שיפעול או שליפה - דוגמאות של מורים לתירגול והשראה
- Npint
- 3 באפר׳
- זמן קריאה 3 דקות
ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני, ורד עמית 2020-2026
מחקרים מדעיים מראים שכאשר משתמשים בתרגילים שדורשים התייחסות לידע ששמור בזיכרוננו, "שליפה שלו" ומתאמנים על "הוצאת הידע הזה החוצה" - תלמידים משפרים את ההשגים שלהם.
המילה בה נוהגים להשתמש במאמרים אלה שנכתבים באנגלית היא רטריוול.
רוב המאמרים הנוירופדגוגיים או הפוסטים למורים שנכתבים על נושא זה מתרגמים את המילה רטריוול
ל"שליפה" . אולם זו טעות מצמצמת. אנחנו מתרגמים רטריוול ל"היזכרות"
המילה היזכרות מתייחסת לגישה לידע המעוגן במוחנו או שמור בזיכרון האפיזודי או בזיכרון העבודה שלנו, והיא יכולה להיות שפעול או שליפה.
בשיפעול אנחנו מעוררים רשת זיכרון קימת. כזו המשמשת עוגן. לדוגמה: מהי דמוקרטיה. יחסיי אהבה בכיתה
אי נראים הרים. מה התחושה להיות בודד או מוחרם בכיתה. ומידע על ידע בסיסי מרכזי שלמדנו בשעור האחרון או בנושא מסוים בכיתה. ניתן לחשוב על אירגון המידע במוח כעל רשת כבישים בעיר ידע גדולה. שיפעול של ידע בנושא מסוים דומה להדלקת אורות ב"שכונת ידע " או ברשת כבישים שמחברת אזורים רלוונטיים". בהפעלת רשת שמפעילה את הזרימה המוחית באזורים מוארים אלה - בקלות על ידיי חיבור ל"תחנת כוח" פנימית במוח - במהירות וללא מאמץ.
לדוגמה: כאשר אומרים לילד אל תאכל שוקולד - המילה שוקולד מעוררת משפעלת את האסוציאציות שלו של כמה נעים וטעים ומשמח אותו לאכול שוקולד.... המילה אל קשורה לכל כך הרבה ארועים שאמרו לו אל ודווקא שכשהוא לא הקשיב לזה הוא נהננה - והתוצאה היא הוא דווקא רוצה. דווקא בוחר במה שהיה לו טעים.
כשמדברים על שליפה מתכוונים לשליפת מידע במהירות, תוך ניתוק מההקשר הכללי. רשימת מילים להכתבה, מענה מהיר על שאלות ידע למבחן מתוך רשימה סגורה. לא שאלות שדורשות חשיבה אלא בנייה על אוטומטים.
כאשר אנחנו מביאים למודעות ידע רחב המעוגן בזיכרון ארוך הטווח שלנו ניתן לקרוא לפעולה זו היזכרות (שיפעול). כאשר אנחנו מתכוננים להכתבה ומשתמשים יותר בזיכרון האפיזודי שלנו או בזיכרון העבודה המוגבלים יותר - ניתן לקרוא לכך היזכורת (שליפה).
לכל אחת מהגישות יש יתרונות משלו ושימוש מושכל מועיל.
להלן דוגמאות של מורים שהשתתפו בקורסים הנוירופדגוגיים שלנו.
הבאנו מעט דוגמאות. השאר ראו באתר בפוסטים על תרגילי היזכרות
המורה רויטל מבית הספר הנוירופדגוגי גן יבנה
השתתפה בקורס נוירופדגוגיה שלנו במרכז הפיסגה פ"ת
התחלתי את השעור בתרגיל היזכרות.
בד"כ, אני נוהגת בזמן החזרה לשאול שאלות כמו:
מה הייתה המילה המנחה בפרק. שאלות שהן ברמה גבוהה יחסית.
הפעם החלטתי לשאול שאלות פשוטות. שאלות תוכן.
רציתי לוודא שהבסיס ברור.
שאלתי שאלות בסיסיות כמו :
מה אחאב מבקש מנבות? מהי תשובתו של נבות? מי הדמות החזקה/שולטת/דומיננטית בסיפור? וכולי.
מטרתי היתה שהשאלות הקלות למענה תשמשנה למוטיבציה ולהגברת תחושת המסוגלות של התלמידים.
לשימחתי הילדים ענו בקלות על השאלות ושמחו להשתתף. מדובר בילדים שעד כה לא השתתפו בשעורים שלי. דאגתי להעצים את כל מי שענה. התלהבתי אמיתית מכל תשובה. שיבחתי ואמרתי כמה זה משמח אותי שהם משתתפים. הייתם צריכים לראות את החיוך הרחב שעלה להם על הפנים.
תרגיל: שליפה או שיפעול? (שאלת בסיס/תחנת כוח או שאלת בטרייה (זיכרון עבודה)
דוגמה לשאלה פותחת בשעור:
שוטטו בזיכרון וענו על השאלה: מה רצה אחאב מנבות
את אישתו.
את הכרם שלו.
כולם משתתפים על ידי הרמת כרטיסיה. אין לחץ או מתח.
המורה יעלה מלמדת היסטוריה בבי"ב יסודי.
היא השתתפה בקורס שלנו בנוירופדגוגיה במרכז הפסג"ה בפ"ת.
לפני הקורס היא התחילה שעור באופן הבא: ראשית היא עצמה פתחה בדיקלום הבא:
"בשעור שעבר אמרנו שבמאה השביעית לפנה"ס התפתחו ביוון קרוב ל 200 ערי מדינה שונות.
ודיברנו על הפוליס אתונה".
מה למדנו על אתונה? (איזו שאלה זו: שליפה או שיפעול?).
אחרי הקורס:
" היצגתי מפה של איי יוון על הלוח ושאלתי -
מה אתם רואים כאן? (מפת איי יוון)
כמה איים יש ביוון? (3000)
אחר כך, כדי לעורר עינין (כלומר לשחרר דופמין כתגובה לאתגר וכתוצאה מקישור מפתיע)
וגם כדי לאפשר חיבור של ידע חדש לידע הקיים על המפה המנטאלית של התלמידים
היצגתי תמונה של ניידת משטרה ושאלתי -
כיצד זה קשור ליוון? (פוליס),
מי יכול להסביר מהי פוליס? (עיר מדינה)
מי יכול לתת לנו דוגמה לפוליס שדיברנו עליה בשיעור שעבר? (אתונה)
היכן נמצאת אתונה (בחרתי ילד שייגש ללוח).
תרגיל: חישבו מה ההבדל בין הלפני והאחריי? שליפה או שיפעול-חיבור?
דוגמה 3
במסגרת קהילה לומדת חוקרת נוירופדגוגיה אותה לימדנו והידרכנו במרכז הפסג"ה פ"ת ערכו המשתתפות התנסויות שונות בכיתות שלהן. מורות שהתנסו בשימוש בתרגילי היזכרות במהלך השעורים שלהן גילו ששימוש קבוע בתרגילי היזכרות במשך כמה דקות בתחילת השעור משפר מאד את הביצועים, מקטין חשש ממבחנים, מבסס את תחושת ההצלחה ומעלה את רמת הציונים ב כ 20%. (יפורט יותר בהמשך).
תגובות