• Npint

למה סמים גורמים להתמכרות?

עודכן ב: ינו 1



סמים משנים את הפרופורציות של מערכת המוטיבציה והתיגמול המוחית שמצפה ל"הרבה ומהר".

סמים משנים גם את הסף של מערכת שיווי המשקל הגופני-נפשי וגורמים למצב מתוח תמידי במטרה מולדת להניע אותנו לקבל את המקסימום שהמוח זוכר שאפשר. שתי המערכות ביחד דוחפות באופן אוטומטי לשימוש. והן רבות עוצמה.


בהרחבה:

התמכרות מניעה אותנו לצרוך שוב ושוב חומרים (סמים, שומן, סוכר ..) או לעסוק בהתנהגויות (מין, הימורים, משחקי מחשב .. ) – גם כשהם מזיקים לנו ופוגעים בנו ללא יכולת לשלוט בכך באופן רצוני, שיכלי. ברמת התמכרות מסוימת צריכת הסם הופכת לעיסוק המרכזי/היחיד סביבו נעים חייו של המכור. אין מוטיבציה לעשות שום דבר אחר.



למה זה קורה?

המימד הביולוגי של ההתמכרות:

סמים מחקים את אופן הפעולה של חומרים טבעיים-ביולוגיים שמפעילים את מערכת המוטיבציה שלנו.

הם פועלים על שתי מערכות: מערכת המתח (מוטיבציה שרידתית), ומערכת התיגמול (הבנקאי של המוח).

שתי המערכות האלה מניעות את החיים שלנו. כל פעם שאנחנו מבצעים משימה שטובה לגוף או לנפש, או כשאנחנו פועלים כדי להוריד מתח, הן נותנות למוח מעין "כסף כימי" (דופאמין, אופיואידים) שנותן הרגשת חיות ורגיעה, ברמה יומיומית מוכרת. שימוש בסמים משנה את הפרופורציות של המערכות האלה. וגורם להן, במשולב, לדחוף את המשתמש בעוצמה, ובאופן אוטומטי-לא רצוני, לכיוון של שימוש שמספק למוח הרבה "כסף כימי" - ומהר, ללא כל ביצוע משימה. או לחילופין, משחרר ממתח במהירות ובעוצמה רבה - ללא פעולה מטיבה. הדרישה שנוצרת במוח בעקבות השימוש היא לכסף קל: הרבה ומהר!



הבעיה היא ששימוש בסמים משנה את הפרופורציות של המערכות החשובות האלה ומוציא אותן מאיזון.:

סמים מציפים את המוח בחיקויים שאינם דורשים עבודה.

המוח לא יודע להבחין שסם הוא חיקוי. מבחינתו החיקוי הזה הוא כסף כימי לכל דבר. מבחינתו "לכסף אין ריח". יותר מזה, אין ל VTA מעקב לאורך זמן לגבי התוצאות ארוכות הטווח של השימוש. אין בו חשיבה רציונאלית. הוא פועל באופן אוטומטי: כמה השקעתי, כמה קיבלתי, וכמה זמן זה לקח. השימוש הופך להיות מבחינת המוח "מקור כספי לגיטימי" להרבה כסף ומהר! "כסף קל" .




בעקבות שימוש המוח מצפה להרבה ומהר. וכל מה שפחות מכך אפור, משעמם ונטול חיים.

חשוב להבין: זה לא עניין של כוח רצון או חולשה מוסרית. סמים משנים את הפרופורציות של המוח והמוח עושה מה שהוא מתוכנת לעשות: דוחף אותנו לקבל את המקסימום שהוא מכיר שאפשר...


חשוב לדעת שאפשר להחזיר את המוח לפרופורציה.

המוח ניתן לשינוי ושיקום. זה לוקח זמן אבל אפשרי:


המוח עובד לפי סטטיסטיקה. אם לא משתמשים זמן רב ומפתחים מקורות גמול אלטרנטיביים, למרות שבהתחלה "הכל אפור", אם מצליחים להיעזר בחברים, ולהתמיד עוד יום ועוד יום, המוח לומד שהרמה הבסיסית של חומרים של תיגמול ביומיום, נמוכה יותר, וההנאות הקטנות של היומיום חוזרות להיות נורמליות ומהנות.

גם מערכת המתח משנה את הפרופורציה שלה בעקבות שימוש.

הסף יורד, וכל סטיה משיווי המשקל מריצה את המכור לפריקת מתח באמצעות שימוש.

ראו שאלה נפרדת. אצל אדם מכור, מתח הוא גורם סיכון ראשון במעלה לשימוש. אם מודעים לסכנה שבמתח, מוותרים על בושה ואשמה, מכינים ומתאמנים על כלים להורדת רמת הלחץ, מודעים למצב ולמה שגורם לו, מכינים תוכניות מראש ומתאמנים עליהן עד שהם הופכות ל"טבע שני", נעזרים בחברים ועוזרים לאחר, ויוצאים מהריכוז בעצמי, אפשר לשקם את אופן התגובה למצבי לחץ ולצאת לחופשי. זה לוקח זמן אך מנסיון של רבים, זה אפשרי.

25 צפיות

           נירופדגוגיה ישראלית,   פדגוגיה עצמית,   חקר מוח יישומי,   התמכרות,    ניירוטריט 

 ד"ר אהוד נורי              ד"ר יעל עדיני

 

 

כל הזכויות שמורות ©