top of page
  • Npint

"תחושת שייכות" מסייעת לרווחה נפשית ולהצלחה. מהי, איך היא נוצרת במוח, ואיך מטפחים אותה בכיתה

עודכן: 11 במרץ

בעקבות מפגש ושיחה שלנו עם חברי קבוצת הנוירופדגוגיה של מכון מופ"ת, שאל אותנו פיני ירחי, חבר לקבוצה, איש חינוך נלהב, מעורב, ורב עשיה, את השאלה הבאה: האם יש מחקרים המוכיחים את הקשר בין הצלחה לתחושת שייכות? ולהיפך - האם תחושת שיכות עוזרת להצליח בלימודים ובחיים בכלל? .



תחושת שייכות עוזרת מאד להצלחה לימודית

הקריטריון הראשי שלנו לכך הוא דיווחים של מורים.

כלומר, אנחנו יודעים את זה כי מורים (במיוחד לנוער בסיכון) מדווחים על כך באופן קבוע.

אחראי על היומן, אחראי על הקישוט, אחראית על ציוד ההגברה,

או אפילו (וזה לא בצחוק) אחראי על המטאטא...

מאור פנים בבוקר, לחיצת יד, קשר עין, חיוך והנאה מהתשובות של התלמידים, התייחסות אישית – פעילויות משותפות, יצירת "גאוות יחידה" , ובניית ערכים משותפים - הם חלק מהדרכים המוצעות כדי לעורר תחושת שייכות.


מחקרים מראים שתחושת שייכת מורידה מתח, מאפשרת הצלחה, ומספקת תחושה של רווחה נפשית ורגיעה. ולהיפך, חוסר תחושת שייכות, חרם חברתי, בידוד - מובילים לדיכאון, חרדה ותחושת בדידות מכאיבה במקביל, תחושת חוסר שייכות מעלה מתח ומורידה השגים לימודיים ומקצועיים. מכניסה לבלאקאאוט ולחוסר יכולת "לשלוף" מידע במבחן. [1-7]

חוקרים לומדים על הקשר בין שייכות להשגים לימודיים ותחושת שְׁלוֹמוּת (well being) בעזרת פרמטרים רבים. לדוגמה: מדידה של פרמטרים גופניים כמו רמת הורמוני הסטראס, לחץ דם, קצב לב. מדידה של השגים לימודיים ושאלונים אודות תחושת השייכות ותחושת השלומות.


איך נגדיר תחושת שייכות?

תחושת שייכות היא תחושה פנימית שלנו שאנחנו חלק מקבוצה. שיש לנו חברים.

קבוצת שייכות יכולה להיות למשפחה, לבן-בת זוג, חבר או חברה קרובים.

נעים לנו להשתייך לחברי הכיתה, לתנועת הנוער, למשפחה, כמו גם שייכות לקבוצה החולקת מאפיינים תרבותיים, ספורטיביים, גופניים, תחומי עניין, תחומי עיסוק, תחביבים, אמונות, שפה משותפת, או ערכים. נעים לנו להשתייך.


חשוב לבני אדם להיות חלק ביותר מקבוצת השתייכות אחת.

זה מגביר את הבטחון שלנו, וגורם לנו להיות רגועים ומסופקים יותר.

קבוצות שונות מאפשרות לנו להביא לחבור לאנשים רבים יותר, תוך דגש על חלקים שונים באישיות שלנו. כך אנחנו מרגישים שלמים יותר. בטוחים יותר. ובעלי קשרים בינאישיים רבים יותר.

לדוגמה - בהפגנות השונות של שוחרי הדמוקרטיה - יש תחושה של שייכות לכלל החברים - המאוחדים סביב ערכים משותפים - לדוגמה, שוויון, חרות, דמוקרטיה. ועדין יש בין המוחים קבוצות קטנות יותר: ק. הסטודנטים. קבוצת אחים לנשק. קבוצת הנשים באדום. קבוצת היהדות הרפורמית. קבוצת הפסיכולוגים. קבוצת הסופרים. קבוצת המורים. קבוצות מתנועות נוער שונות, לוחמים ממלחמת יום כיפור ... וכו.


להורים העוברים לגור בארץ אחרת (וגם להורי ילדים הנטועים בנוף מולדתם) חשוב במיוחד להבין

ש"דרוש כפר לגדל ילד".

נפשם של ילדים צעירים נבנית בהדרגה, ומתרחבת, ובגילאים צעירים יש להם צורך במעגלים רבים ורחבים יותר מקבוצת המשפחה הישירה (הורים ואחים). לעיתים הורים חשים שאם הם משקיעים הכל בילדים - זה מספיק אבל לא כך הדבר. בהעדר משפחה רחבה הגרה בסמיכות מקום, הורים יכולים לנסות למצוא אנשים עם רקע תרבותי דומה, או עם ערכים דומים, או תחביבים דומים, ולחבור אליהם כמשפחה. אפשר לחבור לקבוצה של הורים מבית הספר, או למצוא קבוצה של אנשים עם נטיה דומה לשלהם - לדוגמה - אנשים שאוהבים לצאת לטיולי מחנאות, אנשים שאוהבים מוזיקה, שיחות, אומנות, או חברים משכונת המגורים - וליצור איתם - הורים וילדים יחד - ארועים משותפים - לחגוג חגים יחד, ארוחות שישי, טיולים או ארועי-תרבות שונים.


נקודה להבין כאן היא שלילד המתגבש יש צורך בתחושת שייכות והדגשת הערכים המשותפים על ידי קבוצה רחבה יותר מהמשפחה הגרעינית. מפגשים משותפים עם חברים, מבוגרים וילדים, מגבירים את תחושת השייכות והשְׁלוֹמוּת, ומלמדים את הילדים הצופים בהוריהם במפגשים השונים, סוגי יחסים ואינטרקציות המאפשרות להם כבוגרים יותר - ליצור קשרים טובים. חבורה של ילדים או בני נוער ההולכת ביחד לאותה תנועת נוער, או לאותה אותה "קייטנת אומנות", קיטנת D&D, או "קיטנת טיולים" עם לינה - שנה אחר שנה - מתגבשת גם היא לקבוצת שייכות החווה חוויות ותחומי עניין משותפים ומדגישה שייכות לקבוצת דומים.


ככלל טוב להיחשף למעגלי שייכות מגוונים אם כי לא תמיד זה אפשרי וניתן להעשות. לא כל ההורים חברים בינהם, לא לכולם יש משפחה רחבה עם קשרים טובים. לא כולם אוהבי חברה ורוצים לבלות עם חברים במסיבות או בטיולים. לא לכל ההורים יש פנאי או פניות לכך.


בית הספר מספק מקום מפגש והזדמנות לאינטרקציות בין אישיות מגוונות. מודעות לכך יכולה לכוון את המורה לחשיבה והבנה של ילדים שונים הנמצאים במתח מתמיד עקב תחושה פנימית שאינם שייכים..


ברמה המערכתית - כדאי אולי לחשוב איך לנצל את ההזדמנות שמספק בית הספר - כדי לייצר באופן מודע ומכוון תחושת שייכות מיטיבה של התלמידים.

(ראו להלן נקודות המתארות איך ניתן לייצר תחושת שייכות).



תחושת שייכות וסינכרון בין בני אדם

מנגנונים מוחיים שונים מאפשרים לנו להסתנכרן ביננו בתנועות, במקצבי התנועה, במסלולי החשיבה, ובקצב הרטיטות של הנוירונים במוח. ככל שהמוחות שלנו פועלים יחד בסינכרון גבוה יותר אנחנו מרגישים טוב יותר, "חלק" יותר. חלק משלם מעצים אחד. נוירוני מראה מהווים את אחד האמצעים המוחיים הייעודיים המאפשרים לנו להסתנכרן, פיזית ומוחית, לבני אדם אחרים. לחקות את התנועות של אחרים - כאמצי תקשורת בסיסי, להרגיש/ואף לחשוב כמו אחרים, ליצור קשר, גם ללא מילים, עם אחרים.


בקבוצה, ככל שאנחנו מזדהים יותר עם אחרים, דומים יותר לאחרים, פועלים ביחד באופן דומה, (מרגישים משמעותיים בקבוצה) - אנחנו חשים תחושת שייכות גדולה יותר. לכן, כאשר אנחנו מעוררים בקבוצה רגשות שונים, מחברים אותם למשימות משותפות, מאפשרים להם לפעול יחד במשחק, בריקוד, בפעילות גופנית, או באתגר משותף קוגנטיבי שמפעיל את כולם יחד - אנחנו מאפשרים סינכרון בין המוחות שלהם, בקצב (בתדר) ובעוצמה (אמפליטודה של "גלי המוח"), ומגבירים את תחושת השייכות.



נוירוני מראה - מחקרים מראים שיש במוח נוירונים מיוחדים הנקראים נויירוני מראה. הנוירונים האלה מאפשרים חיקוי, אמפתיה, הזדהות עם אחרים, ואפילו זהות איתם בתנועה וברגש. ראו פוסט באתר.


סינכרון בין אישי - גופני, ריגשי, וקוגנטיבי מגבירים תחושת שייכות ומעניקים תחושה טובה:

דוגמאות - ריקוד, יצירה משותפת, עידוד קבוצת הכדורגל האהובה...



ממה נובע הרצון להשתייך? למה זה נעים לנו?

הצורך להשתייך הוא צורך בסיסי מולד של בני אדם.

צורך זה מושג באמצעות קשר עם בני אדם אחרים.

נעים לנו להיות חלק משלם שהוא גדול מאיתנו - נעים לנו להיות בקשר עם אחרים - כי המוח שלנו מתגמל אותנו בעזרת חומרים כימיים באזורי מוח המספקים לנו תחושת הנאה וחיות. (מערכת התגמול המוחית על חלקיה השונים). [ויש גם את ה"מקל" - אם אנחנו מבודדים מאחרים - מופרדים מאחרים הסבל קשה מנשוא - לדוגמה, אנשים הנמצאים ב"הפרדה" בכלא - מגיעים להזיות, למצבים פסיכיאטריים, חווים טראומה קשה - ראו ציטוטים בסוף הפוסט].


למה המוח מתגמל אותנו על חיבור עם אחרים?

הרציונאל הביולוגי/אבולוציוני לצורך בקשר ובחיבור עם אחרים - כפול -

  1. צורך שרידתי ישיר. כשאנחנו חלק מקבוצה הסיכויים שלנו לשרוד גבוהים יותר.

  2. דחף מובנה להמשך הגנים שלנו - כשאנחנו חלק מקבוצה/באינטרקציות חיוביות עם אחרים דומים - הסיכויים שלנו למצוא בני זוג ולהתרבות גבוהים יותר.

אוסף של מנגנונים מוחיים דואג לכך שנרגיש טוב כשאנחנו בחברה, כשאנחנו שייכים, משמעותיים חלק משלם גדול יותר. אוסף נוסף של מנגנונים מוחיים דואג לכך שנרגיש רע כשאנחנו לא בקשר עם אנשים אחרים. לתחושות כמו בדידות, אשמה, בושה - יש מסלולים מוחיים מוכרים מחקרית - תחושות אלה יכולות לגרום לנו לעיתים כאב הדומה בעוצמתו לכאב גופני גבוה. הן מעלות את רמת המתח שלנו. דוחפות אותנו להסתגל לחברה - לחפש קשר.



למה הרגשת שייכות עוזרת ללמידה.


התשובה נוגעת ל 2 מנגנונים ראשיים: מנגנון המתח ומנגנון ההנעה (צפי להצלחה).


מעל רמת מתח מסוימת מנגנון המתח חוסם באופן אקטיבי את יכולת החשיבה הביקורתית והמתכננת שלנו. כשמופעלת קסרדת המתח והשרידה ומגיעה לרמות גבוהות של מתח, המוח חוסם את יכולת החשיבה באמצעים ביולוגיים. שולח נוירוטרנסמיטורים שעושים אינהיביציה לאזורי מוח גבוהים: מקטין משאבים המגיעים לאזורי קוגניציה ושם דגש על אוטומאטים, לפעול מהר לפי דרכים מוכרות ומהירות. תלמיד ש"עולה על הקסקדה" יכול פתאום להרים כסא על מורה שהוא מעריך מאד, יכול לצעוק ולהתגונן, יכול להתכנס בעצמו ולהינעל. הוא אינו חושב, ובוודאי לא פתוח לקליטת מידע לא רלוונטי לעינינים הדחופים.


מורים לנוער בסיכון מדגישים את מה שמוכר גם למדע - בכל הקשור להקצאת משאבי המוח למוקדי עניין דחופים - נערים ונערות שחשים לחץ גבוה, חרדה ובדידות - אינם פנויים ללמידה. הקשב שלהם עסוק ב"שרידה". צריכים לרדת מתחת לרמת מתח מסוימת - כדי שאפשר יהייה להפנות משאבים לדברים נוספים חוץ מהישרדות מול מוקדי הלחץ. הרגשת שייכות מורידה מתח, וככל שהיא גדולה יותר המתח יורד, וככל שהמתח יורד מתחת לרמה מסוימת, נוצרת פניות ללמידה.


הרגשת שייכות לקבוצה בה אני פועל, לומד, או עובד - מורידה מתח – אני משמעותי אני לא בשוליים, אני שייך, חלק מקבוצה ... – והרי האילה בשולי העדר נטרפת, האילה שבמרכז העדר, בטוחה ומוגנת יותר. שייכות מורידה את תחושת המתח, את תחושת הסכנה. כשאנחנו נרגעים, כשאנחנו בקשר, המוח מתגמל אותנו. הורדת המתח מאפשרת חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית, מאפשרת להקצות משאבים למשימה הלימודית, להפנות אליה קשב, ובעקבות כך - מעלה את הסיכויים להצליח בלימודים.


תחושת שייכות לקבוצה שחבריה מצליחים במשימה אליה אני ניגש (יש תקדימים בקבוצת השווים לי שהמשימה אפשרית) מעלה את הצפי הפנימי של המוח שלנו להצלחה במשימה, משחררת דופמין (מעלה מוטיבציה), ולפיכך מגבירה גם היא סיכויי ההצלחה. שייכות כזו יכולה להיווצר על סמך תכונות משותפות כמו מגדר, מוצא, אמונות, תחומי עניין, יכולות גופניות או שיכליות מוכרות, ערכים, מעמד חברתי, כסף ועוד. לדוגמה:

אם כל הגברים נוהגים במכונית ואני גבר אז זה כבר יש צפי שאצליח לנהוג. הפכו את המשפט לגבי נשים בישראל בשנות השישים... -


ענין הצפי להצלחה - מזכירים את תכונת היסוד של מערכת התגמול המוחי שלנו - היא פועלת כבנקאי מיומן. היא מחשבת באופן שוטף יחסי עלות תועלת, ואת הסיכוי הסטטיסטי שנצליח במשימה מסוימת. כשיש צפי להצלחה במשימה מסוימת, המוח משחרר דופמין לצורכי המשימה. דופמין הוא מוליך עיצבי המעודד למידה, זכירה והבנה. כשאין די ממנו אין לנו "מוטיבציה" (כלומר די דופמין), וסיכויי הלמידה והזכירה שלנו קטנים].


תחושת שייכות והיררכיה בקבוצה

תחושת שייכות ותחושת היות משמעותי בקבוצה הם שני כוחות חזקים המתבססים על אותם צרכים אנושיים מוכווני שרידה, הקימים אצל כולנו. לעיתים אתה מרגיש "שייך" , או, בהיפוכו של כיוון לעיתים אתה רוצה להרגיש ש"הכל שייך לי"...

ניטשה כתב: הרצון הגדול ביותר הוא הרצון לעוצמה. הרצון שהאחר יחשוב כמוני, יפעל כמו שאני מצפה ורוצה. הרצון לעוצמה, הרצון להיות משמעותי בחברה, הרצון שישמעו ויעשו את מה שאני רוצה, שכולם ידעו כמה אני הכי טוב והכי מוצלח.. כמה אני חיוני. נושא ההיררכיה הוא מורכב ובעל משמעויות ביולוגיות ואבולוציוניות נוספות, משל עצמו, לדוגמה כאלה הקשורות למציאת במציאת בני זוג והתרבות. נרחיב על כך בפוסט נפרד. בכל מקרה, בבתי ספר מעודדים במקרים מסוימים תחרות בין תלמידים, השוואת ציונים תחרויות ריצה וכו - אבל למען השלומות של כולם, כדאי אולי לדאוג גם לשעורים בהם ניתן לשים את הדגש על שיתוף פעולה כערך העליון להצלחה בשעור. לתת משימות משותפות ולעודד עזרה הדדית בתחומים שונים, לא רק לימודיים - להגברת הרווחה הנפשית של כולם.


תחושת שייכות חשובה בעיתות דחק ומסייעת להוריד את רמת החרדה -בזמן מלחמה וקרב - כשחשים איום קייומי, תחושת שייכות עוזרת להוריד את אמת הדחק ומקטינה את החרדה. על חרדה ועשייה משותפת ככלי להורדת חרדה ראו חרדה - איך המוח שולט על הגוף בעזרת הנשימה - וגם - חרדה ועשייה - הבנה עוזרת



דוגמאות לדרכים ומנגנונים המשפיעים על תחושת השייכות


נוירוני מראה - מחקרים מראים שיש במוח נוירונים מיוחדים שנקראים נויירוני מראה. הנוירונים האלה מאפשרים חיקוי, אמפתיה, הזדהות עם אחרים, ואפילו זהות איתם בתנועה וברגש. הנוירונים האלה מגיבים כאשר אנחנו עושים תנועה כלשהיא. נניח, מושיטים יד לקחת תפוח, או בועטים בכדור במשחק כדורגל. מחייכים, או חושפים שיניים בזעם. מה שמעניין הוא שחלק מאותם נוירונים פועל גם שאנחנו רואים מישהו אחר עושה את הפעולות האלה, בלי שאנחנו עצמנו עשינו בפועל אף תנועה. ההפעלה ההדדית הזו שאנחנו מפעילים זה את המוח של השני, ע"י תנועות וגם ע"י ביטויים של רגש, מאפשרת סינכרון בין אנשים, חיקוי, אמפתיה, חיבור ריגשי, והזדהות.


ככל שאנחנו חשים זהים יותר לאחרים, דומים יותר לאחרים, פועלים ביחד באופן דומה - אנחנו חשים תחושת שייכות גדולה יותר. לכן, כאשר אנחנו מעוררים בקבוצה רגשות שונים, מחברים אותם למשימות משותפות, מאפשרים להם לפעול יחד במשחק, בריקוד, בפעילות גופנית, או באתגר משותף קוגנטיבי שמפעיל את כולם - אננחנו מאפשרים סינכרון בין המוחות שלהם, בקצב (בתדר) ובעוצמה (אמפליטודה של "גלי המוח"), ומגבירים את תחושת השייכות.

ראו להלן גם סינכרון באמצעות הפעלה ריגשית, יציאה לטבע, וסינכרון באמצעות מוסיקה.


סינכרון בין אישי - גופני, ריגשי, וקוגנטיבי מגבירים תחושת שייכות ומעניקים תחושה טובה:

דוגמאות - ריקוד, יצירה משותפת, או עידוד קבוצת הכדורגל האהובה.


סינכרון מוחי עם אחרים


רגש מסנכרן מוחות

רגש מסנכרן בין אנשים. מאפשר לנו להרגיש כמו האחר, לראות את הדברים מנקודת מבטו, להזדהות איתו, לפעול כמוהו - להסתנכרן איתו ועם פעולותיו. כשאתה מתחבר עם בני אדם אחרים רגשית קל לך להתחבר אליהם ולראות את נקודת מבטם, להזדהות איתם לא רק רגשית אלא מחשבתית. להפנות את הקשב שלך ולייחס חשיבות למה שחשוב להם ולהתעלם ממה שלא חשוב להם. לדבר יש יתרון אבולוציוני כי זה מאפשר לך לחזות את התנהגותם של האנשים הקרובים אליך. "כאיש אחד". יציאה של הכיתה יחד לטיולים, חוויות משותפות, ארועי-תרבות מעצימים, השתתפות במשימות מאתגרות (לימודיות ולא לימודיות) - או סדנאות שמיועדות להפעיל אינטרקציות חברתיות מעוררות רגש - מפעילות את רגשות המשתתפים באופן מסונכרן, וגורמות לתחושת חיבור לחברי הקבוצה, ולתחושת שייכות.


נקודה למחשבה: פוליטיקאים ומנהיגים שונים מפעילים לעיתים את ההמונים באמצעות רגשות של פחד ותחושת איום וסכנה. ככל שאלה גוברים גובר הרצון להשתייך לקבוצה גדולה שמרגישה באופן דומה, ותספק הגנה. תקופת הקורונה והסגרים שבאו איתה גרמו למתח גבוה במיוחד כי לצד הפחד מפני המחלה מסכנת החיים, שלובה ע"י הודעות חוזרות ונשנות, - נמנעה מהאנשים היכולת להתנחם איש בחברת רעהו, הודגש שוב ושוב הצורך להזהר מהאחר, ותחושת השייכות והחיבור - נפגעה, ואיתה השלומות (wel


מגע ונוכחות פיזית באותו מרחב כאמצעי הרגעה ונוחם. כאמצעי נוסך בטחון. כקישור פיזי שיוצר קישור נפשי. קשר פיזי היוצר קשר נפשי [8].

ליטוף, חיבוק, או אחיזת ידיים מגבירים את תחושת הקשר והבטחון בו. בבית הספר אנחנו מכירים חברות שהולכות להן מחזיקות ידים ושמחות, זוגות קשישים לאורך הטילת, שהולכים אחרי כל השנים יחד - יד ביד, חיבוק עוטף, לחיצת יד שיוצרת סוג של קשר. ב CBT בטבע קימים סוגי שונים של תרגילים היוצרים קשר בין המשתתפים אם ישירות (אוחזים ידיים) ואם באמצעות אביזרים שונים: מעגל כוח, מעבר חפצים מיד ליד, שימוש בחבל עבה שכולם אוחזים בו ויוצרים איתו צורות מוסכמות ועוד.


טיפול בבעלי חיים, קשר עם בעלי חיים - "או כמה שרציתי כלב"- רבים מרגישים טוב מגידול וטיפול בבעלי חיים. מהקשר איתם. תלמידים, ילדים ובוגרים שמרגישים לא שייכים, שקופים, נעדרי חברים - יוצאים נשכרים מאד מגידול/טיפול בבעל חיים. כלב נאמן, חתול מתרפק ומגרגר מעלים תחושת החיבור לחיים ולעולם. מפיגים מעט את הבדידות. מאפשרים תחושת קשר ושייכות לעולם. יש בתי ספר שיש בהם "פינת חי", וילדים שמעונינים בכך משתתפים בטיפול בהם דרך קבע.


דוגמה מכמירת לב על בדידות ועל היכולת של יצור חי באשר הוא חי, ליצור עימנו קשר ולהקל על הבדידות מתוארת בסיפורו העדין והחזק של צכוב על יונה העגלון - הכה בודד. במשך ערב ארוך, קר ומושלג, יונה נוהג בעגלתו, מעביר נוסעים מפה לשם, מנסה לפתח שיחה, ליצור קשר, לספר על העצב הגדול שלו - בנו מת לפני שלושה ימים. איש אינו מקשיב לו - איש אינו רואה אותו. כולם שקועים בעולמם הנפרד. לבסוף, נכנס יונה לאורווה מלטף את סוסתו ומדבר אליה: “כך הוא הדבר, אחא, סוסתי… קוזמה בן יונה איננו, שבק חיים לכל חי, … ועכשיו נניח שלך יש סייח קטן ואת הנך אימו־יולדתו, ופתאום, דרך משל, שבק סייח זה חיים לכל חי. האם לא צר?” הסוסה לועסת, מקשיבה ונושמת לתוך כפות־ידיו של בעליה. יונה מתעודד ושופך לפניה את כל ליבו…" מתוך יגון, פרויקט בן יהודה. תרגום דבורה בארון.


לחוות יחד חוויות חדשות ולשחק יחד. לדוגמה: לצאת יחד למגרש משחקים חדש - ולאפשר לתלמידים בחלק מהזמן לשחק יחד באופן חופשי - לחקור יחד את המתקנים השונים. לכוון את הפעילות שלהם כך שיבצעו יחד משימות חדשות במקום. החידוש מעורר תגובה מוחית דומה אצל כולם (שיחרור דופמין, סקרנות ורצון להתנסות), ויוצרת מכנה משותף מסנכרן מאפשר בניית נדבך נוסף בתחושת היחד החשובה. או לחילופין: "טיול שנתי" שכולל לינה יחד במקום זר. משימות קבוצתיות שעל כולם לפתור יחד. החוויה הריגשית של התלמידים דומה, התמודדות משותפת במשימות חשובה ליצירת תחושה של שותפות ושל ההיות חלק משלם גדול יותר.


שירה בציבור, האזנה למוזיקה, עידוד קבוצת הכדורגל האהובה עלי..

רק בקצרה: מוסיקה מיוחדת כי היא יכולה לסנכרן את קצב ה"ירי" של הנוירונים במוח של האדם המאזין לה, או שר או מנגן אותה, לתדרים מסוימים - התדרים המובילים של המנגינה המתנגנת או המושרת. מנגינה קיצבית "נותנת מרץ", מנגינה איטית ומרגיעה (שיר ערש) - מנמנת את הילדים. בקונצרטים רבי משתתפים יש תחושת שייכות וסינכרון מוחי גדולה מאד. וזוהי תחושה אדירה. באופן דומה אוהדים של קבוצת כדורגל אהובה שרים ביחד, מוחאים כפיים יחד, צועקים יחד "כאיש אחד". מאוחדים ברגשות ובפעילות מוחית דומה. מרגישים שייכות גדולה : "האהובה, היחידה, ... לנצח אלופה".

בתנועות נוער מרבים לשיר ביחד, לחבר שירים עם סיסמאות מקשרות ("מי תמיד צועד בראש? מחלקה מספר 3") . יש בתי ספר הפותחים את שעורי הבוקר בשירים הייחודיים לכיתה או לבית הספר עצמו. הדבר מחבר בין ילדי הכיתה ויוצר הווי משותף, סינכרון, הנאה מהביחד, ומגבירים את תחושת השייכות. יש מורים המתחילים את השעור בתרגילי מיינפולנס או בנשימות יוגה. יוצרים שיגרה של פעילות משותפת מרגיעה. גם אם המטרה של המורים היא בד"כ - להרגיע וליצור כניסה של התלמידים לשעור, עצם הנשימה המשותפת, הריכוז המשותף בתרגיל שאפשר לעשות יחד יוצרת חיבור ושייכות (אם כי לעיתים בגילאים מבוגרים יותר - לא כול התלמידים שמחים לכך).


ריקוד משותף מסנכרן תנועה, רגש ותדר מוחי.


פעילות משותפת למען אותה מטרה.


מאבק משותף למען אותה מטרה.


התגברות על אתגרים משותפים - כוחה של הקבוצה - דוגמה כפר הנוער נירים - בין השאר, יוצאים לטיולים מאתגרים בטבע למספר ימים - העמידה באתגרים דורשת שיתוף פעולה, וחיבור בין חברי הקבוצה, יוצרת תחושת שייכות ויחד - חיוניים.


בניית קבוצות ספורט.שחמט. השתתפות בתחרויות בין בית ספריות - יצירת "גאוות יחידה" - ראו דוגמאות מ"מודל השיייכות" של כפר הנוער הדתי הודיות שרבים מתלמידיו עולים חדשים, חלקם ללא עורף משפחתי איתן.


תזמורת בית הספר - מוסיקה מסנכרת את המוח שלנו לתדרים הכלולים בה. כך שיר ערש מרדים, שיר קיצבי מרקיד. כשמנגנים או שרים יחד, או כשחווים יחד קונצרט או הופעת מוסיקה גדולה - חווים תחושת סינכרון ושייכות לקהל.


כולם חשובים - לדוגמה הדרישה ביהדות למנין של עשרה אנשים לפחות, מעודדת את חברי הקבוצה לפנות החוצה, אל השכן המתקשה לקום מהמיטה, מנקה הרחוב ששקוף לגבי רבים מהדיירים בסביבה, ולבקש מהם לעזור ולהצטרף - בלעדיהם לא ניתן לקיים את המצווה....


מדים משותפים. בגדים דומים.

לעיתים אנשים מרגישים שייכות לחברים אחרים בעקבות דמיון בנקודות פשוטות כמו - חולצה דומה שבחרנו בעצמנו (לא תלבושת אחידה שנכפתה עלינו), סיגנון לבוש דומה, יום הולדת באותו תאריך וכו. [9]. כאשר אנחנו בוחרים מרצוננו להשתייך למוסד כלשהו - רופאים, אנשי משטרה, אוהדים של קבוצת כדוררגל - לבישת ה"מדים", התלבושת המשותפת מגבירה את תחושת השייכות.


טקסים דתיים חזרתיים - מנין, תפילה משותפת, חגים משותפים, שירים ביחד, ריקוד משותף. בחברה הדתית - הטקסים והמצוות השונות היומיומיות הקבועות מייצרות תחושת שייכות באופן מובנה, שיטתי. כולם מתפללים יחד, טקסט קבוע ואחיד, בכל בתי הכנסת - 3 פעמים ביום. זה אומר מפגש קבוע עם קבוצת אנשים. יש דרישה לקיום המצווה בחברה- לפחות עשרה אנשים. מפגש פנים אל פנים, לא דרך זום. כולם לא נוסעים בשבת, מה שאומר שהבילוי של לחברי אותה שכונה מחייב אותם להיות סמוכים אלה לאלה ומטבע הדברים מאפשר ליחדים להפגש באופן קבוע עם ילדי השכנים למשחק משותף (אי אפשר להשתמש במכשירים חשמליים כך שהמשחקים מעשים בצוותא, משחקי חברה וחוץ). מכינים את ארוחת השאוכלים מאכלים מסוג מסוים בלבד. יכולים למצוא בית כנסת בכל עיר או ישוב עם אותם מנהגים וטקסטים. כל אלה יוצרים תחושת שייכות חזקה - אולם הדבר בא על חשבון ערכים של תחושת חופש אישי, אינדבידואליות, תחושת עצמאות, וחופש לקבוע את סולם הערכים שלי בעצמי. הציפיה לאמונה באל וכו. לא לכולם מתאימה המסגרת הזו - אבל ניתן להבין את המצע שהיא מספקת לחברים בה. מורים יכולים לקחת את האלמנטים המייצרים שייכות ולאמץ אותם - טקסים קבועים יומיומיים בכניסה לכיתה (שיר קבוע?, הקראת סיפור בהמשכים כל שישי בשעור חברה? מנהגים קבועים לאורך כל שנת הלימודים. אף פעם לא שוחחנו על כך עם קבוצת מורים-אנשי חינוך - מחכים לשמוע מהם רעיונות ותובנות).


יציאה לטבע או אפילו מראה עצים מהחלון -

מגבירים תחושת השייכות, הקשר, והשלומות (well-being ) שלנו. מחקרים מראים ששהות בטבע מרגיעה, משנה את פעילות המוח, מורידה את רמת הורמוני הסטראס, משקמת יכולות קוגנטיביות, מורידה את רמת המתח בשרירים ומשפרת את פעולת מערכת החיסון. מחקרים שנערכו באלפי אנשים הצליחו להראות קשר בין שהות ופעילות בטבע לתחושת השייכות והקשר בין בני אדם. גם בעיר, בני אדם מגיבים לשהות בפארקים או בגנים ירוקים באופן דומה. התחושות הדומות ביו בני האדם, של ירידה בסטראס והתרווחות, מסנכרנות בינהם - ויכולות להסביר את הממצאים המחקריים המראים עליה באינטרקציות החברתיות ובלכידות החברתית. עליה בפעילות המשותפת ובתחושת הלכידות, תחושת ה"ביחד" - מגבירה את תחושת השייכות, הקשר והזיקה בין חברי הקבוצה. כשיוצאים לטרקים בהרים, ונושמים אוויר פסגות, אנחנו נתקלים באנשים רבים המחייכים בפתיחות ובשמחה איש לרעהו, מברכים בכל השפות: "קוניצימה"...


חלק מהאנשים מדווחים שבטבע הם חשים חיבור למטריצה הגדולה של היקום. שייכים לעולם. בתרגיל באחת הסדנאות ביקשה המנחה מהמשתתפים לחשוב על דמות או דבר כלשהו אחר משמעותי, להשען עליו ולאפשר לו לתמוך בנו בחמלה. חלק מהמשתתפים בחרו בדמות כמו הורה, או אחר משמעותי, ואחרים בחרו בהרים נישאים - בהם טיילו בתקופות סוערות וקשות בחייהם. תארו שהם חשים שהם מתמזגים עם כוחם, ועם ה"קבלה" ללא שיפוטיות שלהם. מחקרים בודקים ומאששים את השפעת השהייה ביערות ושטחים ירוקים שונים על הבריאות והורדת המתח.


בעיית המהגרים - תחושת חוסר שייכות וקושי. מחסור בשפה. ניכור מהתרבות.ניכור מהמנהגים, הנופים, צימחי הבר, ולעיתים אף האקלים...


חשיבות הכרת סטראוטיפים ועידוד להתגבר עליהם - פורצי הדרך של קבוצה שמוכיחים לחבריה שגם הם יכולים.[ 5] (Ten simple rules for successfully supporting first-generation/low-income (FLI) students in STEM).


דוגמאות לצורך בקשר ולחשש לצאת דופן

קניית מותגים


שימוש ברשתות חברתיות/וואטסאפ/אינסטגרם/לייקים וכו.

תחושת שייכות גדלה כשאנחנו שותפים לדעות, הערכים, והרגשות של הקבוצה.

בעיתות לחץ וחשש שרידתי הרצון לשייכות גובר, והדבר מביא לאימוץ דעות רגשות וערכים שחור לבן. הדבר מועצם בעידן של רשתות חברתיות בהן תחושת השייכות יכולה להיות לא על פי סממנים חיצוניים (יש לי או אין לי נעלי נייק) אלא על פי אם אני מרגיש כמו כולם או שיש לי ערכים שטוחים (לא מורכבים/שחור לבן) כמו כולם. (אפשר לראות דוגמה למטה - "אם אתה לא מסכים אתה קולוניאליסט..". )


תחושת שייכות ורשתות חברתיות בארה"ב -

"האינסטינקט האנושי מצווה להצטרף לקבוצה כדי לשרוד, להידמות לה, להיטמע. הרשתות החברתיות בראו את האינסטינקט הזה מחדש בצלמן: לראשונה אנחנו לא צריכים להשתייך לקבוצה דרך אימוץ סממנים חיצוניים, אלא דרך סממנים פנימיים. אנו צריכים להראות בכל הכלים שהמדיה מעמידה לרשותנו, שאנחנו חושבים ומרגישים את מה שהקבוצה חושבת ומרגישה. את מה שנכון לחשוב ולהרגיש. המציאות היא רק חומר גלם שנמצא שם כדי שנוכל לחוות עליו דעה — בעד או נגד — ולגזור קופון חברתי וזהותי מהבחירה הנכונה שלנו." כדי להגיע למכנה משותף הרחב ביותר - נעשה במדיה שימוש בשפה קצרה, דלה ופסקנית. שפה של שחור לבן. "אם אתה לא מסכים אתה קולוניאליסט" . כולנו חווים עכשו (נובמבר 2023 בישראל) שבעיתות לחץ אין פניות לחשיבה מורכבת. יש נטיה ונוחם בלהיות כמו כולם, יש הזדקקות לדמות סמכותית. משפטים פסקניים וחד משמעיים הם רבי עוצמה וגוררים אחריהם עוקבים רבים: לדוגמה "זאת עובדה שאי אפשר לשאת ולתת עליה ואם אתה לא מסכים – אתה קולוניאליסט", כלומר, אתה לא שייך אליינו, הנאורים, המוסריים, הלא קולוניליסטיים.


הציטוטים מתוך מאמר בדה מרקר מאת שיר ראובן 07-11-23

מדינת ישראל ניצבת מול אויב חסר תקדים: אפרוחי ה-woke


פתרון אפשרי להתמודד עם מצב זה הוא להציב סט ערכים רחב יותר וקבוצות שייכות, ופעילות אחרות - פיזיות, מפגשי פנים את פנים, יציאה משותפת לטבע, אתגרים משותפים, וכולי - מעגלי שייכות שניתן יהייה להשען עליהם. הוראה המכוונת למגוון דעות וחשיבה עצמאית - היא דרך פעולה נוספת הנתונה ביידי אנשי ונשות חינוך.


ברית הלא שייכים - המקופחים - הדחויים: בהעדר תחושת שייכות לחברה יש סכנה של חבירה לקבוצות שליליות המוכנות לקבל אותי "כמו שאני". דוגמה ארגון הפשע היפני - היאקוזה- בנויה על תחושת שייכות לקבוצה, במקור מהגרים ביפן, שהעולם העליון לא מוכן לקבל.. (ראו סיפרו של יעקב רז "'אחי, היאקוזה'" (2000)). יש מנהיגים פוליטיים המטפחים רגשות שליליים - נגד החברה הממוסדת והמצליחה, נגד מהגרים, נגד... וכו במטרה להשיג כוח פוליטי. תחושת שייכות של תושבי מדינה לחברה בה הם חיים ותחושה של שוויון - לא רק כלכלי - אלא ערכי, רמת מכובדות והשכלה - חשובים לקיומה של חברה נורמטיבית והרמונית יותר.


********

תחושת שייכות מקלה על הבדידות הנתפסת

תקופת הקורונה והבידודים החברתיים המחישה לנו עד כמה הקשרים הבינאישיים חשובים לנו. אפילו לראות אנשים אחרים סביבנו בעיר הומה טוב יותר מבידוד. במיוחד זה חשוב בתקופות של צרה, ארועים טראומתיים, מגפות ובידודים כפויים. למעונינים לקרוא על כך עוד - במאמר הנוירוביולוגיה של הריחוק החברתי ][ (ראו בסוף הפוסט.


לסיכום: בניית תחושת שייכות חיונית לרווחה הנפשית שלנו ומעניקה מוטיבציה ואמונה עצמית.

אלה משפרים את הלמידה - וחשוב יותר, בונים בנו בסיס טוב ויציב יותר.


והתחושה הזו כל כך בסיסית, כל כך יסודית - שלקח לנו מעל 15 שנה לזהות אותה ולשיים אותה, לבחון את המנגנונים המוחיים השונים שנועדו כדי לאפשר סינכרון בין בני אדם, לאפשר קשר עמוק ביננו.


השאלה הממקדת של איש החינוך פיני ירחי - "מה אומר המדע על זה" - גרמה לנו לחפש, לחשוב, ולהבין את מה שאמרו לנו מורים ומנהלים של בתי ספר ופנימיות לנוער בסיכון: "קודם כל אנחנו מגבירים את תחושת השייכות, ובכך יוצרים תחושת מסוגלות, ובכך משפרים את הציונים, ובכך מחברים את הנערים והנערות שלנו לחברה הכללית בה הם חיים ומשפרים מאד את חייהם"...


בעבר הדגשנו: האדם מחפש משמעות - כי המוח דורש שרידה.

עתה, דומה עלינו שתחושת שייכות היא מצע לבניית הנפש.

נפש שיכולה לנשום לרווחה.


ולמורים יש הכוח לעזור לבנות תחושה זו.




על הצורך בקשר - ועונש הבידוד - מה קורה לאנשים בכלא שמופרדים מהחברה ומוכנסים לבידוד:

תחושת שיכות נוצרת באמצעות קשר עם אנשים.

"בידוד זה מבוי סתום לכל הצדדים המעורבים", ממשיך רפאל. "אם שולחים אותך לשם, סימן שהם לא רואים בך בן אדם. ומבחינתך, זה עונש כל כך חמור ברמה האנושית, שגם אתה לא רואה אותם יותר כבני אדם. לא משנה מה אדם עשה, שום דבר לא מצדיק עונש כזה. הרי אני כבר משלם את החוב שלי לחברה, ואז הם באים עם ברזל מלובן וחורכים את הפיסה האחרונה של העצמי שלי".



תיאורים ברוח דומה נשמעים מכל אסיר לשעבר ששהה בתא בידוד או בהפרדה. "זה כמו לקחת אותך מגן עדן לגיהנום", מספר עבד אלסלאם דראג'מה (46), אסיר ביטחוני לשעבר. "כלא הוא באופן כללי גיהנום, אבל עד כדי כך הפגיעה הנפשית מהבידוד נותנת לך להרגיש שהאגף הרגיל הוא גן עדן. בבידוד אתה נשאר רק עם הזיות ומחשבות מסויטות. בידוד זה דרך להרוג אותך מבפנים".






הציטוטים והתמונה מתוך הכתבה בעיתון הארץ : מה קורה לאדם שמוחזק בבידוד מהעולם במשך חודשים



הליכה בטבע ביחד ואפילו לבד מגבירה את תחושת השייכות שלנו למקום, מורידה הורמוני סטראס, מרגיעה את הנפש.





רפרנסים


  1. Ruedas-Gracia N, Botham CM, Moore AR, Peña C. Ten simple rules for creating a sense of belonging in your research group. PLoS Comput Biol. 2022 Dec 8;18(12):e1010688. doi: 10.1371/journal.pcbi.1010688. PMID: 36480509; PMCID: PMC9731414.

  2. Social-Belonging Intervention Improves Academic and Health Outcomes of Minority Students. Science. 2011 Mar 18; 331(6023):1447–51. https://doi.org/10.1126/ science.1198364 PMID: 21415354

  3. Choenarom C, Williams RA, Hagerty BM. The Role of Sense of Belonging and Social Support on Stress and Depression in Individuals With Depression. Arch Psychiatr Nurs. 2005 Feb; 19(1):18–29. https:// doi.org/10.1016/j.apnu.2004.11.003 PMID: 15765368

  4. Walton, G. M., Cohen, G. L., Cwir, D., & Spencer, S. J. (2012). Mere belonging: the power of social connections. Journal of personality and social psychology, 102(3), 513–532. https://doi.org/10.1037/a002573

  5. Peña, C., Ruedas-Gracia, N., Cohen, J. R., Tran, N., & Stratton, M. B. (2022). Ten simple rules for successfully supporting first-generation/low-income (FLI) students in STEM. PLoS computational biology, 18(10), e1010499. https://doi.org/10.1371/journal.pcbi.1010499 Around 30% of undergraduate college and university students in the United States fall under the category of first-generation and/or low-income (FLI) [1]. Within science, technology, engineering, and mathematics (STEM), the number of FLI students is closer to 20% [2], indicating a disparity in support and accessibility for FLI students in STEM.This paper offers 10 simple rules for successfully supporting FLI STEM undergraduate students. The strategies below are informed by research as well as the authors’ experiences as education researchers, practitioners, and former FLI students. It will be most helpful for mentors, advisors, professors, or anyone in a supportive role for FLI undergraduate students in STEM fields.

  6. Baumeister, R. F., & Leary, M. R. (1995). The need to belong: desire for interpersonal attachments as a fundamental human motivation. Psychological bulletin, 117(3), 497–529. A hypothesized need to form and maintain strong, stable interpersonal relationships is evaluated in light of the empirical literature. The need is for frequent, nonaversive interactions within an ongoing relational bond. Consistent with the belongingness hypothesis, people form social attachments readily under most conditions and resist the dissolution of existing bonds. Belongingness appears to have multiple and strong effects on emotional patterns and on cognitive processes. Lack of attachments is linked to a variety of ill effects on health, adjustment, and well-being. Other evidence, such as that concerning satiation, substitution, and behavioral consequences, is likewise consistent with the hypothesized motivation. Several seeming counterexamples turned out not to disconfirm the hypothesis. Existing evidence supports the hypothesis that the need to belong is a powerful, fundamental, and extremely pervasive motivation.

  7. Sargent J, Williams RA, Hagerty B, Lynch-Sauer J, Hoyle K. Sense of Belonging as a Buffer Against Depressive Symptoms. J Am Psychiatr Nurses Assoc. 2002. Aug;8(4):120–9. [Google Scholar]

  8. Eckstein M, Mamaev I, Ditzen B, Sailer U. Calming Effects of Touch in Human, Animal, and Robotic Interaction-Scientific State-of-the-Art and Technical Advances. Front Psychiatry. 2020 Nov 4;11:555058. doi: 10.3389/fpsyt.2020.555058. PMID: 33329093; PMCID: PMC7672023. האפקט המרגיע של מגע: Neural Mechanisms Underlying the Calming Effects of Touch:In the following paragraph, we will describe two possible neural circuitries which might mediate touch acting as safety signal: inhibition of the amygdalar fear response via the posterior insula and activation of the reward system for facilitating approach behavior. In the latter, stress dampening effects are assumed to be less dominant. Both the bottom-up processing of the tactile experience and the top-down regulation of the fear/stress response are displayed in Figure 1.

9. Walton, G. M., Cohen, G. L., Cwir, D., & Spencer, S. J. (2012). Mere belonging: the power of social connections. Journal of personality and social psychology, 102(3), 513–532.

---


10 The Neurobiology of Social Distance

Bzdok, D., & Dunbar, R. I. M. (2020). The Neurobiology of Social Distance. Trends in cognitive sciences, 24(9), 717–733. https://doi.org/10.1016/j.tics.2020.05.016

"Never before have we experienced social isolation on such a massive scale as we have in response to coronavirus disease 2019 (COVID-19). However, we know that the social environment has a dramatic impact on our sense of life satisfaction and well-being. In times of distress, crisis, or disaster, human resilience depends on the richness and strength of social connections, as well as on active engagement in groups and communities. Over recent years, evidence emerging from various disciplines has made it abundantly clear: perceived social isolation (i.e., loneliness) may be the most potent threat to survival and longevity. We highlight the benefits of social bonds, the choreographies of bond creation and maintenance, as well as the neurocognitive basis of social isolation and its deep consequences for mental and physical health. Keywords: friendship; loneliness; mass isolation; social boycott; social brain.


Aalto University. "Synchronized brains: Feeling strong emotions makes people's brains 'tick

together'." ScienceDaily. ScienceDaily, 24 May 2012. <www.sciencedaily.com/releases/2012/05/120524112342.htm>.

Summary:

Human emotions are highly contagious. Seeing others' emotional expressions such as smiles triggers often the corresponding emotional response in the observer. Researchers have now found that feeling strong emotions makes different individuals' brain activity literally synchronous.

Researchers at Aalto University and Turku PET Centre have now found that feeling strong emotions makes different individuals' brain activity literally synchronous.

The results revealed that especially feeling strong unpleasant emotions synchronized brain's emotion processing networks in the frontal and midline regions.

On the contrary, experiencing highly arousing events synchronized activity in the networks supporting vision, attention and sense of touch.

"Sharing others' emotional states provides the observers a somatosensory and neural framework that facilitates understanding others' intentions and actions and allows to 'tune in' or 'sync' with them. Such automatic tuning facilitates social interaction and group processes," says Adjunct Professor Lauri Nummenmaa from the Aalto University, Finland.

"The results have major implications for current neural models of human emotions and group behavior. It also deepens our understanding of mental disorders involving abnormal socioemotional processing," Nummenmaa says.

Participants' brain activity was measured with functional magnetic resonance imaging while they were viewing short pleasant, neutral and unpleasant movies.











לקריאה נוספת:


תודות

תודה לפיני ירחי ממכון מסיק, ששאל, איתגר, והציע. ביקש לדעת "מה למדע יש להגיד על זה"... ושלח מאמר ממנו למדנו מה מורים כבר יודעים על זה..

תודה לשבתאי קמינר, מאפשר - וסי-בי-טיסט בטבע - על שיחות עמוקות ודוגמאות שפותחות את החשיבה.

הוא בונה אצל הילדים "מצע בסיס" של תחושת השתייכות בטוחה וחמה ומאפשר להם לצמוח.


תודה לד"ר אילת טוקר חוקרת במרכז לניהול ידע מחקר ופיתוח של החינוך ההתיישבותי. אילת שאלה אותנו את שאלת הבסיס: מהי הצלחה במוח? איך מבססים את תחושת ההצלחה. היא העשירה אותנו בדוגמאות פדגוגיות ושיחות מרתקות.


תודה לעופר ירושלמי ולסגנית שלו - - על שיחה מעוררת השראה. עופר ירושלמי הוא מנהל ביה''ס בכפר הנוער הדתי, 'הודיות' שיוצר בימים אלו מודל חינוכי שנקרא 'למידה מבוססת שייכות'


---


הפוסט הזה עדין בבניה ויתכן שיורחב וישופר בהמשך.

בנתיים אפשר להסתכל למטה כדי לראות מראי מקום שונים , היילייטס ממאמרים שונים וכיוונים נוספים.

------

הפניות

קוהוט מגדיר אמפתיה כהבנת הצרכים והחוויה העצמית של הזולת, וכן כיכולת לחוות הדהוד של תחושותיו של הזולת ולהגיב אליהן בהתאם. ה


הפעלה יזומה של החשיבה והניתוח , הבנה והתבוננות מודעת

 

סינכרון בין אישי - ראו ערך והפניות בויקיפדיה


מערכת הרוורד ואינטרקציות חברתיות

Front. Behav. Neurosci., 28 May 2010

Sec. Motivation and Reward

The rewarding nature of social interactions


Human societies form a dynamic and complex system, which requires frequent interaction between individuals. According to the “social brain hypothesis” (Dunbar, 1998 ; Adolphs, 2003 ) parts of the human neo-cortex have evolved to improve survival in dynamic groups and therefore to process social information. This enables us to successfully mate, raise children, manage relationships, communicate, and understand each other. The significance of social interactions in human behavior is also reflected in several psychiatric disorders where impairments in social interaction are either an integral part of the diagnosis (e.g. autism spectrum disorder, schizophrenia, social phobia etc.) or relevant for experienced psychological strain.


A Multidimensional View on Social and Non-Social Rewards

Front. Psychiatry, 19 August 2020

Sec. Social Neuroscience

nother line of research has indicated that social and non-social rewards may be processed in a similar manner. This is supported by economic theories proposing that behaviors stem from the desire to maximize the ratio of rewards to costs (12) and this applies to non-social as well as to social rewards [social exchange theory, Thibaut and Kelley (13)]. Indeed, many studies investigating the neural basis of reward processing found that social and non-social rewards are processed in the same brain areas of what is referred to as the reward network [i.e. a cortico-basal ganglia circuit, Haber and Knutson (14)], especially in the striatum, supporting the assumption of an “extended common currency schema” (15). However, researchers have also emphasized specific activity differences in line with the idea of “social-valuation-specific schema” (15), which assumes dedicated brain circuits for social rewards. For instance, a study comparing the rewarding properties of receiving money or positive social feedback found that both rewards activated the striatum, especially the left nucleus caudate, and that this region also showed a linear activity increase towards both reward values (7). A reanalysis of the same data using machine learning, however, yielded a fairly small correlation between classifier weights for social and monetary rewards, suggesting that only a subset of neurons in the caudate nucleus encodes both rewards, whereas also distinct populations of neurons are involved for social and for non-social rewards separately (16). Thus, although both types of rewards can be processed in similar structures of the reward network in the brain [e.g. Izuma et al. (7); Spreckelmeyer et al. (4); Wake and Izuma (16)]; Smith et al. (17); Levy and Glimcher (18); Lin et al. (19), there has also been accumulating evidence for differences in neural processing between social and non-social rewards [e.g. Izuma et al. (7); Smith et al. (17); Sescousse et al. (20); for a recent review of literature discussing overlaps and differences in neural processing of social and non-social rewards, see Ruff and Fehr (15)].

These studies suggest that there are both similarities and differences in neural processing between social and non-social rewards. However, we argue that research comparing social and non-social rewards often neglects important dimensions that can be conflated with the sociality dimension. For example, comparing brain responses to receiving a smile or money may potentially reveal a difference between social and non-social rewards as well as between intangible and tangible rewards. In this article, we propose a more comprehensive, multidimensional view on rewards in experimental settings, which allows more informed and better-controlled comparisons of social and non-social rewards.

Dimensions of Rewarding Stimuli


האפקט המרגיע של מגע

REVIEW article

Front. Psychiatry, 04 November 2020 Sec. Social Neuroscience Volume 11 - 2020 | https://doi.org/10.3389/fpsyt.2020.555058

Calming Effects of Touch in Human, Animal, and Robotic Interaction—Scientific State-of-the-Art and Technical Advances

Small everyday gestures such as a tap on the shoulder can affect the way humans feel and act. Touch can have a calming effect and alter the way stress is handled, thereby promoting mental and physical health. Due to current technical advances and the growing role of intelligent robots in households and healthcare, recent research also addressed the potential of robotic touch for stress reduction. In addition, touch by non-human agents such as animals or inanimate objects may have a calming effect. This conceptual article will review a selection of the most relevant studies reporting the physiological, hormonal, neural, and subjective effects of touch on stress, arousal, and negative affect. Robotic systems capable of non-social touch will be assessed together with control strategies and sensor technologies. Parallels and differences of human-to-human touch and human-to-non-human touch will be discussed. We propose that, under appropriate conditions, touch can act as (social) signal for safety, even when the interaction partner is an animal or a machine. We will also outline potential directions for future research and clinical relevance. Thereby, this review can provide a foundation for further investigations into the beneficial contribution of touch by different agents to regulate negative affect and arousal in humans.


The tactile sense is one of the first that a human develops. A newborn child has the first contact with its environment, such as its clothes or its cradle. In particular, touch by the parents has been proposed to be important for development, e.g., feeling their touches on its skin, but also by feeling tactile input when it actively moves toward them, with an important impact on the child's development (1, 2).


FIGURE 1. Mechanisms of touch potentially acting as safety signal: In a dangerous environment, the amygdala is activated in order to allow for rapid reactions via the stress axes (e.g., fight or flight response). Tactile perception from different social and non-social contexts is processed in the insular cortex, which has a regulating influence on the amygdala and can therefore dampen the stress response. A calming or relaxing effect of touch might therefore be based on signaling safety (absence of danger) on a neurobiological level.

Introduction

Neural Mechanisms Underlying the Calming Effects of Touch

In the following paragraph, we will describe two possible neural circuitries which might mediate touch acting as safety signal: inhibition of the amygdalar fear response via the posterior insula and activation of the reward system for facilitating approach behavior. In the latter, stress dampening effects are assumed to be less dominant. Both the bottom-up processing of the tactile experience and the top-down regulation of the fear/stress response are displayed in Figure 1.


Beyond this, touch not only serves as a calming agent but can also communicate specific emotions (6) and thereby even serve to communicate anxiety or aggression (45). So far, we are not aware of systematic research on the effects of positive affective touch in comparison to aggressive touch or physical violence in intimate relationships. It could be assumed that touch might serve as an intensifying factor of both bonding and affiliative behavior on the one side and anxiety and stress on the other side, thereby acting either as a safety or a threat signal.


6. Hertenstein MJ, Keltner D, App B, Bulleit BA, Jaskolka AR. Touch communicates distinct emotions. Emotion. (2006) 6:528–33. doi: 10.1037/1528-3542.6.3.528



רגש ותחושת שייכות.

"אין־ספור מלומדים מאז אריסטו ניסו להסביר את הפרדוקס של מוזיקה עצובה. למה בני אדם אוהבים מוזיקהשגורמת להם לחוש עצבות? ומה הופך שיר מסוים לעצוב?

פטריק ג'וסלין, פסיכולוג של מוזיקה מאוניברסיטת אופסלה בשוודיה, טוען שיש מנגנונים קוגניטיביים שיכולים "לייצר" תחושת עצבות אצל מאזינים: רפלקסים תת־הכרתיים בגזע המוח; סינכרון של קצב השיר למקצב פנימי כלשהו, כגון קצב פעימות הלב; תגובות מותנות לצלילים מסוימים; העלאת זיכרונות; "הדבקה רגשית" — לכל אלה יש כנראה תפקיד. מכיוון שעצב הוא רגש עז, ייתכן שהוא יכול לעורר אצל המאזין תגובת הזדהות חיובית."אתם מרגישים שאתם בודדים", אמר ג'ושוע נובי, פילוסוף אקספרימנטלי ופסיכולוג מאוניברסיטת ייל, "ואז נוצרת החוויה שבה אתם מאזינים למוזיקה כלשהי או לוקחים ספר, ומרגישים שאתם כבר לא כל כך בודדים"."

מריו כדי לבדוק את ההנחה הזאת ערכו נובי ועמיתיו ניסוי בשנים חלקים. בחלקו הראשון הם נתנו ל-400 משתתפים ארבעה תיאורי שירים. באחד תואר שיר ש"מביע רגשות עמוקים ומורכבים אך פגום מאוד מבחינה טכנית". בשני תואר שיר "ללא דופי מבחינה טכנית אך לא מביע רגשות עמוקים או מורכבים". השיר השלישי תואר כרגשני מאוד וללא כל דופי מבחינה טכנית, והרביעי תואר כפגום וללא רגש.


המשתתפים התבקשו לציין, בסולם של 1–7 אם תיאור השיר "מגלם את מהות המוזיקה מבחינתם". רוב המשתתפים אמרו כי שירים מלאי רגש אך פגומים מבחינה טכנית הם אלה שמשקפים בצורה הטובה ביותר את מהות המוזיקה בעיניהם. ההבעה הרגשית היתה בעלת ערך ניכר יותר מאשר המצוינות הטכנית.



בחלק השני של הניסוי, שבו השתתפו 450 אנשים אחרים, נתנו המדענים לכל אחד 72 תיאורים של שירים רגשניים ובהם רגשות כמו "בוז", "נרקיסיזם", "השראה" ו"תאוותנות". בנוסף, קיבלו המשתתפים גם תיאורים של נושאי שיחה. למשל, "מכר משוחח איתך על השבוע שלו, ומביע עגמומיות". באופן כללי, הרגשות שהמשתתפים תיארו כי הם גורמים להם להתחבר למוזיקה מסוימת, היו גם אלה שגרמו להם להרגיש מחוברים יותר לבני אדם אחרים בשיחה: אהבה, שמחה, בדידות, עצב, אקסטזה, רוגע וצער.אטייה־פיקר, פילוסוף מאוניברסיטת לויולה בשיקגו, שהיה אחד מעורכי המחקר, הציע השערה כי בני אדם מאזינים למוזיקה לאו דווקא כדי לחוות חוויה רגשית אישית — רבים מהמשתתפים אמרו שמוזיקה עצובה, גם אם היא אמנותית, לא מהנה במיוחד — אלא למען תחושת החיבור לאחרים. ייתכן כי האהבה למוזיקה לא נובעת מהאדרה של העצב, אלא מהרצון בקשר. "אני כבר מאמין בזה", אמר תומס אירולה, מוזיקולוג מאוניברסיטת דרהם שבאנגליה.



אירולה גילה שאנשים אמפתיים במיוחד מתרגשים יותר ממוזיקה עצובה שאינה מוכרת להם. לדבריו, "הם מוכנים להיות מעורבים בעצב פיקטיבי מהסוג שהמוזיקה הזאת מייצרת כשהם מאזינים לה". אצל אנשים אלה גם נראים שינויים הורמונליים גדולים יותר בתגובה למוזיקה עצובה.

עם זאת, מוזיקה עצובה היא מורכבת ומגוונת, וההסבר הזה מעורר שאלות: עם מי אנחנו מתקשרים? עם האמן? עם מי שהיינו בעבר? עם דמות דמיונית? החוקרים הודו במורכבות הנושא ובמגבלות הידע הקיים. ואז הציע אטייה־פיקר טיעון פחות פילוסופי להשערותיהם: "זה פשוט מרגיש נכון".


סטראוטיפים גורמים לחוסר תחושת שייכות ומורידים השגים - גורמים לפערים

3. Master A, Meltzoff AN. Cultural Stereotypes and Sense of Belonging Contribute to Gender Gaps in STEM. Int J Gend Sci Technol. 2020. Apr;12(1):152–98. [Google Scholar]


5. Strayhorn TL. College students’ sense of belonging: a key to educational success for all students. 2nd ed. New York: Routledge; 2019. [Google Scholar]

ספר אמריקאי. דגש על גזע, מגדר, והכנה לקולג - תחושת שייכות מושפעת מגורמים רבים. תרומה חשובה לרווחה נפשית, שאיפה להשגים גבוהים (צפי להצלחה), וגורם משמעותי בהצלחה אקדמית.



רפרנס חשוב

Walton, G. M., Cohen, G. L., Cwir, D., & Spencer, S. J. (2012). Mere belonging: the power of social connections. Journal of personality and social psychology, 102(3), 513–532. https://doi.org/10.1037/a0025731 by GM Walton · 2012 · Cited by 757




progress, safety and comfort, and individual well-being.

מהמאמר של באומיסטר ואח. 2002

The present investigation was designed to investigate the possible link between social belongingness and intelligent thought. Specifically, we explored the impact of social exclusion on cognitive processes. We led participants to believe that they would be alone in later life, and we measured the impact of this message on cognitive functioning. Practical and ethical constraints prevented us from studying long-term deprivation and potentially permanent changes in intelligence, but we were able to study short-term effects of social exclusion on mental performance

--

מחקרים שונים טוענים שחרמות והוצאה מהקבוצה מוליכים למתח נפשי ולכן הם פוגעים באינטליגנציה. אבל החוקרים הנ"ך מצאו שבקבוצת המחקר שלהם החרמה והתלמות של הקבוצה הביאו לעליה באגרסיה, תוקפנות, התגוננות,

Despite the plausible hypothesis that emotional distress might mediate a reduction in intelligent thought as a result of social exclusion, the present investigation was actually stimulated by a rising skepticism about the role of emotion after social exclusion. In a series of studies, we found that social exclusion produced substantial increases in aggressive behavior (Twenge, Baumeister, Tice, & Stucke, 2001), decreases in prosocial behavior (Twenge, Ciarocco, & Baumeister, 2001), and increases in self-defeating behavior (Twenge, Catanese, & Baumeister, 2002). We had initially thought that being excluded from social groups would cause severe emotional distress, which in turn would lead to antisocial and self-defeating behavior and various other undesirable outcomes. The behavioral effects were clear and consistent, but the emotional processes failed to play the mediating role we had hypothesized. To be sure, we did usually find that there were some small increases in emotional distress among people who were rejected or excluded by others, but these effects were weak and inconsistent. Moreover, the emotional effects repeatedly failed to mediate the behavioral consequences, as tested by standard statistical tests of mediation (Baron & Kenny, 1986). Hence, we had to begin entertaining the view that many effects of social exclusion were mediated by something other than emotional distress. Cognitive impairments were a prime candidate.

הכניסו תלמידים למתח - מבחן אישיות עם משוב שיקרי שאומר שהאישיות שלהם מנבאת שהם יהיו לבד בחיים test enabled the researchers to predict with high likelihood that the participants were the sort of people who would end up alone in life



Our first experiment used a broad intelligence (IQ) test to investigate the possibility that social exclusion would alter cognitive functioning. We used the General Mental Abilities Test (Janda, 1996; Janda, Fulk, Janda, & Wallace, 1995), which was developed to provide a written, multiple-choice intelligence test suitable for administration to groups. It includes measures of verbal reasoning, mathematical ability, and spatial ability. To manipulate social exclusion, we used a procedure developed by Twenge, Baumeister, et al. (2001). Participants were given a personality inventory and then provided with false feedback. In the crucial future alone condition, they were told that the results of the 818 BAUMEISTER, TWENGE, AND NUSS test enabled the researchers to predict with high likelihood that the participants were the sort of people who would end up alone in life. Because this feedback was randomly assigned and would therefore be given to at least some people who presumably have rich networks of friends, several steps were taken to enhance credibility. First, each participant was given accurate feedback about his or her level of extraversion, on the basis of an accurate scoring of the trait scale. Second, the experimenter added that the participant may well have many friends and acquaintances at present, which is common among young people in university settings. The experimenter went on to say, however, that once the person is past the age at which people are constantly forming new friendships, the current friends will tend to drift apart and not be replaced, so that the individual will spend more and more time alone.



Four experiments examined the effect on achievement motivation of mere belonging, a minimal social connection to another person or group in a performance domain. Mere belonging was expected to increase motivation by creating socially shared goals around a performance task. Participants were led to believe that an endeavor provided opportunities for positive social interactions (Experiment 1), that they shared a birthday with a student majoring in an academic field (Experiment 2), that they belonged to a minimal group arbitrarily identified with a performance domain (Experiment 3), or that they had task-irrelevant preferences similar to a peer who pursued a series of goals (Experiment 4). Relative to control conditions that held constant other sources of motivation, each social-link manipulation raised motivation, including persistence on domain-relevant tasks (Experiments 1-3) and the accessibility of relevant goals (Experiment 4). The results suggest that even minimal cues of social connectedness affect important aspects of self.




רפרנסים

Ruedas-Gracia, N., Botham, C. M., Moore, A. R., & Peña, C. (2022). Ten simple rules for creating a sense of belonging in your research group. PLoS computational biology, 18(12), e1010688. https://doi.org/10.1371/journal.pcbi.1010688

מומלץ להתחיל במאמר הזה. המאמר עדכני (מ2022), ההקדמה שלו טובה ונותנת רקע על מהי מהי תחושת שייכות, איך חוקרים אותה מדעית, ומה תוצאותיה. יש בו הרבה רפרנסים. ההמשך נוגע לאיך לייצר אותה בקבוצת מחקר - אז ניתן לקרוא ולקבל רעיונות גם לגבי קבוצה - כיתה או קהילה נוירופדגוגית.

Across academic fields and disciplines, we’re hearing more and more buzz around the importance of sense of belonging. However, two important elements are missing from these conversations. First, we need to have a grounded understanding of what sense of belonging is, and how it can be cultivated. Secondly, these conversations tend to apply to a typical classroom context but what about the sense of belonging in research and lab spaces?


There are many benefits associated with developing a strong sense of belonging including improvements in academic performance, mental health, self-esteem, sense of purpose, and connectedness [4,5,6,7]. On the other hand, there are many significant consequences of having a low sense of belonging such as increased risk of stress, anxiety, depression, health problems, feelings of loneliness, rejection, and low self-esteem [2,5,8,9].

1. Walton GM, Cohen GL. A Brief Social-Belonging Intervention Improves Academic and Health Outcomes of Minority Students. Science. 2011. Mar 18;331(6023):1447–51. doi: 10.1126/science.1198364 [PubMed] [CrossRef] [Google Scholar] [Ref list]







8. Brower T. Missing Your People: Why Belonging Is So Important And How To Create It. Forbes [Internet]. 2021. Jan 10 [cited 2022 Apr 5]. Available from: https://www.forbes.com/sites/tracybrower/2021/01/10/missing-your-people-why-belonging-is-so-important-and-how-to-create-it/. [Google Scholar]


Groups often have rich value and belief systems, and when we identify with groups, these can provide a lens through which we see the world.” One of the reasons work is such a powerful source of belonging is because we typically share identity and goals with our team.


Belonging is a fundamental part of being human: We need people and this need is hardwired into our brains. A recent MIT study found we crave interactions in the same region of our brains where we crave food, and another study showed we experience social exclusion in the same region of our brain where we experience physical pain. Work at the University of British Columbia found when we experience ostracism at work, it can lead to job dissatisfaction and health problems. In a similar vein, a study at the University of Michigan found when people lack a sense of belonging, it is a strong predictor of depression. In fact, it is an even stronger predictor than feelings of loneliness or a lack of social support.


Belonging is a fundamental part of being human: We need people and this need is hardwired into our brains. A recent MIT study found we crave interactions in the same region of our brains where we crave food, and another study showed we experience social exclusion in the same region of our brain where we experience physical pain. Work at the University of British Columbia found when we experience ostracism at work, it can lead to job dissatisfaction and health problems. In a similar vein, a study at the University of Michigan found when people lack a sense of belonging, it is a strong predictor of depression. In fact, it is an even stronger predictor than feelings of loneliness or a lack of social support.


Separate research related to teams at work found when people felt a great level of cohesion with their colleagues, they performed better and the desire for acceptance from the group was a greater motivator than money. People have a clear need to identify with a group and be accepted as a vital member of a community.


Signal acceptance. When people lack a sense of belonging, they may feel threatened or alone, causing them to withdraw or hold back. On the other hand, Stewart points out, “When we are feeling a sense of comfort, we are in the best state physiologically to engage.” Colleagues can signal acceptance and help ensure the people around them feel safe, by asking questions, listening and demonstrating focused attention. The start of a meeting can be an opportunity according to Stewart, “Choose to take a moment, if you’re leading a meeting, to ask how people are doing and then really listen. Listening is the new super power,” she says. “If we can’t create belonging through physical closeness in the ways we used to, we can and must think about how we might create that through focused attention and listening.” Creating these kinds of conditions will contribute toward our collective willingness to invest ourselves.


Belonging is a necessary ingredient for our performance—individually, in teams and for our organizations—because we can more effectively engage and bring our best selves to work. And even more importantly, belonging is good for our wellbeing as humans. It’s important for individual physical, mental and emotional health and it’s critical to the health of our communities. The pandemic has brought belonging into sharpened focus and our opportunity is to find a way to create it for ourselves and others.




9. Sargent J, Williams RA, Hagerty B, Lynch-Sauer J, Hoyle K. Sense of Belonging as a Buffer Against Depressive Symptoms. J Am Psychiatr Nurses Assoc. 2002. Aug;8(4):120–9. [Google Scholar]

10. Belanger AL, Joshi MP, Fuesting MA, Weisgram ES, Claypool HM, Diekman AB. Putting Belonging in Context: Communal Affordances Signal Belonging in STEM. Pers Soc Psychol Bull. 2020. Aug;46(8):1186–204. doi: 10.1177/0146167219897181 [PMC free article] [PubMed] [CrossRef] [Google Scholar]


------


רפרנסים להרחבה בפוסט אחר - חברה היררכיה-הזדהות וערכים-צדק-אלטרואיזם

2. הנירוביולוגיה של הענישה: על הצורך גם האלטרואיסטי להעניש למען הצדק. וההיררכיה החברתית.


Seymour B, Singer T, Dolan R. The neurobiology of punishment. Nat Rev Neurosci. 2007;8(4):300-311. doi:10.1038/nrn2119


אחד הגורמים שגורם לנו ל"אהוב" אנשים, או מונע מאיתנו לכעוס עליהם, או לשנוא אותם, או להיפרד מהם, הוא המחשבה שאנחנו דומים להם [3, 5 ,4]. מחקרים מראים שאנשים אוהבים יותר אנשים שהם חושבים שהם דומים להם בערכים ותחומי העניין. דומים להם בגישה, בעמדה כלפי דברים. --

3. עומק השנאה כעומק ה"אהבה". ועל הקשר בין אהבה והזדהות, והערכה שיש דמיון ביננו...


Jin, W., Xiang, Y., & Lei, M. (2017). The Deeper the Love, the Deeper the Hate. Frontiers in psychology, 8, 1940. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2017.01940

4. דמיון בערכים ומשיכה/אהבה רומנטית

Buunk, B., & Bosman, J. (1986). Attitude Similarity and Attraction in Marital Relationships. The Journal of Social Psychology, 126(1), 133–134. doi:10.1080/00224545.1986.9713583


5. איך הראש משחרר את הלב.

Lemay, E. P., Jr, & Clark, M. S. (2008). How the head liberates the heart: projection of communal responsiveness guides relationship promotion. Journal of personality and social psychology, 94(4), 647–671. https://doi.org/10.1037/0022-3514.94.4.647


In 5 studies, the authors tested predictions that (a) people project their own felt communal responsiveness onto partners, perceiving partners to be just as caring and supportive as they are, and (b) projected perceptions guide perceivers' orientation toward further promotion of communal relationships.

In other words, when one cares for a partner and desires a communal relationship with a partner, he or she perceives that the partner harbors similar sentiments

Results suggest that those who care for partners often project that care and that this projection guides their relationship promotion

1,910 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page