בשנים האחרונות גובר העניין בנוירופדגוגיה, להלן הצעה לקורס בסיס לנוירופדגוגיה מעשית.
נוירופדגוגיה מעשית משלבת באופן שוטף מידע ממדעי המוח עם ידע פדגוגי.
מטרתה, הצמחת ידע פרקטי משולב - נוירופדגוגי.
http://hekergvanim.blogspot.com/2009/01/blog-post_28.html "התמונה הנ"ל מ"הבלוג של רונית -
בהתאמה לגישת השילוב בין הנוירו לפדגוגיה, הלומדים והמתנסים בנוירופדגוגיה מעשית בוחנים בצורה ביקורתית ובאופן שוטף את "קווי המתאר ללמידה" שמציע המחקר המדעי - בשעורים שלהם. אין "קבלה עיוורת" או "כזה ראה וקדש" של ממצאי המדע. וזה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע.
איך כדאי ללמד נוירופדגוגיה מעשית? מה הנושאים בהם כדאי להתמקד?
כקורס בסיס אנחנו מציעים ללמוד אודות המנגנונים הבסיסים של המוח ולהתנסות במקביל בבחינת השפעתם המשולבת על הלמידה בכיתות בהן המשתתפים בקורס מלמדים. בעשותנו זאת אנחנו מקבלים את הצעתו של ווילאם ג"ימס שהציע: "יניח המדע את קווי המתאר ללמידה, ויאפשר למורים לעשות את אומנותם" (תרגום חופשי מהספר שיחות למורים). המנגנונים אליהם אנחנו מתייחסים הם: מנגנוני הלמידה והזכירה, מנגנון הרוורד המוחי, מנגנון המתח, רגש והשפעתו, והמנגנון הקשבי.
להלן דוגמה לנושאים המתאימים לקורס (מורחב ) כזה. כמות הנושאים גדולה ממספר השעות המתואר כדי לאפשר לחפצים ללמד קורס כזה - אפשרות בחירה.
דוגמה לדרך בה בנינו קורס של 30 שעות ב 8 מפגשים ניתן לראות ביומן השטח שלנו שנכתב במהלך קורס במרכז הפסג"ה פ"ת באתר זה - תחת "פוסטים חדשים".
דוגמאות לחלק קטן ממראי מקום מדעיים הדרושים/אפשריים למלמדים בקורס כזה ניתן למצוא במאמרים שלנו באתר זה. הרחבה שלהם אנחנו מגבשים בספר שלנו (נורי-עדיני-עמית - בכתיבה).
נוירופדגוגיה מעשית
ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 21-08-21
נושא הקורס: הקורס עוסק בהנגשת חקר מוח יישומי-מעשי לאנשי חינוך, סיגלי הוראה, מורים ומורי מורים. הדגש בקורס זה הוא על הנגשת מנגנוני המוח השונים, ואימון בשימוש בידע נוירופדגוגי מונגש לצורכי ניתוח, תיכנון, פיתוח וחקירה של שעורים ושל פרקטיקות פדגוגיות ונוירופדגוגיות.
קהל היעד: מורים, גננות, ומנהלי בתי ספר, מורי מורים במכללות ואוניברסיטאות. חוקרי מוח המעוניינים ללמד נוירופדגוגיה במכללות כנ"ל.
מטרות הקורס: להקנות למשתתפיו מיומנויות נוירופדגוגיות מעשיות: 1. חשיבה וניתוח מנגנוניים ומחקר עצמי, או מחקר פעולה, או התנסות חוקרת. 2. הנגשה של ידע מדעי תוך קרובו לעולם הלומד. 3. שימוש בתובנות נוירופדגוגיות, חשיבה מנגנונית והתנסות חוקרת להשבחת ההוראה-למידה, באופן שוטף בכיתות.
דרך הלימוד בקורס: שיח אתי א-סימטרי ממוקד לומד, בליווי מצגות, הדגמות חוויתיות, למידה אקטיבית התנסותית, ומפגשי הדרכה ליישום הנוירופדגוגיה בהוראה של מורים בשטח. הוראה במקביל של ידע מדעי והרלוונטיות שלו לפרקטיקות פדגוגיות נהוגות. שיח עמיתים פדגוגי ונוירופדגוגי לליבון סוגיות ופתרונן. מוצע לקיים את השעורים אחת לשבוע או לשבועיים על מנת לאפשר חקירה עצמאית (התנסות חוקרת) של הנלמד - באופן ממשי, בכיתות עצמן. את תאורי המקרה שמביאים המשתתפים אחרי ההתנסויות האלה אנחנו מנתחים יחד בשעורים.
דרישות הקורס: נוכחות 80% לפחות במפגשיי הלימוד. השתתפות אקטיבית בשעורים ובתרגילים. התנסות אישית מעשית במחקר נירופדגוגי עצמי (התנסות חוקרת). התנסות בבניית שעור ע"פ עקרונות הנוירופדגוגיה וניתוחו. הדרכת מורים וגננות (תלמידי המשתתפים) והנחייתם בתירגול מחקר עצמי בכיתות בהם מלמדים. הצגת התוצרים בע"פ ו-או בכתב.
משך הקורס: 10 מפגשים.
סך של 30 שעות אקדמאיות: הקנייה ולמידה אקטיבית.
ניתן להוסיף במידת הצורך 8 ש"א למפגשי הדרכה למעקב והדרכה ביישומי הקורס.
על הקורס
ניירופדגוגיה מעשית יוצאת מעולמו של הלומד ושאלותיו ומקרבת אליו את החומר המדעי. השיטה דיאלוגית וממוקדת צרכים ממשיים. תכני הקורס מתבססים על ידע מדעי רחב לגבי מנגנונים בסיסיים הפועלים במוחו של כל אדם באשר הוא אדם, ואוסף אמצעים חוויתיים להנגשת הידע למורים ולמורי מורים.
יישומה של השיטה ע"י מורי-מורים דורש 1. לימוד דרכים להנגשת מנגנונים מוחיים רלוונטיים מחקר המוח "לכל אדם" בלי להזדקק לידע מדעי מוקדם ושפה מקצועית גבוהה. 2. אימון בחשיבה מנגנונית לניתוח אירועים בכיתה, ולתכנון, פיתוח והתנסות בפרקטיקות לשם התמודדות עם בעיות קונקרטיות העולות בזמן ההוראה.
במסגרת הקורס יוצגו למשתתפים עזרים חוויתיים שונים המאפשרים הבנה והמחשה של הנושאים הנלמדים. ההדגמות החוויתיות וההסבר שלצידן מאפשרים הבנה של נושאים עמוקים ורלוונטיים לחיי כל אדם, באמצעים השווים לכל נפש.
בבסיס הנוירופדגוגיה המעשית עומדת גישה פילוסופית אתית המבוססת על משנתם הפילוסופית של פראנץ רוזנצוויג ועימנואל לווינאס. גישה זו מבוססת על המושג "דיאלוג אתי א-סימטרי". הגישה מובילה להעצמת הזולת ולתהליך פנימי המאפשר גם פדגוגיה עצמית, תנועה נפשית ושינוי. גישה זו תודגם באופן שוטף במהלך הקורס.
מנגנוני המוח השונים מוצגים באופן הוליסטי תוך התייחסות להשפעתם ההדדית.
תוכנית הקורס
המלצה: קורס בסיס יכלול לפחות 30 שעות אקדמאיות ב 10 מפגשים.
יתחלק ל 10 מפגשי לימוד תוכני ולמידה פעילה (סה"כ 30 ש"א), ו (אופציונאלי) 4 מפגשי הדרכה במהלך שנת הלימודים (סה"כ 8 ש"א). כל מפגש יכלול כשעתיים (ש"א) לימוד ושעה למידה אקטיבית.
יכללו נושאים מהרשימה הבאה:
1. א. הקדמה תאור השיטה. שאלה משותפת וחקירה עצמית. בסיום השעור יוצג דף החקר.
ב. מערכת הלמידה והזיכרון במוח.
מטאפורה מובילה: המוח כרשת דרכים.
כללי למידה והשתנות במוח.
חוקי הב – כללים לרישות ומידור ברשתות נוירונים.
כללי חז"ק – חזרות זמן והקשרים שונים - הרציונל הביולוגי.
כללי חז"ק - בניית מערך שעור על פי כללי חז"ק.
מאנקדוטה לחקירה מדעית. בידוד פרמטרים (הדגמה פסיכופיזית).
פלסטיות מוחית ומבנה הנוירון.
מה המשמעות הביולוגית של בניית רשת דרכים במוח.
שעור זה משמש גם כבסיס להבנת - פלסטיות מוחית, נושאים במערכת הרוורד, סיגנונות קשב.
תרגילים לדיון ולהתנסות חוקרת:
מהי למידה בהקשרים שונים?
מהי הפסקה טובה?
מה קובע את תיזמון ההפסקה?
תיכנון שעור נוירופדגוגי.
הסבירו מה יתרונותיה של למידה מולטי-דצפלנארית. עשו שימוש במטאפורת רשת הדרכים.
נושאים נוספים:
שפה חדשה: איכסון קומפקטי ופריק. הדגמות.
איך יוצרים למידה אינטגרטיבית להבנה.
איך ומדוע שיטת לימוד הגמרא מאפשרת פיתוחה של חשיבה יצירתית.
מתי להשתמש בלמידה ממודרת למניעת הפרעה הדדית בין זיכרונות.
איך כדאי להתאמן בפתרון שאלות למבחני בגרות?
2. מערכת הזיכרון והלמידה.
שלבים בגיבוש הזיכרון.
למידה אקטיבית ומשמעותה הנוירופדגוגי.
תרגילי היזכרות ורישות דו-כיווני.
למה צריך לאפשר לתלמידים "לשוטט בזיכרון".
איך מלמדים כדי שתלמידים יזכרו.
מזיכרון קצר טווח לזיכרון ארוך טווח – חוקי הב, ההיפוקמפוס איש הבלונים.
למידה תוך שינה. השפעת רגש על גיבוש הזיכרון לטווח בינוני וארוך טווח.
נושאים רלוונטים נוספים:
מיסוך והפרעה הדדית.
דוגמה: למידה של תרגילים למבחני בגרות – אימון רוחבי לעומת למידת אורך.
כללים ללימוד אסטרטגיות למידה – מהקל לכבד: שיטות לבניית סכמות במוח (הב וחז"ק).
3. מערכת הגמול המוחית ומגוון של מקורות reward .
מטאפורה מובילה: המוח כבנקאי.
המחשה: דופמין ככסף כימי.
דוגמאות לאופניי פעילות מערכת הרוורד:
ביסוס תחושת ההצלחה במוח ובכיתה.
בניית תחושת מסוגלות אישית וכוחו של המורה.
מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית.
מוטיבציה אישית ומוטיבציה חברתית.
אינטרקציה של מערכת ההנעה עם מנגנון המתח.
איך גורמים למוטיבציה אצל התלמידים.
תחרות בין קבוצות: מועילה או מזיקה ?
4. מתח, פחד וקסקדת השרידה.
הקשר בין מתח ללמידה, זכירה, חשיבה ומוטיבציה.
סטראס מטפש אותך. מה עושים כשיש בלאק אאוט?
הרלוונטיות של הקסקדה להוראת נוער בסיכון.
מתח סוכם לחצים. גורמי מתח עיקריים: עכב"ר ב"א.
בדידות, שייכות וכוחו של המורה.
איך מורידים את רמת הלחץ של התלמידים?
הקסקדה ומנגנוני וויסות וחוסר וויסות (ריגשי, חושי והתנהגותי).. הקשר לחוקי הב.
שיטות להורדת לחץ וויסות – על איזה עיקרון מוחי הם עובדים?
הקשר בין מתח ללמידה, זכירה, חשיבה ומוטיבציה.
מהו הבסיס הביולוגי לשיטות יעילות המיועדות להגדלת יכולת הוויסות החושית, והריגשית?
הסילבוס גמיש. לפי העניין וההדגשים של המשתתפים יתכן וחלק מהנ"ל יקוצר לטובת
שעורים או נושאים נוספים לדוגמה:
5. מערכת הקשב, הקצאת קשב מול "הפרעת קשב".
סיגנונות קשב ודימוי הניאגרה (וזיקולות, מאגרים, פלסטיות, והבדלים בין אישיים).
Novelty seeking, The need for speed
מנגנוני בחירה קישבית: הגברה והנחתה - (הדגמה בעזרת ניסויי פסיכופיזי עם משקפי תלת מימד). .
עוגנים בזיכרון ותפקידם.
שיפעול הדדי של רשתות ולמה, על פי מנגנוני המוח, חשוב ללמד נושאים הקשורים לעולמו של הלומד.
6. יוזכרו על קצה המזלג
מנגנוני סינכרון בין אישיים, סינכרון הורמונאלי (קורטיזול). ונוירוני מראה. מוזיקה כמנגנון מסנכרן.
7. למידה סטטיסטית והמוח הגמיש. מה קובע את חוקי המוסר שלנו?
8. מוח, תנועה וחשיבה. מה הקשר בין היפראקטיביות למנגנון הקשב. איך זה קשור לדופמין.
כמות הנושאים שהובאה כאן רחבה פי כמה מהניתן להילמד במסגרת קורס יחיד. מטרתה
מתן פרספקטיבה רחבה על כל אחד מהמנגנונים באופן המאפשר מענה על מגוון רחב של דילמות ואתגרים מחיי היומיום של המורים. .
שיטת העבודה:
עם כל מנגנון שיוצג נצביע על מקבץ שאלות שהציגו לפנינו מורים, עליהן מאפשרת הבנת המנגנון לענות. במהלך הלמידה האקטיבית ושעורי ההדרכה: נתנסה במתן תשובות לשאלות של מורים ולשאלות של מורי-מורים ממשתתפי הקורס, על סמך הידע שהוצג בשעורים.
נתנסה בניתוח של תאורי מקרה מהספרות החינוכית, וממיקרים ודילמות שיעלו משתתפי הקורס.
בקורס יעשה שימוש שוטף באביזרים וחומר עזר להמחשה והנגשה חוויתית של הנושאים השונים
מולץ לכתוב במהלך הקורס "יומן אישי" – למה הנלמד מתקשר אצלי?
במסגרת השתלמות המועברת על ידי מרצים שונים: מוצע להיות בקשר עם מרצים שונים בהשתלמות לצורך סינכרון בתכנים ככל שהדבר ניתן.
רשימת מקורות לקריאה (רשות):
הקורס ילווה בקטעי קריאה מתוך החלק המנגנוני בספר שלנו (נורי-עדיני-עמית - בכתיבה).
הספר הנ:ל עשיר במקורות מדעיים. לחלקם תהיינה הפניות במהלך הקורס להעמקת הידע.
איך אנחנו בונים מפת מושגים – צאנק נוירופדגוגי בקורס נוירופדגוגיה: https://www.neurotreatil.com/post/untitled
מאמרים ניירופדגוגיים – חקר מוח מונגש- מאת נורי, עדיני, קרני ועמיתים
1. שפה חדשה : צעד לקראת פדגוגיה מונחית מוח. 14.10.09 נורי. עדיני. קרני.
2. נירו-פדגוגיה : קווי מתאר ללמידה 04-08-11 עדיני. נורי. קרני . קרן.
3. נירופדגוגיה: לא על המוטיבציה (האינדבידואלית) לבדה: מנגנוני למידה, גמול ומוטיבציה במוח ובכיתה. 16-11-12 עדיני. נורי. קרני .ורטמן.
4. The astonishing hypothesis: the scientific search for the soul by F Crick; Charles Scribner, New York, 1994, 317 pages, $25.00, ISBNO 68419431 7
"It's all done by nerve cells"—our joys, our sorrows, our memories, our ambitions, our sense of personal identity, and our sense of free will."
This is the hypothesis of Francis Crick's latest book Perception, 1994, volume 23, pages 367-370
דוגמאות לרפרנסים מדעיים מערכת הרוורד והמוח הבנקאי.
ak, A., Stauffer, W. R., & Schultz, W. (2014). Dopamine prediction error responses integrate subjective value from different reward dimensions. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 111(6), 2343–2348. https://doi.org/10.1073/pnas.1321596111 )
obayashi, K., & Hsu, M. (2019). Common neural code for reward and information value. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 116(26), 13061–13066. https://doi.org/10.1073/pnas.1820145116
Hollon, N. G., Arnold, M. M., Gan, J. O., Walton, M. E., & Phillips, P. E. (2014). Dopamine-associated cached values are not sufficient as the basis for action selection. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 111(51), 18357–18362. https://doi.org/10.1073/pnas.1419770111
7. Berridge KC, Robinson TE and Aldridge JW " Dissecting components of reward: ‘liking’, ‘wanting’, and learning". Current Opinion in Pharmacology 9:65–73 (2009)
8. Schultz W, Dayan P, Montague PR (1997)
"A Neural Substrate of Prediction and Reward" SCIENCE 275(5306):1593-9