אצל חיילים שחוו מתח קרב מתרחשות לעיתים חוויות של פלאשבקים.
אפשר לתאר פלאשבאק כ "חזרה חיה בזמן" לארוע שעורר אצלנו תגובת מתח הקרב, לדוגמה מאורע שכלל סכנת מוות או אובדנים של חברים/חיילים/אחרים. בזמן הפלאשבאק אנחנו חווים שוב את המאורע כאילו הוא מתרחש עכשו, בזמן אמת. לא מגיבים לסביבה ולאנשים בסביבתנו ונראים כאילו אנחנו חולמים בהקיץ.
פלאשבאק יכול לעורר תגובות חרדה, לחץ בחזה, עליה בקצב הלב, בחילה, תחושת פחד גדול ואימה. לעיתים אחרי פלאשבאק אנחנו ממשיכים לחשוב על החוויה ההיא במשך מספר ימים, או להרגיש חרדה, לחץ מוגבר, כאבי ראש, בחילה. להרגיש ריח אופייני למאורע ההוא - דוחה ומעורר תחושה לא נעימה. ריח שנדבק למחשבה ולא מרפה. בד"כ החוויה של הפלאשבקים חולפת עם הזמן - אבל כדאי לטפל בה, להתייחס אלייה, להוריד מתח, לשתף ולפרק את החוויה לגורמיה מוקדם ככל הניתן.
בהמשך הפוסט ניתן מענה -
למה המוח צריך פלאשבאק? זה באג של המוח?
מה גורם לכך שפלאשבק יגיח אלינו?
וויסות הרגש על ידי מנגנון ההגיון - מה קורה כשהאמיגדלה (רגש/פחד) לוקחת פיקוד.
למה חשוב להבין את הנושא? למה החשיבה המנגנונית עוזרת?
למעונינים, המחשה ציורית של הנ"ל, ראו גם הלינק - השקד, קליפת-הדעת, והמלומד - .. בו אנחנו ממחישים באמצעות סיפור והסבר לצידו איך הבנה מווסתת רגש, איזה חלקי מוח מעורבים ולמה חשיבה עוזרת.
פלאשבקים וחוש הריח
שימוש בריח מתחרה מעורר, שמושך אתכם באופן אישי, כדי למנוע פלאשבקים.
סיכום: פלאשבקים - מה עושים?
קרב, פלאשבקים, שמיעת קולות, והזיות ראייתיות
פלאש באק - מה זה: עבור אנשים שלא חוו מוספים תאורים פלאשבק אצל חילים ותיקים שנלחמו בויאטנם - איך זה נראה ואיך זה מרגיש
*****
שאלה: למה המח צריך פלאשבאק ? או לחילופין מה התקלה הביולוגית שגורמת לפלאש?
תשובה: שאלה מצוינת.
כשאנחנו לא עסוקים במשהו שתופס את הקשב שלנו, המוח באופן תדיר משוטט בין הזיכרונות שלו. במיוחד בעוצמתיים. זיכרונות יכולים להחוות עוצמתיים ע"פ רמת הרגשות שהם מעוררים וכמות הדופמין/אדרנלין (חומרים כימיים מעוררים) שמופרשים במוח ובגוף בזמן הארוע.
חלק מוחי חשוב הקשור לשני הנושאים האלה נקרא אמיגדלה. האמיגדלה מעורבת ברגשות וערור מנגנוני דחק ופעולה. היא פעילה במיוחד בזמן סכנה, פחד, ומתח גבוה . יש לה יכולת להשפיע על אזורי מוח רבים ולהגביר את הפעילות שלהם. עוזרת להפעיל המוח בקצב ובמהירות גבוהים יותר, לשחרר דופמין והורמונים שונים (קורטיזול, אדרנלין ועוד). האמיגדלה מעצימה זיכרונות של סכנה ופחד גדולים.
המוח בשיטוטים שלו, ברגע שהוא מתפנה ממשימות מיידיות, חוזר אל זיכרונות מועצמים כאלה. זיכרונות שנשאו בחובם סכנה. המטרה של הפעולה הזו ללמוד לקח לעתיד.
בד"כ אין בעיה בחזרות פנימיות כאלה ובהיזכרות במאורעות שונים כי זיכרונות הם פריקים. המוח שומר אלמנטים שונים של המאורעות שאנחנו חווים באזורים שונים של המוח: מיקום בו התרחשו הדברים - לחוד, רגש שחווינו לחוד, זמן בו התרחשו המאורעות לחוד .. מה ראינו - צבע, צורה, קולות... וכן הלאה. קבוצות קבוצות של נוירונים שההיפוקמפוס (אזור קטן וחשוב במוח) מאחד אותם, מסנכרן את הפעילות שלהם יחד, ויוצר אצלנו תחושה של חוויה מאוחדת. בניגוד לחוויות של מתח-קרב, במצב רגיל המוח שומר רק את החלקים הבולטים בארוע, אלה שמשכו את תשומת ליבנו. לא כל הפרטים נשמרים. במצב רגיל נוצרות הכללות, וההיזכרות אינה כוללת רגשות עזים כל כך כמו במצבים שיוצרים פלאשבקים.
אבל, בזמן מתח גבוה וארוע טראומטי האמיגדלה (החלק הריגשי במוח) מתגברת למקסימום את כל פירטי הארוע, את כל הגרויים שהופעלו במהלכו. כך שזוכרים את הארוע כולו. על כל פרטיו. כאילו הולחמו יחד למקשה אחת עם ציציות משיכה... משכתם בפריט אחד (ריח שהיה בו) והמאורע כולו , במלואו, חוזר. ואנחנו "נשאבים אליו" - כל הקשב שלנו מתמקד בו ואנחנו חיים אותו כאילו הוא מתרחש עכשו. חלק מרכזי בארוע כזה הוא הרגשות העזים שהוא מעורר - וגם הם עולים במהלך ההיזכרות הזו, שואבים אותנו פנימה. רמת הדופמין והאדרנלין הגבוה שמלווה את התהליך, עם תחושת המתח הגבוה גורמים לנו לאבד תחושת זמן ומקום.
לעינין הפריקות של הזיכרונות ראו רגש קשב וזיכרון, וספריית הרגשות של המוח + תכונת הפריקות
אחרי חווית מתח קרב, מה גורם לכך שפלאשבאק יגיח אלינו?
באופן כללי: פלאשבאק יכול להתפרץ מעלית מתח. כלומר: מעיפות, מתח, רעש חזק או מטריגר שמזכיר את הארוע. אלה מעוררים בנו חרדה ומתח עצום ומקפיצים אותנו בזמן לחוויה שגרמה אותם.
בהתאמה לתובנה זו: הורדת מתח ועיפות עוזרים, מרחיקים אותנו מהמאורע ומהחוויה הקשה.
גורמי מתח מפעילים ומופעלים בין השאר על ידי חלק מרכזי במוח שקשור לרגשות, פחד, ועליית מתח שנקרא אמיגדלה. האמיגדלה יכולה לגרום לעלייה בפעילות במוח של התנהגויות אוטומטיות ופחד שרידתי. ניתן לווסת את האמיגדלה בעזרת הפעלה מכוונת של אזורי חשיבה והגיון במוח (ראו פרוט בהמשך).
מתח סוכם לחצים. כדי להוריד מתח אפשר להוריד גורמי סיכון לעליתו.
הגורמים היומיומיים הישירים קלים לזכירה בעזרת ראשי התיבות
ע.כ.ב.ר מ.ח ב.א: עייף, כועס, בודד, רעב, מעמד חברתי, בושה ואשמה.
לפיכך, להקלה על נושא הפלאשבקים נסו לדאוג לשינה מספקת, אוכל, היו חלק ממבגרת תמיכה חברתחת
הסימפטומים בפלאשבק דומים להתקפי חרדה ופאניקה - ניתן להוריד אותם בעזרת נשיפת אוויר באמצעים שונים - לשיר בקול רם ובנשיפות חזקות, לצחוק בקול רם (יוגה צחוק), לנגן בכלי נשיפה, להיות בחברה תומכת, לבצע תרגילי נשימה בכלל, ובפרט נשימת נחיר חליפי, ואפילו לבכות או לצעוק. - לפרוט והרחבה ראו הפוסט חרדה - איך המוח שולט על הגוף בעזרת הנשימה והעשייה - הבנה יכולה לעזור
הבנה מודעת של הגורמים לפלאשבאק חשובה ועוזרת לחשוב אותו.
הבנה מורידה מתח ומסייעת בכך לחזרה לשיגרה.
למה עוזר לדבר על התופעה ולנסות להבין איך היא מתבצעת במוח? איך זה עוזר?
האזורים במוח שאחראיים על חשיבה והיגיון והאזורים שאחראיים על רגשות מחווטים בינהם בעזרת סיבי עצב ארוכים. סיבי העצב האלה מאפשרים להם לשלוח אלה לאלה חומרים כימיים שונים שמאפשרים להם לחסום זה את זה. כלומר, בין הרגש להגיון קיים יחס של חסימה הדדית: האמיגדלה (החלק שמעורב בפחד ורגשות עזים אחרים) שמה "ברקס" על ההגיון (הקורטקס הקדם מצחי) וההגיון שם ברקס על האמיגדלה. ולכן חשיבה לוגית מווסתת רגשות עזים. היא מפעילה את אזורי החשיבה, וכשהם מופעלים הם שולחים חומרים שמקטינים את הפעילות באזורי הרגש והמתח. (ראו תמונות פעילות מוח בהמשך).
אבל... בזמן מתח גבוה ופחד, בזמן קרב וסכנת חיים, האזורים של חשיבה והבנה במוח מהאזור במוח נחסמים באופן אוטומטי. ואנחנו מופעלים על ידי רפלקסים ותוכניות אוטומטיות מובנות של המוח. יש לזה יתרונות אבולוציוניות - אבל כתוצאה מכך - אין יכולת וויסות על רגשות.
הבנת המנגנונים השונים, ניתוח הגיוני של התופעות וכולי - גורמת להפעלה מודעת של האזורים החושבים - וכשהם מופעלים הם יכולים להפחית את עוצמת הרגשות והמתח, לווסת את האמיגדלה ולגרום להורדת המתח והחרדה, ומכאן להפחית את תדירות הפלאשבקים - עד לחסימתם.
אמיגדלה לא מווסתת - איך זה נראה במוח?
מצב של סטראס גבוה !
האמיגדלה "מפציצה את החלק החושב בסיגנלים ו"לא נותנת לו "לפתוח את הפה " : )
הפעלה יזומה של חשיבה וניתוח , הבנה והתבוננות מודעת
מחזקים את כוחו של הקורטקס הקדם מיצחי (פרי-פרונטל-קורטקס)
יחסי הגומלין בין רגש ל"שכל"
וויסות הרגשות בעזרת חשיבה, שיחה וניתוח - קליפת המוח הקדם מיצחית (בכחול)
משתיקה/מורידה את עוצמת הפעילות של האמיגדלה הרגשנית (העיגול הכתום)
בין אזורי רגש והיגיון במוח קיים יחס של חסימה:
האמיגדלה שמה ברקס על ההגיון (הקורטקס הקדם מצחי) וההגיון שם ברקס על האמיגדלה
הבנה מודעת של הגורמים לפלאשבאק חשובה ועוזרת לחשוב אותו.
הבנה מורידה מתח ומסייעת בכך לחזרה לשיגרה.
התמונות מתוך הסירטון The Amygdala-Prefrontal Cortex Connection is Crucial
ראו גם מאמר מפרונטיירס לילדים ראו רפרנס מלא בסוף הפוסט https://kids.frontiersin.org/he/articles/10.3389/frym.2021.608843-he
לתאור היחסים בין האמיגדלה (השקד) וקליפת החשיבה - ראו גם את הסיפור בפוסט השקד, קליפת הדעת, והמלומד.ת
מה היתרון של סדנאות סוף-קרב שמאפשרות דיון פתוח על הנושאים? האם זה יכול לסייע לעניין הפלאשבקים? היתרון של סדנאות הקרב השונות הוא שהחיילים מגיעים אליהן כשהחוויות עדין טריות, שדפוס התגובה אליהן טרם התקבע, שאנחנו עוד לא בודדנו אותם מעצמנו. בשלב זה אפשר לפרק את החוויה ולעבד אותה יחד. להרגיע ולהסביר על הפלאשבק. ככל שיחשבו עליה לוגית, ככל שיופעלו מסלולי ההגיון והשיחה - הרציונאליזציה ומנגנוני החשיבה והקוגניציה, יקטן כוחה של ההאמיגדלה הרגשנית, [בין אזורי רגש והיגיון במוח קיים יחס של חסימה: האמיגדלה שמה ברקס על ההגיון (הקורטקס הקדם מצחי) וההגיון שם ברקס על האמיגדלה] - פחות דופמין ידהר בסינפסות, ואפשר יהייה להקטין את המתח, להפנות את הקשב לאזורי חשיבה במקום לאזורי פחד ובהלה , לגרוםל הפעלה של החלק החושב בקליפת המוח, זה שמאפשר להסתכל על החוויה תוך הנחתה של עוצמת הרגש. לשחזר את הארוע ולתחום אותו בזמן עבר ובמקום (עזה).. התהליך הזה מאפשר למפורר את הגוש הלכיד של החוויה שהחלקים שלה כמו הותכו יחד. לחזור ולחבר אותה כחלק מזרם הזמן, חלק ששייך לעבר, מאפשר לאט לאט להקהות את העוצמה של המאורע, ולחשוב אותו במקום לחוות אותו. זה אפשרי. הבנה עוזרת!
לא רק מתח מהווה טריגר לפלאשבק
פלאשבקים, שמיעת קולות, והזיות ראייתיות
סטראס גבוה וחוויות מתח קרב "מעלים אותנו על הקסקדה". גורמים לשיחרור שטף אדיר של דופמין ואדרנלין ומזכירים בחלק מפעילותם שימוש בסמים בלי שהשתמשנו בסמים (ממריצים למינהם: דופמין, אדרנלין, או משריי--שלווה והתנתקות - אופיואידים). לכן הם יכולים להיות מלווים בתופעות כמו שמיעת קולות, הזיות ראיתיות, ואף "התמזגות עם העולם". כמו במקרה של פלאשבאק מריח או ממקור אחר,חשוב להבין מה קורה, לא להיבהל ולהבין שהתופעה הפיכה. ככל שנוריד מתח התופעה יורדת. (ראו רשימת הפניות בסוף הפוסט).
פלאשבקים וחוש הריח
פלאשבאקים מתעוררים גם בגלל טריגרים ספציפיים: לדוגמה ריח מסוים שהיה ברקע בזמן מתח הקרב (אבק שרפה, ריח של דם, גופות מרקיבות או שרופות, ריח סולר וכו. אנשים שחוו אונס ברוטאלי וחנק תוך כדי כך מדברים על ריח האפטרשייב של התוקף, ריח של טוסטסטרון גבוה, ריח הזיעה וכו). גם גרויים חושיים או קוגנטיביים אחרים יכולים להקפיץ אותנו לזיכרון של המאורע שעורר את סכנת החיים הקשה שחווינו, או של אובדן חיים של חברים שלא הצלחנו להציל. לדוגמה קולות ירי או זיקוקי דינור. לדוגמה מראה של דם (רואים תאונת דרכים). טריגרים ספציפיים יכולים להיות גם חוויה של תחושת אשמה על מאורע כלשהו בהווה שמדליקה את הזיכרון ההוא, בו הייתי מעורב.ת בסכנת חיים או שלא הצלחתי להציל אחרים. או כשמישהו תוקף אותי מילולית, או פיזית, ומקפיץ אותי על הקסקדה.
מה עושים? דוגמאות
שימוש בריח מתחרה מעורר, שמושך אתכם באופן אישי, כדי למנוע פלאשבקים.
במאמר המצוטט בסוף הפוסט מובאים תאורי מקרה של אנשים עם פוסט טראומה שהטריגר שלהם לפלאשבקים היה ריח מסוים. הפטנט שלהם היה לאפשר למטופלת הספציפית הזו להריח ריח של קפה טחון טרי מעורב בוניל, שהתחרה על הקשב של חוש הריח, ומנע פלבשקים (מנע את חווית הריח הלא רצוי). אפשר לנסות למצוא ריח מועדף כזה ולבדוק אם זה עוזר לכם. "מאחר והצוות ביחידה נודע לכך שריחות מסוימים היו מרכזיים בדיווחים של המטופל על פלאשבקים, ההשערה הייתה שלריחות מסוימים יכולים להיות השפעה הפוכה. אז, כשהמטופלת נמצאה נעולה בארון שוב, פנו אליה עם קפה טחון טרי וניחוח וניל. לזה היה השפעה חיובית באופן מפתיע. המטופלת הגיבה לריחות; הם הפנו את תשומת הלב שלה, צמצמו את דה-ריאליזציה, ועזרו להפחית את הפחד החריף, ובכך, את עוצמת הפלאשבק. מכיוון שהאפקט היה כל כך מדהים, ההליך באמצעות אותם ריחות יושם באופן יזום בקבוצה טיפול כאשר החשיפה הייתה חלק מהטיפול. כמה ימים לאחר התערבות זו, נכתב בדו"ח אחות," היה 1 אפיזודה דיסוציאטיבית בקבוצת מטרות, שבה ניתן היה לעזור לה רק עם גירוי חוש הריח". או בדיווח מאוחר יותר נכתב "ההמטופלת ציינה שהיא התחילה להריח משהו מהעבר כמעט היה פלאשבק." בדוח שיום אחד לאחר מכן נכתב, "במהלך הקבוצה, למטופלת היו 2 פרקים של פלאשבק נזקקה להתערבות הצוות לצורך רי-אורינטציה. בהיותה פרואקטיבית, המטופלת קיבלה את ההצעה להחזיק את הקפה הטחון במהלך הפגישה כדי לעזור בהזיות הריח שלה
בסוף הפוסט הדבקתי את התאורי המקרה שהופיעו במאמר על הריח כטריגר לפלאשבאק. אפשר להעתיק ולתת לגוגל טרנסלאט לתרגם.
פלאשבקים - מה עושים:
מורידים מתח וחרדה באמצעות שיתוף, הבנה של תהליכים, מיסגור המאורע לזמן עבר - מאורע שקרה ועבר.
משוחחים על המאורע בקבוצה, עם אחרים שחוו חוויות דומות. מפעילים התבוננות מודעת וחשיבה. משתפים ומונעים מצב בו אנחנו מבודדים את עצמנו. (בדידות היא גורם מתח מרכזי!).
מורידים מתח וחרדה בעזרת הורדת מתח ולחצים ככל הניתן.
מורידים מתח בעזרת נשיפה - תרגילים או פעילויות שעוזרות להוציא אוויר החוצה.
נשימת נחיריים חילופיים - מפעילה את 2 ההמיספרות ומרגיעה.
הורדת מתח ועיפות עוזרים. הסימפטומים דומים להתקפי חרדה ופאניקה. - לעניין זה ראו הפוסט חרדה - איך המוח שולט על הגוף בעזרת הנשימה והעשייה - הבנה יכולה לעזור
אם הטריגר הוא ריח - אם מרגישים שהוא מגיע, ולפני שהפלאשבק מתפרץ, לנסות לשים מתחת לנחיריים ריח דומיננטי - לדוגמה - בושם או אפטרשייב, או ריח אחר שאוהבים (קפה איכותי). להרחבה ודוגמאות של תאורי מקרה ראו נוירו-מלחמה: הצפה של ריחות שמפריעים לחזור לשיגרה ולתפקד - ומה עושים עם ריח ש"נדבק לגוף" ?
כשאתם (או המטופלים שלכם) חווים חוויות ברק אפשר לברר - מה הריח שמשמש כטריגר לפלאשבק
מה כוללת החוויה שעולה- האם מעורבים בה ריגשי אשמה, מחשבות על סופיות החיים, מוות או פחד מוות, האם היתה לכם רגישות לריחות מסוימים עוד לפני המלחמה? האם הריח מקדים (מסמן את בוא) הפלאשבאק או מעורב בחוויה מתחילתה. ניתן להעזר בכך בטיפול ובמניעה של הפלאשבאק הבא ולמוסס אותו. זה אפשרי ומועיל.
לסיום -
ראו להלן תאור של ותיק מלחמת ויאטנם שמביא תאור מאד בהיר של מה זה פלאשבאק ואיך זה מרגיש:
מה זה פלאשבאק
התאור הטוב ביותר שמצאתי מובא במאמר [1] - תירגמתי אותו בגוגל טרנסלט והנה הוא לפניכם
חרדה, פלאשבק, פחד ומתח לא מווסתים - איך זה נראה במוח?
מצב של סטראס גבוה !
האמיגדלה "מפציצה את החלק החושב בסיגנלים ו"לא נותנת לו "לפתוח את הפה " : )
הפעלה יזומה של חשיבה וניתוח , הבנה והתבוננות מודעת
מחזקים את כוחו של הקורטקס הקדם מיצחי (פרי-פרונטל-קורטקס)
יחסי הגומלין בין רגש ל"שכל"
וויסות הרגשות בעזרת חשיבה, שיחה וניתוח - קליפת המוח הקדם מיצחית (בכחול)
משתיקה/מורידה את עוצמת הפעילות של האמיגדלה הרגשנית (העיגול הכתום)
בין אזורי רגש והיגיון במוח קיים יחס של חסימה:
האמיגדלה שמה ברקס על ההגיון (הקורטקס הקדם מצחי) וההגיון שם ברקס על האמיגדלה
ראו גם מאמר מפרונטיירס לילדים ראו רפרנס מלא בסוף הפוסט https://kids.frontiersin.org/he/articles/10.3389/frym.2021.608843-he
****
ניתן לקרוא ולהבין יותר לגבי חוש הריח ואופן פעולתו בפוסט
בסופו של הפוסט הנ"ל מתוארות דרכים שונות להתמודדות עם פלאשבקים שהטריגר שלהם חוש הריח.
אפשר לקרוא על נושא המתח והחזרה מקרב לשיגרה בפוסט
כמו כן קיימים באתר פוסטים על הזיות,סיוטים, ושמיעת קולות שקורים לעיתים לחלק מהאנשים כתגובה למתח קרב וחרדה מתמשכת. נירמול תואם מצב עוזר!
תכונת הפריקות של הזיכרון ראו
ריגשי אשמה בעוצמה גבוהה ולא פרופורציונאלית מלווים מצבים חרדה
שמיעת קולות והזיות ראייתיות
סטראס גבוה וחוויות מתח קרב מעלים אותנו על הקסקדה. גורמים לשיחרור שטף אדיר של דופמין ואדרנלין ומזכירים בחלק מפעילותם שימוש בסמים בלי שהשתמשנו בסמים (ממריצים למינהם: דופמין, אדרנלין, ואופיואידים). לכן הם יכולים להיות מלווים בתופעות כמו שמיעת קולות, הזיות ראיתיות, ואף "התמזגות עם העולם". כמו במקרה של פלאשבאק חשוב להבין מה קורה, לא להיבהל ולהבין שהתופעה הפיכה. ככל שנוריד מתח התופעה יורדת.
תודה לשבתאי קמינר הנדיר, השותף שלנו לכתיבת פוסטים אלה. שבתאי מהווה מהווה גשר בין השטח למדע, בין הביולוגיה לשאלות הפרקטיות עימן מתמודדים ולהן רוצים למצוא מענה. תודה למנחים ולמנחות ממומנטום שמתאמצים ומחפשים תשובות כמענה לשאלות ולצרכים של החיילים המגיעים לסדנאות העיבוד.
בהערכה רבה ותודה לחיילים, ולמטפלים, ולכל העושים במלאכה
יעל
האיור מתוך המאמר
כיצד גִּזְעָנוּת נוצרת במוח?
הכותבים: קלייר ווצלבאום וקירה הדסון-בנקס. סוקרים צעירים: איתן, מרילה, וגידן. פורסם ב 22 בפברואר 2024. https://kids.frontiersin.org/he/articles/10.3389/frym.2021.608843-he באתר
Kline, N. A., & Rausch, J. L. (1985). Olfactory precipitants of flashbacks in posttraumatic stress disorder: case reports. The Journal of clinical psychiatry, 46(9), 383–384.
PMID: 4030702
תופעת הפלאשבקים עזים הנגרמים על ידי גירויי ריח מתוארת אצל שני יוצאי קרב עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). למרות שרמזים חושיים וקוגניטיביים רבים יכולים לעורר תופעות פלאשבק, לריח יש מאפיינים ייחודיים שהופכים את העלאת זיכרונות ריח חיים לסבירים במיוחד. מומלץ לרופאים לברר ספציפית לגבי חומרי הריח בעת הערכת ותיקי קרב עם מוגבלות עקב פלאשבקים פוסטטראומטיים (זאת בנוסף לרמזים חושיים וקוגנטיביים אחרים כפי שנעשה באופן רוטיני). ****
Mellman, T. A., & Davis, G. C. (1985). Combat-related flashbacks in posttraumatic stress disorder: phenomenology and similarity to panic attacks. The Journal of clinical psychiatry, 46(9), 379–382.
תרגום התקציר:
ליוצאי קרב (N=25) עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית היו פלאשבקים הקשורים למתח הקרב שלהם, שכללו אובדנים גדולים וחשיפה לסכנה. השפעות מסוימות, רעשים חזקים, עייפות ומתח אישי נטו לזרז אפיזודות פלאשבק. פלאשבקים החלו שנה או יותר לאחר החשיפה לקרב ב-50% מהחולים; 56% מהמטופלים חוו פלאשבקים יומיומיים. פנומנולוגיה של פלאשבק עמדה בקריטריונים של DSM-III להתקפי פאניקה. הדמיון של פלאשבקים להתקפי פאניקה מצביע על ניסויי טיפול עם מעכבי מונואמין אוקסידאז או אימיפרמין עבור תסמינים נבחרים אלה.
אצל חיילים שחוו מתח קרב מתרחשות לעיתים חוויות של פלאשבקים.
אפשר לתאר פלאשבאק כ "חזרה בזמן" לארוע שעורר אצלנו תגובת מתח הקרב, לדוגמה כזה שכלל סכנת מוות או אובדנים של חברים/חיילים/אחרים. בזמן הפלאשבאק אנחנו חווים שוב את המאורע כאילו הוא מתרחש עכשו, בזמן אמת. לא מגיבים לסביבה ולאנשים בסביבתנו ונראים כאילו אנחנו חולמים בהקיץ. לעיתים אחרי פלאשבאק אנחנו ממשיכים לחשוב על החוויה ההיא במשך מספר ימים, או להרגיש חרדה, לחץ מוגבר, כאבי ראש, בחילה . להרגיש ריח אופייני למאורע ההוא - דוחה ומעורר תחושה לא נעימה.
בד"כ החוויה הזו חולפת עם הזמן - אבל כדאי לטפל בה, להתייחס אלייה, להוריד מתח, לשתף ולפרק את החוויה לגורמיה מוקדם ככל הניתן.
אחרי חווית מתח קרב, מה מעורר פלאשבאק?
באופן כללי: עיפות, מתח, רעש חזק. - ובהתאמה: הורדת מתח ועיפות עוזרים. הסימפטומים דומים להתקפי חרדה ופאניקה. - לעניין זה ראו הפוסט חרדה - איך המוח שולט על הגוף בעזרת הנשימה והעשייה - הבנה יכולה לעזור
פלאשבאקים מתעוררים גם בגלל טריגרים ספציפיים: לדוגמה ריח מסוים שהיה ברקע בזמן מתח הקרב (אבק שרפה, גופות מרקיבות או שרופות, ריח סולר וכו. אנשים שחוו אונס ברוטאלי וחנק תוך כדי כך מדברים על ריח האפטרשייב של התוקף, ריח של טוסטסטרון גבוה, ריח הזיעה וכו). לדוגמה קולות ירי או זיקוקי דינור. לדוגמה מראה של דם (רואים תאונת דרכים). טריגרים ספציפיים יכולים להיות חוויה של תחושת אשמה על מאורע כלשהו בהווה שמדליקה את הזיכרון ההוא, בו הייתי מעורב.ת בסכנת חיים. או כשמישהו תוקף אותי מילולית, או פיזית, ומקפיץ אותי על הקסקדה.
המשך הפוסט מביא תאור מפורט של חווית פלאשבאק כתוצאה מטריגר של ריח סולר ושריפה.
אחריו מובאות הפניות לתאורי מקרה וטיפול הנוגעים לפוסט טראומה וחוויות פלאשבאק (אקרא להן חוויות ברק) המערבים את חוש הריח
עד שאקרא ואסכם הנה הם לפניכם:
שימו לב, המאמרים מתארים חוויות ברק כאלה אצל אנשים שסובלים מפוסט טראומה רבת שנים. אז לא בהכרח דומה לחוויות שאתם חווים כרגע. ועדיין, מאפשר לראות מה קורה ולהבין מעט יותר.
ניתן ורצוי לטפל בחוויות ברק - לשוחח עליהן ולמוסס אותן באמצעים טיפוליים שונים - ככל המוקדם.
****
Vermetten, E., & Bremner, J. D. (2003). Olfaction as a traumatic reminder in posttraumatic stress disorder: case reports and review. The Journal of clinical psychiatry, 64(2), 202–207. https://doi.org/10.4088/jcp.v64n0214
"Background: Memory for odors that are associated with intense emotional experiences is often strongly engraved. Odors are claimed to be more closely connected to affect than other sensory experiences. They can serve as potent contextual cues for memory formation and emotional conditioningand can also serve as cues for olfactory flashbacks. Though trauma-related smells have long been noted by clinicians to be precipitants of traumatic memories in patients with posttraumatic stress disorder (PTSD), very few reports have been published that document this. Case reports: We review olfactory memories and olfactory flashbacks by presenting 3 cases that illustrate the role of olfaction in PTSD. In these cases olfaction is either a precipitant of PTSD symptoms or an important component of reexperiencing. Discussion: In PTSD, seemingly nonspecific cues have the potential to precipitate traumatic memories with strong emotional components. These conditioned responses in PTSD are hypothesized to be mediated by specific brain areas, i.e., amygdala, hippocampus, and orbitofrontal cortex. Questions about smells as a traumatic reminder should be part of the routine assessment of intrusive memories in PTSD. In addition, smells may have the potential to provide cues to exposure situations in therapy or to facilitate de novo conditioning."
****
Posttraumatic flashbacks, dream disturbances, and mental imagery. Burstein A.J Clin Psychiatry. 1985 Sep;46(9):374-8.PMID: 4030700
Source memory errors associated with reports of posttraumatic flashbacks: a proof of concept study. Brewin CR, Huntley Z, Whalley MG.Cognition. 2012 Aug;124(2):234-8. doi: 10.1016/j.cognition.2012.05.002. Epub 2012 Jun 1.PMID: 22658646 Free PMC article.
Military combat, posttraumatic stress disorder, and criminal behavior in Vietnam veterans. Sparr LF, Reaves ME, Atkinson RM.Bull Am Acad Psychiatry Law. 1987;15(2):141-62.PMID: 3325105 Review.
See all similar articles
Cited by
Steady electrocorticogram characteristics predict specific stress-induced behavioral phenotypes. Desnouveaux L, Poly B, Edmond M, Aphezberro C, Coulon D, Boutet F, Le Coz C, Fargeau F, Linard C, Caillol P, Duffaud AM, Servonnet A, Ferhani O, Trousselard M, Taudon N, Canini F, Claverie D.Front Neurosci. 2023 Apr 11;17:1047848. doi: 10.3389/fnins.2023.1047848. eCollection 2023.PMID: 37113159 Free PMC article.
High trait anxiety blocks olfactory plasticity induced by aversive learning. Rosenthal MC, Bacallao MA, Garcia AT, McGann JP.Biol Psychol. 2022 Apr;170:108324. doi: 10.1016/j.biopsycho.2022.108324. Epub 2022 Mar 25.PMID: 35346792 Free PMC article.
Using Ambient Scent to Enhance Well-Being in the Multisensory Built Environment. Spence C.Front Psychol. 2020 Nov 19;11:598859. doi: 10.3389/fpsyg.2020.598859. eCollection 2020.PMID: 33329267 Free PMC article. Review.
Automatic Detection of Target Engagement in Transcutaneous Cervical Vagal Nerve Stimulation for Traumatic Stress Triggers. Gurel NZ, Wittbrodt MT, Jung H, Ladd SL, Shah AJ, Vaccarino V, Bremner JD, Inan OT.IEEE J Biomed Health Inform. 2020 Jul;24(7):1917-1925. doi: 10.1109/JBHI.2020.2981116. Epub 2020 Mar 16.PMID: 32175881 Free PMC article.
Intrinsic sensory disinhibition contributes to intrusive re-experiencing in combat veterans. Clancy KJ, Albizu A, Schmidt NB, Li W.Sci Rep. 2020 Jan 22;10(1):936. doi: 10.1038/s41598-020-57963-2.PMID: 31969671 Free PMC article.
See all "Cited by" articles
P
-----------------
Harricharan, S., McKinnon, M. C., & Lanius, R. A. (2021). How Processing of Sensory Information From the Internal and External Worlds Shape the Perception and Engagement With the World in the Aftermath of Trauma: Implications for PTSD. Frontiers in neuroscience, 15, 625490. https://doi.org/10.3389/fnins.2021.625490
Post-traumatic stress disorder (PTSD) is triggered by an individual experiencing or witnessing a traumatic event, often precipitating persistent flashbacks and severe anxiety that are associated with a fearful and hypervigilant presentation. Approximately 14-30% of traumatized individuals present with the dissociative subtype of PTSD, which is often associated with repeated or childhood trauma. This presentation includes symptoms of depersonalization and derealization, where individuals may feel as if the world or self is "dream-like" and not real and/or describe "out-of-body" experiences. Here, we review putative neural alterations that may underlie how sensations are experienced among traumatized individuals with PTSD and its dissociative subtype, including those from the outside world (e.g., touch, auditory, and visual sensations) and the internal world of the body (e.g., visceral sensations, physical sensations associated with feeling states). We postulate that alterations in the neural pathways important for the processing of sensations originating in the outer and inner worlds may have cascading effects on the performance of higher-order cognitive functions, including emotion regulation, social cognition, and goal-oriented action, thereby shaping the perception of and engagement with the world. Finally, we introduce a theoretical neurobiological framework to account for altered sensory processing among traumatized individuals with and without the dissociative subtype of PTSD.