top of page
  • Npint

נוירו-מלחמה והעורף: חרדה, אי-וודאות, ופחד - מה עוזר?

עודכן: 20 באוק׳ 2023



בישראל, בימים אלה (אוקטובר 2023) המצב מאד מתוח.

אחרי התקפת פתע של חיות אדם, רצח, שריפה של בתים על יושביהם, אונס ושחיטה, של אנשים, ילדים, נשים, וזקנים, חטיפה וטבח חייתי, לא אנושי - של תינוקות וקשישים - יש רבים החווים חרדה, אי-וודאות, פחד וסטראס גבוה.


מה עושים כדי להקל על המצב?


בזמן מלחמה וסכנה קיומית - פועל מנגנון הלחץ בעוצמה.

אדרנלין והורמוני מתח מוזרקים לדם - מכינים אותנו לפעילות שרידתית מוגברת.

המתח עצור בשרירים - המחשבה ממוקדת בסכנה.

ללוחמים עצמם יש משימות דחופות. הפעילות והתנועה עוזרים - הם ממוקדים בעשיה.

וכל עוד הם במצב "הילחם!" על קסקדת השרידה - הם במוד קרב, מוד פעולה. ועשייה, מורידה חרדה.


אבל לאנשים בעורף אין לאן לתעל את האנרגיות האלה.

אין להם משימות קרביות לבצע. הם צריכים להמתין. לעיתים ספונים בבית, צופים בטלבזיה כל היום לבדם, או שומרים על הילדים וחוששים שלא יצליחו לשמור עליהם, דואגים ליקירהם, בני משפחה וחברים - שנמצאים בקרב. וככל שמגיעות שמועות על הנעשה - מפלס הלחץ עולה, ועימו מופעלים מעגלים מוחיים שמעלים את הלחץ - תחושת הבדידות עולה ומתעצמת, הלב מתחיל לדפוק מהר יותר, הנשימה רדודה יותר - ורמת הלחץ עלולה לעלות ועימה, ברמות גבוהות, חבריה הנילווים - הפחד והחרדה.


מה עושים כדי להקל על המצב?


-----


המלחמה הנוכחית מספקת דוגמאות רבות ומצבים מדאיגים רבים.

חרדה של חייל שהיה בארוע וחבריו נהרגו לידו,

חיל שעומד להכנס למלחמה,

הורים שהילדים שלהם נחטפו,

ילדים של הורים שנעדרים,

חרדה של הורים לילדים שרועדים פיזית, מרגישים חסרי אונים, וחוששים שמה שקרה בדרום יקרה גם בביתם הבטוח במרכז הארץ, שיכנסו אליהם דרך החלונות, ישרפו, יירו ללא הבחנה, או יחטפו את הילדים שלהם.

וחרדה ודאגה של אנשים רבים , שפשוט לא מפסיקים לצפות בטלוויזיה .


למרות השוני בין המקרים הקשים האלה, לכולם דבר משותף

בזמן מתח גבוה ופחד מופעלת אצלנו מערכת אוטומאטית שחוסמת את הנשימה, מגבירה את קצב הלב, חוסמת חשיבה רציונאלית ומובילה אותנו להתנהגויות אוטומאטיות ותחושות (מוכוונת אבולוציה) של זעם וקרב מצד אחד, ובמיקרים של חוסר יכולת לפעול - לתחושת בדידות גדולה, ולצורך גובר מאד בקרבת אנשים, וחברים.


הנשימה הופכת למהירה ושטוחה וקצב הלב גבוה. וכשרמת הלחץ ממשיכה לעלות, הגרון מתחיל להתהדק ואנחנו לא מצליחים לנשום. לא מצליחים להוציא קול.

אנחנו מסתגרים בבית, "לא זזים", מסתגרים בתוכנו.

וככל שרמת הלחץ עולה, מופעלים בנו מעגלים מוחיים שמגבירים פחד ותחושת בדידות, ודוחפים אותנו לחפש אנשים אחרים, לחבור יחד, להרגיש שייכים ובטוחים יותר. תחושות של בדידות ופחד מגבירות מאד את רמת הלחץ האישי שלנו...


מה עושים?

הקלה משמעותי מאד בלחץ של אנשיי-ונשות העורף יכולה להגיע משניי-מנגנונים מוחיים:

עשייה משמעותית,

והגברת תחושת השייכות [1]


תחושת שייכות, תחושת ה"ביחד", סינכרון בפעילות ובמטרה עם אנשים אחרים הדומים לנו, גורמת לנו לתחושת בטחון, מורידה דרמטית את תחושות החשש והפחד .

הצבת מטרה ברת השגה - מאפשרת לנו למקד בה את המחשבות שלנו (וכך להסיח את דעתנו מהפחד והחשש שלנו), והעשייה עצמה, מאפשרת לנו להגיע אל המטרה, ולקבל גמול נאה של דופמין משמח, שמוריד חששות ופחד. עשייה שתורמת למאמץ המלחמתי, לדוגמה סיוע לחיילים במוצרים שונים, קניית אפודים או קסדות, או עזרה לנפגעים, מאחדת אותנו עם קבוצת שייכות גדולה, מתעלת אנרגיה אצורה - למאמץ הכללי-שרידתי, ובד בבד משמעותית ומסייעת להשגת הניצחון: שכן היא תורמת גם בחומרי וגם בנפשי לתחושה של הלוחמים והנפגעים - תחושה שהם לא לבד. שפועלם חשוב. שהם חלק משלם גדול.




מה עושים תכלס?


קשה עד מאד לתת עצות פרטניות כלליות -

אבל מהכיוון הביולוגי התשובה ברורה - בעורף, יש לעשות את ההפך מהאוטומטים השרידתיים שלנו.

  • במקום לקפוא מפחד כמו שמכתיבה קסדת המתח והשרידה - לעשות דברים, לפעול.

  • במקום לעצור את הנשימה בפחד - נסו לנשוף בחוזקה, לשיר בקולי קולות, להוציא אוויר החוצה, לנגן במפוחית או חלילית, או לשרוק, וכך להרגיע את הכוננות המוגברת של מערכת הלחץ הפנימית שלנו. אם אתם חברים במקהלה או בחבורת זמר, נסו להפגש\ לאוורר רגשות ולשיר ביחד. לאו דווקא "קול א" ו"קול ב" - אלא פשוט להיות יחד ולשיר. על השפעת הנשיפה והשירה על הורדת הלחץ ראו גם חרדה - איך המוח שולט על הגוף בעזרת הנשימה .


  • במקום להתכנס בעצמנו ולהיות לבד - לשאוב עידוד מחברה ועשייה משותפת עם אנשים למען המטרה המשותפת - לעזור למצב החרום שנוצר, לתרום לחילים, ולאנשים שביתם נפגע, שאיבדו בני משפחה יקרים - לתת להם תחושה שאיכפת מהם, לתת להם תחושת שייכות ולהגביר כך גם את תחושת השייכות והביחד שלנו עצמנו.

דוגמאות לעשייה שאנשים עושים כעת, שעוזרת ומגבירה את תחושת השייכות


  • לארגן משלוח חבילות לחיילים, לתרום, למיין, לארוז בחבילות, ולשלוח.

  • להתנדב להסיע אנשים שצריכים עזרה ברחבי הארץ.

  • להזמין אנשים שנותרו ללא בית או צריכים להתפנות מהדרום או מהצפון למרכז הארץ.

  • או לאלה שיודעים לארגן - לחבר אנשים שצריכים מקום לגור בו - עם אנשים שיכולים לארח אותם.

  • לתרום מהידע והיכולות שלנו לאחרים - להתנדב לסייע בטיפול לאנשים שזקוקים לעזרה ושיחה עם בעל מקצוע.

  • לתרום דם.

בארץ ובעולם יהודים וישראלים עושים עבודת הסברה אדירה!

מפיצים סרטונים ממחישים את גודל הזוועה מדגישים חמאס=דאעש

עוטפים אותנו באהדת העולם הכה נחוצה עכשו קיומית ומוראלית

נותנת קונטרה לחייתיות - מחזקת את התחושה לקיומם של ערכים אנושיים בסיסיים חוצי-עמים ותרבויות!


להורים עם ילדים שמסתגרים איתם בבית:


ניתן לייצר עבורם (וגם עבורנו) תחושת יחד:


  • ללמד את הילדים שירים ולשיר איתם - בליווי תנועות ידיים.

  • הדבר מאלץ את הנשימה לזרום החוצה ולא להתקע. ומשמח - באופן כללי.

  • לארגן נגינה משותפת... בזום.

  • מישהי שיודעת מלאכת יד לילדים יכולה לארגן קבוצת זום פתוחה ולחבור יחד לשעור משותף ברשת לקטנטנים.

בתמונה, קבוצת מתנדבים מאזור השרון שאספו מיינו ושילחו ארגזים של מצרכים, טואלטיקה, צוקולטים, גרביים, לבנים, מאכלים יבשים,לחיילים בעוטף. והמשיכו ואספו ואוספים מצרכי מזון טרי, אוכל תינוקות, משחקים וטואלטיקה - למפוני קיבוץ בארי - בעין גדי. יחד הם בנו קבוצת שייכות על בסיס עשייה, מעורבות, והתנדבות -והעשיה והחיבור לאנשים כה רבים ברחבי הארץ שתרמו כל כך הרבה וכל כך מהר, בנתה והרחיבה את תחושת השייכות והיחד שלהם ושל כל התורמים והנתרמים!

-



בבריכה של כפר-ויתקין - אוספים תרומות ומארגנים למשלוח

משתפים גם את הילדים




להורים שילדיהם נחטפו - אין מילים! אין עצות. הלב נקרע וקשה לדמיין את האימה וקושי הנפשי -

אבל ככל הניתן לא להשאיר אותם לבד.

לתת להם לדבר , להרגיש שהם לא לבד,

שירגישו - אנחנו לא עוזבים אתכם, אתם חלק מאיתנו.

זה מעודד ומחזק.


לאנשים שצמודים לטלבזיה ולרשתות החברתיות ורואים עוד ועוד סירטוני זוועה, מחפשים מידע - לא מסוגלים להתנתק. הבנה יכולה לעזור.


במצב הנוכחי, כשאי הוודאות גדולה, והבדידות מקשה - לנטייה הנ"ל שתי פונקציות. אחת לקבל מידע כדי שנוכל להחליט מה לעשות, כדי להבין מה קורה ולחשוב על דרכי פעולה וכו. והשנייה להרגיש מחוברים לחברה. אבל חשוב להבין שהרבה מהמידע המגיע מהרשתות החברתיות היום מגיע מהאויב, ומטרתו - שתעשו בדיוק את זה. תשבו דבוקים לטלביזיה ותחוו פחד, אי-וודאות, חרדה, וחוסר אונים.


מי שמשחרר רבים מהסירטונים הם הטובחים עצמם או שולחיהם. האויב משחרר לרשת אינספור סירטוני טבח לא אנושיים. במטרה לזרוע דמורליזציה, פחד, פניקה וחרדה בעורף - האויב שולח בכל רשת חברתית שהם מוצאים אינספור סירטונים מזוויעים - מטרה אפשרית נוספת של המשלוח המוגבר של סירטוני הזוועה, היא להגביר את הזעם של מקבלי ההחלטות בישראל ושל הציבור כדי לגרור אותנו לפעולה לא מבוקרת ולעירפול החשיבה הקרה והתכליתית - . אלה גם אלה מסתמכים על הכרות עם פעולת קסקדת המתח והשרידה. מערכת מוחית זו התפתחה במהלך האבולוציה והיא מאפשרת למוח לתעדף משימות. בין השאר, לוותר על חשיבה לטובת לחימה אוטומאטית. ולחימה אוטומטית במקרה הזה היא לא תמיד הפתרון היעיל והנכון. זה היה יכול לעבוד להם אם ישראל לא היתה מתכוננת לתרחישים שונים זה שנים רבות. ובהתאמה, מקבלי ההחלטות בישראל והראשי הצבא לא נגררו לפעולה מהירה בעזה - נראה שהם פועלים על פי תוכניות סדורות ובקור רוח.

לגבי מטרתם הפסיכולוגית של האויבים - זו המכוונת אלינו, הצופים בטלוויזיה או מחפשים מידע ברשת: מודעות למטרת מפיצי הסירטונים, והמנעות מראייתם, עוזרת. וגם - חיפוש אחרי מעגלי שייכות ועשייה שונים כפי שפרטנו למעלה מועילה מאד.


לאנשים שמתלבטים אם לשיר "בימים אלה" עם חבורת הזמר שלהם, או להקשיב לקומיקאים וסטנדאפיסטים: שתי הפעילויות האלה רצויות מאד.

ככל אנחנו מתוחים יותר, הנשימה שלנו מתקצרת, רמת ה co2 בדם עולה - וזה לכשעצמו מהווה טריגר למוח ולגוף להיכנס למצבי הלחם או ברח, או במקרים כמו בעורף - לחרדה. דרך בדוקה להוריד חרדה היא לנשוף - להוציא אוויר רווי CO2 החוצה . שירה גורמת לנו להוציא אוויר החוצה ארוכות... ואם שרים בצוותא זה עוזר מאד ומקטין חרדה. גם צחוק היא דרך מצוינת להקלה על חרדה - נסו לצחוק ושימו לב כמה אוויר אתם פולטים אגב כך. (לקריאה נוספת ראו - חרדה - איך המוח שולט על הגוף בעזרת הנשימה והעשייה - הבנה יכולה לעזור).


לאנשים שצפייה בסרטונים העלתה בהם טראומות עבר: דברו על התחושות, נסו להיות עם אנשים ולישון כדי להוריד את רמת הלחץ הכללית. שימו לב לגורמי לחץ מוכרים (עכב"ר ב"א - עייף, כועס, בודד, רעב, בושה, אשמה) - מנגנון הלחץ סוכם איומים - ולכן, שימו לב שאתם אוכלים די, גם אם הבטן נקשרת, ישנים, נושמים עמוק ככל האפשר. אם אתם חשים פתאום רגשי אשמה - הכל בגללי, למה דווקא אני שרדתי וכו - שימו לב, זה מנגנון ביולוגי שיוצא בעת טראומה מפרופורציה. אתם לא אשמים בכלום. חיות האדם אשמות בכך. נסו להשתתף באופן פעיל בפעילות למען המטרה הכללית. חשוב במיוחד שתרגישו חלק משלם גדול יותר. אם אתם בחו"ל, נסו להגיע לבית חב"ד או למרכז עם ישראלים אחרים כדי לחוות את תחושת היחד. עבאשר אתם, עיזרו עם הילדים הצעירים, נסו להשתתף בפעילויות למען המטרה הכללית. הסבירו, שוחחו עם אנשים ברחבי העולם, או אם אפשר נישמו ליד עצים או ים או הרים. אם רמת הלחץ גבוהה במיוחד, יכולים לקרות מקרים של "ראיית מראות ושמיעת קולות" אל תיבהלו. זה נוצר כשהמוח "רץ" ונגרם משטף של דופמין ואדרנלין ועוררות גבוהה במיוחד על הקסקדה. הבנה של איך זה קורה ואיך מתמודדים עם זה עוזרת. תוכלו לקרוא על כך בפוסטים שונים באתר זה, ועל דרכי התמודדות להקלת המצב. - הבנה מקלה על הלחץ. ראו גם:



לסיכום - למה תחושת שייכות ועשייה עוזרים?


חרדה מושפעת מאד מרמת הלחץ שלנו.


רמת הלחץ מתמתנת ככל שאנחנו מרגישים שייכים וביחד.


ככל שנצליח להוריד את מפלס הלחץ הכללי, ייקל עלינו.


ולכן יעזור לחזק את תחושת השייכות והביחד, ולפעול כדי לתרום להקלה על המצב.


שהרי ממילא כעת - כולנו נמצאים באותה סירה.


ולכן, להתנדב, ליצור קשר, להתנתק מהמסך ככל הניתן,

ליצור מפגשים פנים אל פנים או בזום,

לעבוד כתף אל כתף למען המטרות - ולהגיע אליהן, להחשף לשיתוף פעולה עם אנשים רבים -

ועל הדרך - לקבל תחושת שייכות ומשמעות, והרבה דופמין משמח.

ואם אתם בספק - הביטו בתמונת המתנדבים למעלה - וראו את החיוכים הרחבים על פניהם.



****


אני לא טובה במתן עצות כלליות. רבים וטובים ממני פועלים ללא לאות ברשתות החברתיות ובחיים עצמם, מתנדבים, פועלים, מחברים בין אנשים, תומכים אלה באלה במסות גדולות, ועושים באופן אוטומאטי את מה שהביולוגיה - מציעה - פועלים, חוברים לאחרים, מתנדבים, הופכים לחלק משלם גדול יותר, וכך עושים טוב לאחרים ולעצמם.



אנחנו שולחים חיבוק גדול לכולכם


אנחנו ננצח ויחד נבנה מחדש את מה שנשבר



*********

****

*


כמה תוספות -


נוירו-מלחמה ומנהיגות - בזמן מלחמה כשמופעלת קסקדת המתח והשרידה מפעילים המוח והגוף תוכנית שרידה שנבנתה במהלך דורות והתגבשה אבולוציונית - כדי לגרום לנו להתלכד יחד סביב מטרת השרידה העליונה. במקביל, מופעלים בזמן קרב האוטומטים שבנינו לעצמנו במהלך השנים.


לצורך שרידה, האינסטינקט המחווט מראש אצל כולנו הוא להתאחד ולעבוד כתף אל כתף כאיש אחד. האינסטינקט הזה גובר במקרים רבים מאד על אוטומטים והרגלים שרכשנו לעצמנו במהלך השנים. כך במלחמה הנוכחית חרדים עובדים כתף אל כתף עם אחים לנשק, אוהדי ביתר ומכבי בכדורגל מגיעים ללוות לוחמים שנפלו והיו מאוהדי הפועל בחולצות בצבע היריבה בה הם נלחמים ביומיום השפוי. כך נלחמים כתף אל כתף חילים מכל הארץ ללא הבחנה בין שמאל וימין. כך נפגשים ומעודדים אלה את אלה בחדר ההמתנה של טיפול נמרץ הורים שילדיהם החיילים מתנדנדים בין חיים ומוות לאחר פציעתם הקשה-אנושה, פציעה הופכת חיים, במלחמה המשותפת. בלי הבדל מיקום ודיעה פוליטית.


מנהיג שמחובר למציאות צפוי לעודד תחושה זו. צפוי ללכד את העם סביב המאחד.

מנהיג שנמצא גבוה על הקסקדה - שלא פועל על מנת לאחד את העם אלא ממשיך לסכסך בין חלקיו - אות הוא שהאוטומטים שלו מנוגדי שרידה אבולוציונית. עיננו נשואות ובוחנות...




שייכות למשפחת העמים

אתמול (10-10-23) נאם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום יוצא הדופן שהוא כמגדלו בים הסוער הנוכחי

היה זה נאום של מנהיג ומתווה דרך שהדגיש ערכים אנושיים בסיסיים, הומניים, משותפים לתרבות המערבית כולה, ערכים שאני מאמינה, משותפים לרבים וטובים בעולם כולו.


עמידתה העקבית של ארצות הברית לצד ישראל והעם היהודי, ועמידתה למען מדינות נוספות

למען דמוקרטיה, למען חרות, ונגד טרור ושנאה מעוררת השראה!


ברחבי העולם נערכות עצרות הזדהות עם ישראל - מנהיגים גדולים של ארצות מערביות עומדים לצד העם בישראל בנחרצות, בתמיכה, ובמעשים - מדגישים ערכים אנושיים משותפים, ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני, ורבים אחרים בארופה, ביפן, בתיאלנד... מרחיבים את מעגלי התמיכה והשייכות האנושיים, ובעלי הערכים המשותפים. מורידים מהפחד - ומחזקים - באופן מורלי - ומעשי.


שייכות למשפחת העולם - אנשים שחולקים איתנו ערכים אנושיים משותפים - עוזרת - "אנחנו לא לבד"





תפקיד ההורים ובני משפחה בוגרים

לכל האמהות והאבות הסבים והסבתות שמסוככים על הילדים והנכדים שלהם -

ראו איור שציירה נועה קלר,

תודה לשירי כהן ששלחה לנו




לאנשים המשתמשים בחומרים שונים כדי להרגע

וחווים במפתיע חוויות מפחידות או לא נעימות:

או לאנשים שחוו טראומה קשה ושומעים קלות או חשים רגשי אשמה כבדים:

הבנה יכולה לעזור


ראו לדוגמה





קריאה נוספת והרחבה ראו



505 צפיות0 תגובות

Commentaires


bottom of page