• Npint

יש אנשים ש"אלרגיים" לגראס. אסור להם לגעת. למה ומה מאפיין אתם.

עודכן ב: ינו 7

קנביס מגביר את זרימת הדופמין במוח, לאורך זמן. אבל יש לזה מחיר.

ברמה אופטימאלית של דופמין , הדופמין נותן הרגשת זרימה, חשיבה יצירתית, וכו.

ברמה גבוהה מדי הוא יוצר פארנויות, פסיכוזות, המוח רץ במהירות מפחידה ועוד.



מה מאפיין אנשים שרגישים לקנביס?


יש להם באופן טיבעי וגם ללא שימוש או מתח, מאגרים גדולים של דופמין בסינפסות (בנוירונים של המוח). ויש להם תשתית טובה מאד להובלת דופמין מהנוירון החוצה. כתוצאה מכך בהרבה מקרים הם יצירתיים (ללא שימוש בסמים), חושבים מהר ומבריקים.


למה הכוונה:

מאגרים של דופמין: הנוירונים שלנו מתקשרים בינהם בעזרת מעבר של חומרים כימיים מתא מוח אחד לשני.

הדופמין הוא חומר כימי שמאפשרת תקשורת מהירה ויעילה. תאי מוח מייצרים אותו. ב DNA שלנו יש תוכנית לייצור דופמין. תאיי המוח של אנשים שונים מייצרים כמויות שונים של דופמין ואוגרים אותם במאגרים בתוך הסינפסות.


לא מספיק שיהיו בנוירונים מחסנים של דופמין לצורכי שימוש מידיים. צריך שיהיו בעטיפה של התא מערים שיאפשרו יציאה שלהם חוצה, כדי שיגיעו לתאים אחרים.


תשתית למעבר דופמין: תאי המוח השונים, הנוירונים, עטופים במעטפת שלא מאפשרת לחומרים בתוכה להישפך מחוץ לתא. כדי שדופמין יצליח לעבור החוצה מהנוירון ולהעביר את המסרים שלו צריכים להיות מעברים במעטפת התא, כדי שהוא יוכל לצאת. אפשר לחשוב על זה כמו שיש מחסום - הר - שצריך לעבור אותו מצד לצד, אז המעברים בתא הם כמו מנהרות הכרמל.

גם ה"מנהרות" האלה הם חומרים כימיים, סוגים של חלבונים. התוכנית הארכיטקטונית שלהם שמורה ב DNA שלנו, והתאים מייצרים אותם על פי דרישה. למי שיש מאגרים גדולים של דופמין בסינפסות, יש בד"כ כמות גדולה של מעברים. כמו בחיים, לוקח זמן ומשאבים לבנות את המנהרות האלה. אצל אנשים שרגישים לגראס, ההחלטה המוחית על הקצאת משאבים מוחיים לבניית מנהרות כאלה, מהירה.


ביחד, מאגרים גדולים, מחסנים מלאים של דופמין, ותשתית גדולה של מעברים בין הנוירונים, מאפשרים חשיבה מהירה, יצירתיות ותחושה של זרימה מחשבתית.


מי בסכנה לפתח תגובתיות יתר (אלרגיה) לקנביס?

לאנשים שבבסיסם מאד יצירתיים, מהירי מחשבה וכו - יש מאגרים גדולים יותר של דופמין , ויותר מעברים מוכנים מראש, ולכן הם רגישים יותר להשפעה של קנביס והם בקבוצת סיכון. גם אנשים שיש להם קסקדת שרידה מהירה, מולדת או בעקבות טראומות, יש להם תשתית גבוהה לשינוע דופמין והם בסכנה לתגובתיות יתר לקנביס. צרוף של שני גורמי סיכון אלה יכול להיות קריטי.


למה כל זה קשור דווקא לגראס?

חומרים שונים שנמצאים בקנביס, משפיעים על קצב שיחרור הדופמין מהסינפסות. הם מאפשרים שיחרור דופמין בכמות גדולה יותר מהרגיל, לאורך זמן. אם לאדם אין מאגרים גדולים של דופמין, ואין מספר רב של מעברים החוצה, ההשפעה קטנה יותר. אם יש מאגרים גדולים והרבה מעברים משתחררת כמות גדולה יותר של דופמין כתוצאה משימוש בגראס . דופמין בכמות גדולה , בבת אחת יכול לעבור את נקודת האופטימום ולהוביל להזיות ופארנויות.


שימוש בסמים מסוגים שונים ובכלל זה קנביס, ומצבים של מתח גבוה, משנים גם הם את התשתית המוחית. המוח מבין (וזוכר) שיש "דרישה" לדופמין ובונה תשתית לשעת צורך.

ראו גם את הפוסט "מתח משנה לנו את המוח.יתרונות ואתגרים."



למה לא תמיד מרגישים פראנויות מיד אלא רק אחרי כמה שעות או אחרי כמה שימושים?


אחרי תקופת נקיון המוח מפרק חלק מהתשתית המוחית למעבר דופמין. ז"א מפרק חלק מהחלבונים שמאפשרים מעבר החוצה ופנימה לתאי המוח. ככה קורה שכשמנסים שוב גראס, בהחלט יתכן שלא נרגיש בעיה. להיפך, יכולה להיות תקופה קצרה של הורדת מתח ותחושת זרימה. אבל התכונה של הקנביס היא שהוא שוהה במוח זמן ארוך יחסית, גורם לשיחרור עוד ועוד דופמין, ה"זיכרון" של התא מכיר את המצב מארועי עבר, וממהר לייצר מעברים נוספים, "מנהרות כרמל" נוספות. זרימת הדופמין הולכת וגוברת, עוברת את נקודת האופטימום,המוח רץ, המתח מתגבר, המוח מפריש עוד ועוד דופמין ואדרנלין (מאפיינים של מצב מתח גבוה), ונכנסים לפארנויות והזיות.


בכך התגובה לקנביס או לסמים אחרים דומה לאלרגיה, הגוף מגיב תגובת יתר ומייצר כמות גדולה מאד של מעברים לשינוע דופמין במוח, והסוף מוכר.



לקריאה נוספת ראו את הפוסט

למה לוקח זמן עד שתרופות אופיאטיות נגד כאב משפיעות


El Khoury, M.-A., Gorgievski, V., Moutsimilli, L., Giros, B., & Tzavara, E. T. (2012). Interactions between the cannabinoid and dopaminergic systems: Evidence from animal studies. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 38(1), 36–50. doi:10.1016/j.pnpbp.2011.12.005


Abraham, W. C. (2008). Metaplasticity: tuning synapses and networks for plasticity. Nature Reviews Neuroscience, 9(5), 387–387. doi:10.1038/nrn2356


Ott and Neider (2019) Dopamine and Cognitive Control in Prefrontal Cortex


Hillard, C. Circulating Endocannabinoids: From Whence Do They Come and Where are They Going?. Neuropsychopharmacol.43, 155–172 (2018). https://doi.org/10.1038/npp.2017.130


Basavarajappa B. S. (2007). Critical enzymes involved in endocannabinoid metabolism. Protein and peptide letters, 14(3), 237–246. https://doi.org/10.2174/092986607780090829


Huestis M. A. (2007). Human cannabinoid pharmacokinetics. Chemistry & biodiversity, 4(8), 1770–1804. https://doi.org/10.1002/cbdv.200790152


https://www.verywellmind.com/how-long-does-marijuana-stay-in-the-system-67791

https://www.verywellmind.com/how-long-does-marijuana-stay-in-the-system-67791








11 צפיות0תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מיהו נוירופדגוג?

נוירופדגוג הוא פדגוג המשתמש בידע מהנוירו - כדי לטייב את הפדגוגיה שלו. כל אדם מכל רקע יכול להיות נוירופדגוג, ולהשתמש בידע שלו לצורך התבוננות עצמית ופדגוגיה עצמית. מה צריך להיות הסילבוס בקורס כללי לנויר

          ,    נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,  חקר מוח יישומי,    התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי             ד"ר יעל עדיני 

 

 

כל הזכויות שמורות ©