצרו וחישבו: איזה מנגנונים עליהם דיברנו בספר זה הפעילה רוויטל? מה מתרחש במוח כששואלים שאלות קלות בתחילת השעור. מה קורה במוח שמשבחים תלמיד לפני כל הכיתה.


דוגמה: ניתוח מנגנוני של שעור תנ"ך

בשלב השני, המשיכה רויטל, לימדתי את המשך הפרק. קראנו את הפסוקים - ואז חיברתי את הנלמד למאורעות אקטואליים. כדי להמחיש, לעורר עניין והזדהות ריגשית, ולעגן את הנלמד על כרם נבות בחיי היומיום שלנו הבאתי דוגמאות מהעיתונים מהשנים האחרונות לפינוי תושבים מרכושם על ידי השילטונות תוך איומים או פיצויים. שאלתי איך המקרים האלה דומים למה שקרה בין אחאב לנבות בסיפור הכרם.



השיטה הזו הועילה. הכתבה על סין עוררה את תחושת ההזדהות של התלמידים הרבה יותר מנבות שנאלץ לוותר על הכרם שלו למלך. סכומי הכסף הגבוהים ששילמה המדינה כפיצוי לבעלי קרקעות בכפר שמריהו שאדמותיהם הופקעו, המחישו איך צריך לפצות בעלי קרקע בצורה הוגנת ועוררה את הדמיון של התלמידים לגבי מה הם היו עושים עם הכסף....


דוגמה שנייה: אחד הפסוקים הזכורים מפרשת נבות הוא הפסוק "הרצחת וגם ירשת". הצגתי דוגמאות לאנשים שרצחו אחרים וירשו את כספם או את מעמדם של הנרצחים. שאלתי את התלמידים איך הסיפור מזכיר להם את מה שלמדנו בשעור. הכתבות והדיון בהם עוררו רגש, עניין ומחשבה, חיברו את הסיפור למציאות מוכרת, וחזרו על השעור בהקשרים שונים. אם כי מספר המשתתפים כאן היה נמוך יותר מההשתתפות הערה בתרגיל ההיזכרות עם שאלות התוכן בתחילת השעור.



בסוף השעור ערכתי חזרה ובדקתי זכירה מפרשה זו בעזרת משחק בינגו. על השולחן היו כרטיסיות עם שאלות. כל תלמיד קיבל לוח בינגו עם מילים שהיוו תשובות לשאלות. התלמידים נהנו מהמשחק, צחקו, חשבו וענו על השאלות. אני חושבת שגם הם הופתעו כמה דברים הם הכירו, זכרו וידעו.


לסיום שאלתי אותם איך הם נהנו מהשעור והתשובה היתה: הפעם זה היה הרבה יותר טוב. הבנו. נהננו.



ניתוח מנגנוני: מה ראינו בשעור הזה?


תרגיל: לפני שממשיכים בקריאה, שוטטו בזיכרון, היזכרו מה נלמד בספר עד כה, ונסו לחשוב ולהציע איזה מנגנונים ומושגים שהוצגו בספר עד כה הפעילה רוויטל בשעור זה? מה יתרונו של משחק הבינגו על משחקי תחרות אחרים? ניתן להשתמש בארגז המושגים הבא:

המוח הבנקאי. תחושת מסוגלות. דרקון הכישלון. קשב. מוטיבציה. חוקי הב. חזרות בהקשרים שונים. רישות דו-כיווני. מנגנון התגמול ובעיקר מוטיבציה חברתית. עידוד תחושות המסוגלות. הגברת תחושת השייכות ומכאן הורדת לחץ. אספקת דופמין. הורדת מתח. מנגנון קשב והפניית קשב. חיבור רגש למאורע. חיבור לעוגנים קיימם במוח ושיפעול.


נרחיב מעט:


מנגנונים עיקריים שהופעלו בשעור זה:


מנגנון התגמול: המוח הבנקאי. המוח מבצע באופן לא מודע חישובי עלות תועלת. תלמידי כיתות תל"ם (תנופה לבגרות מלאה) הם תלמידים בסכנת נשירה מבית הספר. יש להם פערים לימודיים (רשת דרכים לא סלולה במלואה, עם פחות אוטוסטרדות בנושאים לימודיים) או קשיים בהשתלבות חברתית (בדידות. רמת מתח גבוה יותר ראו עכב"ר).הם מורגלים באי הצלחה אקדמאית, הציפיה ב VTA לרוורד כימי (הצלחה) שלילית. המחיר הכימי הנדרש לצורך הפניית הקשב לשאלות המורכבות יותר שרויטל נוהגת לתת לתלמידים בתחילת שעור - יקר, ציפייה המוחית הנמוכה להצלחה - מונעים ממוחם את "הקצאת משאבים" הדרושה להפניית קשב לנושא הנידון. נזכיר את דרקון הכישלון הרובץ על מטבעות הזהב: זה לא אומר שאין לתלמידים יכולת חשיבה או דופמין בסינפסות. זה רק אומר שמנגנון קבלת ההחלטות הפנימי לא מקצה אשראי למשימה.


מה היתרון של שאלות המוטיבציה שנתנה רויטל בתחילת השעור? הן קלות. לפתרונן דרוש רק מעט כסף כימי. הסיבה לכך היא שמתן שאלות תוכן פשוטות אינה דורשת אינטגרציה חשיבתית משמעותית, די ב"איים של ידע" כדי לענות עליהן ולכן הצרכים הכימיים למענה עליה נמוכים יותר. סיכויי ההצלחה גבוהים ויחס העלות תועלת משופר. המוח יכול להקצות מעט קשב למשימה ואינו נדרש להנחית בצורה אגרסיבית את שאר המחשבות ברקע כדי להתרכז עמוקות בנושא. התגובה הנלהבת של המורה מוסיף רוורד חברתי ניכר, תחושת משמעות ושייכות. ה VTA רושם הצלחה.


מנגנון הקשב: כשתלמיד נכנס לכיתה הוא שקוע בעולמו. אם אין נושא מיוחד שמעסיק אותו, מחשבותיו נודדות לרשת ברירת המחדל, ומסתובבות סביב עצמו ודברי החשובים לו. כדי להתחיל בשעור יש להפנות קשב לנושא שעל הפרק, ולהנחית את הפעולת ברשת ברירת המחדל או ברשתות נוירונים אחרות בהם נוסעות המחשבות של התלמיד. הדבר אינו תמיד קל כי הרשתות הפעילות בזמן הכניסה לשעור משפעלות זו את זו. שאלות ההיזכרות הקלות בתחילת השעור משמשות למטרה כפולה: הן קלות מאד לפתרון, ומעניקות רוורד חברתי משמעותי. יחס העלות תועלת בהן גבוה. ולפיכך המוח מקצה להן "כסף כימי" (דופמין"). הדופמין מאפשר "החלפת דיסק", הנחתת המחשבות בהן היה עסוק התלמיד בכניסתו לכיתה, נקודות חיבור לצאנק הידע הרלוונטי לשעור והעצמה של רשתות הנוירונים העוסקות בנושא השעור.


מנגנון התגמול: הצלחה בפתרון השאלות משחררת במוח דופמין. ההתלהבות של המורה מעניקה "מכפיל כוח". מפעילה נוירוני מראה. מספקת הנאה, תחושת משמעות, שייכות, ולכן מורידה לחץ, מתחילה לבסס תחושת הצלחה, ומתחילה להגדיל את תחושת המסוגלות של התלמיד. יש לכך חשיבות רבה במיוחד בקרב תלמידי כיתה זו - תלמידים בסיכון לנשירה.


מנגנון ההיזכרות: השאלות שנשאלו בתחילת השעור עוררו את רשתות הנוירונים הרלוונטיות וחזרו וסללו את רשתות הדרכים בנושא השעור בסלילה דו כיוונית. הרשתות שעוררו ישמשו במשך השעור, ובעזרת חוקי הב - לחיבור השעורים הקודמים לשעור הנוכחי.


היזכרות באמצעות החיבור לנושאים רלוונטיים: החומרים הרלוונטיים מיקמו את המילים החדשות בהקשרים מוכרים והשתמשו בעוגנים קיימים בזיכרון. שימוש בעוגן מאפשר הגברה הדדית בין רשתות נוירונים (שיפעול) ועבודת צוות בין נוירונים בחיבור בין ישן וחדש. שימוש בדוגמאות רלוונטיות ובקשה להשוואה לסיפור של אחאב היווה שימוש בחז"ק חזרות על סיפורם של אחאב ונבות בהקשרים שונים (חז"ק). שימוש בחז"ק מחזק את עקבות הזיכרון, ומרחיב הקשרים ומייצב אותם. ערוב נושאים אקטואליים משמעתיים לחיים המעוררים רגש, מגביר את הסיכוי שהמוח (ההיפוקמפוס) יחזור לסוע במסלולים אלה בזמן השינה ויקבע את הזכירה.


משחק הבינגו -אין חשש מכישלון חברתי או לימודי, כי זהו משחק מזל. פתרון השאלות נעשה ביחד. עונים מהר. לא חשוב אם עונים נכון או לא, העיקר להתקדם ביחד. לא איכפת אם מישהו אחר ענה לפני כי מה שחשוב לכולם זה שכעת אני יודע איזה מילה לחפש בלוח הבינגו שלי. אין לחץ. פעילות חברתית משותפת, צחוק ורגשות משותפים לכלל הכיתה - מחבר חברתית, מוריד בדידות. (עכב"ר). אפשרות לפרס מדרבנת. הקשר שונה - הקשר משחקי ולא אקדמאי מאפשר למוח לשחרר כסף כימי. מוטיבציה אישית. וחברתית.


מבחינת המורה בלטו שתי נקודות חשובות העובדה שהתלמידים הצליחו לענות על שאלות "קשות" במסגרת הבינגו, שאלות ש"הם בעצמם לא ידעו שהם יודעים לענות עליהם", - מגלה שכשתלמיד לא מצליח לענות על שאלה - לא תמיד הבעיה היא ידע. הרבה פעמים המוח הבנקאי לא משחרר אשראי כימי לפעולה. מורה המאמין בתלמיד ומאפשר למוח התלמיד לשנות את תחושת המסוגלות האישית בעקבות הצלחה ומתן משמעות - נותן לו מתנה לחיים ואפשרות לממש את הפוטנציאל שלו - יותר מכל ידע ספציפי שהוא יכול להעניק.


נקודה נוספת שלקחנו אתנו הלאה - לא להפסיק לחקור! בחינוך מיגוון הילדים והמצבים רב, ולכן צריך להבין את העקרונות, ולהתאים לכל מצב את הפתרון המתאים לו, ולנסות בעצמנו מה מתאים לכיתה שלנו.

ניתוח שעור רויטל


תרגיל מס' 2:

המערך שיעור אותו בחרתי הוא שיעור בתנ"ך - לימוד מלכים א פרק א'

מטרה: התלמידים יכירו את הפרק המקראי

התלמידים יזהו מושגים מקראיים בפרק

התלמידים ילמדו פרשנויות שונות לטקסט המקראי

התלמידים יערכו השוואה בין אופי הדמויות בפרקים הקודמים הקודמים לפרק זה

שכבת גיל: שכבות ח'-ט'


מקצוע לימוד: תנ"ך

תיאור קצר של הפעילות-

פתיחה בשאלה מעוררת- תיאור דמותו של דוד המלך מתוך הזיכרון וממה שלמדו בפרקים הקודמים.

כתיבה בלוח פדלט.

לאחר מכן קריאת הפסוקים הראשונים ותיאור הצגת דמותו של המלך בדוד בניגוד למה שהם מכירים עד כה.

זיהוי הבעיה, הפתרון. דיון קצר סביב זכויות האישה - אבישג השונמית.

פרשנויות שונות לסצנה שקראו..

- תרגילי אימון למוח - 5 דק.

ממשיכים - קריאת המשך הפסוקים וכל קבוצה מקבלת 3-4 שאלות, לאחר העבודה

בקבוצות כל קבוצה מציגה שאלה אחת לבחירתי ומציגה את תשובתה ליתר הכיתה.

בשיעור זה אני משתמשת במס' פרקטיקות: הרצאה, עבודה אישית, עבודה בקבוצות.

אני משתמשת בהפסקות טובות לדוגמה:

פתיחת שיעור - תרגול מיינדפולנס 5-7 דק/ סבב מה נשמע/ שיר לפתיחת שיעור וסבב מילה או רעיון שהתחברו.

אמצע שיעור- תרגילים לאימון המוח 5 דק'

סוף שיעור - סרטון בנושא השיעור וסבב של מילה שלקחו מהשיעור/ מנטימטר

לעתים קרובות בייחוד בשעות האחרונות של המערכת כשאני מזהה עייפות בקרב התלמידים אני מוציאה אותם לריצה קלה במגרש וחזרה ללמידה או לחלופין מעמידה אותם בכיתה ונותנת להם כל מיני משימות של תנועה.


מתוך יומני מסע

ביומני מסע המורים משתפים איזה שימוש עשו בידע שרכשו במהלך המפגשים


דוגמה לשימוש בחזרתיות מגוונת - חזרה בהקשרים שונים


דנה ב. לומדת בקורס שלנו בפסג"ה פ"ת תשפ"ב. התשובה שלה היא דוגמה מצוינת לשימוש באלמנטים שונים של חזרתיות מגוונת.


בימים אלו אני מחזקת אצל תלמידי כיתות ג' את לוח הכפל, ומשתדלת להציג להם חזרות על הכפולה בהקשרים שונים.

למשל :

מציגה להם את שיר הכפולה ב 6 - ישנם תלמידים שהצד השמיעתי מאוד חזק אצלם.

מציגה להם את האפשרות לכתוב שורת כפל בתחתית העמוד על ידי שימוש בפעולת החיבור.

מלמדת אותם את חוק החילוף, כלומר, אם כפולה אחת יותר חזקה אצלם, הם יכולים להתחיל בה.


אני מרגישה שהגמישות והחזרתיות בכל שיעור על מספר הדרכים מאפשר לכל תלמיד להתחבר לדרך המדוייקת ביותר עבורו, ומאפשרת לו לחוות חויות הצלחה.



-


תרגילי היזכרות: מתוך: נורי-עדיני-2022

המוח בנוי כרשת דרכים. לזכור מאורע או מידע פרושו לקשר בין חלקיו. ככל שחלקי המידע מקושרים לידע קודם, לעוגנים בזיכרון - המידע יהיייה מקושר יותר ויזכר טוב יותר. כאשר מורה עומדת בכיתה ומלמדת, המילים שהיא אומרת, צלילי המילים שהיא אומרת, מתחברים זה לזה במעין חיבור זמני, קצר טווח - על פי חוקי הב (פועלים יחד-נקשרים יחד). אולם חיבור זה הוא זמני. מסו לזכור רצף מילים חסרות פשר או בשפה לא מוכרת, וראו כמה זמן תוכלו לזכור אותו. כדי שהמידע לא יתפוגג ניתן להשתמש בשתי שיטות:

  1. ניתן לשנן אותו שוב ושוב לאורך זמן - ואז תהייה קבוצת מילים מחוברת חזק (דיקלום) ללא קשר לתוכנן. לדוגמה דיקלום אותיות ה ABC או חודשי השנה.

  2. ניתן ללמד תוך קישור מתמיד לזכרונות "וותיקים", לדוגמה: בעזרת דוגמאות מגווונות, בעזרת השוואה וקישור לנושאים קודמים שנילמדו, בעזרת שאלות תש"ר: איזה תובנה עולה בי למשמע המידע? איזו שאלה יש לי לגביו? איזה רעיון עולה בי.. וכוליי. למידה מסוג זה מאפשרת הבנה (הבנה פרושה לקשר לידע קיים, או למידע חושי שנותן משמעות למילים: כבד: להחזיק משקל כבד, גבוה: לעמוד ליד אדם גבוה, או לטפס על ה גבוה וכו). בנייה כזו היא למידה פריקה ומאפשרת מגוון מסלולים למחשבה בנסיעתה.

חשוב לדעת: המידע במוח אינו נמצא בקופסאות. אפילו מושגים מוכרים היטב מאורגנים במוח בצורה פריקה, ומבוזרת. הצבע באזור אחד, העובי של הקווים באזור אחר, הרגש שהתלווה למאורע באזור אחר וכו. אנחנו לא מודעים לביזור הזה. התודעה שלנו מחברת את החלקים לשלם קוהרנטי המכיל את עץ החלקים הלא מודעים (לעניין זה ראו פוסטים על פריקות ואת הפוסט על "שערי התודעה"). ויש לדעת - המעט אליו אנחנו מודעים (ויכולים לדבר עליו באופן אקספליסיטי) בעל רגע נתון הוא קצה הקרחון של המידע הלא מודע (האימפליסיטי) עליו הוא מתבסס.


דיברנו בעבר על הצורך לסלול דרכים כשלומדים נושא חדש. הדגשנו את הצורך בחז"ק: חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, בהקשרים שונים ומגוונים. אולם תהליך זה שנעשה בכיתה סולל את הדרך מ"בחוץ" "פנימה. על מנת שהמידע ייתרשת במוח האישי של כל תלמיד יש לאפשר לתלמיד לרשת אותו בעזרת תרגילי היזכרות.


מהם תרגילי היזכרות: תרגילי היזכרות מבקשים מהתלמיד לחשוב על הנושאים שנלמדו. מצביעים עבורו על הנושאים החשובים מהשעור הקודם, או מהשעור הנוכחי.


דוגמה: שוטטו בזיכרון וענו על השאלה

מה רצה אחאב מנבות

  1. את אישתו.

  2. את הכרם שלו.

השאלות יכולות להיות ברמות שונות. משאלות תוכן פשוטות ועד לשאלות הדורשות יישום הדורש מחשבה. משאלות ברירה עד שאלות פתוחות המבקשות תובנות, מסקנות ושאלות.


דוגמה לתרגיל זיכרון: שוטטו בזיכרון וכיתבו לפחות שלושה דברים שאתם זוכרים מהנאמר בפוסט זה עד עתה. אל תגבילו את עצמכם בזמן. שימו לב לתחושת השיטוט. אל תמהרו. בידקו אחרי כמה זמן אתם מרגישים שמיציתם את התהליך. (בד"כ זה לוקח כ 3 דקות - כמה זמן לקח לכם?).


חשוב: שאלת היזכרות אינה מבחן. מטרתה לאפשר חיבור לעוגנים פנימיים במוחו האישי של התלמיד ויצירת רישות דו-סיטרי: מבחוץ פנימה ומבפנים החוצה.

כולם משתתפים

ללא מתח או חשש! יש להדגיש את זה לתלמידים. שאלת היזכרות אינה מבחן.

יש לתת פידבאק מיידי - לתת בסיום כל שאלה את התשובה הנכונה. כדי שתלמיד שנתן תשובה שגויה - יתקן אותה מיד במחשבתו. אחרת מוחו עלול לקבע אצלו תשובה שגויה.



לדוגמאות של תרגילי היזכרות ניתן להיכנס ללינק:

תרגילי היזכרות - קהילה לומדת וחוקרת נוירופדגוגיה מרכז פסג"ה פ


שאלות אליהן נתייחס בפרק זה: תלמידים בכיתה ט שלא יודעים לקרוא באופן שוטף. תלמידים בשעור גאוגרפיה המתקשים מאד בשאלות בגרות הדורשות הכללה. שאלות הנוגעות למהם תרגילי היזכרות המתאימים לכיתה הנוכחית שאני מלמד. איך לתכנן את לוח הזמנים של כנס על מנת שיהייה יעיל נוירופדגוגית? איך ללמד אסטרטגיות למידה? מהי הפסקה אופטימאלית בשעור, וכל כמה זמן יש צורך בהפסקה? מה היתרונות הנוירופדגוגיים בשימוש בחדר בריחה כאמצעי למידה והערכה בבית הספר. ואיך צריך להיות בנוי תסריט של שעור נוירופדגוגי ולאלו צרכים הוא צריך לתת מענה.

110 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בפוסטים קודמים תארנו את מנגנון זיכרון העבודה. מנגנון זה חיוני ליצירת הבנה, ולחיבור מידע חדש לידע קודם, במיוחד בגילאים הצעירים. ככל שבסיס הידע של האדם קטן יותר, הצורך בזיכרון עבודה גדול יותר. כשאנחנו ש

מורים מכירים מנסיונם שלא כדאי להעמיס יותר מדי נושאים בשעור אחד. שאחרת, יוצא שכרו בהפסדו.. גם בחיי היומיום, כשאנחנו מציגים נושאים חדשים לפני אחרים - מוטב לא להסתעף ולהתפרש ולהציג הרבה נקודות בסמיכות זמ