במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה רואים אנשים שנמצאים במאניה סוחרים בינהם כל הזמן. אנשים שמצב רגיל לא אכפת להם לנצח בשש-בש הופכים למניפולטורים, מנהלים משא ומתן ערמומי והבנה של חולשות האחר, ומשאירים את החברים שלהם לאישפוז בלי חפצים אישיים כשהם חייבים להם גם את הנעלים שלהם. מחוץ למחלקה הסגורה אנשים במאניה או בהיי מוציאים כספים "בלי הכרה" או מנסים לגרום לאחרים קרובים להוציא כספים. אנשים במתח הופכים לקמצנים גדולים. לא מוכנים להוציא אגורה. חלק מהאנשים שחוו פגיעה מינית בילדות מידי אדם קרוב, מתארים שבזמן שימוש נושא הכסף הוא חלק מרכזי אצלם: כשהיו בשימוש, וגם בתחילת השיקום הם לא הרגישו טוב אם לא היו להם סכומי כסף גדולים בכיס, והם אומרים שיכלו להוציא בקלות כסף מאנשים תוך שקרים ומניפולציות.
אצל מכורים הנושא הכספי מרכזי. מעבר לצורך לפרנס את ההתמכרות, כסף קשור להרגשת שליטה, מעמד חברתי, אינטרקציה בין אנשים, ולקיום בסיסי. כל ארבעת האלמנטים האלה מעורערים אצל מכור. לכן משתקמים מהתמכרות יכולים לעיתים להפיק תועלת מהתבוננות מודעת מוח לתהליכים מוכרים: שנור מתמיד מקרובי משפחה, תחושה שלא מעריכים אותי מספיק - ושיתכבדו ויתנו לי כסף כי רק ככה אני מבין או מבינה שמעריכים אותי, שמעמדי החברתי טוב. הדבר מסביר גם את הפזרנות המאנית וחלוקת הכספים לאחרים במחוות פזרניות המרוקנות את חשבון הבנק.
מה מקור ההתנהגויות האלה? מכורים ומשתקמים מהתמכרות, ואנשים במאניה - נמצאים גבוה על הקסקדה. רמת הסטראס שלהם גבוהה מאד. מעמד מרכזי בחברה יכול להרגיע. ו"בעל המאה הוא בעל הדעה". חשוב שמשתקמים ובני משפחה יבינו מקורן של ההתנהגויות הנלוות ליחס לכסף. מודעות עוזרת להבין את הצרכים, ולתכנן דרכי פעולה להשלמת חוסרים.
למה זה קורה?
בדידות. רצון לשליטה במשהו - כשהחיים דוהרים מסביב. הורדת מחסומים על ידי שטף אדרנלין ודופמין.
כסף מאפשר יצירה או שמירה על מעמד חברתי. אנשים רגישים מאד לפגיעה במעמד החברתי שלהם. ככל שאתה בטוח פחות ומתוח יותר הדבר בולט יותר. כשנמצאים במתח גבוה הדבר הופך לשרידתי וקשור מאד לשליטה בסיטואציה, האדם דואג לשמר את מעמדו : בנעימים - ע"י נתינה לאחר, במסחר ומשא ומתן שיודע לצפות איך האחר יגיב, שמתמרן את האחר לרצון שלי - ונותן הרגשת שליטה, או בזעם ותוקפנות מתפרצת.
הצעדים הראשונים ב 12 הצעדים הם אם כך לא פשוטים לישום: מתוך מצב של מתח גבוה, ודחף גדול לשימוש, קשה מאד להודות בחוסר האונים, לוותר על הדחף לשליטה, להודות שיש כוח גדול מאיתנו, ולסמוך על כוח אחר שינהג בלי שאנחנו לוחצים על הבקרסים ממושב הנוסע...
על משתקם להשתכנע שהמנטור שלו מבין אותו. מבין את הצרכים שלו. יודע מה עובר עליו. היה שם.
---------------
כסף, שליטה ומצבים של מאניה
במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה רואים אנשים שנמצאים במאניה סוחרים בינהם כל הזמן. אנשים שמצב רגיל לא אכפת להם לנצח בשש-בש הופכים למניפולטורים, מנהלים משא ומתן ערמומי והבנה של חולשות האחר, ומשאירים את החברים שלהם לאישפוז בלי חפצים אישיים כשהם חייבים להם גם את הנעלים שלהם. מחוץ למחלקה הסגורה אנשים במאניה או בהיי מוציאים כספים בלי הכרה או מנסים לגרום לאחרים קרובים להוציא כספים. אנשים במתח הופכים לקמצנים גדולים. לא מוכנים להוציא אגורה. חלק מהאנשים שחוו פגיעה מינית בילדות מידי אדם קרוב, מתארים שבזמן שימוש נושא הכסף הוא חלק מרכזי אצלם: כשהיו בשימוש, וגם בתחילת השיקום הם לא הרגישו טוב אם לא היו להם סכומי כסף גדולים בכיס, והם אומרים שיכלו להוציא בקלות כסף מאנשים תוך שקרים ומניפולציות. לחילופין, קורה לא אחת שאדם הנמצא במאניה מחליט לבצע שיפוצים נרחבים בבית - ומה שמתחיל ממיזם קטן הופך לפרויקט ענק שאוסף סביב האדם המאני בעלי מקצוע שמריחים את המצב וסובבים את האדם כזבובים סביב קערת דבש. לא ילכו עד שיגמר הכסף.
הצורך בשליטה בתוך מצב של מאניה פרועה או מתח גבוה, יכול להתבטא גם בנסיונות להנאה מהיכולת לצפות את ההתנהגויות של האחר, מניפולציות כדי לגרום לתגובה צפויה מראש, והתנגדות עזה לכל נסיון של כפיית פתרון סמכותי מבחוץ. שלל פתרונות יצירתיים כמו "מסכים להתאשפז ולהגיע לשיחות רק אם גם אתם תבואו איתי כי אני יודע שאתם מאד פגועים וצריכים עזרה .." ששומרים על תחושת הערך והמעמד של אדם כהורה או כבן המייטיב או כשווה בין שווים. גישות טיפוליות יעילות כמו גישת הראיון המוטיבציוני לוקחות בחשבון את הצורך בשליטה, ואת הצורך בבחירה עצמאית, והרגישות להיררכיה. מאפשרות למרואין לבחור את דרכו,לברר עם עצמו אם הוא מעונין בשינוי ואת רמת השינוי שהוא רוצה לחולל בחייו.
אלה המעונינים בזמן מאניה לתת, לתרום כספים, לפזר שטרות כסף מאווירון ולראות את כולם מסתובבים סביבי ואוספים את הכסף - יכולים לנקוט בימים של רגיעה במספר דרכים: סיפר חבר שסובל מעת לעת מהתקפים של מאניה דפרסיה: ביומיום שלי אני מתנדב. עוזר במועדוני קשישים, העמותות שמחלקות אוכל לניזקקים וכו. זה עושה לי טוב. ואני מכין לי כל הזמן קופסה של מטבעות של 10 אגורות. כשיש לי התקף ואני מרגיש דחף לפזר כסף ולתרום הרבה אני לוקח לי בכיס חופן גדול של מטבעות, עובר ליד קופסאות תרומה שיש בכל מקום ומזרים לתוכן זרם של מטבעות.
מניע מרכזי אם כן ביחס לכסף בזמן מאניה הוא בדידות, צורך להרגיש חלק מרכזי מוערך בחברה - ומתח גבוה.
הצורך בשליטה בתוך מצב של מאניה פרועה יכול להתבטא גם בנסיונות להנאה מהיכולת לצפות את ההתנהגויות של האחר, מניפולציות כדי לגרום לתגובה צפויה מראש, והתנגדות עזה לכל נסיון של כפיית פתרון סמכותי מבחוץ. שלל פתרונות יצירתיים כמו "מסכים להתאשפז ולהגיע לשיחות רק אם גם אתם תבואו איתי כי אני יודע שאתם מאד פגועים וצריכים עזרה .." ששומרים על תחושת הערך והמעמד של אדם כהורה או כבן המייטיב או כשווה בין שווים. גישות טיפוליות יעילות כמו גישת הראיון המוטיבציוני לוקחות את זה בחשבון.
למה לאנשים במאניה, ו/או בהתמכרות יש יכולת #יכולת-מניפולציה גבוהה זה כבר עניין לשאלה נפרדת.
ראו גם בצורה מורחבת את הפוסט בדידות, שליטה, כסף - ומצבים של מאניה (וקצת גם על דפרסיה)
^תודה לאנונימוס על המטאפורה עם המכונית והנוסע.
^^ תקיפה מינית פוגעת בבסיס הסטטוס של האדם כאדם בעל רצון חופשי והופכת אותו לחפץ.