ד"ר יעל עדיני וד"ר אהוד נורי - 2023 מתוך נורי-עדיני-עמית נוירופדגוגיה מעשית הלכה ומעשה (בכתיבה)
בשנת 2007 חברנו יחד, ד"ר אהוד נורי, פרופסור אבי קרני וד"ר יעל עדיני. המטרה שלנו היתה לחשוב יחד על אופני חיבור בין ממצאים מחקר המוח - ופדגוגיה. בעולם נעשו מאמצים מכיוונים שונים לייצר חיבור כזה. הנחת היסוד היתה שידע מחקר המוח יכול לסייע למורים לשפר את ההוראה-למידה. לתחום החדש קראו בעולם בשמות שונים: מדעי המוח בחינוך, נוירו-חינוך, ו MBE (mind, Brain and Education).
במאמר ראשון מסוגו בישראל הצענו את השם החליפי נוירופדגוגיה, וכיוונו לנוירופדגוגיה מעשית, כזו הנותנת לאנשי חינוך כלים כדי לבצע את אומנותם. (שפה חדשה - בדרך לפדגוגיה מונחית מח. נירו-פדגוגיה – קווי מתאר ללמידה) .
חיבור בין שדה המדע לחינוך אינו פשוט. הפער בין השדות גדול מאד.
מדענים עובדים בד"כ במעבדות. הם חוקרים מקרים פרטיים, קבוצות קטנות יחסית של אנשים, ומנסים להציע הכללות. המדידות במעבדה מבודדות משתנים. כלומר, במדע מסתכלים על משימה מסוימת - לדוגמה קריאה וזכירה של שרשרת מילים - אצל ילדים מסוימים, בגיל מסוים, או של מבוגרים בגיל מסוים, או של אנשים עם לקויות שונות בנפרד וכו. כל פעם נכנס מתנסה בודד לחדר ועורך את הניסוי.., החוקרים עורכים ממוצעים ומציעים תוצאות הנכונות למשתתפי הקבוצה הזו, במשימה שנבדקה. ברוב המקרים חוקרים במעבדה מנגנון מוחי אחד בכל ניסוי: לדוגמה: למידה וזיכרון במערכת הראיה, או למידה וזיכרון במערכת השמיעה, - ללא קשר לאינטרקציות חברתיות, ללא קשר לרמת לחץ משתנה וכולי. מדענים נוספים חוקרים את אותה בעיה, ומנסים לאמת את התוצאה, וחוזר חלילה.
לעומת זאת - הכיתה מאד מורכבת. היא כוללת מערכת יחסים רבת משתנים. הילדים והמורים, מגיעים כל אחד עם עולמו והמטען הרגשי והידע האישי שהוא מביא מהבית, הבעיות עימן הוא מתמודד ברגע נתון. מנגנוני המוח השונים באים לידי ביטוי בו זמנית - רגשות, מוטיבציה, לחץ חברתי, משמעות, תחושת שייכות, תחושת מסוגלות, מה החברים אמרו לי בהפסקה, בשעור הקודם.. האם הילדה שאני אוהב חייכה אלי? האם החרימו אותי ... ועוד לא הבאנו בחשבון את המורה - אדם שלם החי בחיים עצמם, ולא במעבדה הסטרילית.
המפגש בין השדות מורכב.
למרות המורכבות חשוב לנסות לחבר בין השדות. חקר המוח וחינוך חולקים עניין בנושאים משותפים: למידה וזיכרון, השפעה של מנגנוני דחק וסטראס על הלמידה וההתנהגות, רגש, מנגנוני הנעה ומוטיבציה. אם נמצא דרך לגשר בין הפערים בין השדות יכולים שני שדות הדעת לצאת נשכרים מהמפגש. [מהי הבנה - ואיך ניתן להרחיב אותה - הגדרה קצרה - ולמידה חבויה].
מטרתנו - ב 15 השנים האחרונות: למצוא דרך לגשר בין שדות הדעת.
כבר ב 1997 - נטענה הטענה שהמרחק בין שדות הידע אינו ניתן לגישור. ב 2007, כשניכנסנו לתחום, כזה היה עדין המצב. לפיכך התרכזנו שלושתנו אבי, אהוד ואני - בנסיון למצוא דרכים לייצור שיח ממשי-שוויוני בין השדות - שיח שמטרתו - הפיכת הנוירופדגוגיה לכלי עזר המתאים לכל מורה-וגננת. נוירופדגוגיה מעשית בה אנשי ונשות החינוך, המורים והגננות - מובילים את העשיה והשיח. .
אהוד, שבא מפילוסופיה של השיח - הציע שיטה מהפכנית. בהתבסס על תאוריות מתחום האתיקה והשיח (רוזנצוויג ולווינאס) - הוא הציע להפוך את דרך החשיבה. במקום שהמדע ינסה לכפות את התובנות שלו על אנשי החינוך - אהוד הציע לפנות למורים ולאנשי חינוך - לברר מה הם רוצים לדעת, מה האתגרים עימם הם מתמודדים - ולבחון אם למדע יש מה להציע בנושא. את התוצרים של החשיבה המשותפת - הצענו לבחון בכיתות. כדי שכל מורה יוכל לבחון אם מתאים לו ולתלמידיו או לא. גם כאן החשיבה שלנו היתה ייחודית - לא מדענים יבחנו בכיתה הצעות מועילות להוראה-למידה - מספר הכיתות בעולם גדול בהרבה ממספר המדענים בעולם. את הגישה שגיבשנו תארנו במספר מאמרים קודמים (ניירופדגוגיה: הזמנה לדו שיח . נירו-פדגוגיה: מתווה פילוסופי לשיח ממשי). ניתן לתמצת אותה באופן הבא:
חלף יותר מעשור, ב 2018 - נפגשנו, אהוד ואני, עם ורד עמית מנהלת מרכז הפסגה פ"ת ועם הסגנית שלה רונית כהן. ורד קראה את המאמר הותיק שלנו מ 2009 - והרעיונות שבו התאימו לתפיסה ולחזון שלה ושל סגניתה, רונית - אודות חינוך מבוגרים (בעלי מקצוע, אנשים עם מטען ידע מקצועי ונסיון - סיגלי הוראה).
הצטרפותן למאמץ החיבור בין השדות הייתה קריטית. היא אפשרה לנו לייצר "שרשרת תרגום", ולנסות בפועל את המודל המחשבתי שלנו שד"ה - כדי לבחון האם ניתן לחבר בין השדות חיבור מעשי. מטרתנו היתה לבדוק האם ניתן לייצר נוירופדגוגיה מעשית - כזו בה יוכלו מורים וגננות - לעשות שימוש שוטף בעבודתם.ן. ואם כן, באיזה אופן. במשך 4 שנים הדרכנו בפסגה פ"ת 4 קבוצות של סיגלי הוראה (מורים מורות גננות ומורי מורים. ההשתלמויות נערכו במרכז הפסג"ה פ"ת - חלקן פנים אל פנים, וחלקן (בעקבות הקורונה) - בזום. סה"כ השתתפו בקורסים שלנו כ 130 משתתתפים. הקורסים האלה הצליחו מאד והתגובות כללו בין השאר - הקורס הזה שינה את חיי!
לאחרונה, במאי 2023, נפגשנו עם מתמחים בתוכנית ההתמחות בנוירופדגוגיה במכון מופ"ת. המשתלמים (מורי מורים) נהנו מאד מהקורס בו הם לומדים. לקראת המפגש איתם - ביקשנו מהמשתתפים, כדרכנו, - לכתוב שאלה, דילמה או אתגר עימהם הם מתמודדים - בעבודתם או בדרכי ההוראה שלהם.
הלומדים/המתמחים שאלו שאלות פרקטיות הנוגעות להתלבטויות ושאלות שלהן לגבי הוראת נוירופדגוגיה בסמינר, (ראו את חלקן בשקף הבא מימין) . מתוכן בצבצה השאלה - נוירופדגוגיה מעשית - לכל מורה וגננת - יש דבר כזה?
את השאלות של המורים-המתמחים אפשר לסכם באופן הבא: נוירופדגוגיה מעשית לכל מורה/גננת זה אפשרי? איך ניתן למנוע מצב בו הנוירופדגוגיה הופכת לעוד תאוריה חינוכית שאינה מיושמת.
התשובה שלנו לשאלות האלה פשוטה - מנסיוננו - נוירופדגוגיה מעשית אפשרית. יש ללמד את עיקרי הדברים, להסביר את הרציונאל, וללמד את המורים את הידע הנחוץ כדי לתת להם שפה והסבר רציונאלי - מדוע השיטות השונות שהם מכירים כיעילות - עובדות. על מנת לספק מענה להטיה השלילית להתנסות - יש לספק למורים קהילה לומדת עוטפת - שתבחן יחד את ההצעות באופן גמיש - כל מורה שהבין את העיקרון - מתאים את הפתרון לעצמו ולכיתה שלו ומספר לעמיתיו לקהילה - על הצלחות ועל דברים המתאימים פחות ויחד דנים וממשיכים.
כך עשינו עם המורים בקורסים שלנו - והתגובות היו נלהבות.
ראו לדוגמה תגובות שנתנו מורים, מורות, וגננות שהשתתפו בקורסים שלנו בפסג"ה פ"ת - בסיום הקורסים
על מה מתבססת השיטה
לפני שאתם ממשיכים בקריאה - קיראו בשקף הבא את נקודת -המוצא שלנו לשיח - ובררו בינכם לבין עצמכם האם אתם מסכימים עם הנחות היסוד:
מורים מתמודדים עם בעיה מורכבת ורבת משתנים.
לפיכך אין אפשרות לקבוע מתכון אחיד, כזה שעובד תמיד, להוראה.
התבוננות בתהליכים כיתתיים מגלה שאין מתכונים קבועים בהם ניתן להשתמש בכיתות. אפילו אותו מורה משנה ומתאים את ההוראה שלו בהתאם לכיתה אותה הוא מלמד, בהתאם להלכי הרוח והידע שלו עם חלוף השנים. אפילו כהורים אנחנו לא מגדלים ומלמדים את הילדים שלנו באופן שווה. האופן בו אנחנו מגדלים ומלמדים את הילדים משתנה בהתאם לילד, בהתאם להתפתחות האישית שלנו.
לפיכך, בהוראה וחינוך אי אפשר לקבוע "מרשם" אחיד לכול. אי אפשר ל'קבוע פרוקטוקול אחיד, "מתכון" אחיד. לדוגמה: אי אפשר לקבוע שתמיד, לכל כיתה, ראוי לעשות הפוגה של 5 דקות כל 20 דקות. אי אפשר לקבוע שתמיד ההפוגה הזו צריכה להיות לדוגמה, תרגילי קפיצה על רגל אחת. וכו.
אם מסכימים להנחה הזו - וודאי הוא שמורים צריכים להיות משתתפים פעילים בשיח,
לא כליי קיבול הסופגים לתוכם תובנות ומירשמים מ"המדע".
אנחנו הלכנו מעבר לקביעה הזו, צעד נוסף. לשיטתנו, לא די שהמורים יהיו שותפים פעילים בשיח.
בניצוחם של אהוד נורי ואבי קרני הגענו למסקנה שאנשי החינוך צריכים להיות מוביליי השיח.
הם אלה שיקבעו על איזה שאלות נענה, באילו אתגרים ודילמות פדגוגיות נתרכז, והם יבדקו את התשובות המשותפות - ההסכמות בין שדה החינוך וידע המדעי - בכיתות שלהם. שותפים פעילים ומובילים בבניית הנוירופדגוגיה.
לשיטתנו - נוירופדגוגיה אין פרושה שמוש בשיטות מדעיות בתוך הכיתה. מניסיוננו, אין תועלת ישירה למורה מכך שמדענים יכנסו לכיתה וימדדו בה גלי מוח של תלמידים ומורים בזמן שעור - זה מנוכר ורחוק מאד מחיי היומיום של המורים, מהדילמות שלהם. לשיטתנו - נוירופדגוגיה נוצרת משיח בין שווים בין חוקרי מוח ואנשי חינוך - מורים, מורות, גננות, ואנשי חינוך. בניה משותפת, טרנסדצפלינארית. כזו שהיא שלם הגדול מסכום חלקיו.
מה מורים שואלים ואיך הגענו לתשובות לשאלות שלהם ?
על פי עצתן ובהובלתן של ורד עמית ורונית כהן, לפני כל קורס שלנו ביקשנו מהמשתתפים שנרשמו אליו: "כיתבו שאלה, דילמה או אתגר מחיי היומיום בכיתה - עימו אתם מתמודדים". השאלות שהגיעו היו מגוונות.
את התשובות לשאלות ביססנו על ידע מדעי הנוגע למנגנונים הבסיסיים במוח. מנגנונים המופיעים ביצורים חיים לאורך הסולם האבולוציוני כולו. לא השתמשנו כלל במאמרים המוגדרים כ"נוירופדגוגים" או כ "נוירוחינוכיים". חיפשנו עקרונות כללים הקימים בכל-החי מתולעת עד אדם. לדוגמה: למידה במוח דורשת חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, בהקשרים שונים. זה נכון אצל אפליזיה, אצל זבובים, אצל ציפורים, בעכברים, ובבני אדם. באופן דומה - מצאנו עקרונות הנכונים לגבי מערכת ההנעה, ומערכת הדחק. חיפשנו את "הרעיונות הגדולים" ו"הידע החזק". לבסוף התכנסנו למספר מצומצם מאד של עקרונות - ובעזרתם אנחנו מצליחים להשיב על כל השאלות בהן נתקלנו עד עתה (כאלה ששואלים מורים מין השורה).
אפשר לקרוא על כך עוד בפוסטים שלנו הנוגעים ל: קורס לנוירופדגוגיה מעשית - הצעה לסילבוס בסיס. למידה ומנגנוני הבסיס של המוח - מבוא לחשיבה מנגנונית . איך אנחנו בונים מפת מושגים - צ`אנק נוירופדגוגי - בקורס נוירופדגוגיה? (8). למידה במוח דורשת חזרות בהקשרים שונים - למה הכוונה? דוגמאות של מורים . הפוגות טובות בשעור - מרעננות, ו"משתלמות בגדול!" - מהי הפוגה טובה? דוגמאות של מורים . תרגילי היזכרות => העלאת מוטיבציה, הנאה, ביסוס תחושת הצלחה, הורדת חרדת בחינות, ועליה משמעותית בציונים. דוגמאות של מורים. ועוד רבים אחרים. ראו הפניות בסוף הפוסט.
המנגנונים בהם אנחנו מתרכזים:
למידה וזיכרון - המוח כרשת דרכים.
מערכת התיגמול וההנעה המוחית - המוח הבנקאי.
מנגנון הדחק - וקסקדת השרידה.
במסגרת השיח על למידה וזיכרון אנחנו מדברים על כללי היסוד ללמידה וזכירה במוח. ונוגעים בשאלות של איך ללמד כדי שתלמידים יזכרו, יבינו, יוכלו לחשוב - וכו. אנחנו מציגים עקרונות - המורים מוצאים את הדרכים. במסגרת השיח על מנגנון הרוורד המוחי אנחנו שמים דגש על המנגנון המוחי האחראי לבניית תחושת המסוגלות האישית שלנו - זה הבונה את הצפי הפנימי שלנו להצלחה - ומדגישים את חשיבותו. במסגרת השיח על קסקדת השרידה אנחנו מסבירים את מקור החשיבות של תחושת השייכות, היררכיה, בלאק אאוט ועוד.
לצד זיהוי המנגנונים והעקרונות היסודיים שידע אודותיהם מאפשר מענה על שאלותיהם היסודיות של המורים, הקדשנו מאמץ ניכר לדרכים שיאפשרו הנגשה של ממצאים מדעיים לאנשי החינוך.
כפי שמתואר בפוסטים שונים באתר, לצורך בניית הבנה במוח יש צורך בחיבור לידע קודם או בהתנסות עצמית. לפיכך הקדשנו תשומת לב רבה לבנייה וביסוס של מטאפורות מושגיות (המוח כרשת דרכים - והמוח הבנקאי), ולהדגמות שונות. ראו פוסטים הנוגעים למטאפורה מושגית ולמושגים הנ"ל באתר.
לסיכום: נוירופדגוגיה מעשית - אפשרית. כדי לאפשר אותה יש להפוך את המורים לשותפים מלאים בבניתה.
שיח ממשי עם אנשי החינוך יכולים לספק למורים תהליך העצמה ושינוי ניכר בדרכי ההוראה וביחס שלהם למקצוע ההוראה ולתפקידם בו, ולהעשיר את עולמם. כיאה למקצוע החשוב ורב הערך והאחריות בו הם עוסקים.
בהוקרה יעל ואהוד
תודות
תודה למתמחים בתוכנית ההתמחות בנוירופדגוגיה יישומית למורי מורים במכון מופ"ת, - ששאלו, איתגרו ושוחחו איתנו.
תודה לדלית סהרון טכנופדגוגית - שלוותה חלק מהקורסים שלנו, ותרמה את שקף המנגנונים
ניתן לראות בפוסטים השונים באתר דוגמאות לשימוש שעשו מורים מורות וגננות בקהילות הנוירופדגוגיות שלנו בידע שעשו - ניסויים קטנים הנוגעים להפוגות, למידה בהקשרים שונים, מוטיבציה, תרגילי היזכרות, ביסוס תחושת ההצלחה, והגברת שייכות.
לקריאה נוספת:
[3]
----
איך אנחנו בונים מפת מושגים - צ`אנק נוירופדגוגי - בקורס נוירופדגוגיה? (8)
הפוגות טובות בשעור - מרעננות, ו"משתלמות בגדול!" - מהי הפוגה טובה? דוגמאות של מורים
למידה במוח דורשת חזרות בהקשרים שונים - למה הכוונה? דוגמאות של מורים.
מוטיבציה החברתית - פרסים, מחמאות, סטטוס, שייכות, והמנעות מעבודה ב"אורינות". דוגמאות של מורים
משוב מקשר בדיונים כיתתיים - משפר את הלמידה, מייצר הבנה - מחז"ק ובונה רשתות דרכים במוח
"הבנת הנקרא" תוך חיבור לידע קודם - ממודל של "העברת ידע" למודל של בניית רשת דרכים מחוברת ועשירה
איך מחברים מידע חדש לידע קודם - מאיים של ידע - לזכירה, חשיבה והבנה
ביסוס תחושת ההצלחה - ירידה במפלס הלחץ, עליה בתחושה הטובה, ועליה בהשגים - דוגמאות של מורים
חשיבה מתמטית לגיל הרך ומיומנויות מוטות עתיד - או - למה ללמוד את לוח הכפל?
נוירופדגוגיה ולומד עצמאי: בניית צאנק נוירופדגוגי בנושא לומד עצמאי (2)
[1] מהי הבנה - ואיך ניתן להרחיב אותה - הגדרה קצרה - ולמידה חבויה