לינקים לנושא הזיות, שמיעת קולות, טראומה, חרדה, ומצבי תודעה שונים - פוסט מתעדכן
- Npint
- 2 בפבר׳
- זמן קריאה 8 דקות
עודכן: 20 באפר׳
הזיות שמיעתיות
הזיות ראייתיות
חרדה והזיות
פסיכוזה
פוסט טראומה הזיות ו"סרטים", , חוסר אונים ביולוגי וחווית התנתקות - הדגמ
חוויות מיסטיות ואיבוד תחושת גוף
כללי
הזיות, פלאשבקים, וחוש הריח
או.סי.די פעיל והזיות שונות (עוד זווית לתופעה)
קנביס, איווסקה וכו
פגיעה מינית וקסקדת השרידה
קסקדת השרידה אצל נשים - אוטומטים, הורמוני "אהבה" שרידתיים, והרגע שאחרי
זאת - לא! אהבה - קסקדת השרידה, חוסר חמצן, CO2, ואופיואידים - כשהגוף שלנו "חונק את עצמו"
קסקדת השרידה - כפי שהיא משתקפת בספרות הקלינית בתאורי מקרה של אנשים שחוו חוסר אונים ביולוגי וטראומה
להשיב את הרוח: על יחסי שליטה, כניעה וטראומה
נוירו-מלחמה - המקרה של רחל מאופקים, המנגנונים המוחיים הפועלים בזמן מלחמה - ומה זה מלמד על היומיום
לא תשפוט! טראומה, חוסר אונים ביולוגי וחווית ההתנתק - הדגמות
וויסות, מתח, וקסקדת השרידה
מתח קשב וקסקדה
איך פועלת מערכת המתח? למה הרגשת מתח מסוכנת למשתקם מהתמכרות? מה עושים?
טראומה וחמשת השלבים של קסקדת השרידה - התנתקויות, איבוד תחושת זמן, וקטטוניה. הבנה יכולה לעזור.
כשאנחנו יוצאים מאיזון: חוסר וויסות חושי, ריגשי, והתנהגותי - מנגנוני בסיס ודוגמאות
רגש קשב וזיכרון - (ואיך זה קשור לייצירת הזיות ושמיעת דיבורים)
חוסר אונים ביולוגי - הדגמות
מהו חוסר אונים בשבילך? ... "בשבילי זה אחרת..." - חוסר אונים ביולוגי - הבנה לחווים והמחשות לסובבים
דוגמה למפגש ניירוטריט בעקבות משל האילה (חוסר אונים ביולוגי) - חקר המוח להבנה עצמית
איי.איי (A.A), חוסר אונים, והתמזגות עם העולם
קסקדת השרידה - כפי שהיא משתקפת בספרות הקלינית בתאורי מקרה של אנשים שחוו חוסר אונים ביולוגי וטראומה
נוירוני מראה: מאמפתיה, ועד כוח גדול ממני
אשמה וטיפול בריגשיי אשמה על מנגנון האשמה ותופעות של שמיעת קולות מאשימים
פלסטיות מוחית, המוח כרשת דרכים
"שפה חדשה : צעד לקראת פדגוגיה מונחית מוח," הד החינוך, אוקטובר 2009 , כרך פ"ד , גליון 01 42- 45 . אהוד נורי , יעל עדיני , אבי קרני . ניתן לקרוא באתר זה
תחת הלשונית מאמרים https://www.neurotreatil.com/blank-5
מאניה-דפרסיה
Do we see reality as it is? | Donald Hoffman | TED
ב 9 הדקות הראשונות הוא מסביר את הנושא ומדגים את הטענה הזו באמצעות הדגמות נחמדות.
אחר כך הוא מסביר את נושא הבחירה במה להתמקד.
ילדים קטנים מזהים לעיתים אנשים לפי צורת התסקורת/שיער. כש - א - הקטנה שהגיעה לאוסטרליה אחרי ביקור בתיאלנד, שם חיבבה במיוחד פילים, ראתה דב נמלים במוזיאון באוסטרליה ואמרה הנה פיל :)

לינקים לנושא הזיות
קטמין, סיוטים, ודיסוציאציה - מה ניתן ללמוד מאנשים המתעוררים מהרדמה על מהי הזיה מסויטת, ועל הקשר בין גוף לנפש
אשמה
תקיפה מינית והקשר לקסקדת השרידה
6 בספט׳ 2020
חרדה ומתח


אבל אם רק מסובבים מעת את הדיסקיות ...
קופצת החוצה קוביה

אצל אנשים שמאומנים בראייה זה עובד רק פעם אחת. אחרי שפעם אחת רואים את הקופסה קופצת המוח "מבין" מה הפרשנות האפשרית - ורואה את מה שהוא מצפה לו את הקופסה התלת ממדית .
המוח מספק אינטרפייס לקלט החיצוני - ותצוגה פריקה.
אנחנו מחברים איך שאנחנו רוצים או על סמך הציפיות שלנו.
הקשב שלנו בוחר במה להתמקד.
שמיעת קולות על פי קשב לתדר
Do You Hear "Yanny" or "Laurel"? (SOLVED with SCIENCE)
טינטון. למה זה קורה? - הבסיס של הבסיס - טוב גם להסבר על הקשר בין סטראס גבוה
What’s that ringing in your ears? - Marc Fagelson
הסבר טוב על המקור של שמיעת קולות. הסירטון לא מיועד להסבר על שמיעת קולות בסטראס או בגלל סמים - אלא מתייחס לנושא של הפניית קשב מרוכזת למסלול השמיעה במוח (בעקבות בעיות בשמיעה). גם בחרדה המוח מעביר קשב מרוכז לחושים, במטרה לזהות סכנה במהירות וע"ס רמזים קלושים ביותר, קולות המגיעים ממרחק רב או ריחות קלושים המגיעים ממרחק רב (ולכן חלשים יותר).
המוח עושה טיונינג למה זה שקט. מוריד את הסף. מגיב ומנסה לפרש טוב יותר אותות שפעם הוא חשב שהם רעש. זה יכול לקרות כי השמיעה שלנו נחלשה ואנחנו מעבירים קשב לערוץ השמיעה ו"מגבירים את הווליום" של האותות ממנו. זה יכול לקרות בגלל סטרס ואז שומעים בד"כ טינטון או קולת חריקה וכו.
Linszen MMJ, van Zanten GA, Teunisse RJ, Brouwer RM, Scheltens P, Sommer IE. Auditory hallucinations in adults with hearing impairment: a large prevalence study. Psychol Med. 2019 Jan;49(1):132-139. doi: 10.1017/S0033291718000594. Epub 2018 Mar 20. PMID: 29554989.
Background: Similar to visual hallucinations in visually impaired patients, auditory hallucinations are often suggested to occur in adults with hearing impairment. However, research on this association is limited. This observational, cross-sectional study tested whether auditory hallucinations are associated with hearing impairment, by assessing their prevalence in an adult population with various degrees of objectified hearing impairment.
Methods: Hallucination presence was determined in 1007 subjects aged 18-92, who were referred for audiometric testing to the Department of ENT-Audiology, University Medical Center Utrecht, the Netherlands. The presence and severity of hearing impairment were calculated using mean air conduction thresholds from the most recent pure tone audiometry.
Results: Out of 829 participants with hearing impairment, 16.2% (n = 134) had experienced auditory hallucinations in the past 4 weeks; significantly more than the non-impaired group [5.8%; n = 10/173; p < 0.001, odds ratio 3.2 (95% confidence interval 1.6-6.2)]. Prevalence of auditory hallucinations significantly increased with categorized severity of impairment, with rates up to 24% in the most profoundly impaired group (p < 0.001). The corrected odds of hallucination presence increased 1.02 times for each dB of impairment in the best ear. Auditory hallucinations mostly consisted of voices (51%), music (36%), and doorbells or telephones (24%).
Conclusions: Our findings reveal that auditory hallucinations are common among patients with hearing impairment, and increase with impairment severity. Although more research on potential confounding factors is necessary, clinicians should be aware of this phenomenon, by inquiring after hallucinations in hearing-impaired patients and, conversely, assessing hearing impairment in patients with auditory hallucinations, since it may be a treatable factor.
11 Optical Illusions That Will Trick Your Eyes
המשתתפים
כ- 100 בני ובנות נוער. כ60% תלמידי כיתות ז'-ט', וכ40% תלמידי כיתות י'-י"ב, מכל רחבי הארץ
נוער בישראל מדבר על משבר הקורונה: שימו לב למילים פחד ומחנק ....



Chadwick P, Birchwood M. The Omnipotence of Voices: A Cognitive Approach to Auditory Hallucinations. British Journal of Psychiatry. 1994;164(2):190-201. doi:10.1192/bjp.164.2.190
Коментарі