top of page
  • Npint

איי.איי (A.A), חוסר אונים, והתמזגות עם העולם

עודכן: 25 בינו׳ 2023



תוכנית 12 הצעדים מציעה להתחיל את הדרך להחלמה מהפעלת חוסר אונים. איך אנשים שעברו סבל קשה, ושתו אלכוהול עד "דלא ידע", עד הגעה לסף המוות, עד הגעה לכמעט דום נשימה, עד הגעה למצב התנתק בקסקדה, יכולים לעבור טרנספורמציה רוחנית, להתמזג עם העולם ולצאת ממצב הסבל-מרוכז-העצמי בו הם נמצאים?


אותה חידה עולה גם בספר "קולות האדמה" בתרגומו של יואל הופמן, בו אומר החכם הסיני צואנג טסה



באותו ספר מסביר טסה איך משתחררים מסבל ומגיעים לשלווה ולרוחניות. לאחדות עם העולם. ע"י זה שאתה "שוכח הכל", שוכח חסד וצדק, שוכח מוסיקה וטקסים, .. שוכח טוב או רע, אוהבים או אויבים, הופך לאחד עם העולם (קולות האדמה, תרגום יואל הופמן, עמ 21).






האם יש לזה הסבר ביולוגי?

קצת מביך להביא "ידיעה" "עובדתית" אל הכתוב אחרי אמירות כאלה, ועדין, למי שמעוניין אפשרות להסבר ביולוגי-לוגי :


בקצה קסקדת השרידה יש נקודה לה אנחנו קוראים נקודת ההיפוך. ממצב של ריכוז קיצוני בגוף, למצב של אחדות עם העולם וחיבור לטוב. ממצב של פחד איום ופאניקה, נסיון נואש לנשום ולהכניס אוויר לריאות - היפוך מוחלט. מעבר לסבל, מעבר לפחד - כשהאילה מונחת תחת טלפיי הנמר, כשהגרון חנוק מפחד, כשאפסו הסיכויים להינצל - הגוף והנפש "נפרדים". האדם או החיה נמצאים מעבר לפחד, מעבר לכאב, מעבר לגוף... אנשים מדווחים שהם "יוצאים מהגוף" מסתכלים על המיטה שנמצאת תחתיהם, על הגוף שלהם מונח שם - והם אינם חשים בו, שהם מתנתקים מהסיטואציה הכואבת והאיומה - ומשקיפים עליה כמשקיפים מהצד. אנשים שחווים חווית סף מוות מדווחים שהם חשים שלווה משונה ואחדות עם העולם.


באחת הקבוצות הניירוטריט בהן השתתפנו שאלנו את החניכים (שכולם השתתפו במקביל בקבוצה של 12 צעדים): מהו חוסר אונים בשבילך: בין התשובות בלטו שתיים עמוקות במיוחד: חוסר אונים בשבילי, אמר אחד החניכים - זה - הכי קרוב שיש... וכמה אחרים אמרו: חוסר אונים זוהי נקודת בחירה. מאד מפחיד להיות בה. זה כמו שמישהו אומר לך ליפול אחורה בגוף ישר, ומבטי: אל תדאג - יהייה מי שיתפוס אותך... -זה מעבר ממצב של ריכוז עצמי גבוה - למצב שמעבר לעצמי - להרפות, ולהיות מעבר לפחד - לחבור לטוב. מי שהיה שם, מי שסבל עמוקות, יכול להגיע מעבר לסבל, אל נקודת ההיפוך. (לעניין זה ראו גם סיפרו של ויליאם גימס - החוויה הדתית לסוגיה - לעניין הקונברסיה והאלכוהול).


מבחינה ביולוגית אפשר להסביר: במצב זה, רמת ה CO2 עולה, המוח שולח אופיואידים שמשרים שלווה, אי-דיפרנטיות, שיתוק ומניעה של תחושת גוף.. דבר דומה קורה לשיכור - שמגיע בשיכרונו לכמעט דום נשימה.





כשאדם סובל מגיע למצב של חוסר אונים ביולוגי - רמת החמצן יורדת, רמת ה CO2 עולה, הגוף מוצף באופיואידים וחומרי הרדמה - ואובדת תחושת הגוף. כשאין לנו תחושת גוף אנחנו לא יכולים להבחין ביננו לבין העולם. ואנשים לעיתים מגיעים לחוויות ספירטואליות, אחדות עם העולם, עם אנשים אחרים, עם החי, הצומח ואף הדומם.


נרחיב מעט, על קצה המזלג:


איבוד תחושת גוף במצבי קיצון על הקסקדה

ריצה על הקסקדה והגעה למצבים של דום נשימה כמו במקרה של אלכוהוליזם חמור, מביאה אותנו למצב התנתק, בו מאבדים את תחושת הגוף. הגוף והמוח מוצפים באופיואידים, רמת החמצן נמוכה, הנשימה מאד רדודה עם הפסקות ארוכות,רוב חלקי המוח כמעט מנותקים לחלוטין, ומאבדים את הקשר העיצבי לגוף, ואת תחושת הגוף. יכולת החשיבה הרצונית והביקורתית נעלמים בשלבים מוקדמים אף יותר, ומתקיים התאור המובא לעייל: לבטל את הגוף, לגרש את המחשבה, לנטוש את הצורה, להשליך את הידיעה.... יש שמדווחים על אחדות הניגודים, יש מדווחים על חוויות ספירטואליות. נציין בקצרה שגם שימוש ב LSD, שאיפה של אויר עם ריכוז גבוה יותר של CO2, ובחלק מהמקרים צלילה חופשית רצונית לעומק רב (עד להגעה כמעט למצב של איבוד הכרה) מובילים גם הם לדיווחים על חוויות ספירטואליות של אחדות עם העולם.



איבוד תחושת גוף ביוגה

חכם הזן בתאור למעלה נקט כנראה בשיטה שונה להגיע לאחדות עם העולם, סביר שהשתמש בתרגילי מדיטציה שונים ופרקטיקות יוגה וצי גונג שונות.

מדיטציה ויוגה יכולים גם הם להביא למצב של איבוד תחושת הגוף: תרגילי הנשימה שמלווים את האימון ביוגה כוללים עצירות נשימה ארוכות, ואולי משנים גם הם ריכוז ה CO2 בגוף. סיפרה לי חברה שעוסקת ביוגה: אחרי שעור אשטנגה מאומץ, הגוף מגיע לקצה היכולת, המחשבה כמו בטיפוס הרים מאומץ - נעלמת, לאורך השעור כולו אני נושמת ונושפת בצורה שיטתית, תוך עצירות נשימה תכופות וארוכות, וכשאני מגיעה לתנוחת השווה אסנה (תנוחת הגוויה...) אני שוקעת במדיטציה והכל סביבי נעלם, גם אני.... אולי זו הסיבה שיוגה היא גם סוג של פרקטיקה דתית.


מדוע איבוד תחושת הגוף יכול להביא לתחושת אחדות עם העולם?


נוירוני מראה ואחדות עם העולם

מחקרים מראים שיש במוח נוירונים מיוחדים שנקראים נויירוני מראה שמאפשרים תקשורת לא מילולית והעברת רגשות בין בני אדם. הנוירונים האלה מגיבים כאשר אנחנו עושים תנועה כלשהיא. נניח, מושיטים יד לקחת תפוח, או בועטים בכדור במשחק כדורגל. מחייכים, או חושפים שיניים בזעם. מה שמעניין הוא שחלק מאותם נוירונים פועל גם כשאנחנו רואים מישהו אחר עושה את הפעולות האלה, בלי שאנחנו עצמנו עשינו בפועל אף תנועה. אם מסתכלים רק על הנוירונים האלה אין הבדל בין מה שקורה במוח שלי לבין מה שקורה במוח של האדם האחר, מבחינת התנועה, הרגש והכוונה... אין אפשרות להבחין ביננו...


אם אותם נוירונים פועלים גם כשאנחנו עושים את התנועה וגם כשאחרים עושים אותה, איך אנחנו יודעים להבחין בין מצב שאנחנו פעלנו לבין מצב שמישהו אחר פעל? לשם כך אנחנו צריכים להרגיש או לראות את הגוף שלנו עושה אותן.


כדי לדעת של מי התנועה הזו , של מי הרגש הזה, אנחנו צריכים להרגיש את הגוף שלנו, את מערכות המתח בפעולה, את הלחץ והפחד על תגובותיהם הפיזיות. מערכות אלה ממקדות את תשומת הלב בעצמי עד כדי נרקסיזם קיצוני. אבל, כשמאבדים את תחושת הגוף, כשמוותרים על הפעלת החשיבה הקוגנטיבית הביקורתית, כשמפסיקים להילחם ולפחוד - כשנמצאים מעבר לפחד, אם אנחנו בטוב, או בחוסר אונים מרצון, וללא פחד - יכולה להיסלל במוח דרך שמאפשרת אחדות עם העולם.


ולבסוף: איננו מתיחסים למדע כקדוש, ואנחנו מאמינים שהעולם מופלא ואינסופי לכל עבר. ועדין המחשבה על מנגנונים מובנים שעל פניהם מאפשרים "אחדות הניגודים", והתחברות ליקום - מעניינת.


---


החומרים המובאים בפוסט זה יכולים לשמש כפתיח לפגישות ניירוטריט קבוצתיות.

אנחנו נוהגם להתחיל חלק מהמפגשים (בעיקר הראשונים) בקטע פילוסופי קצר או קטע רלונטי אחר ורק אחר כך נכנסים פנימה לתכני השעור-מפגש. על מבנה של מפגש ודוגמאות ניתן לקרוא ב






פוסטים רלוונטיים באתר: דוגמאות





לקריאה על הקסקדה וההבחנה בין מצבים אקטיביים לפסיביים ראו מאמרו המצוין של קוזלוואסקה ועמיתים 2015.



המלצות לקריאה נוספת:


1. לגבי LSD ושאיפת CO2 ראו בספר "דלתות התודעה" מאת אלדוס האקסלי.


2. לגבי תאורים מפיהם של אנשים שחוו טרנספורמציה - ראו בסיפרו המפורט של גימס: החוויה הדתית לסוגייה.


3. קולות האדמה. בתירגומו של יואל הופמן.


4. המקור לתמונת ההפעלה של נוירוני המראה:


לקריאה נוספת באתר זה ממליצים על השאלות הנוגעות ל:

1. הדגמה של חוסר אונים ביולוגי - משל האילה.

2. תאורים של מקריי חוסר אונים ביולוגי בספרות הפסיכולוגית.

3. הזדהות עם התוקף והקשר בין אהבה לשנאה.


ראו גם בהמשך פוסט נפרד לגבי הנירוביולוגיה של הספריטואליזם.







142 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page