שימוש ב DMT/איווסקה ודומיהם יכול "לפרוץ את דלתות התודעה". אנשים מדווחים על חוויות מסטיות, שבירת חומה פנימית שבניתי בפנים, אהבה עצומה, או לחילופין אימה ופחד מסחררים. שינויים בתפיסה: משינויים קלים בצבעים ועומקם, לתמונות צבעוניות מפורקות לפרקטלים, ועד לערוב חושים, ראיה של צלילים, מישוש של מראות, "נחש" אמתני מתפתל ומעורר אימה. או להיפך - נחש הניתפש כדמות אלהוית מיטיבה ומרפאה. מוח הנמצא בסוג של סופת טורנדו שמפרקת את העצמי, את האגו, או כזו ה"מאתחלת" את מערכת העצבים. זכירה של פירטי פרטים מגילאים שונים, חוויות מגיל 3, 6, .... פלאשבקים לא מוזמנים. במקרים אחדים תחושות ריפוי של אהבה והכלה אינסופית, ומנגד, במקרים אחרים אימת מוות והגעה מעבר לפחד או שלא.
הפוסט מתייחס ל DMT אולם התופעות מוכרות גם מפטריות הזיה שונות ובכללן אייווסקה, פיוטה, וחלקן גם מעישון של ארס ש"נחלב" מקרפדה אפריקאית ארסית.
על חלק מנושאים אלה כתבנו בפוסטים
וכן בפוסטים שונים על הזיות ועל שמיעת קולות (ולמה נדמה שממש שומעים אותם) שמופיעים באתר זה.
התמונה מתוך הסירטון " 7 הרמות של התנסות פסיכדלית".
מה חשים אנשים שעוברים חוויות DMT?
החוויות עם פטריות הזייה או חומרים סינטתיים דומים, מעוררים חויות חזקות הכוללות לעיתים פרוק המציאות, פרוק העצמי, והרכבה מחודשת . חלק מהאנשים עוברים חוויות כאלה בליווי מטפל וסביבה תומכת ורכה. על החוויות שלהם ניתן לקרוא בספר "לשנות את דעתך", ובסרט התעודי של נטפליקס שנוצר בעקבותיו. אחרים עוברים חוויות המפחידות וקשות . הבנה יכולה לעזור.
בפוסט המופיע בפורום באתר זה שיתף חבר חויה טראומתית שחווה בעקבות שימוש ללא הכנה ב DMT:
בגיל 16 הלכתי לפסטיבל ונתנו לי ולחבר שרצינו לעשן גראס, נתנו לנו D.M.T בלא ידיעתינו, וזה עשה לי טראומה תודעתית והעיר את ההתמכרות ל1000 מונים. אני עדיין כלוא בתוך לולאת זמן של בערך הגיל הזה". ......
"פלאשבאק מחוויה טראומטית אחת מעסיק אותי הכי הרבה, כבר כתבתי על זה קצת. כולה ילד בן 16 שרצה לעשן קצת גראס ונתנו לו D.M.T. חשבו שזה יהיה מצחיק... ראיתי כל מיני סיטואציות, צבעים זוהרים, יצורים וישויות, מן בדחנים כאלה שהתפזרו כהרף עין כי לא היה שום דבר מצחיק, יצורי גמל שלמה, מלאכים ושרפים, כל השדים שלי יצאו מנבכי הנפש אל תוך ליבת התודעה וניסו להשמיד אותה. הישויות הטובות ניסו להילחם בזה ללא הצלחה עד שהייתה התערבות אלוהית ששרפה לי את התודעה, ..... הכל דרך הסתרות של D.M.T, משהו שנראה כמו אלה פרקטלית. היא ליטפה את הראש שרפה את הכל ואז צללתי אל תוך הממלכה הקוונטית".
כדי שהקוראים יבינו מעט יותר במה מדובר, שיתף ר. בסירטון וידאו שיצר לשיר Higher Life Form.
"הנה גם שיר שעשיתי לו וידאו בהשראת חלק מהחוויות" roi
https://www.youtube.com/watch?v=SK8bT3bpH0E
באיור: יצורי גמל שלמה
מתוך וידאו שיצר רועי https://www.youtube.com/watch?v=SK8bT3bpH0E
בעקבות הפוסט הזה של ר. שמופיע באתר שלנו, תחת הלשונית פורום, חיפשנו ברשת סירטי וידאו נוספים. הקשבנו לעדויות של אנשים שהתנסו בפטריות הזיה שונות, במינונים ובתכיפות שונה, שמענו על "הנחש שמגיע", על מוח שכמאמר השיר לא מסתפק ב"סעור מוחות" אלא עובר "טורנדו" שמפרק אותו, על פרוק האישיות, על תחושות טובות ותחושות רעות. על אהבה חסרת גבולות ועל פחד מוות מצמית ונורא שעוצר את הנשימה. על חוויות מסטיות והיות "מעבר לפחד ומעבר לגוף". אנשים שונים מגיבים באופן שונה לכמויות שונות. התגובה תלויה בגורמים שונים.
מתוך שלל סירטוני הוידאו בחרנו את הסירטון " 7 הרמות של התנסות פסיכדלית".
אם בוחנים אותו מבחוץ "אקדמאית", הוא נראה צבעוני , יפייפה מעניין... נראית בו אולי "האלה הפרקטלית" עליה מדבר ר. נראה בו "הנחש", מתפתל ומשנה כיוונים, עליו סיפרו לנו אחרים. (ראו הפניה בסוף הפוסט לגבי כוח גדול ממני).
אבל לפני שרצים להתנסות חשוב לקרוא את מה שכתב ר. .. - נדגיש
דבר בסרט הזה לא ממחיש את מה שסיפרו לנו אלה שהחוויה עבורם היתה אחרת מאד מצפיה רגועה בסרטון וידאו צבעוני ומיוחד שנע בקצב נורמלי ורך. לכן חשוב לשים לב לפוסט שמפורסם בפורום שלנו ממנו מובאות הציטטות שהבאנו בתחילת הפוסט.
--
התנסויות מתועדות של שימוש בחומרים פסיכדלים וסמים שונים
בשנות ה 50 של המאה הקודמת היתה פריחה של חקירה שעשו רופאים ומדענים עם חוויות סמים שונים, פטריות וכו. על חוויות אלה יש ספרים מענינים רבים ובכללם בעברית הספר של האקסלי - דלתות התודעה, והספר של אוליבר סאקס "הזיות". לאחרונה יצאו לאור ספר וסדרה של נטפליקס שנקראים בעברית "לשנות את דעתך". הם מתארים חוויות של "הרחבת תודעה" כתוצאה מנטילת חומרים שונים ובכללם פטריות הזיה וצמחים המשמשים שמאנים בריטואלים דתיים. הספר והסדרה מעוררים עניין ומצביעים על שימוש אפשרי מייטיב עם DMT שיכול להעשות בליווי מטפלים, שמאנים, או מומחים לנושא. חשוב להדגיש נקודה זו - ההתנסויות המתוארות ברפרנסים הנ"ל מדגישים את חשיבות שיש לליווי על ידי איש מקצוע, שמאן או אחר המכיר את התופעות הצפויות. הם מתארים שימוש בחומרים כמו DMT אייוסקה, פיוטה וכו - בליווי של מטפלים, הכנה מתאימה, סביבה רגועה ותומכת. שוב ושוב חוזרת האמירה - לחומרים כמו איווסקה ו DMT יש להתייחס בכבוד. אלה אינם חומרים לשימוש במסיבה בערב... יש להתכונן לחוויה שעלולה להיות משנת חיים, וחשוב להיזהר בה.
לצד עדויות חשובות אלה כדאי גם להכיר גם את הצד השני. ככה מתאר ר. את החוויה שלו
"אז ככה: זה התחיל בכלום, ומהר מאוד הרגשתי זרמים בכל הגוף, הרגשתי את הדם זורם בנימים הכי דקים בעיניים, את תנועת הוושט בבליעה, את כל האיברים, שמעתי את כל מה שהיה מסביבי, אז כבר נלחצתי. לאחר מכן ראיתי מישהי וראיתי אותה כאילו אני מסתכל מבעד לעינית של הדלת, התחלתי כבר ממש להילחץ ולהיכנס לפאניקה. בשלב הזה כבר איבדתי קשר עם המציאות, אני זוכר את עצמי על אי עם כור גרעיני והכל מחליף צבעים, אני משקיף על שדה כאילו ממטוס שצומח ומת במעגלי העונות בקצב מהיר מאוד, ושוב הכל מחליף צבעים (אני זוכר גם שצעקתי ודיברתי שטויות ואנשים עשו מזה צחוק והקליטו את זה, אבל אני הייתי כבר בעולם אחר) את כל זה אני זוכר בוודאות... עכשיו החלק שעולה בי כשהדברים צפים. אני זוכר את הליצנים מתפזרים (יש כמו בדחנים כאלה Jesters שאנשים מתארים שהם רואים אותם) ובעודי מאבד את השפיות וכל השדים יוצאים ממני אני זוכר הבזקים של יצורי גמלי שלמה (שחלק חושבים שהם חייזרים ממש וחלק חושבים שהם רוחות, אני חושב שהם רוחות, מאוד מפחידים אבל דיי חיוביים בסה"כ, מאז אני מאוד אובססיבי לחיה הזאת, מרתקת ואני רואה בה כ Proof Of Divinity) לאחר מכן זה נהיה כבר בלתי נסבל, באמת על סף איבוד הדעת, אני זוכר הבזקים של חנוך המלאך בצורות גאומטריות ובסוף אלה פרקטלית שליטפה אותי ואמרה לי ללכת לישון (יש לי רעיון לגבי מזה יכול לבטא) לאחר מכן ראיתי פרקטלים (את זה אני כבר זוכר טיפה בוודאות, גם בבוקר שקמתי עוד ראיתי קצת) ונרדמתי וקמתי בבוקר שאני לא זוכר כלום, כמו בול עץ, והרגשתי פשוט בן אדם אחר לגמרי. אני והחבר התרחקנו לאט לאט, הוא הלך לדרך טובה וההתמכרות שלי התעוררה במלוא עוצמתה... רדפתי אחרי החוויה הזאת כל השנים ושום דבר לא השתווה לזה... רק עכשיו אני מתחיל לזכור דברים, וזה חוזר וחוזר... חלק מזה, את ההתחלה עם האי והצבעים תמיד זכרתי. .........המכור שבי תמיד ירצה לחזור לחוויה הזאת, כדי לקבל מימד של שליטה".
כמה מילים נוספת על "פריצת שערי התודעה"
העניין של זהות מנופצת, תחושה שנשללה ממני הבעלות על הרצון שלי, הזהות שלי, הבחירה, הדרך המוכרת בה המוח שלנו מפענח את המציאות וכו - קשה. אבל כפי שגילינו, הבנה של מה קרה יכולה לעזור.
חשוב מאד להבין שאין כאן בעיה של "שגעון", "סכיזופרניה" וכו אלא הפעלה של מנגנונים מוחיים רגילים שזו תגובתם לסמים מהסוג שעושה מודולציה לפעילות המוח, וגורמים לו לרוץ במהירויות ענקיות.
כל אדם שחווה קצב כזה מהיר של זרימה מוחית ללא שליטה וללא הכנה מתאימה ויבהל
יחווה חוויות דומות.
למה יש עיוותים בתפיסה - למה הנחש זז?
כולל הדגמה
ראו בפרק בהמשך הפוסט
די אם טי ופלאשבקים - ראו בסוף הפוסט
מה עושה DMT במוח?
ה DMT הוא סם פסיכדלי חזק ביותר. יש בו רכיב הנקרא פסילוסיבין, תוצרי פרוק של פסילוסיבין מחקים פעולה של סרוטונין. הם יודעים להפעיל סוגי קולטנים שונים של סרוטונין שנמצאים על נוירונים שונים במוח.
במוח משמש הסרוטונין למודולציה (כיוונון) של תקשורת בין נוירונים במוח: הוא יכול "ללחוץ על הגז" או "ללחוץ על הבלמים" של הנוירונים אותם הוא מפעיל, כלומר, הוא יכול להגביר ו-או לחסום את הפעילות והתקשורת של נוירונים שהוא מפעיל - עם נוירונים אחרים.
סרוטונין פעיל באזורי שליטה מרכזיים במוח. הוא משפיע על תגובת הגוף לסטראס (פועל על ציר ה HPA), משפיע על וויסות תאבון, שינה, ודחפים שונים, משפיע על עיבוד המידע במוח (היהפותלמוס ושערי התודעה) הסרטונין משפיע על למידה ופלסטיות מוחית-מהירות הלמידה והזכירה במוח, ועל האמיגדלה ותחושת הפחד, ויש לו יחסים מורכבים של הנחתה והגברה של פעילות הדופמין.
תכונה חשובה של הסרוטונין בתלמוס - היא סיוע שלו להכווין את הקישוריות של הקלטים החושיים לחלקים הגבוהים במוח שאחראיים לפיענוח ומודעות לפעולתם של החושים השונים. כך מידע ראיתי מכוון לאזורים המפענחים מידע ראיתי, כנ"ל לגבי שמיעה, ריח, ומישוש. אם הוא נחסם או פועל בעודף הוא יכול לגרום למצבים של ערוב חושים - שומעים את המראות, מריחים את הקולות מחקרים מראים שסרטונין ברמות גבוהות יכול להאט ולחסום כניסת קלטים חושיים מאברי החישה לאזורי-עיבוד חושי גבוהים. חסימה כזו של "שערי התודעה" היא בין הגורמים לחוויות של הזיות שמיעתיות וראייתיות - כי בהעדר קלט חיצוני אמין המוח מפרש רעשי רקע וקלטים חלשים ונותן להם פרשנויות משל עצמו.
הפעולה של הסרוטונין מורכבת כיוון שהוא יכול להגביר או להנחית פעילויות שונות גם כתלות בכמות שלו. סרוטונין מיוחד בכך שהוא יכול להיות פעיל גם בתקשורת בין נוירונים, וגם בפעילות הפקת האנרגיה בתוך נוירונים. כאשר סרוטונין "נשאב" לתוך נוירונים שונים הוא יכול להגביר את המטאבוליזם שלהם והפקת האנרגיה שלהם - ומכאן יכול להגביר את הפעילות שלהם. נוירונים שונים יכולים לספוג לתוכם סרוטונין. בין הבולטים והמשפיעים שבהם הם נוירונים המייצרים דופמין. חוסר וויסות בהשפעת סרוטונין (הצפה בסרוטונין) - יכולה להוביל לספיגה שלו לתוך נוירונים של דופמין ולהגברת הפעילות שלו, להורדת אינהיביציות, הצפה, הזיות, ותחושה של ערוב חושים. [ראו הפניות מדעיות בסוף הפוסט ].
מה עושה פסילוסיבין?
חומר פעיל מרכזי בפסיכדלים הוא הפסילוסיבין. הפסילוסיבין הוא מתחרה (אגוניסט, חומר שמחקה את הפעילות) של סרוטונין. תוצרים שלו נקשרים לקולטנים של הסרוטונין במוח ומפעילים אותם, והם בתורם יוצרים שרשרת פעילות ברשתות נוירונים שונות אליהם הם מחוברים. כיוון שפסילוסיבין מגיע למוח ממקור חיצוני - הכמות שלו אינה תלויה במגבלות הייצור של המוח - ולכן הוא יכול להפעיל נוירונים שונים בעוצמה רבה ולשנות קישוריות במוח. כדי לבחון את השפעתו נערכו מחקרי מוח שבודקים את הפעילות המוחית תחת השפעת פסילוסיבין והקישוריות במוח מחקרים אלה השתמשו במכשירי דימות מוחית (FMRI). תוצאות מחקר עכשווי ומשמעותי שנערך לאחרונה בנושא זה מובאות בתמונה הבאה.
בתמונה למעלה: ייצוג של פעילות של קבוצות נוירונים במוח בזמן שהאדם תחת השפעת פסילוסיבין (מימין) וללא השפעה כזו - משמאל (פלסבו). כל קו בתמונה מתאר פעילות מסונכרת בין קבוצות נוירונים שונות במוח. ככל שהקווים עבים יותר - הקישוריות בין הקבוצות גבוהה יותר, מסונכרנת יותר. פעילות מסונכרת פרושה שקבוצות הנוירונים האלה פועלות יחד, באותו זמן. פרושו שהן מקושרות ופועלות יחד. בתמונה ככל שהקו המחבר עבה יותר, פרושו שהתקשורת בין הקבוצות, הסינכרון בינהם, גבוה יותר. בשפה של רשת דרכים - כמו בכבישים - קווים דקים-כבישים צרים, רחבים - אוטוסטרדות רחבות ומבוססות. תוכלו לראות בתמונות השונות שלא כול הנוירונים במוח פועלים יחד. לא מקושרים לכולם. במצב רגיל (התמונה משמאל) רק מעט יחסית מקושרים אלה לאלה ופועלים יחד, תחת שימוש ב פסילוסיבין - אנחנו מגלים שהיכולת של קבוצות נוירונים המרוחקות מאד פיזית אלו מאלו - מוצאות מסלולי חיבור וקשר - ופועלות יחד.
ככל שהדבר מפתיע, כשמשווים את הקישוריות בין שני המצבים מגלים שסך הקישוריות (מספר הקווים ועובים) שווה בין 2 המצבים, רק שבמצב הרגיל אצל מבוגרים - הקישורים ספציפיים יותר. לדוגמה, נוירונים באזור העיבוד הראיתי מתקשרים הרבה יותר אלה עם אלה מאשר עם אחרים.
בסה"כ יש במצב רגיל פחות קישורים - ואלה שקימים עבים יותר.
לעומת זאת, כאשר משתמשים בחומרים פסיכדליים - יש חיבורים רבים יותר ומגוונים יותר בין קבוצות רבות של נוירונים, החיבורים פחות ספציפיים ופחות חזקים - יותר כמו "הכל" מדברים עם כולם. (כאילו חזרנו לילדות, לפני ההתנסויות האלה).
במידה מסוימת גם בחלימה קימת אפשרות לחיבוריות כזו. שהרי הייצוג במוח פריק, ופעולה לא מודעת כמו זו המתרחשת בחלימה יכולה לבצע חיבורים יצירתיים ללא מגבלות רגילות של מה הגיוני ואפשרי ומה לא. אבל בנבדל מחלימה, אנשים שהתנסו בחוויה (לדוגמה חילים עם פוסט טראומה) מתארים מצבים בהם מחסומים שנפרצו בעזרת פסילוסיבין - (החמר הפעיל בפסיכדלים), נשארו "פתוחים", דבר שאיפר להם "תנועה נפשית" חדשה. נציין שכיוון שפסילוסיבין מחקה סרוטונין, הפעולה שלו -כמו במצב של הפעלה עם סרוטונין - מזרזת שינויים ארוכי טווח. וכך מחסומים שהתמוטטו תחת השימוש בפטריות הזייה יכולים להישאר לזמן ארוך מספיק שניתו יהייה לחזק אותן ולהתפתח מהם.
Psychedelics: Lifting the veil | Robin Carhart-Harris | TEDxWarwick
הרצאת טד התמונה למעלה נלקחה מהרצאת טד TEDxVarna של Simeon Keremedchiev
Psychedelics: effects on the human brain and physiology | Simeon Keremedchiev |
בהרצאה זו סימון מתאר מחקרים שהראו ששימוש מבוקר/מודרך בפסילוסיבין גורם להנחתה של הפעילות המוחית ברשת ברירת המחדל של המוח , רשת זו עוסקת בין השאר במחשבות על עצמנו יחסית לחברה, שיפוטיות שלנו ושל אנשים אחרים, ויש המתיחסים אליה כרשת האחראית על תחושת הנפרדות שלנו מהעולם, רשת ה"אגו".
הפחתת הפעילות ברשת ברירת המחדל, מאפשרת למוח להקצות משאבים למסלולים וחיבורים חדשים או כאלה שזנחנו במהלך השנים - ומאפשרת סלילה של קשרים חדשים תוך ויתור על אוטומאטים בנושאים של חשיבה על עצמי ביחס לאחרים, עצמי ביחס לחברה, שיפוטיות ומחשבות תדירות על עבר ועתיד.
ניתן לקרוא על נושא זה עוד במאמר אסרונאוטים במרכז היקום (במגזין המקוון אלכסון).
למעונינים לקרוא עוד על פעילות פסיכדלית ניתן לקרוא בפוסט שערי התודעה, מהות המציאות, גראס ופסיכדלים שמסביר מנקודת מבט של חקר המוח איך נוצרות הזיות ויזואליות תופעות שקורות כשלוקחים פסיכדלים. בסופו יש הפניות לפוסטים שמדברים על מציאות מפורקת ואיך נוצרים הפרקטלים האלה וכו.כמו כן מעניין לקרוא את הפוסטים באתר של מכון דוידסון אודות פיצוח הסודות של ה LSD ופריצת שערי התודעה. המעונינים לקרוא על איבוד תחושת העצמי מופנים לפוסט שלנו אודות נוירוני מראה: מאמפתיה, ועד כוח גדול ממני ומזוית אחרת לפוסט הסם שמוחק אותך באתר מכון דוידסון.
לגבי חוויות פסיכדליות: תלוי מאד המצב הנפשי של המשתמש, רמת המתח הפנימית שלו, המינון והרגישות האישית - ככל שאתה אדם אדם יצירתי יותר ההשפעה של המינון גוברת, כי הקישוריות המוחית גדולה יותר. ככה זה אפילו עם גראס שיש אנשים ש"חוט" גורם למוח שלהם לטוס. ואם הם לבד או חשים מבודדים, וללא תמיכה או הכנה, זו יכולה להיות תחושה מפחידה מאד.
הנחש בחוויה הפסיכדלית.
למה הנחש זז?
מה אנשים חושבים על זה שבקצה החוויה הפסיכדלית, בשיא האימה וחוסר השליטה מופיעה דמות או תחושה של נחש? תחושה של זרימה מכפות הרגלים כלפי מעלה עד שאני נבלע? האם יצאתי מדעתי? האם הנחש הוא ישות אלוהית? האם זהו הנחש שאדם וחווה הכירו בגן עדן? האם אנחנו רואים את הנחש כי הגענו לרזולוציה של יכולת התבוננות ברמה הקוונטית ואנחנו רואים את מבנה ה DNA? האם התנועה הספיראלית שמרגישים לפעמים בגוף בגוף היא תחושה של זרימת אנרגיה במרידיאנים של הגוף?
בקצה החוויה הפסיכדלית חוזר ונשמע מפי אנשים שונים תאור של הופעת נחש מטיל אימה ומרפא. בסירטון שהלינק שלו למעלה מופיעה תמונת נחש מתנועעה בתנועה ספירלית.
חבר שחווה חוויה עמוקה עם איוסקה, ועם DMT בליווי מטפלים שונים מתאר את חווית הנחש כחוויה שעיקרה עבורו היה לא ויזואלי. עבורו החוויה היתה חוויה גופנית של תנועה ספיראלית אותה חווה כעולה מלמטה למעלה, מכפות הרגליים לכיוון הראש, כמו קה הנחש שניסה לבלוע את מוגלי. בחוויתו היה זה "נחש" שחובק אותו - עד שמכסה לו את הראש. נחש שמעורר פחד מוות ומאבק אדיר לא לוותר ולשרוד. ורק לאחר שנכנע, והגיע מעבר לפחד, למאבק השרידתי ולהתנגדות - ונכנע - מת ונולד מחדש.. לתחושתו החוויה בשימוש ב DMT היא של מוות, ולידה מחדש. לא קל להגיע למצב הזה. הוא חווה אימה עצומה ונאבק לא לאבד שליטה עד שלבסוף, בסיוע המטפל שליווה אותו - "נכנעתי, ונתתי לנחש לבלוע אותי, מתתי ונולדתי מחדש. הרגשתי תחושה של אחדות עם הכל, הבנתי את האמת העמוקה של היקום, מחסומים עמוקים שהיו בי - התמוססו. נולדתי מחדש - כאילו המוח שלי עשה ריסט. כאילו נוצרו קשרים חדשים וחיבורים שקודם לא היו אפשריים". החבר הסביר שלא די לעבור חוויה זו - יש להתאמץ, ולעבוד במשך תקופת זמן ארוכה, ולעכל את הדברים - אחרת הוא ראה אנשים ש"מתגעגעים" לתחושה. הם חוזרים שוב ושוב על ההתנסות ומפסיקים לחיות חיים נורמטיביים.
אז מהו אותו נחש ("סרפנט") המופיע שוב ושוב בתאורים של אנשים שהגיעו לקצה החוויה הזו?
קטונו מלהביע דיעה מוסמכת על הנושא, שכן העולם אינסופי ומסתורי לכל עבר. ועדין, מעניין לחשוב ולבחון האם יש מנגנון מוחי שיכול לגרום לכך שנראה תנועה ספירלית דמוית נחש כשנפרצים שערי התודעה.
בתת הפרק הבא נציג ונמחיש איך ניתן לחוות תנועה שאינה קימת במצבים מסוימים של פעילות מוחית.
כתוצאה משימוש בחומרים שונים (גראס, DMT, איווסקה, פטריות הזיה שונות, ארס של קרפדה אפריקאית מסוימת וכו) מתחולל במוח תהליך שגורם ל"פריצת שערי התודעה". המוח מתחיל לדהור במהירות רבה מאד והתחושה היא של איבוד שליטה מעורר אימה. ככל שעולה הסטראס והפחד ממוות - המוח משחרר עוד ועוד חומרים פנימיים דוגמת דופמין, נויאואדרנלין, ואופיואידים שמורידים את האיניביציות הפנימיות וגורמים לערוב חושים ותחושה של מציאות מפורקת. מבחינה ויזואלית יש פעילות רבה וחזקה בנוירונים הנמצאים בבסיס העיבוד הראיתי - נוירונים אלה מגיבים לאלמנטים בסיסיים כמו עובי של קווים, הזווית שלהם, הצבע שלהם (צבעי בסיס אדום ירוק כחול צהוב), תנועה ועומק. לכן ברמות שונות של החוויה הפסיכדלית רואים תמונות מפורקות שהאלמנטים הבסיסיים האלה בולטים בהם. הפעילות המוגברת הזו יכולה לגרום לכך - ברמת מתח גבוה - שנראה תנועה גם כשהיא לא קימת במציאות. ההדגמה למטה ממחישה את זה.
הנחש בחוויה הפסיכדלית
למה התמונות שרואים בחוויה הפסיכדלית (כפי שמומחשות בסירטון הנ"ל) נראות זזות?
בסירטון 7 הרמות של התנסות פסיכדלית - יש המחשה של תנועת נחש מתפתל שנראית מאד מוחשית ומפחידה. ללא התנועה קצת קשה יותר לחוש את הפחד הקמאי המתעורר מ"הנחש". יש משתמשי DMT ואייוסקה המתייחסים אליו כסוג של אל. ללא תנועה התמונה הזו הרבה פחות מוחשית/מעוררת רגשות.
איך יכולה להיווצר תחושה כזו של תנועה?
כמה מילים על תחושת התנועה, הנחש המתפתל וכן הלאה:
הסבר אפשרי לתחושה של נחש מתפתל ונע קשור, כמו בהזיות כולן
ליכולת הפרשנויות היצירתית של המוח ולתכונת הפריקות של האינפורמציה המעובדת בו.
ובהתאמה, כולנו יכולים לחוש שתמונה נעה גם כשהיא סטטית לחלוטין.
תחושת התנועה נתונה לפרשנויות של המוח. ראו הדגמה להלן.
הדגמה:
לחצו על הקישור ללינק של הסירטון
פעילו את הסירטון מההתחלה.
הסירטון מתחיל ב 40 שניות של ספירלה נעה.
התבוננו במרכז כ 40 שניות,
ואז מופיעה תמונה של עננים.
האם העננים זזים?
האם אתם בטוחים?
שלב ב - שלב הבדיקה האוביקטיבית
הסתכלו על תמונת העננים בסירטון בלי שנחשפתם לסירטון עצמו:
לחצו על הקישור ללינק של הסירטון
עיצרו את הסירטון.
אל תיצפו בספירלה הנעה.
הפעילו את הסירטון החל מ 0:42.
התבוננו בתמונות העננים. מה החוויה הפעם ? האם העננים זזים או סטטיים?
אפשר לחזור ולחוות את ההדגמה מההתחלה.
שימו לב: לאיזה כיוון נעה הספירלה?
מה קורה לעננים? האם הם זזים? ואם כן לאיזה כיוון? כמו הספירלה או בכיוון הפוך?
התופעה המודגמת בסירטון נגרמת מאדפטציה של נוירוני-תנועה. הנוירונים האלה במוח מגיבים לתנועה בכיוון מסוים. יש נוירונים המגיבים לתנועה ימינה, יש כאלה המגיבים לתנועה שמאלה, יש כאלה לסיבוב בכיוון השעון, אחרים מגיבים לתנועה נגד כיוון השעון, וכן הלאה...
כל פעם שהמוח קולט תנועה בכיוון מסוים - הנוירונים המתאימים פועלים וכך אנחנו יודעים שהיתה תנועה בכיוון מסוים. אם כל הנוירונים של התנועה מופעלים בו זמנית המוח מניח שאין תנועה.
אבל אם מפעילים אותה קבוצת נוירונים זמן ממושך על ידי תנועה בכיוון אחד, הנוירונים האלה "מושתקים זמנים" והנוירונים מהסוג השני פעילים. ואז נדמה שיש תנועה גם אם היא לא קימת במציאות.
הפעלה אינטנסיבית ומהירה של המוח יכולה לגרום לפליפ פלופ בין קבוצות נוירונים, ולתפיסה של תנועה מתפתלת. אפקט דומה של אפטר-אפקט קורה בנוירונים של צבע, אורינטציה וכו. (ראו הפוסט על פריקות ויזואלית). וכך גם כיוון הקשקשים של הנחש נע מקווים אלכסוניים בזווית של כ 45 מעלות ימינה, ל 45 מעלות לכיוון שמאל. (בהתאמה לנוירונים המגיבים לקווים באורינטציות משלימות). גם עומקים של התמונה - ... סריקה מהירה ורציפה של שלל הפיצרים של התמונה הויזואלית בקצב מהיר יכולה ליצור מגוון של תופעות וחיבורים ללא קשר לקלטים המגיעים מהעולם הפיזיקאלי סביבנו.
כמה מילים נוספת על "פריצת שערי התודעה"
העניין של זהות מנופצת, תחושה שנשללה מני הבעלות על הרצון שלי, הזהות שלי, הבחירה, הדרך המוכרת בה המוח שלנו מפענח את המציאות וכו - קשה. אבל כפי שגילינו, הבנה של מה קרה יכולה לעזור.
חשוב מאד להבין שאין כאן בעיה של "שגעון", "סכיזופרניה" וכו אלא הפעלה של מנגנונים מוחיים רגילים שזו תגובתם לסמים שעושים מודולציה לפעילות המוח וגורמים לו לרוץ במהירויות ענקיות.
כל אדם שחווה קצב כזה מהיר של זרימה מוחית ללא שליטה וללא הכנה מתאימה ויבהל
יחווה חוויות דומות.
די אם טי ופלאשבקים
רועי שאל:
למה יש פלאשבקים שוב ושוב לחוויה הזו?
מהם פלאשבקים
פלאשבק והוא חזרה לחוויה שחווינו בעבר ותחושה שאנחנו חווים אותה שוב - במלואה או בחלקה: את המאורע, את התחושות שחווינו (פחד, אימה, פאניקה) תחושות גופניות (קצב לב גבוה, תחושה שהגוף שלי חונק אותי - חוסר יכולת לנשום, נשימות רדודות ומהירות), תחושות טרנסדנציות (יציאה מהגוף, התמזגות עם היקום), עיוותים בתפיסה (שינויים בתפיסת הקונטרסט, פרוק התמונה לרכיבים - כמו שתואר למעלה בחווית ה DMT, תחושה של תנועה בשולי שדה הראיה, ראיה של הילה מסביב לעצמים ובני אדם, תחושות של שינויים בגודל של עצמים סביבי כמו עליסה בארץ הפלאות - אנחנו מאד קטנים לעומתם (הספר בגודל אחותי ואני זעירה לידם, או להיפך) ועוד.
המיוחד בפלאשבק שזוהי אינה חוויה של היזכרות בה יש הבחנה ברורה בין הווה לעבר, זוהי חוויה מוחשית, שנחווית כאמיתית - אנחנו מרגישים כאילו אנשחנו עכשוו באותו קרב, כדורים שורקים סביבנו ואנחנו משותקים מפחד ולא יכולים לזוז, או שאנחנו בחוות LSD או DMT - למרות שעברו חודשים או שנים מאז שהשתמשנו בהם.
להלן כמה ציטוטים ממאמר רוויו [1] אודות חוויות כאלה:
"Barron et al. (1970) reported ‘‘recurrences of ‘trip phenomena’,’’ lasting up to 3 months, in 11 (55%) of 20 community hallucinogen users recruited by advertisement. The most common symptoms noted were brief episodes of depersonalization, disorientation, and the spontaneous appearance of color hazes or curtains. Some subjects also described recurrent visual hallucinations of ‘‘devils’ faces’’, peculiar, transient, tactile phenomena (itching skin), and episodes of anxiety, depression or paranoid thought, all of which were claimed as first experienced during hallucinogen intoxication. At the time of interview, 100% of subjects were active marijuana users, and 80% active amphetamine users; alcohol use is not reported"
"Matefy and Krall (1974) recruited through campus newspaper advertisements 44 college students with a history of hallucinogen use; 22 (50%) reported subsequent episodes of flashbacks. Many of these cases appear to meet criteria for HPPD; however, one subject attributed flashbacks to prior hashish use, and another to prior ‘nondrug’ events. Also, episodes of depression (19%), paranoia (26%), and anxiety/tension (17%) were claimed as typical flashback effects"
"Matefy et al. (1978, 1978) and Matefy (1980) recruited 87 subjects, primarily college students, by advertisement; 63 were ‘‘psychedelic drug users’’, of whom 34 (54%) acknowledged ‘flashbacks’ in response to an initial interview question regarding ‘‘...recurrences of sensations, feelings, and thoughts which were previously experienced during the drug trip. These experiences recur at some time after the last ingestion of the psychedelic drug and after a period of relative normalcy’’. Only 20 (59%) of the 34 subjects described ‘‘perceptual illusions’’ as a feature of their flashbacks; the other common features reported were depersonalization (18 subjects), anxiety, tension, or panic (15), disorientation or confusion (15), and ‘‘union with the world’’ (14). Thus, a majority of the subjects do not appear to meet the specific perceptual criteria required for HPPD. Also, 22 (65%) subjects had flashbacks triggered by marijuana or alcohol*/raising the question of how often flashbacks were experienced as part of the intoxication with another drug".
[1]: Halpern, J. H., & Pope, H. G., Jr (2003). Hallucinogen persisting perception disorder: what do we know after 50 years?. Drug and alcohol dependence, 69(2), 109–119. https://doi.org/10.1016/s0376-8716(02)00306-x
פלאשבקים וLSD/DM
המילה פלאשבק מתארת חזרה שנחווית כחיה -עכשו - למרות שנחוותה בעבר. מילה זו משמשת אנשים שונים לתאור חוויות שונות. יש אנשים שעברו טראומה והם בחינת מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין - רעש של אגזוז של אופנוע, זיקוקים ביום העצמאות או שטר מאה דולר מגוגל - מקפיץ אותם לחווית עבר טראומתית.
כאן נתרכז בתופעה המוכרת כתוצאה של שימוש בפסיכדלים. אנשים שהשתמשו ב LSD , DMT או בפסיכדלים שונים מדווחים על פלאשבקים - חזרה לחוויה או לחלקי החוויה שחוו בשימוש. כפי שניתן לראות מהציטוטים באנגלית המופיעים למעלה, דיווחים על פלאשבקים כתוצאה משימוש בעבר ב LSD או דומיו כוללים: שינויים בעיבוד הראיה והתפיסה (תחושה של תנועה בשוליי הראיה, שינויים בתפיסת הצבע והבהירות, שינויים בגובה של העצמים מולי הגדלה או הקטנה שלי ביחס לעצמים יומיומיים מולי, ראיה של הילה סביב דומויות ועוד.), חווות של יקומים מקבילים, חוויות של יציאה מהגוף, חוויות מיסטיות, חוויות של אימה ופאניקה ועוד. סוג זה של פלאשבקים דווח אחרי שימוש ב LSD וDMT - ואופייני ככל הנראה לפסיכדלים (כאלה המחקים את פעולת הסרווטונין).
על פי מאמרי סקירה שונים [1], תופעת הפלאשבקים הזו קורת יותר אצל אנשים שחוו "טריפ רע". דיווחים כוללים פחד גדול, התקפי פאניקה, לב שדופק בקצב מוגבר וכו. טריגרים ככל שדווחו היו - סביבה חשוכה, פחד, חרדה, ושימוש בקנביס/מריחואנה/חשיש [1].
בפוסט שלו, ר. מתייחס לפלאשבקים ביחס לכך שללא אזהרה הוא חווה באופן חי - את החוויות שחווה תוך שימוש ב DMT,- וזאת בלי שהוא יכול להצביע על טריגר חיצוני מסוים.
יש להדגיש שפלאשבאק שונה מהיזכרות - כי בשונה מהיזכרות בפלאשבאק, כזה ש ר. מדבר עליו - חיים מחדש את החוויה שתוארה למעלה.
למה טריפ רע במיוחד או טראומה קיצונית חד פעמית יכולים לגרום לתופעת פלאשבקים?
טראומה עוצמתית חד פעמים מאופיינת בין השאר באימת מוות. המוח מאבחן מצב חרום, ו "שופך" במהלכן כמויות עצומות של דופמין ואדרנלין. מצב זה גורם ל"סלילה מהירה" של קישורים במוח - היפרפלסטיות. פרושו של דבר שהחוויה שנחוותה, על כל רכיביה נוצקת כגוש אחד, לעיתים פריק, ולעיתים "מולחם" יחד ונשמרת בזיכרוננו כמאורע רב עוצמה, כזה שבמהלכו המוח זוכה במנת דופמין גבוהה. כזה שיש בו ... הרכיבים האפיזודיים שקרו בחוויה שנחוותה. משכך הדבר, ניתן להפעיל את הזיכרון הזה בדרכים שונות: פחד מחושך יכול לעורר אימה שתשחרר הרבה דופמין שיחזיר אותנו לחוויה שנחוותה, שימוש בקנביס יכול לשחרר (מה שעושה קנביס) הרבה דופמין מ ה VTA - ולעורר שוב את החוויה, וגם - שיעמום, שכיבה ובהייה באוויר - יכול לעורר שוב את החוויה.
הנה תשובה אפשרית ללמה שיעמום, והפעלה של רשת ברירת המחדל יכולים להפעיל פלאשבאק:
רשת ברירת המחדל היא רשת המופעלת במוח שלנו כשאנחנו לא עסוקים בחשיבה קוגנטיבית או מוטורית מרוכזת. המחשבה נודדת, ומגיעה פעמים רבות לשיטוט בזיכרונות עבר, במחשבות אודות עצמי ומה שקרה לי, על השוואה ביני לבין אחרים, שיפוט עצמי ועוד. הנה מה שאהוד ואני ענינו לר.:
השאלה למה זכרונות ממשיכים לצוף ותופסים שליטה על ההכרה- מעניינת. אני יכולה להציע השערות. "זכרונות צפים" פרושו שהמחשבות שלך זורמות ברשתות נוירונים מסוימות, ומגיעות לתודעה. ז"א הקשב שלך נמצא בהן. למה שהמוח יחזור לרשת מסוימת שוב ושוב? התשובה הפשוטה היא - שם הצפי לרוורד הוא הגבוה ביותר... רוורד מוחי=דופמין (לכל הפחות דופמין). החוויות שחווית בהקשר הזה היו עוצמתיות במיוחד ואם הגעת לחוויות מיסטיות והרחבת התודעה - שיחררו כמויות ניכרות של חומרי מוח שונים. בין השאר דופמין , אדרנלין, ואופיואידים. והמוח חוזר אליהן. המיוחד בפסיכדלים (כאלה המחקים פעילות של סרוטונין) הוא שחווית ההיזכרות הזו חוסמת את העולם הממשי סביבנו - והחוויה חיה מאד - כאילו חזרנו בזמן לאחור כאילו היא קורת במציאות -עכשו.
קצת הסבר על מערכת הרוורד עליה דיברנו בעבר בהרחבה. המערכת הזו מאד עוצמתית וקימת לאורך הסולם האבולוציוני כולו. לזה קצת דומה למה שקורה לעכבר במבוך שגילה דרך קצרה למצוא גבינה טעימה מהר והרבה - המוח שלו יציין את זה על ידי שיחרור הרבה רוורד מוחי, דבר שיגרום לו לחזור שוב ושוב לאותו מקום. להבנתי, כל פעם שאתה חוזר במחשבות לחוויה העוצמתית הנ"ל, וחש שהיא "קורת עכשו", פרושו שהמחשבות המשוטטות (ברשת ברירת המחדל) חזרו שוב ושוב לאותו מקום ונוסעות שוב ושוב באותו מסלול המעניק (במקרה שלך) לכל הפחות כמות מוגברת של דופמין ואדרנלין (כעס).
כאשר מישהו מתאר זכרונות שצפים שוב ושוב אפשר די בקלות לחשוב על מוח המשוטט ברשת ברירת המחדל שלו וחוזר לזיכרונות שהעניקו לו רוורד גבוה או חוויה עוצמתית אחרת. אבל איך קורים פלאשבקים?
אפשרות מנגנונית פשוטה - בחוויה טראומתית, כל חלקי הארוע "מולחמים" אלה לאלה. שמעת זיקוק מתפוצץ וחזרת לחוויה כולה (מלחמה, פצצות, סכנת חיים - פחד ואיתם - המון דופמין ואדרנלין). אם נחזור על ההסבר הנ"ל לגבי זכרונות שצפים - המוח מתוכנת להקדיש קשב למשימה הכי מתגמלת מבחינת החומרים הנ"ל, ולכן קופץ ומעיר אותה במלוא עוצמתה. וכיוון שחוויה זו התעוררה - אנחנו חווים שוב פחד גדול, זרימה מאסיבית של אדרנלין, ודופמין, מוח שדוהר בקצב מהיר מאד ופרוק המציאות המוכרת.
רועי שאל: מה כדאי לעשות לשיפור המצב ?
והנה תשובה מורחבת של אהוד:
אחד מהמהלכים העיקריים של הנירו טריט (הבנה מנגנונית מוחית של תופעות נפשיות) הוא נתינת תקווה באמצעות הבנה. זה לא אומר שכשאנחנו מבינים מה קורה לנו נוכל להשתחרר מזה- אבל בהחלט ניקוי מסוים של הממד המיסטי מחלק מהתופעות שאנחנו חווים יכול לאפשר לנו לחזור ולהיות פרו אקטיבים כנגדן. אולי קצת בדומה לאדם שיש לו שבר או נקע או סתם שריר תפוס. הכאב נשאר אבל לפחות יודעים ממה הוא נובע.
השאלה שאותי מעניינת בהקשר של השיתוף שלך- האם לדבר על זה עוזר. התשובה הפשוטה בודאי- לדבר על הטראומה על החוויה זה חשוב- אבל מה קורה במח כאשר אנחנו משתפים ומתעסקים שוב ושוב עם הטראומה. בשלב ראשון אנחנו חושפים אותה- שזה חשוב מאוד אז אנחנו חושפים את רשת הנוריונים הפנימית שמניעה אותנו - אתה יודע רשתות נוירונים בנויות בצורה רב ממדית - כך שרשת פנימית יותר (כמו טראומה) יכולה להיות מחוברת ולהפעיל המון רשתות נוספות שקשורות לחוויות מקבילות או סתם למיומנויות חיים וכו'. אבל במקביל אנחנו גם מעמיקים אותה.
נכון שביחס לאין ספור הפעמים שחווית את החוויות הטראומטיות - וחזרת ונסעת בשבילי הרשתות המהוות אותן- החודשים האחרונים הם מיעוט- ומה כבר סלילה נוספת תועיל או תגרע - לרשת הזו המבססת חוויה כל כך מכוננת באישיות שלך (כך זה נראה)- אבל יכול להיות שזה לא מדויק. כי הפעם זה במודע. לכן גם יתכן שהגמול שאתה מקבל ממנה הוא זמין יותר מה שיכול להוביל ל"רצון" של מערכת הגמול המוחית לחזור ולהתעסק איתה יותר ויותר - . לכן צריך לראות בדיוק עד כמה מהדיבור הוא בונה ועד כמה מהדיבור הוא "התמכרות" . אבל יש כאן הרבה שאלות שצריך להמשיך או בעצם להתחיל ולחשוב עליהן.
אז מה הפתרון- לדעתי רק בבנית אלטרנטיבה- פעם קראנו לזה will has nothing to do with it זו לא שאלה של רצון- למח שלך משתלם מידי להיות שם- הדרך היחידה לגרום לו לא להיות שם זה להתעסק במשהו אחר. משהו חדש. משהו מתגמל. אלטרנטיבה ומודעות. אין כאן שאלה של אמת ושקר אלא של יעילות . אשמה בושה בדידות גרועים עבורך. הם מעלים את הלחץ ושולחים את המח כמו טיל בליסטי לנסוע ברשתות הנוירונים המבוססות יותר והמתגמלות יותר ובראשן רשת הטראומה.
זה המצב הביולוגי- הבנה שלו יכולה להגדיל את הבחירה אבל לא לקחת אותה- ההמלצה שלי היא לבנות אלטרנטיבה- אט אט תתחיל להיבנות ולהתבסס רשת נוריונים אלטרנטיבית- שתנחית מעצמה את הרשת הישנה.
הבנה יכולה לעזור.
פחד הוא אחד הטריגרים להעלאת רמת הדופמין והאדרנלין והחזרה לחוויה מפחידה. הבנה מה קרה לי
יכולה להעביר אותנו מרגשות של כעס, פחד, חוסר שליטה או פאניקה - להתבוננות סקרנית. - מה היה הטריגר? האם פחדתי כרגע? האם הרגשתי בודד - והפחד שלי גבר? האם שיחקתי משחק מחשב מהיר והמוח שלי עבד בתדר גבוה? האם השתעממתי והמוח שלי חיפש ריוורד אחר - גבוה יותר? האם השתמשתי בקנביס או אלכוהול כמו שטוענים חלק מהמחקרים?
הבנה מאפשרת לחשוב מה רוצים לעשות. בדגש על המילה לחשוב (לא להיות באווטומאטים). דופמין עובד מצוין עם אדרנלין (עוררות וכו). אם מצליחים לפרק את הפחד, ו/או הכעס - מורידים את השפעת האדרנלין ומפחיתים את החוויה. לכעס שהתחבר אצל רועי לחוויה יש השפעה מעוררת, המגבירה את כמות הרוורד המוחי שהוא מקבל, ומשמשת במקביל כמגן מסוים מול הפחד והפניקה שהחוויה המקורית גרמה לו. מגן מול חווית הקפא וההתנתק של החוויה המבהילה שנחוותה. צריך להבין מה הכעס נותן . כשמבינים מה תפקיד הכעס, אם מבינים מה הכעס עושה ואם מרגישים בטוח מספיק לפרק אותו - מפרקים את הקשר דופאמין אדרנלין . אבל מעל הכל ... יש לבנות אלטרנטיבה!
נקודה למחשבה: הבנה מפעילה את אזורי החשיבה, מזרימה אליהם דם ונוירוטרנסמיטורים. כשאזור החשיבה מופעל הוא יכול לבלום את אזור עיבוד הרגש והחווית הפחד, וכך להפחית את עוצמת הרגש.
לסיפור מונגש והסבר מדעי לצידו ראו השקד, קליפת-הדעת, והמלומד - או - כשהרגש וההיגיון מתחרים ב "הורדת ידיים", הבנה יכולה לעזור
כמה מילים על מחקרי מוח:
למעוניינים, ולכאלה המנסים להבין בעוד זווית, כאתגר וכאפשרות לחקור את החוויה שאולי עברתם , מפנים אותכם למחקר חדש מ 2019 ב NATURE https://www.nature.com/articles/s41598-019-51974-4
שמסביר את הפעילות של DMT על התודעה, ועל איך נוצרת מציאות מפורקת , נוירוטרנסמיטורים שונים (כולל סרטונין שמשפיע על התלמוס - הוא שערי התודעה) . המאמר כתוב בצורה נגישה יחסית ואם יש מושגים לא מוכרים ניתן למצוא הסבר עליהם (לדוגמה - בעקבות DMT נמצא שנוצר שינוי של גלי מוח.
ככל שגלי המוח עם תדר נמוך יותר - אתה יותר בשנת חלום או מדיטציה עמוקה. הדבר מאפשר אינטגרציה של קיטעי צאנקים, ויצירה יצירתית של חוויות מראות קולות וכו שלא ארעו באותה יחידת זמן ומקום).
מחקרי מוח עדכניים מראים ששיא החוויות הפסיכדליות, התמונות, הארועים וכו שחווים - מתרחשים אצל אנשים גם בעיניים עצומות. גלי המוח איטיים מאד, כאלה המאפיינים תינוקות בגילאים צעירים מאד, ובמצבים בין שינה והתעוררות. ללא מודעות או שליטה ועיבוד של קלטים חיצוניים על ידי התודעה.
.Neural correlates of the DMT experience assessed with multivariate EEG
Importantly, the emergence of oscillatory activity within the delta and theta frequency bands was found to correlate with the peak of the experience - particularly its eyes-closed visual component. These findings highlight marked changes in oscillatory activity and signal diversity with DMT that parallel broad and specific components of the subjective experience, thus advancing our understanding of the neurobiological underpinnings of immersive states of consciousness.
על פסיכדליה וחוויות של "כוח גדול ממני"
מבחינה מדעית חומרים כמו DMT ואייוסקה מחוללים שינויים בתפיסה ובפרשנות של התפיסה. חלק מהדברים הפיזיולוגיים שהם עושים זה להגביר את כמות הסרוטונין הזמין בסינפסות. אל מול הסרטונין - הקצב המהיר של הפעילות המוחית, וחוסר בתמיכה על ידי מטפל או אדם שסומכים עליו, עלולים לגרום לעליה תלולה במתח ושיחרור כמויות גבוהות של דופמין ואדרנלין. אלה מפעילים את האמיגדלה - האזור המתווך תחושות כמו פחד, חשדנות ופרנויה. הן הסרטונין והן הדופמין והאדרנלין פורצים את שערי התודעה וגורמים לשינויים בעיבוד המידע במוח ולבחיבורים והאינטגרציות שהמוח עושה באופן רגיל. לצד השינויים בתפיסה - אנשים מפרשים בצורות שונות את מה שהתודעה שלהם חווה.
מעניין לציין שאנשים המגיעים לתגובות חזקות במיוחד חווים תחושה של חיבור עם "כוח גדול ממני". אפשר לראות את זה בתאור של ר. על ה"אלה הפקטאלית". כשהמוח רץ במהירות גבוהה - נפרצים שערי התודעה. ואנחנו חווים התפרקות של התמונה לפרקטאלים - לפיצרי-הבסיס של עיבוד תמונה במוח. לאחר מכן מתחילה פרשנות. ר. מתאר אלה פרקטאלית, ויצורים דמויי גמל שלמה, עם עיניים פקטאליות אליהם הוא מתייחס כ Proof Of Divinity.
יצור מוכר המופיע בתאורים של שימוש באייווסקה הוא "הנחש" העשוי גם הוא מפרקטאלים זזים כמו שתארנו למעלה. התייחסות ותאור כמעט דתית ל"רוחו של הנחש" מופיעה בלינק למטה. שימו לב שהחוויה המתוארת בלינק זה נחוותה אחרי קריאה מרובה על הנושא - כשהמספר מוקף בחבורה של שמאנים עליהם סמך תוך זמירות שמכוונוות על פי התאור את המוח לתדר פעולה מסוים .
אין אנחנו מתיימרים להבין את התופעות כולן. עבורנו העולם מסתורי ומופלא לכל עבר. מה שהמוח שלנו עושה הוא רק היטל של המציאות על מישור התודעה. ככל שיש דבר מוחלט מהי. ועדיין, מעניין לדעת שיש הסברים המבוססים על תכונותיו הפיזיות של המוח, היכולים להסביר את התופעות.
נקודה להבנה נוספת: יש המשתמשים בחומרים פסיכדלים שונים לריפוי תפעות כמו פוסט טראומה, חרדה התמכרויות ודיכאון. בליווי מטפלים או שמאנים ובליווי טקסים שונים - חלקם מדווחים על תופעה שהם מגדירים "איתחול של מערכת העצבים המרכזית" ... הדבר מסקרן ודורש מבחינת מידע נוסף, ובחינה של מנגנונים אפשריים האחראיים אולי לתופעה זו. נציין שגישות טיפול עכשוויות לטיפול בטראומה מדברות על השפעת הגוף על המערכות הנפשיות. לגישה קוראים SE (סומא אקפיריינס) והיא פותחה על ידי ד"ר פיטר לווין בשנות ה 90. הטענה בגישה זו שהטראומה "נרשמת בגוף" ומערכת העצבים האוטונומית נשארת אחרי טראומה במצב "תקוע", מכווץ, מעין "קפא" שממשיך לפעול במידה זו או אחרת למרות שהמאורע חלף. לגוף יש השפעה על רגש, מתח ותחושות נפשיות שונות - איתחול של המערכת האוטונומית יכול לשחרר מפוסט טראומה וכו. - יתכן שלכך מתכוונים הטוענים לגבי "איתחול מחדש" של מערכות הגוף והמוח.
מחקרים מראים ששימוש ברכיבים הנמצאים בפטריות הזיה מייצרים קישוריות גדולה משמעותית מזו המופיעה במוח של אנשים בוגרים - בחיי ביומיום. למטה דוגמה מתוך המאמר
Petri G, Expert P, Turkheimer
F, Carhart-Harris R, Nutt D, Hellyer PJ,
Vaccarino F. 2014 Homological scaffolds of
brain functional networks. J. R. Soc. Interface
11: 20140873.
http://dx.doi.org/10.1098/rsif.2014.0873
המאמר השווה את הפעילות המוחית הפונקציונאלית ב 15 מתנדבים בריאים, לאחר שהוזרקו להם לוריד פלסבו (קבוצה a) או פסילוסיבין (הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בפטריות הזיה) - בקבוצה b.
we apply these tools to compare resting state functional brain activity in 15 healthy volunteers after intravenous infusion of placebo and psilocybin—the main psychoactive component of magic mushrooms. The results show that the homological structure of the brain’s functional patterns undergoes a dramatic change post-psilocybin, characterized by the appearance of many transient structures of low stability and of a small
number of persistent ones that are not observed in the case of placebo.
לגבי SE אפשר לקרוא מעט בלינק הבא
לסיום:
ממליצים לקרוא את הפוסטים
ופוסטים שונים על הזיות ועל שמיעת קולות (ולמה נדמה שממש שומעים אותם) שמופיעים באתר זה.
מאמר רוויו 2016
Carbonaro, T. M., & Gatch, M. B. (2016). Neuropharmacology of N,N-dimethyltryptamine. Brain research bulletin, 126(Pt 1), 74–88. https://doi.org/10.1016/j.brainresbull.2016.04.016
Petri, G.; Expert, P.; Turkheimer, F.; Carhart-Harris, R.; Nutt, D.; Hellyer, P. J.; Vaccarino, F. (2014). Homological scaffolds of brain functional networks. Journal of The Royal Society Interface, 11(101), 20140873–20140873. doi:10.1098/rsif.2014.0873
As a proof of principle, we apply these tools to compare restingstate functional brain activity in 15 healthy volunteers after intravenous infusion of placebo and psilocybin—the main psychoactive component of magic mushrooms. The results show that the homological structure of the brain’s functional patterns undergoes a dramatic change post-psilocybin, characterized by the appearance of many transient structures of low stability and of a small number of persistent ones that are not observed in the case of placebo.
The two key results of the analysis of the homological scaffolds can therefore be summarized as follows (i) there is an increased integration between cortical regions in the psilocybin state and (ii) this integration is supported by a persistent scaffold of a set of edges that support cross modular connectivity probably as a result of the stimulation of the 5HT2A receptors in the cortex [51]
עוד שיתוף של החוויה. הדובר מתאר חוויה קסומה של קבלה ואהבה עוטפת ומחבקת. על כך שנפתחת אנטנה לקלוט את העולם. על כך שהשירים והיצירות "מגיעים מבחוץ" : ) וקול או יצורים שאומרים שוב ושוב.. i love u I love u billion zilion times..... :
--------------------
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. Singleton, S.P., Luppi, A.I., Carhart-Harris, R.L. et al. Receptor-informed network control theory links LSD and psilocybin to a flattening of the brain’s control energy landscape. Nat Commun13, 5812 (2022). https://doi.org/10.1038/s41467-022-33578-1
2.Luppi, A.I., Vohryzek, J., Kringelbach, M.L. et al. Distributed harmonic patterns of structure-function dependence orchestrate human consciousness. Commun Biol6, 117 (2023). https://doi.org/10.1038/s42003-023-04474-1
50. Carr GV, Lucki I. The role of serotonin receptor subtypes in treating depression: a review of animal studies. Psychopharmacology (Berl). 2011;213:265–87.
51. Jacobs BL, Azmitia EC. Structure and function of the brain serotonin system. Physiol Rev. 1992;72:165–229.
52. Carrasco GA, Van de Kar LD. Neuroendocrine pharmacology of stress. Eur J Pharmacol. 2003;463:235–72.
53. Bobillier P, Seguin S, Petitjean F, Salvert D, Touret M, Jouvet M. The raphe nuclei of the cat brain stem: a topographical atlas of their efferent projections as revealed by autoradiography. Brain Res. 1976;113:449–86.
מה עושה DMT במוח?
ה DMT הוא סם פסיכדלי חזק ביותר. כימית הוא גורם להשהייה ארוכה בסינפסות של נוירוטרנסמיטור מוכר שנקרא סרטונין. במוח משמש הסרוטונין למודולציה (כיוונון) של תקשורת בין נוירונים במוח. הוא פעיל באזורי שליטה מרכזיים במוח. משפיע על תגובת הגוף לסטראס (פועל על ציר ה HPA), משפיע על וויסות תאבון, שינה, דחפים שונים ועוד (היפותלמוס), משפיע על עיבוד המידע במוח (היהפותלמוס ושערי התודעה) הסרטונין משפיע על למידה ופלסטיות מוחית, ועל האמיגדלה ותחושת הפחד. הפעולה שלו מורכבת כיוון שהוא יכול להגביר או להנחית פעילויות שונות. תכונה חשובה של הסרוטונין בתלמוס - היא סיוע שלו להכווין את הקישוריות של הקלטים החושיים לחלקים הגבוהים במוח שאחראיים לפיענוח ומודעות לפעולתם של החושים השונים. כך מידע ראיתי מכוון לאזורים המפענחים מידע ראיתי, כנ"ל לגבי שמיעה ומישוש. מחסור בסרוטונין - יכול להוביל להורדת אינהיביציות, הצפה ותחושה של ערוב חושים.
הורדת אינהיביציות (חסימות) של זרימת מידע במוח עלולה להוביל לפריצת שערי התודעה, תחושה של התפרקות התודעה ופחד מצמית. ללא תמיכה וזהירות - הדבר עלול לגרום לעליה ברמת הסטראס, פחד עצום, לחץ, פניקה, תחושת אובדן שליטה - כל אלה מפעילים את קסקדת המתח והשרידה ומוסיפים כמויות גדולות מאד של דופמין ואדרנלין שמריצות עוד יותר מהר את המוח. כך נוצרת מציאות מפורקת, שהמוח מרכיב ביצירתיות על פי זכרונות וקיטעי זיכרונות, וסיפורים שקראת או שמעת, וכו (כמו בחלימה). התערובת של סרוטונין ודופמין - ייחודית לסוג זה של חומרים.
מדולציה פרושה כאן שהחומרים האלה מגבירים או מחלישים פעילויות בחלקים שונים במוח. בד"כ הם מגבירים פעילות של נוירונים מעוררים, ומחלישים פעילות של נוירונים אינהיביטורים - כלומר נוירונים שהתפקיד שלהם להחליש פעילות מוגברת מדי - ביחד זה גורם לכך שהמוח רץ במהירות אדירה ושערי התודעה נפרצים, מול העיניים עוברת המציאות מפורקת לרכיבי הבסיס של העיבוד הראיתי והמוח האישי מוסיף פרשנויות - ראו פוסטים על ההבדל בין הזיה לסיוט, ועל שמיעת קולות באתר זה).
(הסבר למתקדמים - מדוע חומרים משני תודעה כמו LSD או פטריות הזיה משפיעים על התודעה? הרי הם גורמים לשיחרור של סרוטונין, ומונעים ספיגה חוזרת שלו לנוירון ששיחרר אותו. כלומר, היו אמורים להגדיל את ההשפעה שלו... הנה הסבר אפשרי:
בד"כ לאחר הפרשה של נוירוטרנסמיטורים לסינפסה - הם מפורקים בהדרגה או לחילופין, הם נספגים חזרה לתא ששיחרר אותם. אולם סרוטונין יחודי בכך שהוא יכול להיספג חזרה לנוירונים רבים אחרים. לדוגמה - לנוירונים שמייצרים דופמין. אם זה המצב - כאשר משתמשים בחומרים שחוסמים את הטרנספורטרים של הסרוטונין , הם אמנם לא מצליחים לחזור חזרה לתא המוצא שלהם, אבל בניגוד לחומרים כמו דופמין ונוירואדרנלין, המולקולות של הסרוטונין יכולות להיספג חזרה בתאים אחרים (לדוגמה בתאים דופמינרגיים). כך או כך, פרוק או ספיגה לתאים שאינם יצרי סרוטונין, ובתאי המוצא יש ירידה זמנית בכמות הסרוטונין הזמין לשיחרור לסינפסה, מכאן ירידה ביכולת של תאים אלה למלא את תפקידם: לדוגמה - להנחית את פעילות הדופמין, כיוונון של הקשב לרשת ברירת המחדל תוך אינהיביציה של קשרים פחות אוטומטייםו. במקביל, בעקבות העליה במתח משתחררים בסינפסות עוד ועוד מולקלות דופמין - ומתרחשת פריצה שערי התודעה, ואפשרות ליצירת קישוריים שבד"כ חסומים. לרפרנסים ראו בפוסט בבניה על הסרוטונין ראו גם הפניה סוף הפוסט על הגברת הקישוריות כשנוטלים חומרים משני תודעה
העיגולים למטה מציגים איך נראית הקישוריות במוח של אדם תחת השפעת פסילוסיבין (החומר הפעיל באיווסקה, DMT ודומיהם )
מימין - ללא השפעתם (אנשים שוהזרק להם פלצבו). מומלץ לצפות בהרצאה של ד"ר רובין קארט הריס TEDX
ההרצאה שצפו בה עשרות מליוני אנשים ברחבי העולם מראה ששימוש מודרך ומבוקר בפסילוסיבין יכול להוביל ליצירת קשרים רחבים בין קבוצות נוירונים באופן המזכיר פעילות בזמן חלום, ופעילות במוח של ילדים. כמו כן הוא מדגים השפעת פסילוסיבין על דפרסיה חמורה.
בתמונה למטה: ייצוג של פעילות של קבוצות נוירונים במוח בזמן שהאדם תחת השפעת פסילוסיבין (מימין) וללא השפעה כזו - משמאל (פלסבו). כל קו מתאם פעילות מסונכרת בין קבוצות נוירונים שונות במוח. ככל שהקווים עבים יותר - הקישוריות בין הקבוצות גבוהה יותר, מסונכרנת יותר. ככל שהדבר מפתיע, על פי החוקים, סך הקישוריות (מספר הקווים ועובים) שווה בין 2 המצבים, רק שבמצב הרגיל אצל מבוגרים - הקישורים ספציפיים יותר. לדוגמה, נוירונים באזור העיבוד הראיתי מתקשרים הרבה יותר אלה עם אלה מאשר עם אחרים. בסה"כ יש במצב רגיל פחות קישורים - ואלה שקימים עבים יותר. לעומת זאת, עפ פטריות פסיכדליות - יש חיבורים רבים יותר , פחות ספציפיים ופחות חזקים - "הכל" מדברים עם כולם.
Psychedelics: Lifting the veil | Robin Carhart-Harris | TEDxWarwick
הרצאת טד התמונה למעלה נלקחה מהמאמר אסרונאוטים במרכז היקום (במגזין המקוון אלכסון).
TEDxVarna נוספת מומלצת היא ההרצאה של Simeon Keremedchiev
Psychedelics: effects on the human brain and physiology | Simeon Keremedchiev |
בהרצאה זו סימון מתאר מחקרים שהראו ששימוש מבוקר/מודרך בפסילוסיבין גורם להנחתה של הפעילות המוחית ברשת ברירת המחדל של המוח , רשת זו עוסקת במחשבות על עצמנו יחסית לחברה, שיפוטיות שלנו ושל אנשים אחרים, ויש המתיחסים אליה כרשת האחראית על תחושת הנפרדות שלנו מהעולם, רשת ה"אגו". דבר זה מאפשר למוח להקצות משאבים למסלולים וחיבורים חדשים או כאלה שזנחנו במהלך השנים - ומאפשר סלילה של קשרים חדשים תוך ויתור על אוטומאטים בנושאים של חשיבה על עצמי ביחס לאחרים, עצמי ביחס לחברה, שיפוטיות ומחשבות תדירות על עבר ועתיד.
למעונינים לקרוא עוד על פעילות פסיכדלית ניתן לקרוא בפוסט שערי התודעה, מהות המציאות, גראס ופסיכדלים שמסביר מנקודת מבט של חקר המוח איך נוצרות הזיות ויזואליות תופעות שקורות כשלוקחים פסיכדלים. בסופו יש הפניות לפוסטים שמדברים על מציאות מפורקת ואיך נוצרים הפרקטלים האלה וכו.כמו כן מעניין לקרוא את הפוסטים באתר של מכון דוידסון אודות פיצוח הסודות של ה LSD ופריצת שערי התודעה. המעונינים לקרוא על איבוד תחושת העצמי מופנים לפוסט שלנו אודות נוירוני מראה: מאמפתיה, ועד כוח גדול ממני ומזוית אחרת לפוסט הסם שמוחק אותך באתר מכון דוידסון.
לגבי חוויות פסיכדליות: תלוי מאד המצב הנפשי של המשתמש, רמת המתח הפנימית שלו, המינון והרגישות האישית - ככל שאתה אדם אדם יצירתי יותר ההשפעה של המינון גוברת, כי הקישוריות המוחית גדולה יותר. ככה זה אפילו עם גראס שיש אנשים ש"חוט" גורם למוח שלהם לטוס. ואם הם לבד או חשים מבודדים, וללא תמיכה או הכנה, זו יכולה להיות תחושה מפחידה מאד.
------
בוא נדבר על הטריפ שלקחת: איך מעבדים חוויה פסיכדלית שיצאה משליטה? יותר ויותר מטפלים משוכנעים שההתמודדות עוברת דרך אינטגרציה של החוויה עם חיי היומיום. אז מה אומרים לצעירה שנזרקה ליקום מקביל, ואיך עוזרים לאדם שמרגיש פתאום כמו ילד בן שלוש
שתפו בווטסאפ
מעבר לטוקבקים21הדפיסו כתבהשמרושמרו את הכתבה לרשימת הקריאה
"הרגשתי שנזרקתי לאיזה יקום מקביל, שבו אין לי תפיסת זמן, תפיסת מציאות ותפיסת זהות", היא ממשיכה. "זו חוויה שקראתי עליה אחר כך ומתוארת כ'מות האגו'. משהו בליבה של הזהות העצמית שלך מתמוטט. פשוט הרגשתי שאיבדתי את הדבר שדרכו המציאות מסוננת. לרגעים גם אבדה לי יכולת הדיבור, כי לא האמנתי שאני יכולה להיות בקשר עם המציאות. חשבתי לעצמי, הנה מה שקורה לאנשים שלוקחים טריפ במצבי קיצון, מה שנקרא להפוך לדולפין. זו אני, פה אני תקועה ואני לעולם לא אחזור. הייתי בטוחה במאה אחוז שזהו, שהלכתי לאיבוד".
ניסית להתמסר לחוויה כדי אולי לעשות לה ריסטרט?
"זו לא היתה חוויה שאפשר להתמסר אליה. היא היתה קשה וכואבת מדי. כמו להיות בכלא. מאוד אפל. לרגעים התחושה היתה שאני על סף־מוות, הרגשתי שאני נשאבת לחור שחור. ואז חשבתי, אולי זה עדיף. כי אם הברירה היא להיתקע לנצח במצב המזעזע הזה או למות, ברור שעדיף למות".
ומה קרה אחר כך?
"החבר לקח אותי אליו הביתה, טיפל בי, ובאזור שש בבוקר הצלחתי להירדם. כשקמתי כבר לכאורה הייתי בסדר".
אבל שירן לא היתה בסדר. גם אחרי שהשפעת הסם פגה והחיבור למציאות התאחה, היא חשה שהלילה הטביע בה חותם עמוק. "היו לא מעט אנשים ששמעו את הסיפור והגיבו ב'טוב נו, טריפ רע, קורה, עובר', ואני עמדתי משתוממת מול התגובה הזאת. חוויתי לא מעט דברים קשים בחיים: סרטן, תאונת דרכים, משברים נפשיים, בעיות משפחתיות, והדבר הזה חד משמעית לקח את הכל בסיבוב. הייתי צריכה שמישהו ייתן תוקף לגודל החוויה".
מרגע שהכירה בהזדקקותה לעזרה, שירן ידעה שאסור לה להתמהמה. "בעבר ליוויתי חברות שהיו קורבן לאלימות מינית", היא מספרת, "וסביב זה יצא לי לדבר עם אנשי מקצוע שמסבירים שאחרי חוויה קשה יש חלון הזדמנויות צר, בסמיכות לאירוע, שבו ניתן להשפיע אם הוא יתקבע כטראומה, ואז קרוב לוודאי יתפתחו תסמינים של פוסט־טראומה — או לא. כלומר, חשוב להכות בברזל בעודו חם".
"היו לא מעט אנשים שאמרו לי 'טוב, טריפ רע, קורה, עובר'", מספרת שירן, "אבל חוויתי לא מעט דברים קשים בחיים: סרטן, תאונת דרכים, משברים נפשיים. והדבר הזה לקח את הכל בסיבוב. הייתי צריכה שמישהו ייתן תוקף לגודל החוויה"
בהתייעצות עם חבר
הלינק הזה לא שייך אני פשוט שומרת לי אותו כאן עד שאצפה בו : )
הרצאת טד