• Npint

איך אנחנו בונים מפת מושגים - צ`אנק נוירופדגוגי - בקורס נוירופדגוגיה? (4)

עודכן ב: לפני יום


זהו פוסט מתעדכן המתאר את אופן התפתחות המושגים השונים שאנחנו מלמדים בקורס נוירופדגוגי על ציר הזמן. העיגולים הצבעוניים והמספר בתוכם מסמנים את מספרי השעורים בהם לימדנו או קישרנו את המושג המתואר לרשת הנוירופדגוגית הנרקמת בתהליך הלמידה. הקורס מתנהל בחודשים הקרובים במרכז הפסג"ה פ"ת: קהילה לומדת וחוקרת נוירופדגוגיה. בקורס משולבים ממצאים מדעיים הנוגעים למנגנוני המוח השונים וללמידה והשתנות המוח, עם פרקטיקות פדגוגיות של מורים בהם הם באים ליידי ביטוי.


שעור 1: הכרות. הבסיס הפילוסופי של השיטה. הצגה בנגיעות של של מושגי הבסיס.

המוח כרשת דרכים. # סוף תכלית. # נהג עצמאי. # מיסקונספציות # למידה מטעויות.


שעור 2: הרחבה של מושגי הבסיס. חקירה מדעית: 1. פלסטיות מוחית: נוירון-סינפסה-מורה.

2. הקשר בין הב לחז"ק. (רציונל לוגי-ביולוגי).

3. איך המדע חוקר את נושא ה חז"ק?

התחלת בניית התודעה הנוירופדגוגית: המורה כחוקר.

דוגמאות והדגמות של מחקרים מדעיים - חזרות. הפסקות. שינה.

שיח על אפשרויות החקירה העצמית הנפתחת מהם למורים בכיתה.

כמה חזרות? כמה הפסקות? מהי הפסקה טובה? מהו סדר השעורים הנכון? טוב לדחוס?

תחילת עבודה על פיתוח מיומנות נוירופדגוגית. שיח פדגוגי ספונטאני בקבוצות

והחלפה של "שיטות הוראה" בין המשתתפים.

כתיבה עצמית בחדרים : הפרקטיקה שלי: מה המטרה? (הסוף תכלית) ? מה אני עושה?

מה עושים התלמידים? מה אני מצפה? מה התוצאה?



שעור 3: הנושא למידה בהקשרים שונים. למידה בהקשרים שונים מאפשרת זיקוק העיקר, זה שחוזר

בדוגמאות השונות. יצאנו מהכותרת, מהמשפט המסכם: קשר חזק נבנה חז"ק ונתנו דוגמאות

קונקרטיות רבות ומגוונות לדרך שמימשו זאת מורים שונים . איך מייצרים חזרה מגוונת בהוראה? למה הכוונה? השעור הוקדש לדוגמאות קונקרטיות פרוט של שעורים בהם ערכו המורים

והגננות מהקורסים שלנו בפסג"ה פ"ת, חזרות לאורך זמן בהקשרים שונים.

מניע עיקרי לשעור זה היה אופן המענה לשתרגילים שניתנו בסיומו של שעור 2.

בשעורים הקודמים ביקשנו מהלומדים לתאר את האופנים בהם הם מלמדים בכיתות שלהם. התשובות היו ב"כותרות". לא ניכר שימוש בתובנות של הניירו - בפדגוגיה. ממילא הם לימדו היטב. לפחות ברמת הכותרות. ניכר היה שיש מחסור בדוגמאות חיבור קונקרטיות בין התאוריה המונגשת מהמדע לפרקטיקות של המשתתפים. לפיכך, עשינו עצירה. לא "התקדמנו בחומר". ביססנו את הקיים.

זהו יתרונו של סילבוס גמיש.


בשעור המחשנו את ההבדל בין ידיעת הכותרת (ע"פ חוקי הב) לידיעה מפורטת, באמצעות דוגמאות רבות, איך מייצרים בפועל קשר חז"ק. מהן חזרות מרווחות בזמן לאורך זמן בהקשרים שונים, ומה התועלת המוכחת מהם.בעזרת דוגמאות רבות של ניסויים שונים שערכו תלמידים משנים קודמות, הדגמנו והתחלנו בבניית הצאנק של ה"סוף-תכלית". מטרות כמו לימוד שיר בע"פ, למידת מיומנויות שונות, למידת הרעיון המרכזי בספר ישעיהו (מוסר מול פולחן), דוגמאות לשימוש שעושים בחז"ק במסגרת למידת אסטרטגיות למידה. דוגמא מלימוד גמרא, לימוד נושא בפיזיקה. לימוד אמצעים סיפרותיים בספרות. לימוד תבנית התנהגות והגברת תחושת המסוגלות. ועוד. לסיום עברנו לתרגיל בקבוצות. הקבוצות חשבו, דנו, וגיבשו יחד ניסויים כיתתיים אותם ינסו בכיתות לבחינת חז"ק והשפעתו. ראשי הקבוצות (שנבחרו על ידינו) היו אחראיים לגיבוש התוצר במצגת שיתופית. הקבוצות הציגו את התוצרים במליאה. המגוון היה מאד רחב, ושימח את כולנו. הלומדים אמרו שצריך אומץ כדי לחולל שינוי וזוהי חשיבותה של קהילה - שנותנת אומץ למשתתפיה. כולנו יצאנו נלהבים מהמגוון, מעומק הדיונים הפדגוגיים שהתפתחו בין חברי הקבוצות השונות, מחכים - להתנסויות חדשות. בשעור זה יחס התוכן לעבודה ב"חדרים" והצגה במליאה היה 3:1.


למעוניינים בדוגמאות ראו בפוסט דוגמאות ללמידה בהקשרים שונים.






שעור 4: מסוגלות עצמית - המוח הבנקאי - והכרות עם הפנקסן של המוח - ה VTA.

התחלנו ביחידה תאורטית - חקירה עצמאית והתבוננות מנגנונית - והקשר ל Life Long Learner

התבוננות וחשיבה מנגנונית כהשתתפות במפגש משפחתי והתבוננות

על מערכת היחסים בין משתתפיה. חקירה עצמאת והתבוננות מנגנונית

כמקור לעניין ולמידה פוריה ומהנה לאורך החיים.

נוירופדגוגיה: שיח ממשי יוצא משאלה קונקרטית. השאלה לשעור זה: איך ניתן להשפיע על תחושת ההצלחה של התלמיד.

מהי הצלחה במוח. מערכת התגמול המוחית. הדופמין ככסף כימי. על מה מקבלים רוורד כימי. ה VTA מנהל רישום. מערכת הציפיות. הצלחות קטנות וגדולות. למי נותנים אשראי כימי? המנדט של המורה -המורה מגדיר את ההצלחה. הצלחה הקפית ומשמעותה. בשעורים הבאים נחזור שוב על המושגים מזווית אחרת.

עבודה בקבוצות: משחק לשלושה שחקנים-שחקניות. מתחילים בעבודה עצמית. 10 דקות חשיבה עצמית על רעיון לעידוד הצלחה הקפית. התכנסות לקבוצה, אחד מציג, אחד מבקר, אחד מסכם בשפה נוירופדגוגית.

העבודה בקבוצות עוררה דיונים פדגוגיים עקרוניים. לנוירו- היה מה להגיד בנושאים השונים. הזמן לא הספיק. הארכנו את החלק הזה. עד לסיום זמן השעור. המשך והצגת התוצרים בשעור הבא. היחס בין ההקניה לעבודה בחדרים 1:1.








תודה לקשת מקוב שהכינה את מפת הנוירונים האינטרקטיבית המציגה התפתחות על ציר הזמן.









39 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מיהו נוירופדגוג?

נוירופדגוג הוא פדגוג המשתמש בידע מהנוירו - כדי לטייב את הפדגוגיה שלו. כל אדם מכל רקע יכול להיות נוירופדגוג, ולהשתמש בידע שלו לצורך התבוננות עצמית ופדגוגיה עצמית. מה צריך להיות הסילבוס בקורס כללי לנויר

          ,    נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,  חקר מוח יישומי,    התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי             ד"ר יעל עדיני 

 

 

כל הזכויות שמורות ©