שיפעול או שליפה - דוגמאות של מורים לתירגול והשראה

ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני, ורד עמית 2020-2026

בעשורים האחרונים הצטברו עדויות רבות לכך שתרגול שליפה (retrieval practice) משפר את הישגי התלמידים. עם זאת, בשיח הפדגוגי הרווח נוטים לכנות כל שאלה המופנית לתלמיד “תרגיל שליפה”. הבחנה מנגנונית מראה כי אין הדבר כן.

ישנן שאלות שמטרתן הוצאת פריט מידע מוגדר מן הזיכרון — אלו הן שאלות שליפה. לעומתן, ישנן שאלות שמטרתן להפעיל רשת רחבה של ידע קודם, אסוציאציות והקשרים — אלו הן שאלות שיפעול.

בעוד שליפה מכוונת לסגירה ולבדיקת נגישות הידע, שיפעול מכוון לפתיחה ולהכנת הקרקע ללמידה חדשה.

המילה היזכרות מתייחסת לגישה לידע המעוגן במוחנו או שמור בזיכרון האפיזודי או בזיכרון העבודה שלנו, והיא יכולה להיות שפעול (אקטיבציה) או שליפה (Retrieval).

מחקרים מדעיים מראים שכאשר משתמשים בתרגילים הדורשים "שליפה" של ידע השמור בזיכרוננו, אימון על "הוצאת הידע הזה החוצה" - תלמידים משפרים את ההשגים שלהם במבחנים. בתנאי שהמבחנים אינם דורשים חשיבה עצמאית. לדוגמה: אימון שליפה קלאסי: תלמידים התאמנו במשך שבוע יום יום בתחילת כל שעור אנגלית, על אוצר מילים של 10 מילים קבועות. האימון היה בצורת מבחן ללא לחץ - המורה הקריאה את המילים, התלמידות כתבו, המורה הציגה את התשובות הנכונות, התלמידות תיקנו. בסוף שבוע האימונים נערכה הכתבה. כל התלמידות הצליחו מאד.

אפקט נזה קרא בספרות “testing effect” או retrieval practice, והוא מגובה במאות מחקרים, כולל מטא-אנליזות רחבות.

Test-enhanced learning: Taking memory tests improves long-term retention. Psychological Science, 17(3), 249–255.

Karpicke, J. D., & Roediger, H. L. (2008).The critical importance of retrieval for learning. Science, 319(5865), 966–968.

Rowland, C. A. (2014).The effect of testing versus restudy on retention: A meta-analytic review. Psychological Bulletin, 140(6), 1432–1463.

Adesope, O. O., Trevisan, D. A., & Sundararajan, N. (2017).Rethinking the use of tests: A meta-analysis of practice testing. Review of Educational Research, 87(3), 659–701.

Wiklund-Hörnqvist, C., Jonsson, B., & Nyberg, L. (2020).Strengthening learning through repeated testing: A neurocognitive perspective. Neurobiology of Learning and Memory, 173, 107261.

ההבדל בין שיפעול לשליפה

בשליפה הדרישה מוכוונת מלמעלה. יש תשובה נכונה וצריך להגיע אליה. (גם אם התלמיד רק "מדקלם" אותה). הפעלת רשת התשובה בזיכרון סוגרת את הפעילות. שליפה היא מקרה פרטי של שיפעול (אקטיבציה של יצוג ובחינה שלו מול "תשובה נכונה"). "מה למדנו בשעור הקודם" וציפיה לתשובה מהירה - מכוון ל"שליפה". לעומת זה: "שוטטו בזיכרון ונסו להיזכר ב 3 דברים שלמדנו בשעור הקודם", תוך מתן -3 2 דקות לערך לחיפוש ושיטוט - משפעלת זיכרונות..

בשיפעול במובן הרחב, אין יעד יחיד. המטרה היא להפעיל רשת נוירונים באמצעות רמז, סיפור, קונטקסט, או שאלה, עדיף מלמטה למעלה. ההפעלה מתפשטת ברשת מושגים ומהדהדת בה בלולאה חוזרת - והיעדהסופי של השעור פתוח לחשיבה וללמידה. נרחיב על כך בהמשך.

הספרות הקלאסית מבוססת על שליפה סגורה []. נוח לבדוק את זה במחקרים. כאן אנחנו מדגישים את הסוג הרחב והחשוב יותר של ההיזכרות במהלך תהליך הלמידה - שאלות שיפעול.

בשיפעול אנחנו מעוררים רשת זיכרון קימת. כזו המשמשת עוגן. לדוגמה: מהי דמוקרטיה. איך מרגיש כעס. איך מרגישה אהבה. איך נראים הרים. מה התחושה להיות בודד או מוחרם בכיתה. וגם מידע על ידע בסיסי מרכזי שלמדנו בשעור האחרון או בנושא מסוים בכיתה. ניתן לחשוב על אירגון המידע במוח כעל רשת כבישים בעיר ידע גדולה. שיפעול של ידע בנושא מסוים דומה להדלקת אורות ב"שכונת ידע " או ברשת כבישים שמחברת אזורים רלוונטיים". בהפעלת רשת שמפעילה את הזרימה המוחית באזורים מוארים אלה - בקלות על ידיי חיבור ל"תחנת כוח" פנימית במוח - במהירות וללא מאמץ והיא מאפשרת לידע חדש להצטרף לחבורה הוותיקה הרלוונטית ו"לסוע" בשבילים שכבר סלולים, תוך חיזוק קשרים ועיגונם בידע הקיים.

כשמדברים על שליפה מתכוונים לשליפת מידע במהירות, תוך ניתוק מההקשר הכללי. רשימת מילים להכתבה, מענה מהיר על שאלות ידע למבחן מתוך רשימה סגורה. לא שאלות שדורשות חשיבה או למידה חדשה, אלא בנייה על אוטומטים. המטרה חיזוק מסלולים מ"תשובה סגורה" המיוצגת בזיכרון - החוצה.

כאשר אנחנו מעוררים ומביאים למודעות ידע רחב המעוגן בזיכרון ארוך הטווח שלנו, תוך השתהות, חשיבה, איסוף אסוציאציות קשורות, ניתן לקרוא לפעולה זו היזכרות (שיפעול/אקטיבציה). כאשר אנחנו מתכוננים להכתבה ומשתמשים יותר תשובה מהירה ואוטומטית. חיזוק של מסלול יחיד וספציפי "תשובה נכונה" אנחנו מדברים על שליפה. שליפה מזיכרון ארוך טווח היא מקרה פרטי של שיפעול מוגבל יחסית שנסגר משנמצאה התשובה ולא מהדהד ארוכות.

לכל אחת מהגישות יש יתרונות משלו ושימוש מושכל מועיל.

להרחבה ראו

• שאלת שליפה או שאלת שפעול - ההבדל העקרוני

• שיפעול - סוגיה - ודוגמאות            

• שיפעול או שליפה - דוגמאות של מורים לתירגול והשראה

להלן דוגמאות של מורים שהשתתפו בקורסים הנוירופדגוגיים שלנו.

הבאנו מעט דוגמאות. השאר ראו באתר בפוסטים על תרגילי היזכרות

המורה רויטל מבית הספר הנוירופדגוגי גן יבנה

השתתפה בקורס נוירופדגוגיה שלנו במרכז הפיסגה פ"ת

• התחלתי את השעור בתרגיל היזכרות.

• בד"כ, אני נוהגת בזמן החזרה לשאול שאלות כמו:

  מה הייתה המילה המנחה בפרק. שאלות שהן ברמה גבוהה יחסית.

• 
  

• הפעם החלטתי לשאול שאלות פשוטות. שאלות תוכן.

  רציתי לוודא שהבסיס ברור.

  שאלתי שאלות בסיסיות כמו :

  מה אחאב מבקש מנבות? מהי תשובתו של נבות? מי הדמות החזקה/שולטת/דומיננטית בסיפור? וכולי.

• מטרתי היתה שהשאלות הקלות למענה תשמשנה למוטיבציה ולהגברת תחושת המסוגלות של התלמידים.

  
  

•  לשימחתי הילדים ענו בקלות על השאלות ושמחו להשתתף. מדובר בילדים שעד כה לא השתתפו בשעורים שלי. דאגתי להעצים את כל מי שענה. התלהבתי אמיתית מכל תשובה. שיבחתי ואמרתי כמה זה משמח אותי שהם משתתפים. הייתם צריכים לראות את החיוך הרחב שעלה להם על הפנים.

  
  

תרגיל: שליפה או שיפעול? (שאלת בסיס/תחנת כוח או שאלת בטרייה (זיכרון עבודה)

דוגמה לשאלה פותחת בשעור:

 שוטטו בזיכרון וענו על השאלה: מה רצה אחאב מנבות

1. את אישתו.

2. את הכרם שלו.

כולם משתתפים על ידי הרמת כרטיסיה. אין לחץ או מתח.

2. 
   

המורה יעלה מלמדת היסטוריה בבי"ב יסודי.

היא השתתפה בקורס שלנו בנוירופדגוגיה במרכז הפסג"ה בפ"ת.

לפני הקורס היא התחילה שעור באופן הבא: ראשית היא עצמה פתחה בדיקלום הבא:

"בשעור שעבר אמרנו שבמאה השביעית לפנה"ס התפתחו ביוון קרוב ל 200 ערי מדינה שונות.

ודיברנו על הפוליס אתונה".

מה למדנו על אתונה? (איזו שאלה זו: שליפה או שיפעול?).

אחרי הקורס:

 " היצגתי מפה של איי יוון על הלוח ושאלתי -

 מה אתם רואים כאן? (מפת איי יוון)

 כמה איים יש ביוון? (3000)

אחר כך, כדי לעורר עינין (כלומר לשחרר דופמין כתגובה לאתגר וכתוצאה מקישור מפתיע)

           וגם כדי לאפשר חיבור של ידע חדש לידע הקיים על המפה המנטאלית של התלמידים

           היצגתי תמונה של ניידת משטרה ושאלתי -

           כיצד זה קשור ליוון? (פוליס),

           מי יכול להסביר מהי פוליס? (עיר מדינה)

           מי יכול לתת לנו דוגמה לפוליס שדיברנו עליה בשיעור שעבר? (אתונה)

           היכן נמצאת אתונה (בחרתי ילד שייגש ללוח).

תרגיל: חישבו מה ההבדל בין הלפני והאחריי? שליפה או שיפעול-חיבור?

דוגמה 3

במסגרת קהילה לומדת חוקרת נוירופדגוגיה אותה לימדנו והידרכנו במרכז הפסג"ה פ"ת ערכו המשתתפות התנסויות שונות בכיתות שלהן. מורות שהתנסו בשימוש בתרגילי היזכרות במהלך השעורים שלהן גילו ששימוש קבוע בתרגילי היזכרות במשך כמה דקות בתחילת השעור משפר מאד את הביצועים, מקטין חשש ממבחנים, מבסס את תחושת ההצלחה ומעלה את רמת הציונים ב כ 20%. (יפורט יותר בהמשך).

שאלת שליפה או שאלת שפעול - ההבדל העקרוני

1. תרגילי היזכרות קלים - משחררים דופמין, מאפשרים התכווננות לשעור, הבנה, וזכירה. דוגמאות  מורים

2. תרגילי היזכרות => העלאת מוטיבציה, הנאה, ביסוס תחשות הצלחה, הורדת חרדת בחינות, ועליה משמעותית בציונים

3. תשר - תש"ר - פרקטיקות של מורים לתרגילי "היזכרות" וסיכום שעור, ותרגיל לניתוח מנגנוני

4.