• Npint

מיהו נוירופדגוג?

עודכן ב: אפר 12

נוירופדגוג הוא פדגוג המשתמש בידע מהנוירו - כדי לטייב את הפדגוגיה שלו.

כל אדם מכל רקע יכול להיות נוירופדגוג, ולהשתמש בידע שלו לצורך התבוננות עצמית ופדגוגיה עצמית.


מה צריך להיות הסילבוס בקורס כללי לנוירופדגוגיה?

לשיטתנו, סילבוס הבסיס צריך לכלול ידע חזק/מעצים, ורעיונות גדולים (Young 2013).

במסגרת זאת צריך הסילבוס לכלול ידע המאפשר מתן מענה לשאלותיו ושאלות תלמידיו הנוגעות לפדגוגיה.

ברוב המקרים ניתן לחלק שאלות אלה לקבוצות על פי המנגנונים המוחיים אליהם הן מתייחסות, והקשרם ללמידה: זיכרון, מוטיבציה (מערכת הרוורד), השפעה ריגשית, השפעת המתח, אינטרקציות חברתיות וקשב.

היחס והמינונים בהתיחסות למנגנונים השונים - גמיש.


דוגמאות לשאלות: איך ניתן לבסס את תחושת ההצלחה של תלמידים? איך המוח מעביר מידע מזכרון קצר טווח לארוך טווח? למה תלמיד פעיל ויודע בשעור אחד, ולא זוכר כלום בשעור שני? מה זה הפרעת קשב? למה תלמידים נכנסים לבלאק-אאוט במבחן? איך אפשר לעזור להם? מה יש למדע להגיד על סגנון למידה גלובאלי לעומת לוקאלי? מה זה זיכרון עבודה ואיך הוא משתנה עם הגיל? איך המוח מקצה קשב? מה הבעיה של תלמידים עם תחושת מסוגלות נמוכה? מה זה מוטיבציה פנימית? מה הקשר בין שינון להבנה? מה ההבדל בין דיקלום לסיפור? איך מחברים איים של ידע לתמונה שלמה? מה זו הפסקה טובה? מה המנדט של המורה בעינינים "פסיכולוגיים" ? מיהו דרקון הכישלון ואיך לשחרר את הזהב שהוא מונע? מה הבעיה עם מושג השליפה? מהם תרגילי היזכרות? למה צריך לבנות מסלול דו-סיטרי - מהחוץ פנימה, ומהזיכרון החוצה? ועוד.


למה צריך לענות על שאלות? בד"כ מלמדים בקורסים נוירופדגוגיים על מנגנוני המוח השונים בנפרד. חשוב להבין שסביבת ההוראה והלמידה בית הספר ובחיים מורכבת. כשבונים פרדיגמת הוראה יש להביא בחשבון מספר מנגנונים מוחיים במקביל. אי אפשר לדון בנושא הזיכרון בלי להביא בחשבון מוטיבציה ומתח. חשוב להבין איך משפיע הרגש על פעילות ההיפוקמפוס וכולי. קורס נוירופדגוגיה צריך לכלול ידע מנגנוני על המנגנונים השונים - לחוד וביחד.



מה צריכה להיות שיטת ההוראה בקורס לנוירופדגוגיה:

  • הוראת מנגנונים מוחיים לחוד, וביחד. באופן המאפשר הבנת השפעתם ההדדית.

  • העצמת המורה כמורה וכאדם. שימוש בידע ובנסיון שלו כאדם וכפדגוג.

  • הוראה המשתמשת בידע הנוירופדגוגי, כדי לטייב את ההוראה בקורס עצמו.

  • שימוש בחוקי הב - ולימוד אינטגרטיבי של מערכות המוח השונות במקביל לדוגמאות מתחום החינוך המדגימות את האופן בו הן מתבטאות במערכות המוח השונות.

  • שימוש ופיתוח משותף של "שפה חדשה" בינתחומית, עשירה במטאפורות מושגיות והדגמות מנגישות.

  • יצירת שיח אתי ממשי היוצא משאלות המורה ונבחן על ידיו באופן שוטף ועצמאי בחיים הממשיים.

  • שימוש תדיר בדף חקר מובנה פשוט וידידותי לניתוח שוטף של פרקטיקות נוירופדגוגיות אישיות.

  • שימוש תדיר בחשיבה מנגנונית

  • שימוש תדיר במחקר עצמי עצמאי . כל שאלה חשובה. תוך שימוש מיטיב בכוח ההעצמה של הקהילה.

  • אנחנו מלמדים את הקורס בקו- איש חינוך וחוקרת מוח ביחד באותו שעור.

איזה מיומנויות יש לנוירופדגוג? לשיטתנו, מיומנויות נוירופדגוגיות בסיסיות הן יכולת חשיבה והתבוננות מנגנונית, יכולת תיכנון שעור ובניית פרקטיקות הוראה שונות המתבססות על ידע נוירופדגוגי, ומיומנות חקירה אישית ושיפור של פרקטיקות בהן הוא משתמש בכיתה.


בעזרת פיתוח יכולת התבוננות וחשיבה מנגנונית,

אנחנו הופכים את היחס בין מרכז והיקף.

מ"מורה מיישם" תובנות נוירופדגוגיות של אחרים,

ל"מורה חוקר" ו"מורה מפתח" פרקטיקות נוירופדגוגיות.

ואין הכוונה דווקא לחקירה מדעית מתודולוגית,

אלא לחקירה סקרנית, מתבוננות, ומודעת, כילד החוקר את עולמו

מתוך כוונה להבין ולמצוא את הדרך האופטימאלית להשיג את מטרותיו.


איך מפתחים מיומנויות כאלה?

לפיתוח מיומנות אלה - המשתתפים בקורסים שלנו

  1. עושים שימוש שוטף ותדיר ב"דף חקר" מובנה, פשוט, וידידותי לניתוח של שיטות ההוראה שלהם בשעורים השונים שהם מלמדים בבית הספר.

  2. מתנסים באופן שוטף ותדיר ב"מחקר עצמי" בוחנים בצורה מודעת מוח את שיטות ההוראה שלהם בכיתה, מנתחים אותם, חוגגים את הצלחתם, ומסיקים מסקנות לשיפור מודע מוח במידת הצורך.

  3. משתשים בכוח של קהילת העמיתים שלהם כדי להעצים ולשאוב כוח מקהילתם המקצועית, מציגים את התוצרים, מקבלים תגובות, שומעים רעיונות מאחרים, נהנים מהשותפות ומהביחד.

בסיום הקורס צריך הלומד בו לפתח יכולת התבוננות חשיבה וניתוח מנגנוניים. החשיבה המנגנונית צריכה לספק ללומד כלים לבחון באופן ביקורתי את הפרקטיקות שלו ולאפשר לו להמציא חדשות ולשכלל את הישנות. לחשוב את חייו והתנסויותיו, ולחזור להיות אדם הבוחן וחוקר את עולמו, מתכנן דרכיו, בונה פרקטיקות הוראה ומשנה אותן על פי הצרכים המשתנים. שחקן משמעות בעולמנו.


מתוך הספר נוירופדגוגיה יישומית/מעשית/משמעותית/ - כל מורה יכול (שם זמני)

נוירופדגוגיה יישומית - ידע חזק ורעיונות גדולים (שם אלטרנטיבי).

ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני, וורד עמית (M.A.), בשיתוף עם מרכז פסג"ה פ"ת.


ידע חזק/מעצים: בספרות המקצועית Powerful Knowledge

רעיונות גדולים: בספרות המקצועית Big ideas

" נוירופדגוג הוא אדם המשתמש בנוירו- במסגרת הפדגוגיה שלו.

לשיטתנו, כל מורה.גננת.אדם יכולים, כל שאלה משמעותית.

לשיטתנו בסילבוס נוירופדגוגי צריך לתת את הדעת על היחס בין הוראת תוכן מהנוירו-, דוגמאות פדגוגיות, מחקרים עצמיים (self study) כולל ניתוח מנגנוני (מטהקוגניטיבי), והצגתם לכיתה, ניתוח פרקטיקות של משתתפי הקורס, תיכנון פרקטיקות חדשות או שיפור מוכרות, בהתאם למה שנלמד בכיתה, ומחקרי פעולה (או חקר הפרקטיקה). בהתאמה לחוקי Hebb ("פועלים יחד נקשרים יחד), אנחנו לא מפרידים בין מידע מהנוירו- למידע מהפדגוגיה. אצלנו אין קורס נפרד לידע על הסינפסה, קורס לסגנונות למידה, וקורס/סדנה לדיון, חקר, והתנסות עצמית… ( fire apart wire apart). השיח הוא "שיח ממשי", כלומר, הידע נלמד וניבחן ביישומו ובתועלתו המוכחת, על ידי כל לומד. " (נורי-עדיני-עמית 2020).



י




83 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

למידה במוח דורשת חזרות בהקשרים שונים - למה הכוונה? דוגמאות של מורים.

למידה במוח יוצרת ומחזקת קשרים בין הנוירונים במוח. למעט מקריי קיצון היא דורשת: חזרות, מרווחות בזמן לאורך זמן, בהקשרים שונים. אנחנו נוהגים להגיד: קשר חזר נבנה חז"ק (חזרות, זמן, קונטקסים שונים). למה הכוו