כשמורה משתמש במנדט שלו

במבחנים ממשלתיים, במיצ"בים, בבגרויות, מודדים כדרך שיגרה השגים לימודיים.

אבל למורים מורות אנשי ונשות חינוך תפקיד אחר, עצום ורב משמעות. תפקיד שאיש לא מודד אותו - בכלל.

למורים ומורות, גננים וגננות - אנשי ונשות חינוך - יש יכולת לעצב את נפשם ומוחם של תלמידיהם.

בכוחם לקבוע מהי הצלחה - ולבסס את תחושת המסוגלות העצמית של תלמידהם. בכוחם "לראות את

התלמידים שלהם", ולבסס את תחושת השייכות שלהם, להוריד את רמת הסטראס שמשתק אותם - ולזה יש כוח עצום.

בכוחם של המורים לנטראל את תחושת הלחץ שכופה המבחן והציון על מוחם של תלמידים, במיוחד כאלה שחוו טראומות ומצבי סיכון שונים. בדוגמה למטה תוכלו לראות איך השתמש המורה במנדאט שלו וכמה גדולה היתה ההשפעה. ראו גם הפרקטיקה "יש קיבלתי 100" בו השתמשה המורה טלי. הוא מתואר בפוסט

ביסוס תחושת ההצלחה - ירידה במפלס הלחץ, עליה בתחושה הטובה, ועליה בהשגים - דוגמאות של מורים

כדי להמחיש את הדבר אני מבקשת להציג לפניכם דוגמה שהביאה רותם פאר בראיון איתה.

(ממתמודדת ללוחמת ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש).

הדוגמה שונה מחיי היומיום של רוב המורים בבתי הספר הרגילים - ועדין כוחה רב להדגים את כוחו הרב של מורה. רותם מדגישה מאד את תחושת השייכות והאמון שנטע בה המורה. בסיום הפוסט נוסיף ונצביע מנגנונית על הדרך בה השתמש המורה אינטואיטיבית בשיטה שמורידה לחץ, ומדוע הדבר חיוני .

@@@

רותם הגיעה לאוניברסיטה תחת סטיגמה פנימית וחברתית, של "מתמודדת נפש" . חסרת אמון במערכת ובמבוגרים אחרים. מוחלשת ומצולקת. בההיותה בת 13 היא אושפזה נגד רצונה בבית חולים פסיכיאטרי

היום רותם לוחמת נפש, אקטיביסטית שזכתה להכרה גדולה בזכות הקהילה שהיא מנהלת, העמותה אותה הקימה והספר שכתבה: "בית משוגעים" המתאר את החוויה שלה כנערה. היא חיה חיים מלאים ומלאי משמעות - . מי שהחזיר לה את האמון היו מורים (מרצים) שלה באוניברסיטה - שראו אותה. האמינו בה. הכירו בכוחות שלה ונתנו לה תחושה של שייכות.

המורה בדוגמה להלן - משתמש במלואו במנדט שיש לו ! וההשפעה שלו היתה גדולה מאד.

1. הוא "ראה את רותם. העביר אליה את הערכתו ואמונתו בה. 2. הוא ניטרל גורם לחץ משמעותי ורב כוח. הוא "נתן לה 100" מראש. ציונים בבית הספר הם מדד חיצוני להצלחה, מדד חברתי. במיוחד לאנשים שחוו טראומה או לילדים ונוער בסיכון - החשש מתגובת הסביבה הוא גורם לחץ ראשי. הציונים הם שוט רב עוצמה שבמקום לדרבן אותם - משתק אותם (אפשר לקרוא על מנגנון הלחץ בפוסטים רבים באתר ראו להלן הפניה ללינקים רבים). לינקים של נוירופדגוגיה: רשימה והפניות לפוסטים נוירופדגוגיים וחשיבה מנגנונית -

   בדוגמה, רותם מאירה את עיננו ומדגישה בנוסף לציון ולתחושה שהיא חלק מהחברה את החשיבות של תחושת השייכות שעורר בה המורה. העלאת תחושת השייכות היא גורם רב עוצמה, שלאנשים מצליחים, ממרכז החברה, קל לדלג עליה ועל השפעתה כגורם מרגיע ומאפשר הצלחה [ו "תחושת שייכות" מסייעת לרווחה נפשית ולהצלחה. מהי, איך היא נוצרת במוח, ואיך מטפחים אותה בכיתה]. ראו מה רותם מספרת.

וככה כותבת רותם בראיון איתה: הציטוט מתוך אתר קידום פרויקטים שיקומיים והראיון עם רותם

"מה את זוכרת מחוויית האשפוז?

אני זוכרת כל כך הרבה חוויות קשות. יצאתי משם לגמרי מצולקת. אושפזתי על ידי הורי. נלקחתי בכוח וללא הסכמתי כי הייתי קטינה. בבוקר הראשון באשפוז התעוררתי וצעקתי: "איפה אבא?? איפה אבא??" עד שנמאס להם לשמוע אותי והם פשוט קשרו אותי למיטה. השאירו אותי לבד שם, קשורה ומבוהלת....

לאחר השחרור מבית החולים, איך הרגשת?

כשהשתחררתי חזרתי לבית הספר שבו למדתי לפני כן. כולם שם תייגו אותי כמשוגעת. בהפסקות ישבתי על ספסל לבד. בכל פעם שהגיע נער חדש אמרו לו:" תיזהר מהמשוגעת הזו". היו לי התפרצויות זעם וחרדות ...

קשה היה לי מאז לתת אמון באנשים. אנשים נתפסו בעיני כמי שיכולים רק לפגוע בי, במהלך חיי נרתעתי מאוד מאנשים מבוגרים ולקח לי המון זמן להחזיר את האמון.

איך חזר האמון?

למדתי יותר מעשור באקדמיה. הכרתי מרצים ששינו את חיי וגרמו לי לחדש את האמון בבני אדם. למשל, כשהגעתי למצב של התרסקות, ניגשתי למרצה שלי ואמרתי לו שאני עוזבת את הקורס, מקפיאה לתקופה כי נקלעתי למצב נפשי לא טוב. הוא הביט בי, חייך ואמר: "כבר קיבלת 100. עכשיו נשאר לך רק להנות".

*****

נקודת ההתחלה של רותם היתה קשה במיוחד.

המורה של רותם השתמש במלוא המנדט שלו כמורה,

וההצלחה היתה גדולה.

גם אנחנו יכולים להשתמש במנדט שלנו.

זוהי אחריות וזכות גדולה!

בהוקרה יעל

22.05.23