• Npint

מ"אהבה" וטיפול - לזעם ומלחמה, הסיפור של יעל וסיסרא

עודכן ב: לפני 4 ימים


את שלושת ה Fים (fight flight freeze ) מכירים רבים. מוד מוכר פחות של קסקדת השרידה הוא מוד פעולה ביולוגי אוטומאטי שנקרא בספרות המחקרית "טפלי ואהבי" (tend and befriend). ראו [1,2,3]. מוד פעולה זה נחקר בעיקר אצל נשים, אצלן קיים לעיתים בזמן מתח גבוה וסכנה שרידתית קיים קונפליקט: הן לא יכולות להלחם, בד"כ הן חלשות יותר מהתוקף, הן לא יכולות לברוח ולהשאיר אחריהן את הילדים (או חסר ישע אחר). ובמקום ה Fים מופעל אצלן מוד פעולה אוטומאטי אחר: אהבי וטפלי... מוד הפעולה הזה מתוגבר באמצעות הפרשה של אוקסיטוצין, [5,4] "הורמון האהבה" והקשר.


רמת האוקסיטוצין, ומידת הקונפליקט שיש למותקף קובעת לא פעם מה תהייה התגובה לתקיפה. כשרמת האוקסיטוצין גבוהה, נניח כשיש תינוק קטן בבית עליו מגוננים גם ללא מודעות, התגובה לתוקפנות יכולה להיות תגובה "אוהבת", האוקסיטוצין המופרש מציף את "הלב" ב"אהבה". המוח הביקורתי נחסם, ומופעלים אוטומאטיים.


לא אחת רמתו הבסיסית של האוקסיטוצין גבוהה יותר כשאתה ילד (פחות טוסטטסטרון), כשיש ילדים צעירים בבית, כשאתה אדם מאד משפחתי, אוהב, ומתחשב, ולא מאמין שבן משפחה כלשהו מהמשפחה הקרובה או המורחבת יפגע בך, כשאתה בן אדם טיפולי, וגם אצל אלה שמנסים, גם רגע אחד מאוחר מדי, למנוע פגיעה באחרים.


אולי מוד פעולה זה פעל את פעולתו בסיפור התנ"כי של יעל וסיסרא, ואולי לא, אבל הסיפור התנ"כי של יעל וסיסרא הוא בעל עומק התבוננות ומאפשר זווית נוספת של פרשנות לפסוק מפרקי אבות: "הכל צפוי", (אבל אחר כך), .. "הרשות נתונה".


הסיפור של יעל וסיסרא

על פי התורה, סיסרא הוא שר צבא שנלחם בבניי ישראל, ניגף במלחמה אחרי קרב רצוף ניסים, ובורח רגלית משדה הקרב. סיסרא לפי המקורות היה אדם רב עוצמה תוקפני וכריזמתי שדי היה במבט עינייו להכניע חיות פרא. הוא מגיע לאוהלי שבט הקיני, לאוהלה של יעל אישתו של מנהיג השבט. יעל מקבלת את פנייו, והוא, בין ברכיה כרע שוב ושוב. והיא: "מים ביקש חלב נתנה".... עד שהוא נרדם, ישן בנוחות, בטוח בכניעתה, ב"אהבתה". ומיד שנרדם, לא התלבטה יעל ברגשי אשמה, ולא התבלבלה מי כאן התוקפן. תוכנית הגיבוי הגנטית, קסקדת השרידה, אותה קיבלה, כמו כולנו, בתורשה מדורי דורות של שורדים, פעלה, הצילה את חייה כשהייתה בסכנה מיידית: חסמה אזורים של חשיבה וביקורתיות, שיחררה עוד ועוד הורמון אהבה והתקשרות (אוקסיטוצין) [4], הפעילה את תוכנית החרום החילופית של החלשים וחסרי הישע, ושל אלה שצריכות להגן על הצאצאים ואינן יכולות לברוח, שהרי יתכן ובאוהל שכב תינוקה הקטן שזה עתה נולד [1,2,3]. אבל כשנרדם מקור האיום על שרידתה, ושרידת יקירייה, עברה יעל ממצב אוטומאטי, שרידתי, למצב של הילחם זועם וחסר מעצורים. ללא היסוס, ללא כל רגשי אשמה ובושה, בזעם פרוע, היא נטלה יתד מהאוהל ותקעה לו אותה ברקה.... ולפי הכתוב, במקום שם כרע שוב ושוב, שם נפל.... .



הסיפור בתנ"ך מובא בשניי קולות. קול גברי של מספר הסיפור התנ"כי שמציג את מעשיהם של סיסרא ויעל מנקודת מבט גברית, הניתנת לפרשנות של יעל כאישה מפתה ומתכננת. לעומת קול זה מובאים קולות נשיים בשירת הניצחון של דבורה הנביאה, שמתייחסת גם לנשים בצד האויב שיכולות להבין מה קרה. לנשים כולן ברורה לגמרי התנהגותה של יעל, שדמותה מונצחת בשירת דבורה כדמות מכוננת.





הגירסה הגברית לסיפור יעל וסיסרא בספר שופטים: ניתנת לפרשנות כמעשה מחושב של תכנון ועורמה.


יעל יזמה:

יח וַתֵּצֵא יָעֵל, לִקְרַאת סִיסְרָא, וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי, אַל-תִּירָא; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה, וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה. יעל טיפלה מעל ומעבר: יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם, כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאוד הֶחָלָב, וַתַּשְׁקֵהוּ--וַתְּכַסֵּהוּ.  סיסרא הרגיש אהוב ומטופל ונרדם בבטחון. כ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְהָיָה אִם-אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ, וְאָמַר הֲיֵשׁ-פֹּה אִישׁ--וְאָמַרְתְּ אָיִן. יעל תקפה. כא וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.


הגירסה הגברית מתארת את האישה כיוזמת, מפתה. אך גם חלשה. את הגבר כמנומס ומבקש בעדינות. "השקיני נא". את הטיפול של יעל כאמא טובה, משקה חלב ומכסה בשמיכה. את הביטחון שלו בה, שימרי עלי... ואז את מעשיה: התגנבה בשקט, והוא סך הכל היה עייף וישן.., והיא כמעט התעלפה (צנחה ארצה) לאחר מעשה ההרג הזה, ואז - סיסרא מת. גירסה זו אינה מביאה דעה על מעשיה של יעל מטוב ועד רע. אך דומה שהיא משמיטה פרטים מהותיים.


לעומת זאת,שירת דבורה מביאה את הגירסה הנשית של מה שקרה: עם אמירה חד משמעית לגבי המעשה: תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.


מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה. כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כז בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד.


דבורה הנביאה מבהירה מה קרה: יעל היתה "שלל מלחמה", היה כאן אונס ברוטאלי. שוב ושוב. במהלכו יעל הקריבה חלב וחמאה "בספל אדירים". אבל אחריו, יעל לא ניגשה בלאט והיכתה בעדינות ובשקט בראשו של האנס, כמתואר בגירסה הגברית, אלא: כיוונה את היתד, הלמה בכל כוחה "מחקה את ראשו. מחצה רקתו" ! בזעם, בכעס, בעוצמה.


ואם למישהו לא ברור מה קרה כאן, מסבירה דבורה, וכך גם במילים ששמה דבורה בפיהן של אם סיסרא ויועצותיה החכמות: שמבינות מה עשה סיסרא בנה, ומי הרגה אותו: "שלל המלחמה, הרגה אותו". זו עם צבע הרקמותיים לצווארה...


בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב: 'מַדּוּעַ, בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא? מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו?; חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה, אַף-הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:; 'הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל, רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר, שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא, שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, צֶבַע רִקְמָתַיִם, לְצַוְּארֵי שָׁלָל'" (שופטים ה', כ"ד - ל').



המקור הביולוגי לתאור התנהגותה של יעל בזמן סכנה והתנועה שלה על הקסדה, מוכרים בספרות הנירוביולוגית ובמחקרים שלה [1-5]. אולם הפעם, דומה שהסיפור הרלוונטי עתיק היומין, מדבר בעד עצמו.

ועימו, דקות ההבחנה של התנ"ך לנפש האדם, והיכולת שלו להעבירה במספר כה מצומצם של מילים - את עוצמת מה שקרה.



במאמר מוסגר נגיד שהצורך של הטקסט להביא את המקרה בשניי קולות ממחיש את הצורך בהבנה של המנגנונים הביולוגיים השונים שעומדים בבסיס התנהגויות כמו "טפלי ואהבי" (tend and befriend ) בזמנים של איום שרידתי על חסרי ישע, נשים, ילדים וגברים כאחד.


לא רק במקרי אונס, .. לא פעם גבר זועם וכועס ש"רץ על הקסקדה", מגלה שאישתו הופכת פתאום למבינה ומכילה, מבינה את כל צרכיו כאילו הייתה אם אוהבת וחומלת, זולת עצמי אמיתי. ואז לתדהמתו, זמן קצר אחר כך, אחרי שנרגע הוא מגלה שהיא "מתהפכת עליו" ותוקפת אותו במה שנראה כשנאה.



1. Taylor, S. E., Klein, L. C., Lewis, B. P., Gruenewald, T. L., Gurung, R. A., & Updegraff, J. A. (2000). Biobehavioral responses to stress in females: tend-and-befriend, not fight-or-flight. Psychological review, 107(3), 411–429. https://doi.org/10.1037/0033-295x.107.3.411


2. Taylor SE. Tend and Befriend: Biobehavioral Bases of Affiliation Under Stress. Current Directions in Psychological Science. 2006;15(6):273-277. doi:10.1111/j.1467-8721.2006.00451.x


3. von Dawans, B., Ditzen, B., Trueg, A., Fischbacher, U., & Heinrichs, M. (2019). Effects of acute stress on social behavior in women. Psychoneuroendocrinology, 99, 137–144. https://doi.org/10.1016/j.psyneuen.2018.08.031


.

4. Turner, R. A., Altemus, M., Enos, T., Cooper, B., & McGuinness, T. (1999). Preliminary Research on Plasma Oxytocin in Normal Cycling Women: Investigating Emotion and Interpersonal Distress. Psychiatry, 62(2), 97–113. doi:10.1080/00332747.1999.11024859


הפרשה מוגברת של אוקסיטוצין כאמצעי להורדת לחץ קיצוני. עד שהלחץ פג..

5. Love T. M. (2018). The impact of oxytocin on stress: the role of sex. Current opinion in behavioral sciences, 23, 136–142. https://doi.org/10.1016/j.cobeha.2018.06.018


ביולוגית, אוקסיטוצין מופרש בצורה מוגברת בעת הנקה, ובעת קיום יחסי מין. לשילוב של אוקסיטוצין וטוסטסטרון אחרי מין יש השפעה הפוכה על גברים ונשים: גברים נרדמים, נשים הופכות למאד ערניות.


המקור לתמונות באיור : משמאל, הגירסה הגברית,

מאת ארטמיזיה ג'נטילסקי - Web Gallery of Art:  

תמונה (אופטיקה)  Info about artwork, נחלת הכלל,

https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=775068


מימין, גירסה לוחמנית יותר באתר של גילי חסקין.https://www.gilihaskin.com/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/yael/



במרכז תחריט עץ של אמן לא ידוע מתוך עבודה באומנות של יעל דיליאן, ח2

https://vgbible.wordpress.com/2011/06/04/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98-%D7%A2%D7%A5-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%99/


17 צפיות

          ,    נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,  חקר מוח יישומי,    התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי             ד"ר יעל עדיני 

 

 

כל הזכויות שמורות ©