• Npint

ניירוטריט: איך משתמשים בכל הידע הזה? תאור כללי של מפגש קבוצתי.

עודכן ב: ספט 17

בפוסטים שפירסמנו עד כה מוצגות שאלות ומובא ידע רב. אמנם השאלות הגיעו כולן מסיפוריהם או מחוויותהם של מכורים ומתמודדים, אבל המעבר מהידע הזה לפרקטיקה אינו טריוואלי ודורש מלאכת "תירגום".


שיטת הניירוטריט מתבססת על שלושה עקרונות: שאלות שמגיעות מהשטח, מעולמם וצרכיהם של משתמשי הקצה, במקרה שלנו מתמודדים ומשתקמים מהתמכרויות, המחשות חוויתיות, וידע מדעי מבוסס היטב - במנות קטנות, "נטו נטו" מה שצריך למענה מספק לשואלים. רוחב היריעה בפוסטים באתר זה מיועד לספק למטפלים או למשתמשים עצמם - עומק מעבר למינימום הנדרש, ע"מ לאפשר הבנה עמוקה יותר, וידע להרחבה ולהשלמת התמונה - ככל שיתרחב המפגש.


להלן דוגמה של מפגש ניירוטריט בנושא המאד רגיש עבור רבים מהמתמודדים, חוסר אונים. כפי שתעדנו ביומננו בתום המפגשים השונים עם קבוצות בנושא. מי שירצה להרחיב את ההבנה מעבר למה שכתבנו בתמצית זו, מוזמן לקרוא בפוסטים השונים.


מתוך יומני המפגשים:


הקבוצה היתה קטנה והומוגנית. איפשר שיחה טובה ופתיחות.

בשיחה המשתתפים עשו שימוש מהיר במושגים שהוצגו. היו סקרנים ועירניים מאד.

עלו תובנות יפות של המשתתפים שבאו מעולמם האישי. (כאלה שלא חשבנו עליהן מראש). .

התשובות לשאלת הפתיחה נתנו מושג מהיר על מצבו של כל אחד בהתנסות בהפעלת חוסר אונים.

אביזרים:

  1. הקרנה של סירטון מיוטיוב: Impala in and slowly out collapsed immobility.

https://www.youtube.com/watch?v=Ox7Uj2pw-80


משל האיילה. (סירטון).

2. הדפסות מנוילנות לחלוקה של קסקדת השרידה ושל "מתח מניע את חיינו". כמספר המשתתפים.



מהלך השעור


שאלת פתיחה:

כ"א מהחניכים הגדיר בסבב: "חוסר אונים בשבילי הוא:....... "


המשתתפים הופתעו מהשאלה שלא הכירו.. חשבו עליה. והגיבו.


התשובות של המשתתפים היו:

1. חוסר יכולת בחירה.

2. נקודת בחירה. שמאפשרת לבחור אחת מ 2 אלטרנטיבות.

3. מצב נעים. בחוסר אונים כשאני מתקשר לחבר אני מרגיש הכי מחובר שיש הכי קרוב שיש.

4. לא יכול לבחור שום דבר. אף פעם. אפילו כשאני צריך לבחור בין 2 זקטים אני לא יכול להחליט.

5. אני אומר שאני יכול לבחור, ...... אבל בעצם אני לא באמת יכול.... (לקח לאותו חניך זמן רב להגיד משפט זה בקול).

6. הכי קרוב שיש.

חלק מהתשובות חזרו על הנ"ל בואריאציות.


נושאים בשעור: מה פרוש להפעיל חוסר אונים.

· הראינו סירטון על חוסר אונים ביולוגי. (האיילה).

· נתנו לכל משתתף איור מנוילן של עקומת השרידה.

דיברנו על עקומת השרידה האינדיבידואלית. כמסלול במוח עם רוחב תואם התנסות.

(המח בנוי כמו רשת דרכים). לחלק יש שבילים צרים על הקסקדה ולאחרים אוטוסטרדות,

והם "רצים על הקסקדה" (תאור של המשתתפים).

· הסברנו על האוטומאטיזציה המולדת של תגובות שמטרתן שרידה (בעיקר קפא והתנתק).


שאלנו שאלות כמו:

איפה להרגשתכם אתם על הקסקדה? איך איכות הנשימה שלכן?


התגובות היו מגוונות:

עכשו אני מבין שבעצם תמיד הייתי גבוה על הקסקדה... גם בתור ילד, הייתי בורח מהילדים שרדפו אחרי, בורח ונתקע, בורח ונתקע - בעצם תמיד הייתי על הגבול בין קפא להתנתק.


אם ככה זה גנטי, לכל אחד יש את הקסקדה שלו, אז אני לא כזה דפוק.


הסינוסים שלי כל הזמן סתומים, מה זה אומר עלי? זה קשור?


אני כל הזמן על הקצה, אני נמצא בדיוק באמצע בין ברח לקפא.


אני משתמש כדי לא ליפול לקפא.



· הסברנו על עקומת השרידה של מכור בהקשר של מסל"ם.(מסלול סלילה מהירה במוח). עלו שאלות כמו

למה אני מסתובבת לאחר המקרה כאילו יש לי ציור "מטרה" על המצח.

עלו תכנים לגבי היחס להורים שאומרים: גם אצלי היו כל מיני שניסו, ... אבל תמיד ידעתי לשמור על עצמי. להגיד לא!

עלה רצון שגם המשפחה תשמע את השעור-מפגש הזה.


תגובות ותובנות של חברים:

· שאלה: איך אני יכול להתכונן למצב של קפא? .

(תשובות: חשיבה פרואקטיבית, ובנייה מראש אוטומאטים מועילים כמו כלים מהתוכנית, מאימונים של סדנת שבי בצבא, - דוגמה מלוחמי השיטת על המרמרה, דוגמאות מאימונים באומנויות לחימה. להפוך את הכלים של התוכנית ל "טבע שני". ).


· אם כך הגנטיקה שלי היא כזאת שכבר כילד הגעתי לקפא הרבה יותר מהר מאחרים.

· אם כך אני בעצם נע כל הזמן על עקומת השרידה: לחץ, קפא, שימוש כמוצא, רגשות אשמה ורגשות רעים שמעלים לחץ ושמריצים אותי שוב לשימוש.

· השיעור מאפשר להוריד רגשי אשמה. אם זה גנטי אז אני לא האשם כאן. ההורים שלי הורישו לי את זה...


כאמור ההשתתפות היתה ערה. אנשים שיתפו בסיפורים אישיים שתומכים בתאור של הקסקדה. דנו בקשר בין הקסקדה לאפשרות שינוי. הקשר שלה לצעד 1.


עלה על קצה המזלג, רק ברמז, הנושא

· חוסר אונים ביולוגי : רכיב מרכזי איבוד תחושת העצמי. אין-אני.

· חוסר אונים – הצד השני של המטבע. נגענו בנוירוני מראה ואפשרות החיבור לכוח חיצוני. (או ליקום).

· להפעיל חוסר אונים: מי שהיה שם יכול. חוסר אונים כנקודת בחירה.

עלה הקשר בין הקסקדה לקושי להפעיל חוסר אונים. אחד המשתתפים נתו את הדימוי הבא: זה כמו שמבקשים מימך ליפול אחרונית בגוף ישר ולסמוך שמישהו מאחוריך יתפוס אותך וישמור עלייך. זה מפחיד מאד! אבל כשמאמינים זה מוציא אותך.


המשתתפים ביקשו פגישה נוספת באותו נושא.


מסקנות ונקודות נוספות להדגשה:

· חניך חדש הדגים בדבריו תפיסה אישית של משמעות להפעיל חוסר אונים/ (לא להתנגד לשימוש).

מה עונים לו?

בקבוצה גדולה שאלת הפתיחה יכולה לקחת הרבה זמן . אנשים יגיבו כמו הסכמה של הקבוצה ולא יביאו עדויות אישיות ותובנות אישיות ומשותפות לרבים מהם: שהם מבולבלים לגביהם.

אחדות הניגודים.


צורך לנסות הבין למה הרקע של המשתתפים הוביל למצב של חוסר יכולת לבחור. לברר נירוביולוגיה בנושא.


פוסטים רלוונטיים: שכוללים תמונות אותן ניתן לניילן ולתת למשתתפים להתבוננות בזמן המפגש.

סירטון האילה

עקומת השרידה.

איפה אני על הקסקדה.

חוסר אונים בתאורי מקרה קליניים.

ר AA חוסר אונים, התמזגות עם העולם


וכן, שאלות/פוסטים כאן בנוגע ל: דרך שמתח מפעיל אותנו,

התמזגות עם התוקף, היחס בין שנאה ואהבה, יעל וסיסרא, ועוד.


כללית, וחשוב: ראינו שאכן הבאה של אינפורמציה מדעית שרלוונטית למשתתפים מעוררת אותם לשוחח בצורה חדשה על רגשות ושאלות ופחדים. כיוון שהנושא נגע להם היכולת שלהם להבין את הנושאים המדעיים המונגשים היתה גבוהה, ויכולת הקישוריות המוחית הגבוהה שלהם, איפשרה להם להיות מעורבים לשאול שאלות מאתגרות, להיווכח שהשימוש לא דפק להם את המוח, שיכולות (מיומנויות) שהיו להם בעבר כמו חשיבה אנליטית וביקורתית וכו קימות וקימות ברמה גבוהה, השימוש המהיר במטאפורות רלוונטיות מענינות בא לידי ביטוי והעלה גם הוא מאד את תחושת המסוגלות האישית שנפגעת אצל רבים עקב חוסר המסוגלות לשלוט בדחפים. הובעו בקול חלומות על למידה והתפתחות מקצועית. השעור היה משמעותי מאד לכולנו.

13 צפיות

          ,    נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,  חקר מוח יישומי,    התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי             ד"ר יעל עדיני 

 

 

כל הזכויות שמורות ©