מיהו נוירופדגוג?

מאת: ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני. דצמבר 2020. עודכן, פברואר 2022.

מיהו נוירופדגוג?

נוירופדגוג הוא אדם בעל ידע ונסיון בהוראה המשתמש בידע מהנוירו - כדי להשביח את ההוראה-למידה

מורה כזה יכול לנתח מצבים בכיתה באופן שיטתי על פי מנגנוני הבסיס השונים המופעלים בזמן ההוראה למידה. למצוא פתרונות לדילמות ואתגרים על סמך ידע משולב ורציונאל ביולוגי להתנהגויות. כן יכול נוירופדגוג לבנות את השעור שלו באופן טוב יותר תוך הכרות עם תנאי היסוד ללמידה מיטבית במוח.

.

הידע הדרוש לנוירופדגוג (בנבדל מפדגוג) הוא ידע מנגנוני בסיסי.

ידע מנגנוני הוא ידע אודות מנגנוני המוח הבסיסיים, אלה המשותפים לעולם החי כולו:

• מנגנוני למידה וזיכרון: המוח כרשת דרכים. חוקי הב. קשר חזק נבנה חז"ק.

• מנגנון ההנעה והתיגמול המוחי: מוטיבציה ודופמין, צפי-להצלחה/תפיסת מסוגלות, הקצאת קשב.

• מנגנון התגובה ללחץ

הרחבות לנושאים כמו רגש, הקצאת קשב, זיכרון עבודה שיפעול וכו יכולים לסייע אך ידע בסיסי במנגנונים הנ"ל מאפשר להשביח מאד את היכולת הנוירופדגוגית.

אין חובה להכיר את הביולוגיה לפרטיה. די להכיר מילות מפתח בודדות - ולחבר את המידע עליהן לדוגמאות, לעוגנים, לנושאים רלוונטיים מעולמם של הלומדים ומעולמם של אנשי החינוך.

ידע מנגנוני מאפשר לנו להכיר את "גבולות מגרש המשחקים" בתחומיהן נעשית מלאכתו אומנותו של המורה.

דוגמאות בסיס:

• ללמוד פרושו לקשר

• להבין פרושו לקשר

• הפעלה של נושאים (קבוצות נוירונים) בסמיכות זמן יוצרת בינהם קישוריות וחיבור.

• חזרות מרווחות בזמן לאורך זמן הן דרישה ביולוגית ללמידה לאורך הסולם האבולוציוני כולו.

• חזרות בהקשרים שונים מאפשרות למוח לזקק את העיקר באופן אוטומאטי.

• לחץ גבוה הוא חסם ביולוגי לחשיבה יצירתית. מעל רמת לחץ מסוימת המוח חוסם אזורי חשיבה עצמאית ופועל על פי אוטומאטים.

• אוטונומיה בדרך הלמידה ובחירה עצמאית של המסלול להבנה - היא תנאי מבוסס ביולוגיה ההכרחי ליצירת מוטיבציה פנימית.

• למוטיבציה פנימית יש ביטוי כימי - הפרשה של דופמין באזורי מוח שונים, ולפעולה זו - הקצאת דופמין למשימה - יש כללים ומדרג.

• במוח יש מנגנון מובנה המאפשר למידה מהתנסות, כולל הבנה. הבנה פרושה לקשר. למידה פרושה לקשר. ולקישורים האלה יש ביטוי פיזי, ממשי ברמת הקישוריות הביולוגית במוח.

נוירופדגוג מכיר ומבין את הכללים האלה - הם מחוברים אצלו לדוגמאות מחיי היומיום בכיתה.

הוא/היא יודעים לחבר ולקשר בינם לבין מופעים שונים במהלך הלמידה -הוראה. מסוגלים לנתח במהלך השעור מה מהכללים האלה יכול לסייע לו להבין איך להתמודד עם דילמות ואתגרים במהלך ההוראה.

איזה מיומנויות יש לנוירופדגוג? לשיטתנו, מיומנויות נוירופדגוגיות בסיסיות הן

• יכולת חשיבה, ניתוח והתבוננות מנגנונית. כלומר כשמשהו לא עובד בשעור, כשתלמיד לא מצליח לזכור, כשהכיתה משתוללת, כשתלמיד מתנתק - אפר לבחון את מה שקורה בעזרת ידע נוירו-דגוגי ולהבין את הרציונאל למה שקרה - ולחשוב על דרכים המבוססות על הידע הזה לתיקון המצב.

• 
  

• יכולת תיכנון שעור ובניית פרקטיקות הוראה שונות המתבססות על ידע מנגנוני נוירופדגוגי (הכרת חסמים וכללי יסוד ללמידה והנעה).

• 
  

• ומיומנות התנסות חוקרת וסקרנית המכוונת לשיפור של פרקטיקות בהן הוא משתמש בכיתה בעזרת הכרות עם כללי הלמידה וההנעה של המוח.

כל אדם מכל רקע יכול להיות נוירופדגוג, ולהשתמש בידע שלו גם צורך התבוננות עצמית

ופדגוגיה עצמית.

מהו ידע מנגנוני ולמה הוא נחוץ? מנגנוני המוח הבסיסים מניעים ומכוונים את ההתנהגויות והלמידה שלנו. כאשר מורה נמצא בכיתה מתרחשים בה ארועים שונים. בדומה למבנה הקרחון, הארוע המתרחש בכיתה הוא רק קצה הקרחון המבצבץ מעל פני השטח. מתחתיו נמצאת שכבה המכילה את המשתתפים השונים בארוע (מורים ותלמידים) התנסויותיהם , תנאי החיים שלהם, ידע, כישורים, הבדלים אישיים ואינטרקציות הדדיות בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה. ומתחת לכל אלה, בשכבה התחתונה, מצויים מנגנוני הבסיס המשותפים לכולנו. מנגנונים אלה מהווים מכנה משותף לכל הגורמים המשתתפים בארועים השונים בכיתה, ומאפשרים לנתח את מצבים ותהליכים לימודיים וחברתיים מורכבים - בצורה בהירה ופשוטה להבנה. (תודה לדנה פריבס (prives) ממכון מנדל על מטאפורת הקרחון וחיבורה לנוירופדגוגיה ולחשיבה מנגנונית).

כדאי לדעת: מנגנוני הבסיס של המוח שלנו פועלים על פי עקרונות מפליאים בפשטותם מחד - וביכולות המגווונות שהם מאפשרים מאידך. הם יסודיים ומשותפים לחי בעולמנו. עקרונות בסיס של מבנה הנוירון (תא המוח), עקרונות הלמידה והזכירה, מערכת התיגמול וההנעה המוחית, מנגנון הלחץ, ואפילו החומרים הכימיים המפעילים מנגנונים אלה דוגמת הדופמין. כל אלה ניתן למצוא ברמות מורכבות שונות - לאורכו של הסולם האבולוציוני - מתולעת ועד אדם.

לדוגמה: כאשר מורה מנסה ללמד את הכיתה בשעורי הבנה והשיטה בה היא נוקטת לא עוזרת - המורה יכולה להבין בעזרת הכרות עם חוקי הב וחז"ק למה התלמידים מתבלבלים ולמרות החזרות הרבות לא לומדים להכליל.

מורה הנוקטת בשיטה של חזרה על השעור הקודם בעזרת שאלות מורכבות , לומדת להשתמש בתרגילי היזכרות קלים בתחילת השעור ואת הרציונאל לשימוש בהם (ראו פוסטים מתאימים באתר).

מורה המעונינת שהתלמידים ילמדו לחבר ידע חדש לידע קודם יודעת מהם כללי הלמידה המאפשרים זאת.

כאשר מוטלת על מורה ללמד בשיטת לומד עצמאי - יכול מורה שהוא נוירופדגוג לדעת: מהי למידה במוח, מה פרושה של הבנה, איך דרך הלמידה משפיעה על בניית המוח של הלומד, מהם המנגנונים המפעילים במוח מוטיבציה פנימית, מהם החסמים הביולוגיים ללמידה כזו, מה היתרונות של למידה כזו, מה היא מאפשרת למוח, באיזה צורה היא בונה את המוח, מה ההבדל בלמידה עצמאית בגילאים השונים, מה התנאים ההכרחיים ללמידה עצמאית, האם כל אחד יכול להיות לומד עצמאי? וכו. כל אלה יכולים להיענות בצורה פשוטה ונגישה בעזרת הכרות עם מנגנוני המוטיבציה, הלחץ, ועיבוד האינפורמציה (למידה וזיכרון) במוח. נחמד לדעת שכמות המידע הנחוצה כדי לענות על שאלות אלה - מועטה!

מה צריך להיות הסילבוס בקורס כללי לנוירופדגוגיה?

נוירופדגוגיה ישראלית היא שיטה יחודית: מטרתה: ביולוגיה בשרות הפדגוגיה. לשיטתנו - אין המטרה בלמידת נוירופדגוגיה להפוך את המורים לביולוגים, אלא לספק להם ידע בסיס מונגש ומחובר היטב לעולמם. מטרת הידע המונגש, לסייע להם לחשוב, לתכנן ולנתח ארועים בכיתה ומחוצה לה, ולטייב את עבודתם. המדע על פי שיטה זו הוא כלי עזר למורים.

על קורס בסיס לספק ידע מונגש אודות מנגנוני המוח הבסיסיים המאפשרים למידה וזיכרון, והכרות עם חסמים ביולוגיים ודרישות יסוד המאפשרים או מונעים למידה. במסגרת זאת צריך הסילבוס לכלול ידע המאפשר מתן מענה לשאלותיו של המורה או איש החינוך ולשאלות תלמידיו הנוגעות לפדגוגיה.

ברוב המקרים ניתן לחלק שאלות אלה לקבוצות על פי המנגנונים המוחיים אליהם הן מתייחסות, והקשרם ללמידה: זיכרון, מוטיבציה (מערכת הרוורד), השפעה ריגשית, השפעת המתח, אינטרקציות חברתיות וקשב.

היחס והמינונים בהתיחסות למנגנונים השונים - גמיש.

דוגמאות לשאלות: איך לפתח לומד עצמאי? מה ההבדל בין מיומנות להבנה? איך ניתן לבסס את תחושת ההצלחה של תלמידים? איך המוח מעביר מידע מזכרון קצר טווח לארוך טווח? למה תלמיד פעיל ויודע בשעור אחד, ולא זוכר כלום בשעור שני? מה זה הפרעת קשב? למה תלמידים נכנסים לבלאק-אאוט במבחן? איך אפשר לעזור להם? מה יש למדע להגיד על סגנון למידה גלובאלי לעומת לוקאלי? מה זה זיכרון עבודה ואיך הוא משתנה עם הגיל? איך המוח מקצה קשב? מה הבעיה של תלמידים עם תחושת מסוגלות נמוכה? מה זה מוטיבציה פנימית? מה הקשר בין שינון להבנה? מה ההבדל בין דיקלום לסיפור? איך מחברים איים של ידע לתמונה שלמה? מה זו הפסקה טובה? מה המנדט של המורה בעינינים "פסיכולוגיים" ? מיהו דרקון הכישלון ואיך לשחרר את הזהב שהוא מונע? מה הבעיה עם מושג השליפה? מהם תרגילי היזכרות? למה צריך לבנות מסלול דו-סיטרי - מהחוץ פנימה, ומהזיכרון החוצה? ועוד.

למה צריך לענות על שאלות? בד"כ מלמדים בקורסים נוירופדגוגיים על מנגנוני המוח השונים בנפרד. חשוב להבין שסביבת ההוראה והלמידה בית הספר ובחיים מורכבת. כשבונים פרדיגמת הוראה יש להביא בחשבון מספר מנגנונים מוחיים במקביל. אי אפשר לדון בנושא הזיכרון בלי להביא בחשבון מוטיבציה ומתח. חשוב להבין איך משפיע הרגש על פעילות ההיפוקמפוס וכולי. קורס נוירופדגוגיה צריך לכלול ידע מנגנוני על המנגנונים השונים - לחוד וביחד.

מה צריכה להיות שיטת ההוראה בקורס לנוירופדגוגיה:

• הוראת מנגנונים מוחיים לחוד, וביחד. באופן המאפשר הבנת השפעתם ההדדית.

• העצמת המורה כמורה וכאדם. שימוש בידע ובנסיון שלו כאדם וכפדגוג.

• הוראה המשתמשת בידע הנוירופדגוגי, כדי לטייב את ההוראה בקורס עצמו.

• שימוש בחוקי הב - ולימוד אינטגרטיבי של מערכות המוח השונות במקביל לדוגמאות מתחום החינוך המדגימות את האופן בו הן מתבטאות במערכות המוח השונות.

• שימוש ופיתוח משותף של "שפה חדשה" בינתחומית, עשירה במטאפורות מושגיות והדגמות מנגישות.

• יצירת שיח אתי ממשי היוצא משאלות המורה ונבחן על ידיו באופן שוטף ועצמאי בחיים הממשיים.

• שימוש תדיר בדף חקר מובנה פשוט וידידותי לניתוח שוטף של פרקטיקות נוירופדגוגיות אישיות.

• שימוש תדיר בחשיבה מנגנונית

• שימוש תדיר במחקר עצמי עצמאי . כל שאלה חשובה. תוך שימוש מיטיב בכוח ההעצמה של הקהילה.

• אנחנו מלמדים את הקורס בקו- איש חינוך וחוקרת מוח ביחד באותו שעור.

• שימוש במחוונים נוירופדגוגיים המשמשים ככרטיסיות ניווט - עד להפנמתם.

איזה מיומנויות יש לנוירופדגוג? לשיטתנו, מיומנויות נוירופדגוגיות בסיסיות הן יכולת חשיבה והתבוננות מנגנונית, יכולת תיכנון שעור ובניית פרקטיקות הוראה שונות המתבססות על ידע נוירופדגוגי, ומיומנות חקירה אישית ושיפור של פרקטיקות בהן הוא משתמש בכיתה.

בעזרת פיתוח יכולת התבוננות וחשיבה מנגנונית,

אנחנו הופכים את היחס בין מרכז והיקף.

מ"מורה מיישם" תובנות נוירופדגוגיות של אחרים,

ל"מורה חוקר" ו"מורה מפתח" פרקטיקות נוירופדגוגיות.

ואין הכוונה דווקא לחקירה מדעית מתודולוגית,

אלא לחקירה סקרנית, מתבוננות, ומודעת, כילד החוקר את עולמו

מתוך כוונה להבין ולמצוא את הדרך האופטימאלית להשיג את מטרותיו.

איך מפתחים מיומנויות כאלה?

לפיתוח מיומנות אלה - המשתתפים בקורסים שלנו

1. עושים שימוש שוטף ותדיר ב"דף חקר" מובנה, פשוט, וידידותי לניתוח של שיטות ההוראה שלהם בשעורים השונים שהם מלמדים בבית הספר.

2. מתנסים באופן שוטף ותדיר ב"מחקר עצמי" בוחנים בצורה מודעת מוח את שיטות ההוראה שלהם בכיתה, מנתחים אותם, חוגגים את הצלחתם, ומסיקים מסקנות לשיפור מודע מוח במידת הצורך.

3. משתשים בכוח של קהילת העמיתים שלהם כדי להעצים ולשאוב כוח מקהילתם המקצועית, מציגים את התוצרים, מקבלים תגובות, שומעים רעיונות מאחרים, נהנים מהשותפות ומהביחד.

בסיום הקורס צריך הלומד בו לפתח יכולת התבוננות חשיבה וניתוח מנגנוניים. החשיבה המנגנונית צריכה לספק ללומד כלים לבחון באופן ביקורתי את הפרקטיקות שלו ולאפשר לו להמציא חדשות ולשכלל את הישנות. לחשוב את חייו והתנסויותיו, ולחזור להיות אדם הבוחן וחוקר את עולמו, מתכנן דרכיו, בונה פרקטיקות הוראה ומשנה אותן על פי הצרכים המשתנים. שחקן משמעות בעולמנו.

מאמר זה משולב בספר (בכתיבה) נוירופדגוגיה ישראלית: ביולוגיה בשרות הפדגוגיה.

נוירופדגוגיה מעשית: מתאוריה למעשה (שם זמני).

נוירופדגוגיה מעשית - כל מורה יכול (שם זמני)

ד"ר אהוד נורי, ד"ר יעל עדיני, וורד עמית (M.A.), בשיתוף עם מרכז פסג"ה פ"ת.

ידע חזק/מעצים: בספרות המקצועית Powerful Knowledge

רעיונות גדולים: בספרות המקצועית Big ideas

" נוירופדגוג הוא אדם המשתמש בנוירו- במסגרת הפדגוגיה שלו.

לשיטתנו, כל מורה.גננת.אדם יכולים, כל שאלה משמעותית.

לשיטתנו בסילבוס נוירופדגוגי צריך לתת את הדעת על היחס בין הוראת תוכן מהנוירו-, דוגמאות פדגוגיות, מחקרים עצמיים (self study) כולל ניתוח מנגנוני (מטהקוגניטיבי), והצגתם לכיתה, ניתוח פרקטיקות של משתתפי הקורס, תיכנון פרקטיקות חדשות או שיפור מוכרות, בהתאם למה שנלמד בכיתה, ומחקרי פעולה (או חקר הפרקטיקה). בהתאמה לחוקי Hebb ("פועלים יחד נקשרים יחד), אנחנו לא מפרידים בין מידע מהנוירו- למידע מהפדגוגיה. אצלנו אין קורס נפרד לידע על הסינפסה, קורס לסגנונות למידה, וקורס/סדנה לדיון, חקר, והתנסות עצמית… ( fire apart wire apart). השיח הוא "שיח ממשי", כלומר, הידע נלמד וניבחן ביישומו ובתועלתו המוכחת, על ידי כל לומד. " ( נורי-עדיני-עמית 2020).

י