• Npint

מה קנביס עושה במוח?

עודכן ב: פבר 15



קנביס גורם למוח לשחרר עוד ועוד דופמין מהמאגרים שלו. לפעמים במשך שעות ארוכות ואפילו ימים.

היכולת הזו של הקנביס בעייתית. המוח נזהר עם אנדוקנבינואידים (חומרים ממקור פנימי שהקנביס דומה להם), ולא שומר מאגרים שלהם אצלו כדי שלא תתרחש תקלה. הוא מייצר אנדוקנבינואידים רק בשעת הצורך ומפרק אותם במהירות (דקות). אבל במוח אין אינזימים שמפרקים קנביס, ולכן הפעולה שלו לפעמים נמשכת עוד ועוד ומציפה את המוח בדופמין.


מה עושה הקנביס?

במוח יש אזורים שמייצרים דופמין. בכמויות נכונות דופמין גורם להרגשה טובה של חיות, מצב רוח טוב, וערנות. בכמויות נכונות הוא עוזר לזכירה. המוח משתמש בדופמין כמו ב"כסף כימי" כדי להעלות לנו את המוטיבציה והכוח הנפשי. הוא משלם לנו תגמול כימי כדי שנבצע פעולות רצויות.


לקנביס יש יכולת לשלוח זרמים חשמליים קטנים למחסני הכסף הכימי של המוח ("מחסני דופמין") שנמצאים בנוירונים של מערכת התיגמול המוחית. הזרמים האלה גורמים להם להוציא עוד ועוד דופמין החוצה. הוא כמו ילד נודניק שאומר לאבא שלו - עוד כסף, עוד כסף.... וככה הוא יכול לגרום להצפה, פארנויה ופסיכוזה. אם ל"אבא" אין כסף, לא יעזרו הנדנודים, אבל אם יש לו.... זו כבר בעיה.


דופמין משפיע על המוח כמו כסף על אנשים. בכמות טובה הוא ממש מוצלח, גורם לזרימה מחשבתית טובה, הרגשה של רוגע והורדת לחץ. אבל כשיש יותר מדי - ה"כסף" משחית!


בכמויות גדולות של דופמין המוח רץ! במהירות מפחידה.


אנשים מתחילים לשמוע קולות, רואים הזיות, מאבדים קשר למציאות וחווים פסיכוזות ופארנויות.


איך זה קורה?

במוח יש אזור שנקרא VTA. יש בו נירונים שמייצרים חומר כימי שנקרא דופמין. הדופמין מיוצר במערכת המוטיבציה של המוח. הוא נשמר במאגרים מוכנים מראש של בועיות מלאות דופמין בקצה הנוירונים שבאזור ה VTA. יש אנשים עם מאגרים קטנים ויש עם מאגרים מאד גדולים. בבסיס התכונה הזו יכולה להיות מולדת, ויכולה להיווצר כתוצאה מחיים של לחץ גבוה, מטראומות, ומשימוש ארוך בקנביס או בהתנהגויות ממכרות. גם למידה וחשיבה יוצרים מלאי גדול של דופמין בסינפסות. אנשים שלומדים הרבה וחושבים הרבה משתמשים במלאי הזה כדי לייצר קישורי רוחב בין נושאים, וזה גורם להם להיות יצירתיים וגם לזכור במהירות. אבל כשהסיבה להגדלת מחסני הכסף הכימי היא למידה, יש בדרך כלל מנגנונים מווסים ותנאים לקבלת ה"כסף הכימי". הוא משתחרר במוח כך שיעזור לחשיבה, ולא יגרום להתנהגות לא מבוקרת. לעומת זאת כשהמלאי הגדול של הדופמין נוצר בגלל צרכים של מלחמה, בריחה, קרבות, פחד, או התמכרות - התנאים לנתינת אשראי של כסף כימי הם גם דחפים ללא חשיבה - ואלה לא מווסתים על ידי מנגנונים קוגנטיביים (ראו פוסטים קודמים על קסקדת השרידה והמתח).



באיור מימין לשמאל: נוירונים מתקשרים. בקצה כל סיב עצב של נוירון יש סינפסה. הסינפסות מתקשרות בעזרת מעבר חומרים כימיים. בתוך כל סינפסה ב VTA יש מאגרי דופמין שבתוכם ארוזים הנוירוטרנסמיטורים בבועיות, כמו חבילות כסף בבנק.



דופמין במוח הוא כמו כסף כימי, בכמויות נכונות הוא עוזר לבנייה של הזיכרון, לריכוז, לחשיבה מקושרת ולהרגשה של מרץ. אבל בכמויות גדולות הוא "משחית" גורם להצפה, הזיות ופארנויות. וכבר נאמר, "כסף יעוור עיני צדיקים".


דופמין משפיע על נוירונים אחרים במוח רק אם הוא מצליח לביכנס לתוכם. זה כמו בנק, זה שיש כסף בכספת לא יכול לעזור לאף אחד. רק אם מוציאים אותו החוצה ומצליחים להיכנס לנוירונים אחרים, זה שימושי ומשפיע.

זה שהקטארים שולחים מזוודות של כסף לעזה זה לא מספיק. מזוודות הכסף צריכות לעבור במעברים בגבול כדי שהכסף יגיע לאנשים שבפנים.


אבל הנוירונים עטופים במעטפת ואי אפשר להכניס פנימה כל מה שרוצים. כדי שתא מטרה יצליח לקבל כסף כימי הוא צריך קולטנים על המעטפת. כמו מנהרות הכרמל שמאפשרות מעבר של מכוניות מצד אחד של ההר לצד השני. המוח בונה נקודות כניסה כאלה (קולטנים) לפי הצורך. הם עשויים מחלבונים. הוא מפרק אותם אם אין בהם שימוש. ובונה אותם שוב כשצריך. לדוגמה, אחרי הפסקה בשימוש בקנביס יש ירידה במספר הקולטנים על מעטפת התאים. אם מתחילים שוב, לוקח בד"כ לפחות פעם, פעמיים או יותר, עד שהמוח בונה שוב קולטנים שמאפשרים מעבר דופמין פנימה, ורק אז מתחילים הסרטים.


אפשר להסתכל על ה VTA כמו על בנקאי שמחלק כסף בקצב מסוים. תלוי ברזרבות שיש לו, ובמספר הקולטנים שיש על המעטפת של התאים, כדי לקלוט את הכסף הכימי הזה.


לאנשים יצירתיים וסקרנים במיוחד יש מאגרים גדולים של דופמין, והרבה קולטנים על המעטפת. לכן יש להם חשיבה מקושרת וזריזה, ולכן הם גם בסכנה גדולה יותר להכנס לפסיכוזה, הזיות, ופארנויה.



מכאן זו הרחבה למי שמתעניין.


האם קנביס הוא רק רע?

חלק מהאנשים הצעירים טוענים שהוא עוזר להם. הם אומרים: "למה שאפסיק? כשאני מעשן אני רגוע יותר, ישן טוב יותר, יכול להתרכז טוב יותר. אני מרגיש את הדופמין "כאן" (מצביעים על אזור המצח). מכאן שקנביס יכול לעזור בהורדת מתח, וקשור לדעתם לדופמין. חלקם אומרים אני מאוהב בקנביס. הצבע שאני הכי אוהב הוא ירוק. וזו כבר אמירה יותר מסוכנת. כי כשמתאהבים "מאבדים את הראש". אותם אנשים שאמרו לנו את זה הגיעו לפארנויות ופסיכוזות.


מה אומרים המבוגרים?

גם מבוגרים, שהתחילו לעשן מעת לעת לפני גיל 30, מספרים ששימוש בקנביס יכול לעזור ביצירת קישורי רוחב יצירתיים אבל נותנים פרספקטיבה נוספת: קנביס יכול לתת תחושת זרימה, אבל הזרימה הזאת יכולה להיות מפחידה. המוח מתחיל לרוץ במהירות אדירה, הכל מתפרק לחלקיקי מידע קטנים שרצים מול העיניים, ומאבדים שליטה על הפעילות שלו. זו תחושה מאד מפחידה! אחרים אומרים "כשאני על גראס אני יכול לעשות קישורי-רוחב בלי בעיה, כל כך רחוקים הקישורים שאני יכול לעשות, וכל כך יצירתיים, שאני יכול לקשר כל דבר לכל דבר. ואוני יכול להמציא בקלות סיפורים "הגיוניים" שמבטאים צרכים ורגשות שלי בקלות. (זה מתחיל מ-כל האנשים שמדברים בטלפון מדברים עלי... הם שלחו לוויינים שמסתכלים עלי ועוקבים אחרי כל הזמן... ).


תחושה של זרימה מחשבתית במוח נוצרת בעזרת דופמין.

אז אם רוצים להבין את בעיית הקנביס צריכים להבין איך קנביס משפיע על הזרימה של הדופמין.

שם כוחו ושם גם סכנתו.



האם יש עדויות מדעיות שקנביס משפיע על הדופמין? עוזר לזרימה? כן.


לפניכם תמונות שמראות את רמת הפעילות של דופמין במוח של אדם (באזור הסטריאטום) לפניי שעישן קנביס, ו כ 45 דקות אחרי שעישן קנביס. בתמונה למטה רואים מה קרה לפני ואחרי העישון. אזורים עם פעילות דופמין צבועים בצהוב ואדום. ככל שהאזורים האלה מחוברים יותר המוח זורם יותר...

בתמונה, מצד שמאל רואים את האזורים עם הפעילות הגבוהה של הדופמין בסטריאטום (אזור חשוב במוח) לפני שעשן קנביס. מצד ימין רואים את הפעילות באותו אזור בערך 45 דקות אחרי שעישן. אפשר לראות שהאזורים האלה הרבה יותר רציפים, בלי אזורים ירוקים בינהם. אין מעצורים, או רווחים.


האם מי שמעשן קנביס יכול לעבור ממצב של הורדת לחץ לפארנויה ולפסיכוזה? וכמה זמן זה לוקח?

כן. במקרה שתארנו קודם, של האיש שעישן באמצע בדיקות וצילומי פעילות מוח, היה מעבר מרגיעה לפסיכוזה תוך כמה שעות.

אחריי העישון האיש שהמוח שלו מצולם כאן היה רגוע ולא לחוץ. זרם. אבל אחרי כמה שעות נכנס לפסיכוזה חריפה. ז"א לעישון קנביס יש השפעה מיידית, ויש גם תגובה שממשיכה להתפתח ורואים את התוצאה שלה אחרי כמה שעות. בהמשך הפוסט נסביר למה בשימוש בקנביס יש תגובה מידית ותגובה מאוחרת, ואיך זה יכול לשנות את המוח, כולל את היכולת לזכור לחשוב להתרכז ולשפוט נכון את המציאות.





בתמונה למעלה נראית תמונת הדמיה (PET) של פעילות דופמין במוח של המטופל מהניסוי הנ"ל . משמאל, תמונה של פעילות קולטני הדופמין שלו לפני שעישן קנביס, ומימין, רואים את תמונת הפעילות בערך 40 דקות אחרי שעישן (בסתר) קנביס. הצבעים באדום וצהוב מראים אזורים עם פעילות גבוהה של קולטנים לדופמין D2. רואים שמיד אחרי העישון קימת פעילות משמעותית גבוהה יותר של דופמין במוח של הנבדק הזה. שאזורים רבים מחוברים בינהם בצבעים של צהוב ואדום.


תאור המקרה: בחור בין 38. התחיל לעשן קנביס בגיל 16, עישן מדי פעם, לא הוגדר כ"מכור". בגיל 33 הוא אובחן כאדם עם סכיזופרניה, ווהתחיל לקבל טיפול תרופתי. במשך השנים חווה הטבות והחמרות. בניסוי שבו הוא השתתף רצו לבדוק מה קורה לו במוח בקולטנים לדופמין מסוג מסוים. באמצע הבדיקה הוא הפך מתוח, ביקש הפסקה, חזר מההפסקה, היה שלו ורגוע והמשיך בבדיקה עד סופה. בבדיקה שיגרתית בבוקר למחרת התגלה שחלה החמרה אקוטית בסימפטומים הפסיכוטיים שלו (PANSS עלה מ 48 ל 60, הסימפטומים החיוביים עלו מ 13 ל 19). כשבררו את העניין הסתבר שבזמן ההפסקה בבדיקה, הוא עישן בסתר קנביס כדי להרגע. התגובה לקנביס היתה אם כך, מיד אחרי העישון: רגיעה, ותמונת פעילות זורמת ורחבה של דופמין. בבוקר שאחרי העישון (כמה שעות אחרי), החמרה אקוטית בסימפטומים פסיכוטיים. הסתיגות מדעית: האיש עישן על דעת עצמו בלי שהחוקרים היו שותפים לכך, אז לא ידוע איזה סוג קנביס לקח, מה היתה הכמות וזו דוגמה של אדם יחיד. (אי אפשר לבצע ניסויים בהם נותנים לאנשים בכוונה ותיכנון מראש לעשן קנביס אז אי אפשר לערוך ניסוי כזה באופן שיטתי ומבוקר). אבל עדין, התמונה מתאימה למה שמכירים ומספרים רבים (גם באומן), תחושת אופוריה ורגיעה בטוח הקצר, ופסיכוזה, פארנויות, התקפי פאניקה וכדומה - כמה שעות אחריי כן, עם תסמינים ואמונות שווא שנמשכים לאורך זמן, גם שנים, ללא קשר אם ממשיכים לעשן או לא.


מה גורם לאנשים להיות רגישים יותר לפסיכוזה: בד"כ , אנשים יצירתיים, בעלי חשיבה מהירה ויצירתיות גבוהה - וכאלה עם עקומת תגובה מהירה ללחץ ואיום הם בקבוצת סיכון גבוהה לפסיכוזה. ראו בקישור זה.

וזה עוד לפני שעשו שימוש בסמים.


מה הבעיה עם עודף דופמין?

הוא מכניס לפארנויות. כמו בשיר של חווה אלברשטיין: כל דבר הוא טוב רק במידה הנכונה...

בקשר לזיכרון וחשיבה: "רמות מתונות של דופמין בסטריאטום מסייעות לגמישות המחשבתית ותורמות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות או נמוכות של דופמין בסטריאטום פוגעות בגמישות המחשבתית וביצירתיות " (ראו ויקיפדיה). בקשר לרגיעה מול פארנויה: רמות בינוניות עוזרות לבטחון העצמי ותחושת המסוגלות האישית. רמות גבוהות מטד מעלות את הפעילות באמיגדלה (איבר מוחי שקשור לרגשות ולפחד) וגורם לפארנויות.


תמונות המוח כאן מתייחסות לאזור מוחי מסוים שנקרא הסטראיטום.


למה אחראי הסטריאטום?

להרבה מאד פונקציות. כולל זיכרון עבודה, תיכנון סדר פעולות כדי להגיע למטרה, הוא חלק ממערכת החיזוק והמוטיבציה, אחראי על רמת הגמישות הקוגנטיבית, שולח ומקבל אותות מאזורים רבים אחרים כמו האמיגדלה (רגש ופחד), המוח הגבוה שאחראי על שליטה באמצעות חשיבה ועוד. הצורה שדופמין משפיע עליו נראית בצורה של U הפוכה. "כך שרמות מתונות של דופמין בסטריאטום מסייעות לגמישות המחשבתית ותורמות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות או נמוכות של דופמין בסטריאטום פוגעות בגמישות המחשבתית וביצירתיות " (ראו ויקיפדיה). רמות גבוהות של דופמין מגבירות את תגובת האמיגדלה שמעורב ביצור תגובות רגשיות ותחושת פחד. (פארנויות).


מה זה צורת U הפוכה ולמה זה משנה לי?

ציירו את האות U ועכשו סובבו את הדף כך שהפתח יהייה כלפי מטה. זוהי צורת U הפוכה. והיא אומרת: כשיש מעט מדי דופמין זה לא טוב, אין כוח ואין מוטיבציה לעשות כלום, וכשיש הרבה מדי דופמין המוח רץ, יוצא מאיזון , יוצא מתחום הפעילות האופטימאלי שלו ויכול להגיע לאבדן הקשר עם המציאות ופסיכוזה.

הכי טוב להיות במקום טוב באמצע.


זה משנה לכל בנאדם באופן אישי משתיי סיבות. אם אתה במתח גבוה, המוח שלך משחרר הרבה דופמין בבת אחת בלי קשר לקנביס, (ראו פוסטים קודמים), ואם על הבסיס הזה עוד מוסיפים קנביס, שמשהה במוח עוד יותר דופמין במשך זמן ארוך ברצף, זה יכול להוביל אותך מהר יותר מעבר לקצה.


בנוסף, כי אם הייתי בטבעך, לפני הקנביס, אחד עם מחשבה זריזה, יצירתי וזורם, רמת הבסיס של הדופמין במוח שלך היתה גבוהה גם בלעדיו ובמוח שלך יש תשתית בסיסית להובלת דופמין בכמות גבוהה בבת אחת. אז התוספת שמוסיף הקנביס - יכולה להוביל אותך מעבר לקצה האופטימאלי מהר יותר.






מה קורה כשיש הצפה של דופמין במוח?

עליה מתונה ברמת הדופמין יכולה לתת חווית זרימה וגמישות מחשבתית, לזרימה מאסיבית של דופמין יש פוטנציאל לעבור את הכמות האופטימאלית - ולהשפיע בצורה שלילית על הפעילות המוחית. כולל פגיעה בזיכרון העבודה, יצירת הזיות, יצירת פראנויות, פגיעה בקבלת החלטות וכו. תלוי מה רמת הדופמין הבסיסית במוח של הבנאדם, ועד כמה הקנביס העלה את הרמה שלו במוח. בדוגמה למעלה ההשפעה של המוח הזורם והמקושר הובילה לפסיכוזה חמורה כמו שמתואר בתאור המקרה כאן.



למה זה קורה?

קנביס מאריך את משך הזמן בו שוהה דופמין במרווח בין תאי המוח שמתקשרים בינהם טוב יותר בעזרתו. שהות ארוכה של דופמין במרווח הבינסינפטי יכולה לשנות את המוח. יכולה לגרום לבנייה של קולטנים נוספים לדופמין. עם הזמן והשנים כמות הקולטנים גדולה כל כך שכאשר מעשנים, כמות הדופמין הזמין גדולה , והוא מעביר מסרים בין התאים במהירות ובעוצמה רבה. המוח לא רק זורם, הוא חווה שיטפון, הצפה וזרימה מהירה ולא מבוקרת לאזורי מוח רבים ושונים, ולמצבים פסיכוטיים.


הזיות שחווים לעיתים תוך כדי סטלה - הם תוצר של זרימת דופמין גבוהה ולא מבוקרת.

הן קורות גם אצל אנשים צעירים.

במקרה של קנביס, בגלל מנגנון הפעולה שלו, ובגלל שהוא משפיע על הרבה מאד רקמות במוח,

זה תמרור אדום בוהק!



גם אם לא מגיעים למצבים פסיכוטיים השינויי בכמות הקולטנים לדופמין באזורי מפתח, כמו שקורה בדוגמה למעלה, מוביל לשינויים במערכת המוטיבציה, השליטה על הקשב, ועוד. במיחד כשמדובר בגילאים צעירים בהם המוח פלסטי, ועדין לא נרכשו מיומנויות בסיסיות, ולא חוזקה מספיק השליטה הקוגנטיבית ויכולת הוויסות מאזורי החשיבה העליונה על מנגנוני הרגש והדחפים.


מסקנות: קנביס פועל ומשנה את כמות הדופמין ופעילותו במוח.

קנביס יכול לשנות את המוח.

קנביס יכול להוביל למצבים פסיכוטיים.


לפחות בגיל צעיר כשהמוח משתנה במהירות יחסית גבוהה, צריך אולי להביא בחשבון שאין מתנות חינם.


ולגבי מתח: אפשר לנסות ביופידבק, תרגילי נשימה, דמיון מודרך, וכו - כל שיטה שמורידה מתח בלי עישון ולראות אם זה כשלעצמו משפר את יכולת החשיבה והלמידה.


איך נראה מוח של אדם מיד אחרי צריכת קנביס?


תשובה: זורם....



מה הבעיה עם זה?


תשובה: זה יכול להוביל למצבים פסיכוטיים



מי שמתעניין בפרטים נוספים יכול לקרוא ב:

Voruganti, L. N. ., Slomka, P., Zabel, P., Mattar, A., & Awad, A. G. (2001). Cannabis induced dopamine release: an in-vivo SPECT study. Psychiatry Research: Neuroimaging, 107(3), 173–177. doi:10.1016/s0925-4927(01)00104-4




מה אומר המדע? איך קנביס משפיע על הדופמין במוח?


קנביס יכול להגביר את כמות הדופמין שנמצא בין התאים במוח ועוזר להם לתקשר. בניגוד לחומר הטיבעי (אנדוקנבינואידים) במוח שמתפרק אחרי כ 8 דקות, הקנביס נשאר במוח שעות ואפילו ימים. ככה שהדופמין העודף נשאר שעות במוח - וזה יכול לשנות אותו. לאו דווקא לטובה.


אנדוקנבינוואידים (ז"א כמו קנביס ממקור פנימי, עצמי, של הגוף) פועלים בכל הרקמות במוח. התפקיד שלהם לעזור בשמירה על הוויסות של הפונקציות השונות שאחראיות על שיווי משקל פנימי במוח ובגוף. הם מגבירים או מחלישים פעילות של נויירומדולטורים אחרים לדוגמה של דופמין. ועוזרות בתהליגי וויסות, בקרה והומאוסטזיס בגוף ובמוח. מערכות דופמין נמצאות באינטרקציה עם המערכת האנדוקנבינואידית, והן חשובות ללמידה, זיכרון, בקרה ושליטה על התנהגויות, זיכרון עבודה, הפנית קשב, קבלת החלטות, מערכת הרוורד ועוד.


האנדוקנבינוואידים יכולים בין השאר להגביר או להחליש את פעולת מערכת הדופמין, הם מיועדים לפעול למשך זמן קצר (דקות) ולהתפרק במהירות בעזרת אינזימים יעודיים. הגוף לא שומר מחסנים של קנבואידים בסינפסות אלא מייצר אנדוקנבואידים לפי הצורך.


הבעיה בקנביס שהוא לא נוהג בזהירות כמו המערכת הטבעית בגוף. הקנביס מפעיל את הקולטנים הפנימיים של מערכת האנדוקנבינוואידים לאורך זמן (שעות), בניגוד למה שהמערכת הקנבינואיודית בנויה לו (טווח זמנים של דקות). ולפיכך יכולות להיות לו השפעות מצטברות לא רצויות וקשות. .. (הקנאביס חוסם את הקולטנים הקדם סינפטיים של דופמין D2, ומונע את הספיגה החוזרת של הדופמין לסינפסה דבר שגורם בפועל להשהייה של הדופמין לאורך זמן במרווח הבינסינפטי, והפעלה ארוכת זמן של מסרים בין תאיים, על כל השלכותיה).


קנביס מאריך את משך הזמן בו שוהה דופמין במרווח הבינסינפטי. שהות ארוכה של דופמין במרווח הבינסינפטי יכולה לשנות את המוח. יכולה לגרום לבנייה של קולטנים נוספים לדופמין. עם הזמן כמות הקולטנים גדולה כל כך שכאשר מעשנים, כמות הדופמין הזמין גדולה מאד, והוא מעביר מסרים בין התאים במהירות ובעוצמה רבה. המוח לא רק זורם, הוא חווה שיטפון, הצפה וזרימה מהירה ולא מבוקרת לאזורי מוח רבים ושונים, ולמצבים פסיכוטיים.


אפשר לדמות את הגוף שדואג באופן שוטף לוויסות התהליכים שלו כדי לשרוד ולנסות לתפקד בצורה אופטימאלית, לאדם שהולך על חבל בגובה רב וצריך לשמור על שיוו משקל: אפשר לדמות את מערכת האנדוקנבינוואידים למוט איזון שמחזיק ההולך על החבל כדי לא ליפול. מוט קצר מדי מקשה על האיזון, מוט ארוך מדי יכול ליצור מנוף גדול מדי שהשרירים של הידיים לא יכולים לשאת בצורה מאוזנת לאורך זמן, כך שהמוט עצמו יכול ולגרום לאדם לצאת מאיזון וליפול מגובה רב.




דמיינו איש הולך על חבל שמתוח בין הרים גבוהים...ומנסה לשמור על שיווי משקל.

ותארו לכם שהוא מחזיק מוט איזון שיכול למשוך בפתאומיות לאחד הצדדים

כל התמונות שמצאנו היו עם אנשים שאינם קשורים לנושא ולא רצינו שיווצר רושם לא נכון.



למה המוח שלנו מקשר לקנביס תכונות טובות ולא רעות?

כי הורדת המתח קורת מיד לאחר העישון. וזו הקלה.

הפראנויות והפסיכוזות שבאות בעקבות העישון קורות לעיתים בהפרש של מספר שעות.

אז המוח מבין שקנביס טוב והפסקה מקנביס זה רע...


לדוגמה: האדם מהמחקר שהובא למעלה עישן בערך 15 שנה עד שהגיע למצבים סכיזופרנים, שקשה יותר לצאת מהם, והם הופעלו שוב ושוב ע"י העישון. וגם אז, מיד אחרי העישון הוא הרגיש רגוע, אז האסוציאציה המידית היא: גראס עוזר לי להרגע. רק אחרי כמה שעות הוא נכנס למצב פסיכוטי, ואז הקשר הישיר בין העישון לפסיכוזה פחות ברור למוח, וזה יכול לבלבל, ולהכניס את המשתמש בקנאביס ללופ של שימוש. בקיצור, לפחות בגיל צעיר כשהמוח משתנה במהירות יחסית גבוהה, צריך אולי להביא בחשבון שאין מתנות חינם.




Voruganti, L. N. ., Slomka, P., Zabel, P., Mattar, A., & Awad, A. G. (2001). Cannabis induced dopamine release: an in-vivo SPECT study. Psychiatry Research: Neuroimaging, 107(3), 173–177. doi:10.1016/s0925-4927(01)00104-4


A 38-year-old drug-free schizophrenic patient took part in a single photon emission computerized tomographic SPECT study of the brain, and smoked cannabis secretively during a pause in the course of an imaging session. Cannabis had an immediate calming effect, followed by a worsening of psychotic symptoms a few hours later. A comparison of the two sets of images, obtained before and immediately after smoking cannabis, indicated a 20% decrease in the striatal dopamine D2 receptor binding ratio, suggestive of increased synaptic dopaminergic activity. This observation offers a plausible biological explanation for the psychotogenic effects of cannabis in vulnerable individuals, and also raises speculations about an interaction between cannabinoid and dopaminergic systems in the brain reward pathways.


The patient had been smoking cannabis for recreational purposes since the age of 16, though the frequency and pattern of use did not meet DSMIV criteria for substance abuse. Subjective responses to the drug usually consisted of relief of tension and ‘feeling calm’, but at times included panic symptoms and ‘breakdowns’. The latter were suggestive of positive psychotic symptoms, which persisted during prolonged periods of abstinence from cannabis .

The results suggest that among vulnerable individuals: i cannabis use could beassociated with a sustained psychotic state that is clinically indistinguishable from schizophrenia; ii . cannabis use results in increased synaptic dopamine activity; and iii cannabis-induced dopaminergic overactivity seems to reveal itself as an initial euphoricanxiolytic effect, followed by later psychotic manifestations. Though these inferences are made from an isolated case study, they are consistent with previous research in the substance abuse literature, and also add a new dimension to the growing body of knowledge on the effects of cannabis



Bloomfield, M., Ashok, A., Volkow, N. et al. The effects of Δ9-tetrahydrocannabinol on the dopamine system. Nature 539, 369–377 (2016). https://doi.org/10.1038/nature20153


The neuromodulator dopamine is synthesized by dedicated neurons in the midbrain that send their axons to many brain regions including the PFC [10,11]. When these neurons fire, dopamine is broadly released (from varicosities and terminal endings) into the neural tissue to affect many PFC neurons. Thus, in contrast to neurotransmitters that are responsible for direct synaptic transmission of information from a presynaptic to a postsynaptic neuron, dopamine as a neuromodulator enhances or suppresses this synaptic transmission indirectly by influencing synaptic information transmission




המשימה של סטרופ מדגימה יכולת שליטה קוגנטיבית. מחקרים מראים במשתמשי קנביס כרוניים יש ירידה ביכולת לבצע את המשימה הזאת באופן אופטימאלי. (עושים גרוע יותר מאנשים שלא מעשנים).

Battisti, R.A., Roodenrys, S., Johnstone, S.J. et al. Chronic cannabis users show altered neurophysiological functioning on Stroop task conflict resolution. Psychopharmacology212, 613–624 (2010). https://doi.org/10.1007/s00213-010-1988-3






73 צפיות2 תגובות

          ,    נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,  חקר מוח יישומי,    התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי             ד"ר יעל עדיני 

 

 

כל הזכויות שמורות ©